ש"ס של הרב ע' שטיינזלץ באוצר החכמה

[אהרן חן]

אני לא יודע מה עמדת המו"ל, אני פונה לאוצר החכמה וגם רוצה לשמוע את דעת הכותבים.

נכון שיש מגדולי ישראל שפסלו את המהדורה, אבל האם אין באוצר החכמה - בגירסה הכללית - ספרים ברמת כשרות דומה?

לענ"ד ההתנגדות של הגדולים היתה מתוך חשש, או כנגד מציאות שכבר היתה, שהש"ס הזה יהיה ספר הלימוד של חלק מהלומדים.

אבל אם זה מופיע יחד עם עוד מאה אלף ספרים, ומשמש לעיון וכו' לית לן בה.

ומכיון שיש במהדורה הזו מדורים חשובים שיכולים להועיל ללומדים (ריאליה, שינוי נוסחאות, ועוד) אני חושב שכדאי להכניס לאוצר.

אשמח לקרוא דברי מי שחושב כמוני ומי שחולק ובעיקר את עמדת מנהלי האוצר.

[תלמיד מהדרום]

קודם תשאל את בעלי המהדורה אם הם מסכימים להכניסו

[זאב ערבות]

כדאי שתעבור על אשכול זה ואח"כ תשאל את שאלותיך.
היה גם רצוי לפני שפותחים אשכול מהסוג הזה לעשות חיפוש אולי כבר דנו בנושא, ובאופן כללי, מאחר ומאז שטיינזלץ כבר יצאו כמה וכמה גמרות מבוארות, אין לו דורש, כנראה הציבור בכללותו החליט שהגמרות המתחרות יותר טובות ומועילות. אצלינו יש חנות גניזה בשם קאפיטל עם כמה סניפים וניתן למצוא שם מאות גמרות שטינזלץ במצב מצויין בפרוטות ומעלות אבק.

[אראל]

כדאי שתעבור על אשכול זה ואח"כ תשאל את שאלותיך.
היה גם רצוי לפני שפותחים אשכול מהסוג הזה לעשות חיפוש אולי כבר דנו בנושא, ובאופן כללי, מאחר ומאז שטיינזלץ כבר יצאו כמה וכמה גמרות מבוארות, אין לו דורש, כנראה הציבור בכללותו החליט שהגמרות המתחרות יותר טובות ומועילות.

נו, ודאי שהגמרות המתחרות יותר טובות ומועילות, ופוק חזי מה עמא דבר..
ואם כן אשאל, מתי נזכה ושוטנשטיין ואוצר החכמה, יסכימו ביחד על עיסקא, להכניס הש"ס שוטנשטיין לאוצר!!!!.....
אה, הלואי...., יש תקוה שזה יקרה???

חברת 'עוז והדר' עושים קונצים..., פעם הסכימו ועכשיו חזרו בהם והוציאו החבילה שלהם מהאוצר ....

[זאב ערבות]

כנראה פותח האשכול אוהב חכמה יוונית שכן בגמרות שטינזלץ הוא מתרגם מלים ליוונית וכן נותן כל מיני שמות מדעיים לצמחים וחיות, ראשית לא ניתן לדעת אם זה זיהוי מדויק, ושנית, למי מלומדי הגמרא באמת חשוב לדעת מה השם הבוטני של צמח זה או אחר.
ובקשר לההערה על קונצים שהוספת, זה לא קונצים אלא ביזנס, פשוטו כמשמעו, או שהם דורשים יותר מדי עבור הזכות להכלל באוצר, או שהם לא מעונינים שיעשו מהגמרות שלהם קבצים, ניתן לעשות קבצים קבצים של 20 עמודים ולצרף אותם באדובי.

[אראל]

או יתכן, שהיות ש"ס שטינזלץ לא ניתן כ"כ להשגה, ואולי נקל לאחסנו בצורת דיגיטלית באוצר, שאינו רוצה להחזיקו בארון הספרים....
משא"כ שוטנשטיין, מצוי בכל בית מדרש, ויד הכל ממשמשין בו

[בברכה המשולשת]

בגמרות שטינזלץ הוא מתרגם מלים ליוונית וכן נותן כל מיני שמות מדעיים לצמחים וחיות, ראשית לא ניתן לדעת אם זה זיהוי מדויק, ושנית, למי מלומדי הגמרא באמת חשוב לדעת מה השם הבוטני של צמח זה או אחר.

השמות המדעיים מאוד עוזרים להבנת סוגיות מסויימות.
דא עקא, שאכן הזיהויים שלו לא מוכרחים בהרבה מקרים.
ובאמת יש באוצר את ספריו של פרופ' פליקס, שמדוייקים יותר (אם כי ברור שאין הכרח לקבל את כל דבריו) ומועילים הרבה יותר.

[מה שנכון נכון]

יש באוצר את ספריו של פרופ' פליקס.

הוצאו.

[זאב ערבות]

השמות המדעיים מאוד עוזרים להבנת סוגיות מסויימות.
דא עקא, שאכן הזיהויים שלו לא מוכרחים בהרבה מקרים.
ובאמת יש באוצר את ספריו של פרופ' פליקס, שמדוייקים יותר (אם כי ברור שאין הכרח לקבל את כל דבריו) ומועילים הרבה יותר.

נו, פתחת קופסת פנדורה כשהזכרת את פליקס. ובקשר לשמות מדעיים, מי שעוסק במחקר כמו פרופ' זהר עמר לא צריך את שטינזלץ, ומן הסתם רוב חובשי ספסלי בית המדרש לא מתענינים בשם הבוטני של חמשת המינים אלא מה המסורה שלהם (וזו כמדומני היתה הטענה נגד פליקס שהזיהוי שלו של שיבולת שועל הוא נגד המסורה אפילו שיתכן מבחינה מדעית שהוא צודק.

[בברכה המשולשת]

יש באוצר את ספריו של פרופ' פליקס.

הוצאו.

תודה רבה על המידע!
לא ידעתי (לנו יש בישיבה גרסא ישנה של האוצר)

[בברכה המשולשת]

השמות המדעיים מאוד עוזרים להבנת סוגיות מסויימות.
דא עקא, שאכן הזיהויים שלו לא מוכרחים בהרבה מקרים.
ובאמת יש באוצר את ספריו של פרופ' פליקס, שמדוייקים יותר (אם כי ברור שאין הכרח לקבל את כל דבריו) ומועילים הרבה יותר.

נו, פתחת קופסת פנדורה כשהזכרת את פליקס. ובקשר לשמות מדעיים, מי שעוסק במחקר כמו פרופ' זהר עמר לא צריך את שטינזלץ, ומן הסתם רוב חובשי ספסלי בית המדרש לא מתענינים בשם הבוטני של חמשת המינים אלא מה המסורה שלהם (וזו כמדומני היתה הטענה נגד פליקס שהזיהוי שלו של שיבולת שועל הוא נגד המסורה אפילו שיתכן מבחינה מדעית שהוא צודק.

אנחנו לומדים זרעים בכולל.
ולעניינים אלו, יש תועלת רבה בספריו של פליקס (וגם של זהר עמר ועוד)
ואה"נ, שבוודאי שלא נשנה שום דבר מהמסורה בגלל דבריו.

[איקטורין]

יש באוצר את ספריו של פרופ' פליקס.

הוצאו.

על מה ולמה?

[זאב ערבות]

אנחנו לומדים זרעים בכולל.
ולעניינים אלו, יש תועלת רבה בספריו של פליקס (וגם של זהר עמר ועוד)
ואה"נ, שבוודאי שלא נשנה שום דבר מהמסורה בגלל דבריו.

בהנחה שהזיהוי הבוטני נכון, האם תוכל להביא דוגמא למשל מה התועלת בשם הבוטני של שבעת המינים, או האיות היווני, הלא מאז הר סיני לומדים תורה שבעל פה בלי זה. זה אמנם מענין ומסקרן ומגוון קצת את הלימוד אך לא נראה לדוגמא שהחזון איש והגרח"ק התענינו בזה

[זאב ערבות]

תודה רבה על המידע!
לא ידעתי (לנו יש בישיבה גרסא ישנה של האוצר)

המשפחה כנראה בקשה להוציא, ולמי שיכול לאפשר זאת לעצמו, זו סיבה טובה לשמור עותק של כל מהדורה של ספר כלשהו וגירסא של אוצר החכמה שכן הרבה ספרים הוצאו במשך השנים

[בברכה המשולשת]

בהנחה שהזיהוי הבוטני נכון, האם תוכל להביא דוגמא למשל מה התועלת בשם הבוטני של שבעת המינים, או האיות היווני, הלא מאז הר סיני לומדים תורה שבעל פה בלי זה. זה אמנם מענין ומסקרן ומגוון קצת את הלימוד אך לא נראה לדוגמא שהחזון איש והגרח"ק התענינו בזה

שבעת המינים זו דוגמא לא טובה, כי שם הזיהוי ידוע מאז ומעולם.
הרבה צמחים אחרים, וגם פעולות חקלאיות, לא ידועים.
יש משניות רבות בכלאים ובירושלמי שם, שכמעט א"א להבין את פשט המילים בלי לדעת את הזיהוי.
כנ"ל בשביעית (אבל פחות)

[לבי במערב]

. . לא נראה לדוגמא שהחזון איש והגרח"ק התענינו בזה

א. כמדומה שלגבי הגרח"ק - ההנחה אינה נכונה.
ב. החזו"א צעד בשיטת־לימוד מסוימת, ואין סיבה שכל[!] לומדי תוה"ק ישתעבדו אף הם לדרך זו דוקא.

[זאב ערבות]

כמדומה זה לא תשובה. האם אתה יכול להביא דוגמא מעשית. האם התענין בשם הזואלוגי היווני או הלטיני של החגב ולהזכיר זאת בספרו באותיות הלעז כפי ששטינזלץ עשה?

[במסתרים]

השם שנתנו לו הגוים אינו אלא כדי שתדע מה הוא

איך תלמד על כלאים ב"לוף" כאשר לא ראית אותו מימיך, לזה עוזר שמו או תמונתו לבקש דעת ולהבין

אה"נ שאין צורך בספרו דווקא, אבל לשואל פשוט שספרי אחרים בוודאי לא יבואו הנה

[זאב ערבות]

בהנחה שהזיהוי הבוטני נכון, האם תוכל להביא דוגמא למשל מה התועלת בשם הבוטני של שבעת המינים, או האיות היווני, הלא מאז הר סיני לומדים תורה שבעל פה בלי זה. זה אמנם מענין ומסקרן ומגוון קצת את הלימוד אך לא נראה לדוגמא שהחזון איש והגרח"ק התענינו בזה

שבעת המינים זו דוגמא לא טובה, כי שם הזיהוי ידוע מאז ומעולם.
הרבה צמחים אחרים, וגם פעולות חקלאיות, לא ידועים.
יש משניות רבות בכלאים ובירושלמי שם, שכמעט א"א להבין את פשט המילים בלי לדעת את הזיהוי.
כנ"ל בשביעית (אבל פחות)

אתה יכול לומר זאת שגם לגבי חמשת מיני דגן היה ידוע מאז ועד עולם עד שבא פליקס.
פתחתי כלאים פ"א החיטים והזונין אינם כלאים זה בזה, הרע"ב מפרש זיוא"ן בערבית, ומה זה עוזר לי? קהתי מפרש מיני גרעינים שחורים הגדלים בין החיטים... מין גרוע של חיטים. הרמב"ם (במהדורת המאור) מפרש מין חטה שהאדמה משנה אותה.
דוגמא יותר טובה: מלפפון (בפרק ב): הרע"ב מפרש בערבית כייא"ר ובלע"ז ציטרול"י. קהתי מפרש האבטיח הצהוב (מלון). הרמב"ם מפרש אלכיא"ר ובהערות מובא קשואים לבנים.
לא משנה שעל משניות זרעים אין שטינזלץ, אך נניח הוא מפרש מלפפון באיזו מסכת הכיצד נמצא זאת? ונניח הוא אכן מפרש שיטת מי הוא לוקח? ושוב, נניח לוקח שיטת הרמב"ם ומביא אותיות יוניות ולטיניות ואת השם הבוטני, מה זה מועיל ללימוד? בויקיפדיה או בכל אנציקלופדיה אחרת לא מחפשים לפי השם הבוטני וזה עוזר רק לגבי הזיהוי לאיזה משפחה שייך, אז הנה שוב אני מעורר את ענין זיהוי השפן שלמרות שהזיהוי הבוטני שלו משייך אותו למשפחה אחרת מהארנבת, מרבית המפרשים אינם מקבלים זאת (ודי לחכימא ברמיזא). אז שוב, מה עוזר לי הזיהוי?

[בברכה המשולשת]

כמדומה זה לא תשובה. האם אתה יכול להביא דוגמא מעשית. האם התענין בשם הזואלוגי היווני או הלטיני של החגב ולהזכיר זאת בספרו באותיות הלעז כפי ששטינזלץ עשה?

לגבי הגרח"ק, אינני יודע. אך לגבי החזו"א, בענייני מצוות התלויות בארץ (ובעוד נושאים) הוא בהחלט כן בירר את העובדות המדעיות הרלוונטיות.

[בברכה המשולשת]

אתה יכול לומר זאת שגם לגבי חמשת מיני דגן היה ידוע מאז ועד עולם עד שבא פליקס.
פתחתי כלאים פ"א החיטים והזונין אינם כלאים זה בזה, הרע"ב מפרש זיוא"ן בערבית, ומה זה עוזר לי? קהתי מפרש מיני גרעינים שחורים הגדלים בין החיטים... מין גרוע של חיטים. הרמב"ם (במהדורת המאור) מפרש מין חטה שהאדמה משנה אותה.
דוגמא יותר טובה: מלפפון (בפרק ב): הרע"ב מפרש בערבית כייא"ר ובלע"ז ציטרול"י. קהתי מפרש האבטיח הצהוב (מלון). הרמב"ם מפרש אלכיא"ר ובהערות מובא קשואים לבנים.
לא משנה שעל משניות זרעים אין שטינזלץ, אך נניח הוא מפרש מלפפון באיזו מסכת הכיצד נמצא זאת? ונניח הוא אכן מפרש שיטת מי הוא לוקח? ושוב, נניח לוקח שיטת הרמב"ם ומביא אותיות יוניות ולטיניות ואת השם הבוטני, מה זה מועיל ללימוד? בויקיפדיה או בכל אנציקלופדיה אחרת לא מחפשים לפי השם הבוטני וזה עוזר רק לגבי הזיהוי לאיזה משפחה שייך, אז הנה שוב אני מעורר את ענין זיהוי השפן שלמרות שהזיהוי הבוטני שלו משייך אותו למשפחה אחרת מהארנבת, מרבית המפרשים אינם מקבלים זאת (ודי לחכימא ברמיזא). אז שוב, מה עוזר לי הזיהוי?

א. אני דיברתי על פליקס ועל זהר עמר וכדו', דהיינו מי שהתמקצע בנושאים אלו, ולא על אחרים.
ב. פליקס כתב על סדר המסכתות, וגם לפי נושאים, ויש לו גם מפתחות. לא קשה לאתר. והוא גם מסביר מדוע כתב מה שכתב (ובצורה דומה נוהג זהר עמר) לגבי הרב שטיינזלץ אינני יודע, כי לא השתמשתי במהדורתו מימיי (למיטב זכרוני)

[זאב ערבות]

השם שנתנו לו הגוים אינו אלא כדי שתדע מה הוא
איך תלמד על כלאים ב"לוף" כאשר לא ראית אותו מימיך, לזה עוזר שמו או תמונתו לבקש דעת ולהבין
אה"נ שאין צורך בספרו דווקא, אבל לשואל פשוט שספרי אחרים בוודאי לא יבואו הנה

נכון וראה בתגובה שלי לרב בברכה המשולשת, אך שאלתי היא לא השם הנפוץ, למשל עגבניה, אלא הזיהוי הבוטני או הזואולוגי באותיות יווניות או לטיניות, ובנוסף לא בטוח כלל וכלל שהזיהוי נכון שכן לגבי הרבה מינים יש דעות שונות.
ובמחילת כבודך, עברתי על כ20 כרכים של שטינזלץ עמוד עמוד ומהתמונות שהוא מביא לא ניתן לזהות כלום! כלומר אם אקח אותך לחנות ירקות, ספק אם תוכל לזהות לוף לפי התמונה. היום כמובן יש ספרים עם תמונות באיכות גבוהה ובצבע, ואף לפיהם יש המון צמחי ירק שיהיה קשה לזהות אותם לפי תמונה בלבד. למשל יש פטרוזיליה וכוסברה, כמעט ואין הבדל ביניהם פרט לריח.

[זאב ערבות]

א. אני דיברתי על פליקס ועל זהר עמר וכדו', דהיינו מי שהתמקצע בנושאים אלו, ולא על אחרים.
ב. פליקס כתב על סדר המסכתות, וגם לפי נושאים, ויש לו גם מפתחות. לא קשה לאתר. והוא גם מסביר מדוע כתב מה שכתב (ובצורה דומה נוהג זהר עמר) לגבי הרב שטיינזלץ אינני יודע, כי לא השתמשתי במהדורתו מימיי (למיטב זכרוני)

באשכול הזה מדובר על שטינזלץ. כמובן שיש ענין בזיהוי צמחים וחיות וכדומה במקרים מסוימים, השאלה שלי היתה מה זה נוגע לגבי לימוד הגמרא לדעת מה זה השם הלטיני ובאותיות לטיניות. מספיק שיאמר שמלפפון זה קישוא. מי שצריך יותר מידע כבר ידע היכן למצוא. בקיצור, מה שנראה לי ששטינזלץ ניסה לשוות למהדורתו כמעין מהדורה חצי מדעית semi והשאלה האם הוא עשה את הזיהוי בעצמו, אם כן, האם היה בר סמכא בנושא, ואם אחרים עזרו לו, כמדומני שבכרכים הראשונים אין רשימה של מקורות כך שלא ברור על דעת מי הוא מסתמך, אולי על אלבק שיצא עליו עוררין?

[בברכה המשולשת]

א. האשכול הזה, כדרכם של אשכולות, הסתעף לעוד נושאים.
ב. לגבי הרב שטיינזלץ, אין לי מה להעיר כי אינני משתמש במהדורתו. לצרכי זיהוי וכדומה, יש מקורות טובים בהרבה. ולצרכי לימוד, יש גמרא רגילה.

[זאב ערבות]

א. נכון והערתי בתחילת האשכול על הרב עמר ושאין דמיון בין עבודתו לזו של שטינזלץ (שהיא מקצועית ביותר לעומת שטינזלץ החובבנית) והערתי בהודעה האחרונה שאכן יש מקרים בהם יש צורך לזיהוי מדויק, ורק חזרתי ושאלתי (ועדיין לא קבלתי תשובה, מכיוון שכנראה אין) לשם מה לי לדעת מה השם הלטיני של מלפפון כאשר אני לומד דף גמרא, באופן דומה שואלים לעתים תכופות לשם מה רש"י טרח לכתוב את הלעזים אך שם כבר מובא שהלעז ברש"י הוא חלק אינטגרלי של הפירוש (כך מובא בספר מעיני אגם).

[בברכה המשולשת]

כשלומדים מסכת כלאים, יש חשיבות לדעת מה הם המינים השונים, כדי להבין את כוונת חז"ל בהגדרת "מין". בזה, מועיל מאוד זיהוי מדוייק.
כנ"ל במסכת שביעית, לגבי מהותן ועניינן של עבודות חקלאיות מסוימות.

[גביר]

דומה שיש דמיון רב בין התכנית שהתווה הראי"ה קוק למבוא לתלמוד [אגרות הראי"ה, תקנ"ב, חלק ב, ירושלים תשמ"ה, עמ' קפ-קפב] לעבודתו של הרב עדין שטיינזלץ, ויתכן שזה האחרון אף הושפע או קיבל השראה מתכנית זו

מכל מקום, בין אם הושפע מתכנית זו ובין אם אין כאן אלא דמיון מקרי, ולמרות שיש מקום לדון על טיבה ואיכותה של עבודתו, נראה שבמידה מסוימת הגשים ר' עדין שטיינזלץ את תוכניתו של הראי"ה.

המתווה של הראי"ה כולל בין היתר 'שמות כל המקומות ... וכן האישים והעובדות ההיסטוריים, פתרונם המדויק, בירור ערכיהם הגיאוגרפיים וההסטוריים' [שם עמ' קפא] והתייחסות גם לדברי 'המבקרים ... כל העבודה החיצונה כשל הנוכרים, הקראים, ולברר את המקום שהלכו בו לפי תומם בדרך ישרה ומקום המעדת רגליהם. ובכלל להרבות בחיפוש ובחקירה של ישוב הדעת ולמעט בהשערות דמיוניות'

הראי"ה אינו מדבר על זיהוי של צמחים, אמנם הדוגמא שבה הוא מתמקד היא המבוא לסדר נזיקין, מן הסתם, לו היה מתווה מבוא לסדר זרעים היה מתייחס גם לעניין זה, כשם שהתייחס ל'אישים ולעובדות ההיסטוריים'.

[זאב ערבות]

כשלומדים מסכת כלאים, יש חשיבות לדעת מה הם המינים השונים, כדי להבין את כוונת חז"ל בהגדרת "מין". בזה, מועיל מאוד זיהוי מדוייק.
כנ"ל במסכת שביעית, לגבי מהותן ועניינן של עבודות חקלאיות מסוימות.

כן, כבר כתבת זאת והדבר מוסכם כאשר לומדים עניני חקלאות הלכה למעשה לדעת מה המינים השונים, אך אני שואל שוב, כאשר נזכר מלפפון במסכת ע"ז, לשם מה עלי לדעת את הזיהוי הבוטני באותיות לטיניות? הלא מי שבאמת נחוץ לו לדעת יחפש בספרות מקצועית ולא יסתמך על שטינזלץ, כמו שכאשר היה נחוץ לגרח"ק לדעת על קידוש החדש פנה למומחים בדבר ולא הסתפק במה שמובא בגמרא ובמפרשים.
והנה יש ספר דומה בשם הערוך על הש"ס שאף הוא מביא את השמות הבוטניים באיות היווני שמסופקני כמה מחובשי בית המדרש יודעים אותו.

מלפפון.pdf

(200.61 KiB) הורד 32 פעמים

[זאב ערבות]

אם כבר עוסקים שוב בתלמוד שטיינזלץ, איני יודע אם מישהו כבר העיר שאולי אחד הדברים שצרמו לגדולים שאסרוהו הוא שהכניס כתב יווני (ואולי אף חכמה יוונית) לדף הגמרא, זאת כמובן בנוסף לכך ששינה את צורת הדף. האם מישהו צריך לדעת איך כותבים לוקוס ביוונית?

[דרופתקי דאורייתא]

אם כבר עוסקים שוב בתלמוד שטיינזלץ, איני יודע אם מישהו כבר העיר שאולי אחד הדברים שצרמו לגדולים שאסרוהו הוא שהכניס כתב יווני (ואולי אף חכמה יוונית) לדף הגמרא, זאת כמובן בנוסף לכך ששינה את צורת הדף. האם מישהו צריך לדעת איך כותבים לוקוס ביוונית?

במהלך הדורות כמה שסי"ם נדפסו שלא כצורת הדף המקובלת, מהם פראג תר"א כמדומני, וזכיתי לראות עותקים של כמה מגדולי ישראל שהגו בש"ס זה והעירו בו את הערותיהם. וכי קדושה יש לצורת הדף שהקביע שונצינו או להבדיל בומבירגי, אתמהה???
לגבי הערתך על הכתב הלטיני, אני משער כי בכוונת מכוון עשה כן, להשוות לתלמוד צורה מדעית ומכובדת בעיניו, כדי שגם הקורא המשכיל יתחבר לתלמוד, ויבין שאינו סתם אוסף אגדות עם עתיקות, עפ"ל.
כבר לפניו ר"ש בובר במהדורותיו נהג כך, ועוד חכמים אחרים.

מותר לדון לכף זכות אדם שפעל מרבית חייו להפצת התורה, גם אם היה ביקורת כנגדו מאת גדולי תורה.

[זאב ערבות]

לדון לכף זכות מותר ורצוי, אך אני מנסה להסביר מדוע בסופו של דבר הש"ס שלו התקבל רק אצל ציבור קטן ומצומצם (האם ראית אי פעם בבית מדרש חרדי מן השורה שטינזלץ על השולחן? ולעומת זאת ארטסקרול בכל בית מדרש, מה הסיבה לדעתך, והדבר נכון גם לפני שהחרימו את הגמרא שלו לפני כשלשים שנה).
בקשר לצורת הדף מה שאתה כותב ידוע ומפורסם, אך מאז שנקבעה צורת הדף, ולא משנה מי קבע אותה ומתי קבעו אותה, צורת הדף קבלה "קצת" מעין קדושה שכן יש רבים שזוכרים את צורת כל דף ודף והבא לשנות ידו על התחתונה (וידועים סיפורים על גדולי ישראל שעשו להם בדיקת מחט במסכת כלשהי ויכלו לומר כל מלה שהמחט עברה דרכה). וזאת בנוסף למספור הדפים שכך מציינים מאות שנים ולפי שטינזלץ צריך להוסיף מספר לכל עמוד.
ובקשר לכתב אתה רק מחזק את דברי, שאם עשה זאת בכדי לשוות לגמרא שלו צורה מדעית, אז יתכן שבעיניו זה היה מכובד, אך לא בעיני הגדולים שסירבו לתת לו הסכמה (הסיבה שהחרימו את ספריו היא מסיבה אחרת כידוע, שהיא אף גרועה מכתיבת יוונית בגמרא וככל שעבר הזמן הוכיחה את עצמה יותר ויותר נכונה שהוא הוציא את עצמו מהמיינסטרים של היהדות החרדית והיה נואם אצל הקונסרבטיבים והרפורמים, דבר שכל גדולי ישראל אמרו שזה איסור מוחלט), כך ששוב מותר ורצוי לדון לכף זכות, אך בד בבד צריך לראות את כל התמונה, ואדם אכן יכול להפיץ את התורה כל ימיו השאלה מה טיב ההפצה, אז בדיוק כמו ר' שאול ליברמן שאף הוא הפיץ את התורה כל ימיו אך מעשיו לא היו רצויים בעיני גדולי הדור והחרימו אותו, כעת נותר לדעת עם אתה מסכים עם החלטת גדולי הדור בענינים אלו או שלדעתך זה לא היה במקום והיו ריכים להניח לו לנפשו. על זאת איני יכול לענות וכל אחד ישאל את רבו, ורבי הגר"ד פיינשטיין אמר לי להוציא את כל ספריו מהבית ולא לעיין בהם.

[רציני]

גם נדפס עם צורת הדף