רעיון שעלה בדעתי לגבי חיבור בהל' שמירת הלשון

[כדכד]

לענין מה שכתבתי לעיל
כדכד כתב:
נכון
הוא כותב שכך נראה מדבריהם. משמע זה אינו לשונם. אולם כך יש להבין מדבריהם
זה ברור. הרי רש"י ורמב"ן אינם מזכירים את המושג "שמטעין מזה לזה" אלא שכיון שנזכר בתורת כהנים ראה הח"ח להסביר איך זה מסתדר עם דברי רש"י ורמב"ן בפסוק.

לענין אם יש משהו בדרך - כלל א סיימתי בעז"ה ואעלנו בעז"ה בזמן קרוב באשכול " חידושי תורה - סיכומים | בהלכה ובסוגיות הש"ס" שב"בית המדרש".
הוא כולל את הדוגמאות שהעליתי לכאן והוספתי בסעיף א את רש"י ורמב"ן בקיצור. ההסבר שכתבתי נווטה יותר למה שכתבו כאן הרב פינחס ויפלל והרב נוריאל עזרא.
בחלק מהמקרים ציטטתי את לשון הספרים המובאים בבאר ים חיים ולפעמים הוספתי לצטט גם חלק שאינו קשור ישירות לסוגייא שבבאר מים חיים הזה משום חשיבות הדברים.

[כדכד]

העליתי את הסיכום של כלל א באשכול הנ"ל

[כדכד]

חשבתי שכדאי להעלות גם כאן את הקובץ על כלל א
בעז"ה בימים הקרובים אעבוד על כלל ב דין לשון הרע באפי תלתא

[כדכד]

רציתי לשאול עצה:
כידוע בדינא דאפי תלתא יש כמה שיטות בראשונים שהחפץ חיים מביא ודן בהן.
האם עדיף בסיכום לסדר את השיטות בסדר שהח"ח מביא אותן (רשב"ם תוס' רמב"ם רש"י רבנו יונה)
או לפי סדר הדורות (רש"י, רשב"ם, תוס',רמב"ם, רבנו יונה)?

[כדכד]

עוד שאלה:
האם להביא ראשונים נוספים שעוסקים בסוגייא שהח"ח לא הביא (אולי לא ראה) או שזה מבלבל?
כיוצא בדבר: התייחסויות נוספות של אחרונים לסוגייא - חלקם אחרי הח"ח או בדורו ומתייחסים לדבריו ואולי לעיתים חולקים האם להביא או שזה מבלבל
ומה במקרה שאחרונים מאוחרים מוסיפים סברא וטעם לדברי הראשונים או לדברי הח"ח עצמו. האם כדאי להביאם?

[י. אברהם]

לענ"ד הכל תלוי בהגשה. אם מה שהזכרת מובא בהערה(או פתרון אחר) זה פחות מפריע.

אחרונים שמתייחסים ישירות לדבריו מאד מעניין את הלומד, לדעתי.

[כדכד]

תודה רבה
עוד שאלה: כשהחפץ חיים בבאר מים חיים מאריך מאד או שחוזר על עצמו כמה פעמים או שחוזר על כל צידי צדדים להעמיד ראיות שהביא מהתלמוד והפוסקים ולומר שאין לדחות ולומר כך וכך מפני כך וכך - האם יש מקום להשמיט האריכות הזו מהסיכום ולכתוב את עיקרי הדברים או לא?

[כדכד]

אני רואה שהשאלות האחרונות לא נענו
עוד אני רואה שכלל ב ארוך ומסובך ושזמני אינו בידי,
לכן אף אם מתחילה חשבתי שאמתין עד שאסכם את כל הכלל ואז אעלה לפורום
אני מעלה מה שהספקתי בינתים.
כך גם תוכל להיות דוגמא להבין על מה אני שואל
רק להעיר שאע"פ שקראתי לקובץ "רשב"ם ותוספות" הדיון בשיטת תוס' בבמ"ח לא נשלם ויש שם עוד המשך

[כדכד]

שתי שאלות נוספות:
א. הח"ח בבמ"ח ב כמדומני דן בשיטת התוס' ומביא ראיה שלשיטתם גם ברכילות יש איסור לספר אפי' דברים שנאמרו באפי תלתא אם לא דמישתמע לתרי אפי וכו' מהדיון בגמ' סנהדרין ל' מיכתב היכי כתבי ושבירושלמי שם מוכח שכותבים בפניו
וז"ל החפץ חיים הלכות לשון הרע - באר מים חיים כלל ב ס"ק ב הנוגע לעניננו:
"ועוד ראיה ברורה מסנהדרין (ל' ע"א) מיכתב היכי כתבי ר' יוחנן אמר זכאי משום לא תלך רכיל בעמיך, ואף דשם חותם בפניו כדמוכח בירושלמי על משנה זו וכיון דבפניו אסור ממילא תו ליכא התירא לאפי תלתא, ובלאו הכי הדבר פשוט)".
ולא הבנתי מנין הראיה מהירושלמי שזה לשון תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ג הלכה י:
"אמר רבי יוחנן כופין את המחייב שיכתוב זכאי ר"ש בן לקיש אמר המחייב כותב חייב והמזכה כותב זכאי. מתניתא פליגא על ריש לקיש מניין כשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבין. מה עבד לה רבי יוחנן דלא יהא מאן דהוא מימר כמה בעית מזכה לפלוני בדינא ולא שבקון לי. מאי טעמא דריש לקיש דלא ייתי חורן ויסבור דכוותיה ויימר אוף פלן הוה תמן אוף הוא טעה". איך כתוב כאן שחותמים בפניו?

ב. לפני כן הוא דן בהיתר לה"ר לשליחא דבי דינא ומוכיח שההיתר הוא לשליח לספר ולא רק לדיין להאמין והוא מציין למהרש"א שם. מה רצה להביא מהמהרש"א? להסביר איך מוכח שההיתר לשליח או משהו אחר?

[כדכד]

אלו דברי המהרש"א שם
מהרש"א חידושי אגדות מסכת מועד קטן דף טז עמוד א

לא מתחזי כלישנא בישא דכתיב העיני האנשים ההם תנקר גו'. לפי פשוטו שעל עצמם אמרו כן וכתולה קללתו בחבירו כפרש"י בחומש לא משמע מיניה אפקרותא ולא לישנא בישא והר"ן פי' העיני האנשים אמשה קאמר אלא שכינה הכתוב וכתיב ויחר למשה משמע דא"ל עכ"ל ור"ל שקללו את משה בניקור העין והכתוב כינה לכתוב האנשים ההם כאילו על אחרים אמרו:

מה החפץ חיים רוצה להביא מהמהרש"א הזה על דבריו שם שדן אם ההיתר לשליח לספר או לדיין לשמוע?

[כדכד]

עוד שאלה
הח"ח דן בדעת רש"י בערכין ומפרשו שהכוונה בהיתר אפי תלתא אם גילה אדם ענינים סודיים שלו בפני שלשה אנשים מותר להעבירם כי רואים שלא אכפת לו שיתגלה.
הוא כותב שכתב כך רבנו יונה בעליותיו בא' מהפירושים.
אני מצאתי ברבנו יונה שם רק את המלים "או לענין גלוי הסוד" בהקשר של אפי תלתא - האם לזה הוא מתכוון שרבנו יונה הביא את זה או שיש משהו שנעלם מעיני כרגע?

[כדכד]

קרא נא היש עונך?

וה"ה הכא

[כדכד]

שאלתי קודם:

... הח"ח בבמ"ח ב דן בהיתר לה"ר לשליחא דבי דינא ומוכיח שההיתר הוא לשליח לספר ולא רק לדיין להאמין והוא מציין למהרש"א שם. מה רצה להביא מהמהרש"א? להסביר איך מוכח שההיתר לשליח או משהו אחר?

שאלתי חבר וענה לי שכוונתו למש"כ המהרש"א בשם הר"ן "מדכתיב ויחר משמע דא"ל", שזה מש"כ החפץ חיים קודם לזה שמכאן ראיה שקיבל את הדברים. את ההוכחה שההיתר גם לומר כתב בהמשך מהרמב"ם.

[כדכד]

בענין השאלה שכתבתי לעיל

...הח"ח בבמ"ח ב דן בשיטת התוס' ומביא ראיה שלשיטתם גם ברכילות יש איסור לספר אפי' דברים שנאמרו באפי תלתא אם לא דמישתמע לתרי אפי וכו' מהדיון בגמ' סנהדרין ל' מיכתב היכי כתבי ושבירושלמי שם מוכח שכותבים בפניו
וז"ל החפץ חיים הלכות לשון הרע - באר מים חיים כלל ב ס"ק ב הנוגע לעניננו:
"ועוד ראיה ברורה מסנהדרין (ל' ע"א) מיכתב היכי כתבי ר' יוחנן אמר זכאי משום לא תלך רכיל בעמיך, ואף דשם חותם בפניו כדמוכח בירושלמי על משנה זו וכיון דבפניו אסור ממילא תו ליכא התירא לאפי תלתא, ובלאו הכי הדבר פשוט)".
ולא הבנתי מנין הראיה מהירושלמי שזה לשון תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ג הלכה י:
"אמר רבי יוחנן כופין את המחייב שיכתוב זכאי ר"ש בן לקיש אמר המחייב כותב חייב והמזכה כותב זכאי. מתניתא פליגא על ריש לקיש מניין כשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבין. מה עבד לה רבי יוחנן דלא יהא מאן דהוא מימר כמה בעית מזכה לפלוני בדינא ולא שבקון לי. מאי טעמא דריש לקיש דלא ייתי חורן ויסבור דכוותיה ויימר אוף פלן הוה תמן אוף הוא טעה". איך כתוב כאן שחותמים בפניו?
....

ביאר החבר ששאלתי שהראיה מלשון הירושלמי "המחייב כותב" וכו'. משמע שכותב בעצמו והכונה שכותבים לפניו והוא חותם כמ"ש הפני משה. וכיון שרואה מה כתבו וחותם חשוב בפניו שכן הלשה"ר זה על הדיין שחייב, שהבע"ד ישנא אותו על שחייב אותו. וכותב השטר מספר לשה"ר על הדיין, וכיון שכותב בפני הדיין מוכח שגם בפניו אסור

[כדכד]

הוספתי מעט בשיטת רש"י ואני מעלה שוב את הקובץ על באפי תלתא שיטות רשב"ם תוס' ורש"י

[כדכד]

הוספתי את שיטת רבנו יונה באפי תלתא משום ענינה לאפי תלתא למרות שהחפץ חיים מביא אותו בעיקר בכלל י
אני מצרף שני קבצים
אחד רק על שיטה זו ואחד סיכום השיטות שכתבתי עד עכשו בצרוף שיטת רבנו יונה
עלתה במחשבתי לנסות להספיק לסכם גם את שיטת הרמב"ם עם כל ההסתייגויות שמובאות בחפץ חיים בכלל ב לקראת השבוע הבא שבשעור היומי מתחילים כלל ב אבל איני יודע אם אצליח להספיק להגיע לזה.