בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, ואיתא במדרש (לכאורה כך הבין האהבת יהונתן בדברי המנות הלוי שהביא ד"ז מהרוקח, ראה כאן) בחר לנו אנשים הנולדים באדר שני.
ותיכף כשראיתי לשון זה הפיל ה' במוחי שהוא נרמז בגימטריא במילים "בחר לנו אנשים".
אפילו לא ידעתי כ"כ כיצד, אבל כמו ראיתי את זה מולי. [אחרי רגע נזכרתי שרבינו הרוקח ועוד מחסידי אשכנז הרבו לרמוז דברים בפסוקים בדרך גימטריא].
ואכן, תיכף הצטרפו האותיות בדעתי:
במילה "אנשים" ישנה מילת "שני", והמילה "לנו" ביחד עם ד' מתוך הגימ' של "בחר" היא "נולד", וא' ד"אנשים" ביחד עם הנותר מהגימ' של "בחר" [=בדר] עולה "באדר".
ונשאר ם' של "אנשים", וא"כ הכל ביחד עולה:
בחר לנו אנשים = נולד[י]ם באדר שני.
עדיין הציק לי הכתיב החסר, העדר הי' במילה "הנולדים".
ולכן הוספתי את [כל מה שמקובל להוסיף:] התיבות, האותיות, והכולל - שהם ביחד ט"ו [ג' תיבות, י"א אותיות, א' כולל],
והנה נשלם הביטוי כולו:
בחר לנו אנשים [עם התיבות והאותיות והכולל] = הנולדים באדר שני.
במוצאי שבת עסקתי בעניין זה, לברר מקורו וכו' [ראה כאן], וראיתי שהחיד"א הביא את הדברים בשם רבינו אפרים עה"ת, [בהמשך התבררה לי גם נקודה זו ממה שנכב"ב, עכ"פ] בדקתי באוצר ב"פירוש התורה של רבינו אפרים", וישנן שתי מהדורות, ובאחת מהן [יוהנסבורג תש"י, שלא ברורה זהות מחברה, אבל הוא שאב מעט מכתבי חסידי אשכנז. ראה כאן וכן כאן ולהלן שם] אני רואה שמובא הפירוש הנ"ל, והוא [היחיד שראיתי ש]מוסיף לו גימטריא מהפסוק!
תחילה אביא את לשונו בגוף הפירוש:
בחר לנו אנשים, שנולדו באדר שני, ואין להם לירא מכישופי עמלק, שהרי אין בו מזל, ובני עמלק מכשפים, ויש להם יכולת בשנים עשר מזלות, וכעת שאין בו מזל אין כשפין מצליחין.
זהו כמעט מילה במילה הלשון שמביא החזקוני שם:
בחר לנו אנשים, שנולדו באדר השני, ואין להם לירא ממכשפות, שהרי אין בו מזל, ובני עמלק מכשפנים הם, ויש להם יכולת בי״ב מזלות, ובעת שאין בו מזל אין כשוף מצליח.
אבל הפירוש "רבינו אפרים" הנ"ל מיד לאחר זאת מוסיף:
'ואדר' [=רי"א] בגימטריא 'בחר' [=ר"י], ובמספר האחד אין מזיק אם יהיה יתר או חסר.
קודם כל, שמחתי עד מאד לראות שגם הוא רומז את הפירוש הזה בפסוק בדרך גימטריא.
ומה שהוא כותב "ואדר" – הוא הכינוי ל"אדר שני" בפי הקדמונים [ראה כאן], וא"כ הרמז שלו בפסוק הוא לפי לשון חכמים מאוחרים ולא לפי לשון חז"ל שהיא "אדר שני" (למשל משנה מגילה א, ד), ומה עוד שבגוף הפירוש לא כתב "ואדר" אלא "אדר שני".
ולפי דרכי הרמז בפסוק הוא עם המילה "הנולדים" [לשון האהבת יהונתן] שהוא לשון מקרא ל"שנולדו" [המוזכר בראשונים בגוף הפירוש], כדכתיב "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה", ופירש רש"י: "כלומר שנולדו".
עכ"פ, אמרתי לא אמנע טוב ואניח את הדברים כאן לפני החכמים.
נ.ב.
כתבתי את הדברים בתת-פורום זה [מטפחת ספרים ועיטור סופרים] כי כך היה נראה לי מתאים לפום ריהטא שלא בעיון כלל, אבל באם לדעת ההנהלה יש מקום מתאים יותר - אחלה פניהם להעבירו לשם ותודתי נתונה להם מראש.