מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי תורת המן » ד' מרץ 22, 2023 2:27 am

הנה סביב חג הפורים ראיתי כמה קטעים בתוס' הרא"ש מגילה, ויש בו כמה דברים חדשים אשר אינה בתוס' לפנינו, ובפרט בעניני אגדה. וכמובן שפתחתי מהדורת מוסד הרב קוק, לראות מה כתוב בההערות שם. ואף כי אמנם מובא שם הרבה דברים ומ"מ לענין, עכ"ז ראיתי הרבה דברים שיש להעיר עליהם.

וזה החלי בעז"ה:
יב:
כתב הרא"ש בתוספותיו (יב:) ,
אבא לקבל אלפא חמרא שתי. פירוש כנגד מובחר שבאלף איש היה שותה, אבל אינו רוצה לומר ששותה כנגד אלף איש דהיכן נכנס יינו, ויש אומרים כנגד שור ששותה מים היה שותה יין.

והעיר ע"ז במהדורה הנ"ל:
אלף.PNG
אלף.PNG (45.57 KiB) נצפה 587 פעמים

והאמת אגיד, אודה ולא אבוש, כי גם לי כשראיתי כן עמדתי משתומם כשעה חדא. רק מיד לאחר כך חיפשתי ומצאתי בזמן קצר דהוא מפורש בתורה בד' מקומות, נשנה בנביאים, ומשולש בכתובים.
כי הלא כתוב בתורה בד' מקומות 'שגר אלפיך' והלא המה: דברים ז,יג; כח,ד; שם יח; שם נא. ובכולם מתרגמינן 'בקרי תורך'. וכן פי' רש"י וולדי בקרך.
ושנוי בנביאים: בישעיהו ל, וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָאֲדָמָ֔ה ות"י תוריא, ופרש"י שוורים.
ובכתובים: מלבד מה שהוא עצמו הביא מתהלים, כ"ה במשלי יד, ד: בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר. וברש"י ושא"מ שם פי' שוורים.

ואם יאמר האומר, לא מצאת זאת אלא ע"י חיפוש במאגרים. אף אתה אמור לו: א' איני מאמין שההערות נכתב בלי עזרת כלים אלו. ב' איך שייך לכתוב 'היכן מצינו' כשהוא מפורש כ"כ במקרא, אם לא שחיפש, או שידע תנ"ך היטב. שמא תאמר שבדק בספרים מודפסים דוקא בשיטה, הלא גם זה אינו, דבמחברת מנחם (ערך אלף) כתב שמתחלק לד' מחלוקות, "והרביעי שגר אלפיך, האלפים והעירים, באין אלפים אבוס בר, אלופינו מסובלים, לשון שוורים הם". וכן בספר שרשים לר"י אבן גנאח "לשון בקר". ובשרשים לרד"ק: "וענין אחר, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ (דברים ז׳:י״ג), וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים (ישעיהו ל׳:כ״ד), הם השורים". וכן הוא בקנקורדנציה.

סוף דבר דכל הערה זה מוטעה מתחילתו ועד סופו.
נערך לאחרונה על ידי תורת המן ב ד' מרץ 22, 2023 3:34 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 22, 2023 2:54 am

תורת המן כתב:
ואם יאמר האומר, לא מצאת זאת אלא ע"י חיפוש במאגרים. אף אתה אמור לו: א' איני מאמין שההערות נכתב בלי עזרת כלים אלו.

יצא לאור לראשונה בשנת תשנ"ח (בהוצאת ועד הישיבות).

תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי תורת המן » ד' מרץ 22, 2023 3:29 am

לא ידעתי. האם מהדורה זה נמצא בשום מקום?
אם אכן הוא אותו מהדורה, אף דגם אז היה בנמצא בר אילן, לכאורה שגיתי בזה.

אמנם שאר דְבָרַַי במקומם עומדים.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 22, 2023 9:58 am

תורת המן כתב:לא ידעתי. האם מהדורה זה נמצא בשום מקום?


יש בבתי כנסת...
לאוצר ביקשו להכניס חלק אחר מהכרך ההוא שלא נדפס שוב viewtopic.php?f=4&t=61529&p=789307&hilit=%D7%95%D7%A2%D7%93+%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p789307

תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי תורת המן » ה' מרץ 23, 2023 2:53 am

יוצא פוניבז' כתב:
תורת המן כתב:
ואם יאמר האומר, לא מצאת זאת אלא ע"י חיפוש במאגרים. אף אתה אמור לו: א' איני מאמין שההערות נכתב בלי עזרת כלים אלו.

יצא לאור לראשונה בשנת תשנ"ח (בהוצאת ועד הישיבות).


יגעתי ומצאתיה באוצר הספרים קליין בבמ"ג, ובאמת אינו אותו ספר, רק הוא מהדורה ראשונה עם קצת הערות קטנות, אשר בהחלט יתכן (וגם מוכח) שנעשה בלי אוצה"ח וכדו', ואינו דומה כלל למהדורתו במוה"ק, אשר יש בו הרבה מאוד הגהות על כל פרט ופרט, וע"ז סובב דברי הנ"ל.
גם בפרט הזה, כל ההערה הזה ניתוסף במהדורה החדשה של מוה"ק, והא לך מהדורת וועד הישיבות:
אלף ישן.jpg
אלף ישן.jpg (1.06 MiB) נצפה 492 פעמים

אין כאן שום הערה על מילים אלו.

וא"כ מחוורתא דמעיקרא, וכל דברי הראשונים שרירין וקיימין.

תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי תורת המן » ה' מרץ 23, 2023 3:49 am

כתב בתוס' הרא"ש שם באותו עמוד, עמ"ש חז"ל שרש"י היה מפשיטן ערומות, ובמדה שמדד מדד לה, צוה אחשורש בלבד שהיא ערומה:
ומפשיטתן ערומות. לאו דוקא ערומות ממש אלא מפשיטתן עדיהן שלובשות לכבוד שבת.

וכתב במהדורה הנ"ל:
מפשיטתן.jpg
מפשיטתן.jpg (41.63 KiB) נצפה 466 פעמים

וכן אמרתי כאן.

רק הפלא הוא, דסגנון הדברים הוא: ראה זה חדש הוא, וצ"ע אם יש לומר כן.

אך באמת כבר היה לעולמים, דכ"כ המהר"ל באור חדש (א, יב):
וקשה, אף כי אחשורוש רשע היה, מכל מקום היה מלך שמלך מסוף העולם ועד סופו (מגילה יא.), ואיך אדם עושה מעשה מגונה כמו זה להביא אשתו ערומה, וכי זה מעשה אדם בעולם, והלא גנאי הוא למלכותו. ומכל שכן כאשר היה עושה סעודה כמו זאת לכבודו ולתפארתו, יעשה בסעודתו אשר היא להראות כבודו, ויעשה מעשה מגונה כמו זה. ועוד קשה, הרי אמרינן שהיה אחשורוש צנוע, כדכתיב (להלן ב, יד) "בערב היא באה וגו'". לכך נראה לפרש ערומה מן בגדי מלכות, וזה מפני שאין ראוי שתבוא מלכה לפני הדיוטים בבגדי מלכות, כי זהו גנאי למלכות.
ובמדרש (אסת"ר ג, יג), רבי פנחס ורבי חמא בר גוריא בשם רב אמר, בקשה לכנוס אפילו בצלצול כזונה, ולא הניחו אותה, אמר לון וערומה. אמר, אכניס בלא כתר. הן אומרים, שפחה היא זו. תלבש בגדי מלכות ותכנס, אמר רב הונא, אין הדיוט משתמש בבגדי מלכות. ויש להקשות, כי איך אמרו 'תלבש בגדי מלכות ותכנס', הרי לא היה כוונת אחשורוש רק שתהא ערומה. לכך מזה המדרש יש להוכיח שלא היה כוונתו של אחשורוש להביאה ערומה בשביל זנות להסתכל בה, רק היו רוצים שלא יהיו מלבושי מלכות עליה, כי אם יש עליה בגדי מלכות מחלישין מלכות המלך.

וע"ע בס' גאולת הגר - הובא במהדורת מכון י-ם שם - אשר ג"כ חיזק דברי רבו המהר"ל בזה.

וכן משמע בביאור הגר"א אבן העזר סי' א סק"א:
כי יופי האשה לפי התכשיטין כמ"ש בפ"ק דמגילה, ובלבד שתבא ערומה, כי אין האשה אלא לתכשיטין.

משמע דכוונת אחשוורש היה רק שתהא ערומה מתכשיטין, ולא ערומה ממש. וכן פי' דבריו בס' ברכת אליהו.

נמצא שכן משמע במדרש, ומפורש במהר"ל, ומדוייק בביאוה"ג.

ומה שהביא מרש" - ונדצ"ל רש"י - לא ידעתי כוונתו, דז"ל רש"י שם: "רבותינו אמרו לפי שפרחה בה צרעת כדי שתמאן ותהרג, לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת, נגזר עליה שתפשט ערומה בשבת". והוא כמעט העתקה מלה במלה מהגמ'. רק אולי דייק הלשון 'תפשט ערומה' דמשמע כפשוטו, אך גם זה יש לדחות כמובן.

תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי תורת המן » ה' מרץ 23, 2023 5:06 am

שוב בדקתי באוצר מפרשי המגילה, ולבר מהמהר"ל הנ"ל, מביאים עוד פי' שמן המור.

וז"ל לטובת המעיינים:

אם הדבר כפי הפשט שתבא ערומה ממש, קשה איך אחר שעבר יינו ויינם ענשוה על כך, שכדי בזיון למלך הוא?
ועוד שבטוב לב אינו נראה שכרות מופלג כשכרותו של לוט?
אבל לדעתי הכוונה לומר שהיה דרכם של נשיהם לכסות פניהן, והם אמרו שאם כוונתו להראות יופיה, צריך שתבוא ערומה ר"ל בגלוי פניה.
או אולי הכוונה, שלא תתקשט במיני קשוטין, שהתכשיטין מראים הדבר המכוער ליפה, אלא תבוא ערומה בלתי תכשיטין.

תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי תורת המן » ה' מרץ 23, 2023 5:31 am

טו.
כאשר אבדתי מבית אבא כן אבדתי ממך. וא"ת וליגרשה מרדכי והדר לינסבא דבעילת הגוי אחר גירושין אינה אסורה למגרש כדמוכח בפ"ב דסוטה.

והעיר שם:
אבדתי ב.jpg
אבדתי ב.jpg (51.36 KiB) נצפה 466 פעמים


נ"ב: וכן הק' מהרש"א על תוס' סנהדרין עד: ד"ה והא:
וה"ה דהוה מצי להקשות למה לא גירשה מרדכי כדי שלא תעבור על איסור אשת איש, וכ"ה הקושיא במרדכי ישן, וק"ל:

ובאמת כבר הקשה כן בתוס' יומא פב: -
ותימה כיון דאיכא איסור מיתה בביאת עכו"ם, למה לא גירש מרדכי את אסתר בשעה שבאתה להצלת כלל ישראל


ומש"כ 'וכיון לזה הנוב"י' אינו מובן דהלא הנוב"י בא לדון על דברי הרשב"א, ובודאי משם הביא קושיא זו.

וצ"ל "אלא שדברי אגדה הן, ואין משיבין עליהן". ובחת"ס (גיטין ג:) כתב ע"ז – "ואני אומר רבותא למידחיה דברי רבותינו, ועי' תוס' ס"פ בן סורר ומורה פלפולא רבא באגדה זו לדינא, ולא דחאו כלאחר יד".

ומה שהביא מעיון יעקב אינו ענין לכאן, רק לענין תירוצו של תוס'. ומה שהביא מתוס' יוהכ"פ פב ע"ב, נראה דצ"ל עמוד א', על התוס' הנ"ל, ולא ראיתי שום דבר שם לענין זה אשר אינו מפורש בתוס'. ומנחת עני אינו תחת ידי כעת.

תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: תוס' הרא"ש על מס' מגילה מהד' מוה"ק

הודעהעל ידי תורת המן » ש' מרץ 25, 2023 12:44 am

שוב התבוננתי שהר' הנ"ל הקשה קושיא אחר, למה לא גירשה מרדכי מיד כשנלקחה אסתר בתחילה.

ולענ"ד זה לא קשיא כלל, דכיון שהיה באונס, ומותרת היה למרדכי, ובאמת היה טובלת ויושבת בחיקו של מרדכי אפי' אחר הלקחה לבית המלך, למה לו למרדכי לגרש אשתו?

וכן הרשב"א אשר הביא כתב, "דהא אסתר היכי עבדה הכי, דהשתא ברצונה נבעלת ותהרג ואל תעבור". וכן המהרש"א ותוס' הנ"ל.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 191 אורחים