יש דבר שיאמר ראה זה חדש: לבשורת ספר 'היו דברים מעולם'

[קלונימוס הזקן]

אין מתכון מוצלח יותר לספר - לטעמי - מאשר לסיים להכין אותו לדפוס, ואז - לא להדפיס אותו.

גם במקרה שלפנינו, וכבר זמן רב שלא נהניתי כל כך מספר עד כדי לרוץ לחלוק עם חברי הפורום הנכבד דנן, שכבו מאמרי הספר מלוטשים על שולחנו של הכותב והעורך, שאותו -למרבה החסד - אינני צריך להציג, כי שמו הולך לפניו כבר כמה עשורים וכל גדולי הידענים (הרב הנאמ"ן והרב היח"ס ועוד ועוד) מצטטים ממנו ונהנים ממאמריו, הלא הוא הרב המופלא שבנפלאים, יושב בפאת נגב תימנה וציצתו מוטלת על כסתותיהם וקסתותיהם של ספריא רברביא, חכמים ונבונים די בכל ארעא, הרב ישראל דנדרוביץ שליט"א.

רובנו מכירים אותו ממאמריו הנפלאים החתומים בשמו, העסוקים בעומק העיון בסוגיות חמורות יותר ופחות, בפירוק מפואר של קושיית שפת אמת למדנית, או בביאור משובב בישרותו של תירוץ של אחד מגדולי האחרונים שיש ואנו נלאים מלהבינו.

אבל כמעשהו בספרו הראשון 'הנחמדים מזהב' - כאשר מגיע הרי"ד שליט"א לשדה ספר, הרי הוא חושש להלך בגדולות ולהימנות בין חוברי חיבורים מחוכמים בסוגיות הש"ס ובשדה ההלכה, והוא פונה למישור חדש ומעניין, שלפני שנים ארוכות הגדרתיו 'מדע פופולרי תורני'.

בסגנון זה, הכותב פונה אל היצר־הרע דביטול־תורה ו'מוציא אותו מן המשחק'. אחרי שהקורא פותח את הספר ונכנס לתוך אחד המאמרים המרתקים, שעל פניו עוסק בהיסטוריה יהודית או בתעלומה נשכחת, מתחיל תהליך ה'משכהו לבית המדרש', מתחת לאפו של המציק ממש. בסוף הקריאה, יתעשר הקורא בידיעות רבות, חלקן ידועות ונשכחות וחלקן הגדול תגליות נוצצות. גם מי שכבר קרא חלק מהמאמרים/תחקירים בבמות השונות (ובשמות שונים) ישמח לגלות את התוספות המרובות והעריכה החדשה של חלקים נרחבים. כמו גם את הגרפיקה המעולה והמוני התמונות. אוצר נפלא.

על שולחנו של הרב המחבר ישב הכרך הגדול הזה ובו עשרות מאמרים מלוטשים. אך לאחר כמעט עשור, הציצו כולם ציץ והנצו פרחים, הבשילו אשכלותיהם ענבים ופנים חדשות באו לכאן, להתענג בתענוגים.

'טעם הזקנים' המשובח לא נעדר גם מן הכריכה. מיד אעלה תמונות. ולא נותר לנו אלא לברך ולהתברך שהרב המחבר שליט"א יאזור כגבר חלציו ויכין משופרי דשופרי מחידושיו העמוקים והעיוניים, אפשר שיהיו בשפה ברורה ובנעימה, אך אל יבוש ואל ימנע טוב מבעליו, גם אם קהל ה'מעיינים' מצומצם יחסית לקהל ה'קוראים' כולו, עדיין מדובר בקהל גדול וצמא לסגנון כתיבה מבריק.

הרב ישראל דנדרוביץ, היו דברים מעולם: הסודות הגנוזים של העולם התורני. מהדורת בערקאוויטש. 50 פרקים. 706 עמ' תוכן

[קלונימוס הזקן]

תמונת כריכת הספר

ספר היו דברים מעולם.png (971.9 KiB) נצפה 5295 פעמים

[קלונימוס הזקן]

תוכן העניינים:

היו דברים מעולם תוכן_עמוד_1.jpg (357.67 KiB) נצפה 5292 פעמים

היו דברים מעולם תוכן_עמוד_2.jpg (417.11 KiB) נצפה 5292 פעמים

היו דברים מעולם תוכן_עמוד_3.jpg (413.04 KiB) נצפה 5292 פעמים

היו דברים מעולם תוכן_עמוד_4.jpg (443.7 KiB) נצפה 5292 פעמים

היו דברים מעולם תוכן_עמוד_5.jpg (423.89 KiB) נצפה 5292 פעמים

היו דברים מעולם תוכן_עמוד_6.jpg (429.65 KiB) נצפה 5292 פעמים

היו דברים מעולם תוכן_עמוד_7.jpg (459.06 KiB) נצפה 5292 פעמים

באדיבות המחבר

[קלונימוס הזקן]

תוכן העניינים בקובץ להורדה לתועלת המעוניינים. בס"ד.

היו דברים מעולם תוכן.PDF

(480.65 KiB) הורד 249 פעמים

[דרומי]

ייש"כ, ומכאן לשאלת השאלות:

כמה מחירו?

[לבי במערב]

https://oz-vehadar.net/product/%D7%94%D ... %9C%D7%9D/

https://www.kodeshbook.co.il/product.as ... ctid=13285

[אדיר במרום]

היכן ניתן לראות תמונה של המחבר?

[בלום]

כבר ניתן להשיג בארה"ב?

[עניו כמשה]

היכן ניתן לראות תמונה של המחבר?

בגור נוהגים לא להצטלם תצטרך להסתפק בספר הנהדר שתחת ידיך

[פלוריש]

היכן ניתן לראות תמונה של המחבר?

ראה ערכו בויקיפדיה (במכלול אין תמונה)

[נופל וקם]

אין מתכון מוצלח יותר לספר - לטעמי - מאשר לסיים להכין אותו לדפוס, ואז - לא להדפיס אותו.

גם במקרה שלפנינו,

ישר כח גדול על התיאור הנפלא!
האם יש להשיג איפשהו את ספרו "הנחמדים מזהב"?

[הפשוט בפשטותו]

האם יש להשיג איפשהו את ספרו "הנחמדים מזהב"?

מצטרף לשאלה

[ישראליק]

היכן ניתן לראות תמונה של המחבר?

בגור נוהגים לא להצטלם תצטרך להסתפק בספר הנהדר שתחת ידיך

מעניין למה העיתונים מלאים בתמונות כל שבוע של אירועים בחצה"ק...

[פולסברג]

כמה מהפרקים קראתי בעבר בבמות שונות. האם ניתוסף בהם משהו?

[קלונימוס הזקן]

כמה מהפרקים קראתי בעבר בבמות שונות. האם ניתוסף בהם משהו?

כמדומני שניתוספו דיוקים וליטושים הן בסגנון והן בתוכן. וכמובן שאם נמצאו מציאות ונשלחו למחבר - לא מנע טוב מבעליו. כאמור לעיל הספר לוטש במשך שנים ארוכות (מה שידוע לי עכ"פ)

[לחיים]

היכן ניתן לראות תמונה של המחבר?

תמונה גדולה של המחבר יש היום במגזין משפחה בראיון איתו. על שער העיתון ניתן לו הכינוי: אבי הכתיבה התורנית הפופולארית.

[הפצת המעיינות]

על שער העיתון ניתן לו הכינוי: אבי הכתיבה התורנית הפופולארית.

מי הם הבנים???

[רינת ישראל]

אני רק שאלה

האם הסופר הדגול מאמין בכל מה שהוא מגיש לנו כאן?

שאליהו הנביא קונה פרות ביריד כדי להקריב אותם למעלה?
שהתינוק בוכה יאכ"ו יאכ"ו וזה שם קודש?
שלאפטא רב היה סימן על הגב ממכה שקיבל בעת שהיה כבש בעדר של יעקב?

אם הוא מאמין בכל זה, שיהיה לו לבריאות. אם לא, הרי שכל עבודה זו, לאסוף את הדברים הכי משונים, הכי ביזארים, הכי מופרכים, ולהציג את זה כ'עולם התורני', הרי זה בזיון התורה וחילול כבוד חכמיה מאין כמוהו!

[דרומי]

יישר כח על הרשות שהענקת לסופר 'להאמין' במה שכתב ועוד איחלת לו 'בריאות' על הדרך

זה לא מובן מאליו. כל הכבוד!

[קרית מלך]

אני רק שאלה
האם הסופר הדגול מאמין בכל מה שהוא מגיש לנו כאן?
שאליהו הנביא קונה פרות ביריד כדי להקריב אותם למעלה?
הרי זה בזיון התורה וחילול כבוד חכמיה מאין כמוהו!

למה זה נעצרת כאן? למה זה אינך מוחה [כמובן, באותיות בצבע אדום זוהר]
על מי שכתב "ואמרו עליו [-על אליהו הנביא] שהוא מקריב תמידין בבית המקדש, אף על פי שהוא שמם, שהרי בקדושתו עומד"
ועל מי שכתב "ראיה גדולה מצאתי לזה [בספרי]".
ועל מי שכתב "ולא היה צריך להביא ראיה גדולה לזה, כי ודאי הרמ"ע ז"ל מצא הדבר ברז"ל".
ועל מי שכתב "ולבי אומר לי כי כשם שמקריב קרבנות תמידין, כך מקריב קרבנות מוספין, כי זיל בתר טעמא, כי יש לו מעות מקופות תרומות הלשכה, ומעות הקופות מתרומות הלשכה היו לצורך קרבנות ציבור, תמידין ומוספין בכלל. ומאי שנא תמידין מקרבנות מוספין".

גילוי נאות:
החכמים הנ"ל הם
הרמ"ע מפאנו
הרב בנין יהושע
הרב החיד"א
והגר"ח פאלאג'י

[רינת ישראל]

למה זה נעצרת כאן? למה זה אינך מוחה [כמובן, באותיות בצבע אדום זוהר]
על מי שכתב "ואמרו עליו [-על אליהו הנביא] שהוא מקריב תמידין בבית המקדש, אף על פי שהוא שמם, שהרי בקדושתו עומד"
ועל מי שכתב "ראיה גדולה מצאתי לזה [בספרי]".
ועל מי שכתב "ולא היה צריך להביא ראיה גדולה לזה, כי ודאי הרמ"ע ז"ל מצא הדבר ברז"ל".
ועל מי שכתב "ולבי אומר לי כי כשם שמקריב קרבנות תמידין, כך מקריב קרבנות מוספין, כי זיל בתר טעמא, כי יש לו מעות מקופות תרומות הלשכה, ומעות הקופות מתרומות הלשכה היו לצורך קרבנות ציבור, תמידין ומוספין בכלל. ומאי שנא תמידין מקרבנות מוספין".

גילוי נאות:
החכמים הנ"ל הם
הרמ"ע מפאנו
הרב בנין יהושע
הרב החיד"א
והגר"ח פאלאג'י

הכל ידוע. הכל הם דברים רוחנים. אין למעלה לא מזבח ולא אישים לא פרים ולא כבשים. יש כאן מישהו שזה לא ברור לו?

[רינת ישראל]

יישר כח על הרשות שהענקת לסופר 'להאמין' במה שכתב ועוד איחלת לו 'בריאות' על הדרך

זה לא מובן מאליו. כל הכבוד!

הוא לא צריך את רשותי, הוא רק צריך להיות כנה עם עצמו ועם קוראיו. הסופר הדגול מגיע מקהל חסידי גור. חסיד גור מצוי לא חונך על ההוי הזה. אם היה מוציא את הספר חסיד קומרנא למשל, לא הייתי שואל שאלות.

[נטיעות]

אין מתכון מוצלח יותר לספר - לטעמי - מאשר לסיים להכין אותו לדפוס, ואז - לא להדפיס אותו

לא זכיתי להבין, וסליחה ממע"כ על הבורות ועל חוסר הבנת הנקרא, ועל כן, האם אפשר לפשט יותר לבורים כמוני ולהסביר לי בבקשה את הנכתב כאן בשורה זו?

[אדיר במרום]

תמונה גדולה של המחבר יש היום במגזין משפחה בראיון איתו. על שער העיתון ניתן לו הכינוי: אבי הכתיבה התורנית הפופולארית.

מי יוכל לסרוק ולהעלות את התמונה של המחבר? מסקרן אותי מאד

[מכון חכמי ליטא]

הוא לא צריך את רשותי, הוא רק צריך להיות כנה עם עצמו ועם קוראיו. הסופר הדגול מגיע מקהל חסידי גור. חסיד גור מצוי לא חונך על ההוי הזה. אם היה מוציא את הספר חסיד קומרנא למשל, לא הייתי שואל שאלות.

הבעיה כשמעניקים תוארים כמו "הרב המחבר שליט"א" (שחושש להלך בגדולות ולהימנות בין חוברי חיבורים מחוכמים בסוגיות הש"ס...) "הסופר הדגול"
כאשר קוראים לילד בשמו: עיתונאי, אז פתאום הכל מובן כפי הכלל הידוע: אָדָם נָשַׁךְ כֶּלֶב הוא משפט המאפיין כותרת ראויה לעיתון.

[בריה נמוכה]

תמונה גדולה של המחבר יש היום במגזין משפחה בראיון איתו. על שער העיתון ניתן לו הכינוי: אבי הכתיבה התורנית הפופולארית.

מי יוכל לסרוק ולהעלות את התמונה של המחבר? מסקרן אותי מאד

בערכו בויקפדיה ישראל דנדרוביץ תוכל לחזות בזיו פניו

[קו ירוק]

תמונה גדולה של המחבר יש היום במגזין משפחה בראיון איתו. על שער העיתון ניתן לו הכינוי: אבי הכתיבה התורנית הפופולארית.

מי יוכל לסרוק ולהעלות את התמונה של המחבר? מסקרן אותי מאד

הקדמה למרומי שדה.jpg (121.21 KiB) נצפה 3724 פעמים

[בריה נמוכה]

צע"ג הלא רובם ככולם של גדו"י החשיבו מאוד ידיעת תולדות חייהם של צדיקים,
וראה באגרתו הראשונה של החזו"א שנראה שקרא את ספר תולדות חייו של רעק"א

[כדכד]

תחילה

אני רק שאלה

האם הסופר הדגול מאמין בכל מה שהוא מגיש לנו כאן?

שאליהו הנביא קונה פרות ביריד כדי להקריב אותם למעלה?
שהתינוק בוכה יאכ"ו יאכ"ו וזה שם קודש?
שלאפטא רב היה סימן על הגב ממכה שקיבל בעת שהיה כבש בעדר של יעקב?

אם הוא מאמין בכל זה, שיהיה לו לבריאות. אם לא, הרי שכל עבודה זו, לאסוף את הדברים הכי משונים, הכי ביזארים, הכי מופרכים, ולהציג את זה כ'עולם התורני', הרי זה בזיון התורה וחילול כבוד חכמיה מאין כמוהו!

אח"כ

יישר כח על הרשות שהענקת לסופר 'להאמין' במה שכתב ועוד איחלת לו 'בריאות' על הדרך

זה לא מובן מאליו. כל הכבוד!

הוא לא צריך את רשותי, הוא רק צריך להיות כנה עם עצמו ועם קוראיו. הסופר הדגול מגיע מקהל חסידי גור. חסיד גור מצוי לא חונך על ההוי הזה. אם היה מוציא את הספר חסיד קומרנא למשל, לא הייתי שואל שאלות.

ואני שואל למה לחסיד קומרנא מותר לאסוף את הדברים הכי משונים, הכי ביזארים, הכי מופרכים, ולהציג את זה כ'עולם התורני'? הרי זה בזיון התורה וחילול כבוד חכמיה מאין כמוהו!
לא התעמקתי בפרטים של הספר
אבל לא הבנתי אם יש בעיה מהותית עם הספר ותוכנו גם חסיד קומרנא לא אמור לכתוב את זה.
אם הבעיה היא לא מהותית אלא משום שהסופר הדגול מגיע מקהל חסידי גור ןחסיד גור מצוי לא חונך על ההוי הזה אז זה אולי לא מתאים להווי של גור אבל איך זה הופך לבזיון התורה וחילול כבוד חכמיה מאין כמוהו רק משום שמדובר בחסיד גור?

[זאב ערבות]

צע"ג הלא רובם ככולם של גדו"י החשיבו מאוד ידיעת תולדות חייהם של צדיקים,
וראה באגרתו הראשונה של החזו"א שנראה שקרא את ספר תולדות חייו של רעק"א

הנקודה כאן היא לא תולדות אלא תמונת צורתו, ולכן מסומן באדום.

[פוילישע איד]

האם המחבר שליט"א מביא מראי מקומות לכל דבריו??

[ישראליק]

האם המחבר שליט"א מביא מראי מקומות לכל דבריו??

כן.

הגישה המזולזל פה נגד המחבר שהוא ת"ח גדול מאוד מעניין...

[האויצרניק]

כמי שעוקב אחרי מאמריו, אכן יש לו גישה מאוד מעניינת, אמרי אמת לצד הגר"א, פלפול ולצידו ווארט אידישאי, אגדה נשזרת בתוך ההלכה ועוד ועוד כיד ה' הטובה עליו

לא פלא אגב, שלמרות היותו גוראי, הוא כותב ב"יתד נאמן" הליטאי המובהק

[אהרן תאומים]

אכן מורגשת פה אהבה הגדולה לחסידי גור, אאאא ממש נחת, נתן לי את הדלק היומי, בעבר נשברתי ממש כשראיתי את אהבה למחבר הנ"ל, מפעם לפעם שירות ותשבחות למאמריו ב"יתד" ועוד ברחבי הפורום, וכבר חשבתי שאכן זה רק תחושת בטן שיש בכלל איזה ניצוץ קטן של חוסר אהדה לגור, ממש קטן ולא מורגש, וסך הכל ממוחי הקודח ככה מרגיש בבחינת וכן היינו בעיניהם, וההיפך הגמור אין בכלל שום, שמץ, סרך, של שינאה מה פתאום?!,
עכשיו הבנתי באותיות אדומות
לדוגמא הניק "פולישע איד" נפתח לפני כשנה, ובדיוק כאן מצא פעם ראשונה להשתמש בו ולכתוב הגיגיו ולשאול את השאילה הזו, מה אני אמור לחשוב מזה?
עוד הניק "רינת ישראל" נפתח לפני יותר מ 4 שנים כתב בתחילה בנושא מאוד מסויים, ומפעם לפעם הבליח, וכעת לאחר שנה שלא כותב כלום בשום ענין, יוצא להתקפה מה זה אומר?
הניק "לחיים" הודעה קודמת לפני כ 3 שנים, ועכשיו מגיב אמנם משהו בנאלי בסך הכל מראה מקום לעיתון אבל תודו שזה מוזר.

[זאב ערבות]

אכן מורגשת פה אהבה הגדולה לחסידי גור, אאאא ממש נחת, נתן לי את הדלק היומי, בעבר נשברתי ממש כשראיתי את אהבה למחבר הנ"ל, מפעם לפעם שירות ותשבחות למאמריו ב"יתד" ועוד ברחבי הפורום, וכבר חשבתי שאכן זה רק תחושת בטן שיש בכלל איזה ניצוץ קטן של חוסר אהדה לגור, ממש קטן ולא מורגש, וסך הכל ממוחי הקודח ככה מרגיש בבחינת וכן היינו בעיניהם, וההיפך הגמור אין בכלל שום, שמץ, סרך, של שינאה מה פתאום?!,
עכשיו הבנתי באותיות אדומות
לדוגמא הניק "פולישע איד" נפתח לפני כשנה, ובדיוק כאן מצא פעם ראשונה להשתמש בו ולכתוב הגיגיו ולשאול את השאילה הזו, מה אני אמור לחשוב מזה?
עוד הניק "רינת ישראל" נפתח לפני יותר מ 4 שנים כתב בתחילה בנושא מאוד מסויים, ומפעם לפעם הבליח, וכעת לאחר שנה שלא כותב כלום בשום ענין, יוצא להתקפה מה זה אומר?
הניק "לחיים" הודעה קודמת לפני כ 3 שנים, ועכשיו מגיב אמנם משהו בנאלי בסך הכל מראה מקום לעיתון אבל תודו שזה מוזר.

תסתכל בכותרת האשכול והיא מעין נבואה על דבריך שאין כל חדש ומחלוקות ומריבות זה דבר שהיה מאז ימי קורח ופעם זו מחלוקת זו ופעם זו אחרת, ולאחרונה יצא ספר המפרט כמה מהמחלוקות הגדולות שהיו בחצרות החסידים, כך שאין מה להתרגש ופשוט להתעלם.

[פרנקל תאומים]

אני רק שאלה

האם הסופר הדגול מאמין בכל מה שהוא מגיש לנו כאן?

שאליהו הנביא קונה פרות ביריד כדי להקריב אותם למעלה?
שהתינוק בוכה יאכ"ו יאכ"ו וזה שם קודש?
שלאפטא רב היה סימן על הגב ממכה שקיבל בעת שהיה כבש בעדר של יעקב?

אם הוא מאמין בכל זה, שיהיה לו לבריאות. אם לא, הרי שכל עבודה זו, לאסוף את הדברים הכי משונים, הכי ביזארים, הכי מופרכים, ולהציג את זה כ'עולם התורני', הרי זה בזיון התורה וחילול כבוד חכמיה מאין כמוהו!

יש"כ. שפ"י.

גם לי המאמרים מן הסוג הזה צרמו מאד, ואני מוסיף, גם אם הוא מאמין בכל זה (ואין זה משנה אם הוא חס''ג א' או חס''ג ב', ליטאי, עץ, בעלזער או מכנובקער), הדברים הללו הם בעיניי חילול ה' וחילול כבוד התורה וחכמיה מאין כמותו. וחבל שת''ח מתעסק עם המרכולת הזאת, ואף מאכיל אותה להדיוטות .

[זאב ערבות]

ובמה זה שונה מאוצר פלאות התורה? אותה גברת בשינוי אדרת וזה מה שנקרא קומיקס למבוגרים ועובדה שהיום נודע לי בשיחת טלפון מירושלים שהספר אזל, משמע יש ביקוש ואף אני קניתי (עובדה הבאתי צילום) ולפעמים צריכים קצת מה שנקרא קריאה קלה (כעת שאין ח.ו.) או שמא י.נ. עדיף בעיניך?

[דרומי]

נתבקשתי מאת הגאון המחבר שליט"א לשאול:

לאחר שנכשל (כדברי הכותבים החשובים שליט"א דכאן) ב"חילול השם מאין כמותו" -

מה יעשה ויכופר לו עוון זה?

האם יש לו תקנה?

ובוודאי גדולי החכמים שליט"א הנמצאים כאן יצליחו לטכס עצה ומן השמים ירחמו

[באתי רק להעיר]

זאב ערבות שאל:
ובמה זה שונה מאוצר פלאות התורה?

ההבדל הוא עצום! 'אוצר פלאות התורה' כתוב בסגנון תורני, כמו שנכתבו במשך הדורות ספרי ליקוטים שונים בכל מיני נושאים, אבל ספר זה ערוך בסגנון עיתונאי מובהק, ומכאן כנראה הסלידה של כמה וכמה מהספר. ומתברר שבספר מסוג זה, או שאוהבים אותו או שסולדים ממנו, אין משהו באמצע!

[יהושפט]

גם אני לאחר שקראתי כמה ממאמריו של הרב המחבר הסתפקתי האם הוא אכן מאמין בכל הסיפורים המופלאים והמוזרים שהוא מביא או שמא מדובר ב"נחש מתחת לקש" האוסף בכוונה סיפורים מעין אלו כדי להתלוצץ בדרך "כשרה" מחכמי ישראל כמנהג אי אלו מתחכמים, ואכמ"ל.
שאלתי על כך את מכיריו ומיודעיו, וכולם אמרו פה אחד כי הוא מאמין בכל אלו המעשיות באמונה שלמה, ולטעמי אם כך, אין שום טענה עליו - הרי אם היה מלקט סתם דברים מעניינים, מה שנקרא "טשיקאווע זאכן" [מסתמא כתבתי נח בשבע שגיאות] לאף אחד לא היתה ביקורת על זה - ואגב, חלק ממאמריו הם כאלו - וא"כ בס"ה לשיטתו גם כל הענינים המופלאים הללו, אירעו גם אירעו, אינם אלא עוד דברים מעניינים, בדיוק כמו כל השאר.

הסגנון העיתונאי של המאמרים, אכן עלול קצת לצרום, כמו הכותרת הבאה:

צילום מסך 2023-06-27 014500.jpg (22.39 KiB) נצפה 3335 פעמים

אבל זה כבר ענין אישי
עכ"פ בקשתי שטוחה בפני הקוראים שיזכו מן הסתם להשתמש ב"מדריך השלם לזיהוי מהיר של אליהו הנביא", שלא ימנעו הטוב מאיתנו, ויספרו לנו על חוויותיהם האישיות באשכולנו.
וכדי שחלילה לא תהא ביאה ריקנית, ותכתב כאן הודעה שלמה בלי להזכיר את היות המחבר מחס"ג, אז הנה הזכרתי