מדוע אני שואל? כי מצאתי לאחד מחכמי ביזנטיון (שם נתקיימה קהילת קראים גדולה) מלפני כשבע מאות שנה, המתאר את תפילתם במילים אלו:
כתפילת צדוקים ובייתוסים.... נראים חכמים בעיניהם וקרובים אל יי, ואין טעם בתפלתם, אחד מנגן לפנים ואחד רץ כצבי, וקודם השלימם מאמר אחד מתחילים מן הקצה סדר אחר, כאיש הרודף לחבירו ובורח מפניו.