"היה מהלך בשדה" וכו'

[חד ברנש]

בפירוש קדום לפיוט 'אשר הניא', פירש את הטור "שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי" בלשון זו (הדיבורים המתחילים של הפיוט הודגשו בגופן עבה):

שושנת יעקב <צהלה ושמחה>: "ליהודים היתה אורה ושמחה" (אסתר ח טז). בראותם יחד: שראו יחד , ואמרינ'ן: היה מהלך בשדה וכו'.

וכאן מסתיים הפירוש ('סליק').
מה פשרו של המשפט (שהודגש בצהוב): "ואמרינ'ן: היה מהלך בשדה וכו'"?
לא מצאתי כזה מאמר בחז"ל הנוגע למרדכי או למשהו אחר במגילת אסתר.

[הבטחתי]

השערה: אולי מתחיל שם דיני חודש ניסן, ודיני ברכת האילנות.

[חד ברנש]

השערה מעניינת! ייש"כ.
אבל אחרי המילים "היה מהלך בדרך וכו'" כתוב 'סליק' המתייחס לפירוש על 'אשר הניא'. ולהשערתך, המשפט החידתי השתרבב שלא במקומו כ"כ.

[הבטחתי]

השערה מעניינת! ייש"כ.
אבל אחרי המילים "היה מהלך בדרך וכו'" כתוב 'סליק' המתייחס לפירוש על 'אשר הניא'. ולהשערתך, המשפט החידתי השתרבב שלא במקומו כ"כ.

אמת, רציתי לכתוב בתחילה 'השערה פרועה'.
השאלה היא כמה הסופר המעתיק הבין את אשר לפניו...

[חד ברנש]

זו לא כזו השערה פרועה.
בכתי"י שלפעמים הטקסט מופיע בהם בטורים או בחלונות וכדומה (כמו בכת"י שלפני) יכולים לזוז משפטים וחצאי משפטים מהכא להתם.
הסופרים לא תמיד היו תלמידי חכמים.
רוב תודות!

[מחשבה אחת]

סביר שהמפרש יפרש "בראותם יחד - שראו יחד" ותל"מ?

[צופה_ומביט]

סביר שהמפרש יפרש "בראותם יחד - שראו יחד" ותל"מ?

כן.
דבא לאפוקי ממחשבה ש"בראותם" היינו "בזמן ראותם", בזמן שראו, כאשר ראו. והב' הוא תשובה על השאלה "מתי".
ומפרש דלא כן הוא, אלא הב' הוא תשובה על השאלה "מדוע", במה. והתשובה היא במה/בכך שראו וכו'.
שמחתם היתה על שראו יחד וכו'.

היה מקום לחפש איזו מימרא של הילוך בשדה שהיא ראיה לשימוש כזה של ב' השימוש, אבל לא סביר כלל שזו הכוונה. יש אינספור דוגמאות, ומספיק לכתוב דוגמה דקדוקית כלשהי, ולא צריך לשלוח לאיזו מימרא עלומה, כל שכן שב' השימוש היחיד שצוטט הוא "בשדה".

היתה לי מחשבה שבמימרא ששולח רוצה לבאר את "יחד", שהוקשה לו היכן נשמע בפסוק שראו יחד, וכיצד יתכן שרואים כולם יחד, ובמה היחד שייך לצהלה ושמחה, וכי אם לא היו רואים יחד אלא בזאח"ז לא היו שמחים. אבל לא מצאתי מימרא כלשהי של "היה מהלך בשדה" שתהיה בה תשובה לשאלות האלה.

[חד ברנש]

ייש"כ, הרב צופה ומביט,
העלית כמה כיוונים מעניינים, אבל כאלו שלא ניתנים להשלמה בגלל אי-איתור המאמר 'היה מהלך בשדה'.

[רציני]

בראשית כד סה: מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו. ובמדרשים שהיה הדור בלבושו. [ציצית וכו'].
ואם כבר מדברים על השערות פרועות, אולי הכוונה שושנת יעקב, אמו של יעקב ששמחה כשראתה את יצחק.

[תורת המן]

ע"ד הפלפול אבל אולי...

הניקוד הנכון הוא 'היה הולך בשִדה [תיבה ומגדל]', והכוונה לפי"מ שמבואר בגיטין ח: [ועי' בעירובין ל:], ובתוס' שם ד"ה אלא, דהמהלך בשידה תיבה ומגדל בארץ העמים אף א"ת דמפני אוירא גזרו, אינו טמא.

ולזה קאמר ליהודים היתה אורה, אורה זו תורה. וא"ת מנא להם תורה בארץ העמים שאף אוירא טמא? [היפך 'אוירא דארעא מחכים]
לזה אמר 'שראו יחד', כיון שכל ישראל היה שם ביחד, באחדות, היה זה כמו שידה תיבה ומגדול שיש בה יכולת להגן על הטומאה.

[תורת המן]

עוד דרך קצת יותר מתון.

איתא במדרש:

מעשה באדם אחד שהיה הולך בשדה, ובידו כד של חלב. פגע בנחש, שהיה צועק מרוב צמא. אמר לו הנחש, תן לי החלב, ואראך ממון שתתעשר. נתן לו ושתה, הראהו אבן גדולה, ואמר לו, תחת האבן הזאת הממון, לקחו והביאו לביתו. מה עשה אותו הנחש, קפץ ונשתלשל סביב צוארו. אמר לו, מה האי. אמר לו, ממית אני אותך, שלקחת את כל ממוני. אמר לו, בא עמי לבי״ד של שלמה. אמר לו המלך לנחש, מה תבקש. אמר לו, אני רוצה להורגו, שהרי כתיב , וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אמר לו , רד מעל צוארו... שאתה מוחזק בו יותר ממנו. אמר לו המלך לאיש, ולך צוה הקב״ה, הוּא יְשׁוּפְך רֹאש. מיד, קפץ ורצץ מוחו. מכאן אמרו רז״ל, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו״

והנה מי גרמו לכל זה, שהיה הולך בשדה יחידי, בלי עדים שהנחש כבר נתן לו הממון.

ולזה שאל למה היה היהודים שמחים בראותם כל מה שנתן לו המלך אחשוורש, הרי הנחש הזה יאמר למחר שמרדכי גנבם ממנו, וישתלשל (חבל) על צוארו?
לזה אמר 'ראו יחד' - שבנ"י ראו ביחד עם מרדכי ואחשוורש, נתינת הדברים האלו.

[צופה_ומביט]

סביר שהמפרש יפרש "בראותם יחד - שראו יחד" ותל"מ?

כן.
דבא לאפוקי ממחשבה ש"בראותם" היינו "בזמן ראותם", בזמן שראו, כאשר ראו. והב' הוא תשובה על השאלה "מתי".
ומפרש דלא כן הוא, אלא הב' הוא תשובה על השאלה "מדוע", במה. והתשובה היא במה/בכך שראו וכו'.
שמחתם היתה על שראו יחד וכו'.

אי נמי בא לבאר את המילה "ראותם" לעמי ארצות, וכתב שהיא כמו "שראו".
דהיינו: בראותם = בעת ראותם = בעת שראו.

[צופה_ומביט]

הרב תורת המן,
הפלפולים יפים ומהנים, יישר חילו, אבל לא נראה כלל שזו כוונת מפרש הפיוט, שכותב בקיצור, ומטרתו להיות "פירוש רש"י" על הפיוט, ולתרגם פירוש המילות והעניין.

---

לגבי מה הוקשה למפרש בפיוט / לפייטן בפסוק, ראה מש"כ בס"ד באשכול נפרד כאן.