פורום אוצר החכמה

זכור לי, שלפעמים מפרשי המקרא מסבירים לשון רבים כלשהי הנזכרת בפסוק, במשמעות: אחד מן הרבים.
למשל (זה מה שכעת עולה לי בראש...), אם כתוב "כלֵי קודש", המשמעות: אחד מכלי הקודש.
האם מישהו זוכר מקורות הכותבים כן?

אילת השחר למלבי"ם כלל קסג

וכן בלשון רבים על יחיד -- "בערי גלעד" ( קדושים ס' קיב ), "בקירות הבית" באחד הקירות ( מצורע ס' פח )

אני מודה לך מאוד מאוד!

רד"ק, מכלול דפוס ליק דף ו:

תודה מרובה!