פירוש רבינו דוד הנגיד על סדר התפילה

[דרופתקי דאורייתא]

זכיתי לקבל את פירוש התפילות לרבינו דוד הנגיד (השני)
נהנתי מאוד מהמבוא, מתוכן הספר, מהחידושים הרבים והמגוונים העולים מתוכו, ומהעריכה המכובדת.

אולם דא עקא, כי המחבר מתייחס בכבוד רב ובהדגשות חוזרות על כי זקנו (אלג'ד) היה רבינו חננאל (ב"ר שמואל),
ואילו כשמזכיר את אבותיו הישירים - הרמב"ם ורבינו אברהם בנו מספר פעמים, אינו מזכירם לא בתור זקניו ואפילו לא בתואר מיוחד מידי.
לדוגמא, בעמ' יב כתב: "ופירש ר' אברהם בעל המספיק זצ"ל...".
ואם תאמר כי לא היה דרכו לייחס חשיבות לכך, מדוע א"כ ייחס חשיבות חוזרת ונשנית לזקנו רבינו חננאל???

חבל שאפילו לא התייחסו לזה במבוא המקיף;
נראה כי עצם קיומו של הספר בספרייתו של הר"ד, הוא ראיה בעיני העורכים על בעלותו הספרותית, ואין הדבר נראה לי.

[613מצו]

עוד בנושא:
https://www.academia.edu/44130178/%D7%A ... 7%99%D7%93

[יושב_ודורש]

הנה כתב רבנו דוד הנגיד פירוש בזה שיש ט״ו ווין באמת ויציב וכתב שתמצא בדיון ט״ו ״בנוסחת רבינו״
וצ״ע הרי דווקא בנוסחת הרב״ם יש רק שמונה ווין?

48BCB653-C123-48AF-A2DA-C1165E5B8FCF.jpeg (383.4 KiB) נצפה 481 פעמים

[הוגה ומעיין]

זכיתי לקבל את פירוש התפילות לרבינו דוד הנגיד (השני)
נהנתי מאוד מהמבוא, מתוכן הספר, מהחידושים הרבים והמגוונים העולים מתוכו, ומהעריכה המכובדת.

אולם דא עקא, כי המחבר מתייחס בכבוד רב ובהדגשות חוזרות על כי זקנו (אלג'ד) היה רבינו חננאל (ב"ר שמואל),
ואילו כשמזכיר את אבותיו הישירים - הרמב"ם ורבינו אברהם בנו מספר פעמים, אינו מזכירם לא בתור זקניו ואפילו לא בתואר מיוחד מידי.
לדוגמא, בעמ' יב כתב: "ופירש ר' אברהם בעל המספיק זצ"ל...".
ואם תאמר כי לא היה דרכו לייחס חשיבות לכך, מדוע א"כ ייחס חשיבות חוזרת ונשנית לזקנו רבינו חננאל???

חבל שאפילו לא התייחסו לזה במבוא המקיף;
נראה כי עצם קיומו של הספר בספרייתו של הר"ד, הוא ראיה בעיני העורכים על בעלותו הספרותית, ואין הדבר נראה לי.

העורך קיצר במבוא בזיהוי כיון שפנטון פירט את דרכי זיהויו והעורך נשען עליו להדיא במבוא, ולא אמור רבנן בכפיל"א, אלא מה שהיה לו להוסיף - הוסיף.
חלילה מלחשוב שהראיה בעיני העורכים (מי הם?) על בעלותו הספרותית היא רק משום שנמצא בספרייתו של הרי"ד. יש בחיבור הפניות לחיבורים האחרים, כמו בעמ' לח ובעמ' נ המפנה לספרו חשיפת האמיתות (ודבר זה צויין גם במבוא, עמ' 15) ובעמ' קה ועוד מקומות רבים המפנה לספרו יקר חמדה (וצויין במבוא עמ' 17). ואכן, תעלומת אי הזכרת הרמב"ם כזקנו היא תעלומה עתיקת יומין ואינה אופיינית רק לספר זה אלא לכל ספריו, וכבר התחבטו בה החוקרים. אך החיבור הזה ודאי יצא מתחת ידו של מחבר כל קורפוס הספרים הרחב שפנטון זיהה עם רבי דוד ב"ר יהושע הנגיד (יש עוד בעיה עם האקרוסטיכון שבראש פירושו לתורה, וכפי שהעיר העורך במאמרו על הפירוש לפרשת בשלח בקובץ באו"י, וראה מש"כ בזה ר"מ מימון במאמרו במכילתא ה שיצא כעת לאור).

[הוגה ומעיין]

הנה כתב רבנו דוד הנגיד פירוש בזה שיש ט״ו ווין באמת ויציב וכתב שתמצא בדיון ט״ו ״בנוסחת רבינו״
וצ״ע הרי דווקא בנוסחת הרב״ם יש רק שמונה ווין?

48BCB653-C123-48AF-A2DA-C1165E5B8FCF.jpeg

זו קושיה חזקה. ויש עוד מקומות שבהם נוסח התפילה שבחיבור אינו תואם לנוסח הרמב"ם שבספר החתום. ומאחורי הפרגוד שמענו שהחכם הכולל ר' אהרן גבאי נר"ו עתיד לפרסם מאמר שיתייחס לענייני נוסח הרמב"ם העולים מחיבור זה, שהעורך קיצר בהם מאוד.
לשאלה נקודתית זו, עיי' מש"כ רבי דוד צדוק בסידור הרמב"ם אשר לו, ושם שבחתום יש ווין גם ב'ונכון' ו'ומתוקן' ונמחקו, ושבכתב יד אחד יש כן ט"ו ווין.

[יושב_ודורש]

הנה כתב רבנו דוד הנגיד פירוש בזה שיש ט״ו ווין באמת ויציב וכתב שתמצא בדיון ט״ו ״בנוסחת רבינו״
וצ״ע הרי דווקא בנוסחת הרב״ם יש רק שמונה ווין?

זו קושיה חזקה. ויש עוד מקומות שבהם נוסח התפילה שבחיבור אינו תואם לנוסח הרמב"ם שבספר החתום. ומאחורי הפרגוד שמענו שהחכם הכולל ר' אהרן גבאי נר"ו עתיד לפרסם מאמר שיתייחס לענייני נוסח הרמב"ם העולים מחיבור זה, שהעורך קיצר בהם מאוד.
לשאלה נקודתית זו, עיי' מש"כ רבי דוד צדוק בסידור הרמב"ם אשר לו, ושם שבחתום יש ווין גם ב'ונכון' ו'ומתוקן' ונמחקו, ושבכתב יד אחד יש כן ט"ו ווין.

אז היוצא מהנ״ל הוא שרבנו דוד הנגיד שהיה ברשותו הספר החתום ואף הביאו אתו כשהלך לסוריא, לא ראה בו סמכות כ״כ?
זה אמור לשנות הגישה שלנו לספר החתום…

[דרופתקי דאורייתא]

זכיתי לקבל את פירוש התפילות לרבינו דוד הנגיד (השני)
נהנתי מאוד מהמבוא, מתוכן הספר, מהחידושים הרבים והמגוונים העולים מתוכו, ומהעריכה המכובדת.

אולם דא עקא, כי המחבר מתייחס בכבוד רב ובהדגשות חוזרות על כי זקנו (אלג'ד) היה רבינו חננאל (ב"ר שמואל),
ואילו כשמזכיר את אבותיו הישירים - הרמב"ם ורבינו אברהם בנו מספר פעמים, אינו מזכירם לא בתור זקניו ואפילו לא בתואר מיוחד מידי.
לדוגמא, בעמ' יב כתב: "ופירש ר' אברהם בעל המספיק זצ"ל...".
ואם תאמר כי לא היה דרכו לייחס חשיבות לכך, מדוע א"כ ייחס חשיבות חוזרת ונשנית לזקנו רבינו חננאל???

חבל שאפילו לא התייחסו לזה במבוא המקיף;
נראה כי עצם קיומו של הספר בספרייתו של הר"ד, הוא ראיה בעיני העורכים על בעלותו הספרותית, ואין הדבר נראה לי.

העורך קיצר במבוא בזיהוי כיון שפנטון פירט את דרכי זיהויו והעורך נשען עליו להדיא במבוא, ולא אמור רבנן בכפיל"א, אלא מה שהיה לו להוסיף - הוסיף.
חלילה מלחשוב שהראיה בעיני העורכים (מי הם?) על בעלותו הספרותית היא רק משום שנמצא בספרייתו של הרי"ד. יש בחיבור הפניות לחיבורים האחרים, כמו בעמ' לח ובעמ' נ המפנה לספרו חשיפת האמיתות (ודבר זה צויין גם במבוא, עמ' 15) ובעמ' קה ועוד מקומות רבים המפנה לספרו יקר חמדה (וצויין במבוא עמ' 17). ואכן, תעלומת אי הזכרת הרמב"ם כזקנו היא תעלומה עתיקת יומין ואינה אופיינית רק לספר זה אלא לכל ספריו, וכבר התחבטו בה החוקרים. אך החיבור הזה ודאי יצא מתחת ידו של מחבר כל קורפוס הספרים הרחב שפנטון זיהה עם רבי דוד ב"ר יהושע הנגיד (יש עוד בעיה עם האקרוסטיכון שבראש פירושו לתורה, וכפי שהעיר העורך במאמרו על הפירוש לפרשת בשלח בקובץ באו"י, וראה מש"כ בזה ר"מ מימון במאמרו במכילתא ה שיצא כעת לאור).

ערביך (פנטון) ערבא צריך