מן המעיין - גליון ראשון

[הוד_והדר]

https://app.box.com/s/vli73rpq3d8q2b5ye4p8n9roy1so63mv

הערות והארות יתקבלו בברכה

[הוד_והדר]

1.jpg (259.96 KiB) נצפה 1605 פעמים

[בן מיכאל]

.

[יהושפט]

ניסיתי להוריד מן הלינק שבהודעה הראשונה ולא הצלחתי

[חרט]

אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל בכל זאת אשתף... כי ידידנו הרב הוד והדר היה בוס קשוח במיוחד, בלי ויתורים בלי מריחות ובלי פספוסים, והתוצאה ניכרת באיכות ובמקצועיות של הגליון [כמובן שלא את הכל ערכתי, והחלקים שנערכו על ידי אחרים הביאו תוצאה טובה לא פחות, וכנראה יותר...].

רק ש"בחלון הראווה", משהו לא זורם. שטפון של מלל נדוש ללא תוכן.
צורמת במיוחד שגיאת לשון ז/נ כבר בשורה הראשונה.
נכתב מתוך הערכה וצפייה למשהו איכותי יותר! בקרו טלה...
גם אני לא הצלחתי להוריד את הגליון, כך שלצערי נותרתי עם הרושם הראשוני.

[הוד_והדר]

הלינק תקין


חרט... אכן כן תעשה אל תוריד ותישאר עם הבקרו טלה

[שבענו מטובך]

תוכן עשיר עם ידיעות ותגליות נפלאות!
תודה רבה שהעלית לנו את הלינק.

[פלוריש]

יישר כח!
מלא ועשיר בתוכן,
ולענ"ד גם מעוצב יפה.

אם תוכל לעשות לנו סדר, איזה ספרים יצאו עד כה?
ומה עתיד לצאת בהמשך?

[חרט]

הלינק תקין


חרט... אכן כן תעשה אל תוריד ותישאר עם הבקרו טלה

לצערי בינתיים לא מצליח להוריד.
ולכן, כבקשתך, נשאר עם העמוד הראשון.
ולבקשתך בפתיחת האשכול "הארות והערות יתקבלו בברכה"
אמשיך לעשות זאת, בתקווה שבסופו של דבר בכל זאת "יתקבלו בברכה".

קיבלתי:
בשורת הכותרת: שלא ייבוש המעין
ייבש- לשון יובש, ייבוש- לשון בושה.
מעיין מתייבש לא מתבייש

אמנם אכן בצוואת המנח"א כך הוא בנדפס. את כתה"י לא ראיתי - ולא יודע אם קיים.
אך גם אם כן הוא בכתה"י, נראה שזו פליטת קולמוס (אם מותר להתבטא כך על קדושי עליון... ועי' שבט הלוי ח"ו סי' קב)
גם אם נאמר שכוונתו אכן היתה שלא יהיה בהמשך הדורות מה שיגרום בושה למעיין, לא מסתדר עם "שלא יקצץ האילן".
בין כך ובין כך טעון הסבר.

[פייביש אופטובסקי]

אני משתוקק לראות ולאחר כמה נסיונות איני מצליח להוריד.

[הוד_והדר]

בדקתי שוב הלינק תקין לא יודע למה לא יורד לכמה חברים

[לבי במערב]

מן המעיין 1.pdf

(16.59 MiB) הורד 129 פעמים

[הוד_והדר]

קודם תתקנו לשון הכתוב ואז נתקן לשון הגליון

[תבא]

קיבלתי:
בשורת הכותרת: שלא ייבוש המעין
ייבש- לשון יובש, ייבוש- לשון בושה.

תיקון:
לשון הכתוב בהושע יג: וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ
[במשנה הוא בלשון עבר: יבש המעין ונקצץ האילן]

[איש_ספר]

גליון גדוש ומלא ענין ! יש"כ ורוחו של העורך הרי"ז שליט"א המנצח על הוצאת אמ"ת בטעמו הברוך ובכשרונו המיוחד!

[יהודה בן יעקב]

במדור "מקור המעיין" הערה ו:

להלן כמה דוגמאות מועטות משינויים [של המשכיל הנודע יצחק סאטאנוב] שנשתרשו: א', ניקוד הקדיש, 'יתגדל ויתקדש', שהיום נהוג לאומרם בציר"י ('יתגדֵל ויתקדֵש'), והנוסח העתיק היה בפת"ח ('יתגדַל ויתקדַש').

ואילו בהמשך באות כח כתב:

כח. שם. ניקוד הקדיש, כפי שהורה רבינו שליט"א, יתגדֵל ויתקדֵש, יתברֵך (וכלשון הכתוב בישעיה סה, טז) ויתפאֵר ויתרומֵם, הכל בצירי ולא בפת"ח, וכפי שהאריך בזה ב'דרכי חיים ושלום' (סימן קיט ובהג"ה שם). ויתהדָּר בקמץ (ולא כמו שנדפס בפת"ח בסדר ברכת המזון בסידור 'שער יששכר').

????

ובפרט, שלפי הידוע לי, השתרשות מנהג זה, הוא ע"פ המשנ"ב (סימן נו ס"ק ב)

ויאמר הדלית דיתגדל ויתקדש בצירי כי הוא עברי ולא תרגום [עיין בב"י]

וממילא אין זו דוגמא לשיבושי יצחק סטאנוב שהשתרשו.

[הוד_והדר]

ע"פ משנה ברורה? מצחיק סטנוב היה קצת לפני המשנה ברורה כמדומני וברובו ככולו של הסידורים בזמן המשנה ברורה כבר חא היה זכר כמעט ליתגדל בפתח.


ואני על משמרתי אעמודה. יתגדל בצירי השתרש על ידי הפרי מגדים ולא על ידי משנה ברורה כלל. והוא קבלו בברלין בעת שהותו שם. זאת המציאות. אבל כבר נשתרש כמו הרבה דברים שנשתרשו.

[יהושפט]

ראה בהשלמות לסידור אזור אליהו, שמדובר בשינוי של רז"ה, עוד קודם סטאנוב, ומקורו מליקוטי הפרדס לרש"י
כך שאפשר שהשינוי התפשט בזכות הפמ"ג ששמעו מסטאנוב, אבל אין זה משינוייו.

גם דעת הגר"א לומר יתגדל בצירי, אלא שלטענתו שם רק את המילים יתגדל ויתקדש ולא את שאר השבחים שבהמשך

[הוד_והדר]

סטנוב לא חידש הכל מעצמו... לקח הרבה מרז"ה שגם שינה על דעת עצמו.

[יהודה בן יעקב]

ע"פ משנה ברורה? מצחיק סטנוב היה קצת לפני המשנה ברורה כמדומני וברובו ככולו של הסידורים בזמן המשנה ברורה כבר חא היה זכר כמעט ליתגדל בפתח.

תגובות בנוסח כזה, אינן מקדמות שום דבר.
איני יודע מתי נולדת, אך הסידורים שזכורים לי מילדותי, לא היה בהם יתגדל בצירי, אלא רק בפתח. יתכן שאינך מתושבי ארה"ק, ובמקומות מושבך הסידורים שונים.
לא ערכתי מחקר בענין, ולא בדקתי בסידורים ישנים, רק כתבתי כפי שראו עיני בביהכ"נ.

[יהושפט]

סטנוב לא חידש הכל מעצמו... לקח הרבה מרז"ה שגם שינה על דעת עצמו.

אכן
אבל אי אפשר לקרוא לשינויי הרז"ה "שיבושי סטאנוב".

[הוד_והדר]

לפני שמגיבים טוב לדעת סדר השנים וכו'.


א. שלמה זלמן הענא, הנודע בכינוי רז"ה, נפטר בשנת תק"ז. ספרו 'צהר התיבה' בערלין תצ"ג, 'בנין שלמה' פפד"מ תס"ח, 'שערי תפלה' יעסניץ תפ"ה, 'בית תפלה' האג תקל"ז, 'קורי עכביש' תק"ד.

ב. יצחק סטנוב, נפטר בבערלין תקס"ה. סידור וספר 'ויעתר יצחק' בערלין תקל"ב, תקמ"ה. 'שפת אמת' תקמ"ז.

ג. הגר"א, נפטר בשנת תקנ"ח.

ד. הפרי מגדים, נפטר בשנת תקנ"ב. גר בברלין משנת תקכ"ז לערך עד שנת תקל"ד.

ה. רוו"ה, נפטר בשנת תקצ"ב.

ו. רבי עזריאל מווילנה, בעל סידור 'דרך שיח השדה', דפוס שני בערלין תע"ג.

ז. הגריעב"ץ, נפטר בשנת תקל"ו, ספרו 'לוח ארש' אלטונא תקכ"ט, סידור 'עמודי שמים' אלטונא תק"ה-תק"ז.

ח. הרב בעל התניא, נפטר בשנת תקע"ג, סידורו לכאורה לראשונה קאפוסט תקס"ג.

[יהושפט]

לפני שמגיבים טוב לדעת סדר השנים וכו'.

...

לא תאמין, אבל גם אני יודע את סדר השנים הללו
בעלון נראה שיתגדל הוא משינויי סטאנוב, וזה פשוט לא נכון, מה יש להתווכח על זה
אתה רוצה לומר שבזכות סטאנוב זה התפשט, לחיי, אבל אין זה ממנו
והזכרת הגר"א היא בהחלט ענין, כי רחוק שהושפע מתיקוני סטאנוב שהודפסו בסוף ימיו [יחסית].

יתירה מזו, ככל הידוע לי [וכפי שעולה מתוכנת בביליוגרפיה] סידור ויעתר יצחק נדפס רק בתקמ"ה ושם יתגדל בצירי, מה שנדפס בתקלב הוא אגרת בית תפלה, ודווקא שם הוא לא כזה נלהב מהיתגדל בצירי, ולא זו בלבד אלא שמספר שנהיה אופנה לדקדק בזה, וזאת כמובן בלי קשר אליו, והוא מבקר אותה

צילום מסך 2024-09-01 164008.png (1.74 MiB) נצפה 597 פעמים

שוב הסתכלתי בתוך העלון, וראיתי שניתן להבין שם שהשינויים המנויים שם בהערה הם גם של הרז"ה ולא רק אלו של סטאנוב, ואכן השינויים המנויים שם באותיות ה ו וט הם של רז"ה

אולם מה שציין שם באות ז על ניקוד זכרון, אינו משינויי רז"ה או סטאנוב, וכבר מוהרש"ס בסידורו מביא בשם מהרש"ל לומר בזכרון, בכ' קמוצה, והוא גופו מסביר ששני האפשרויות נכונות, ולדברי אזו"א בחלק מהסידורים הישנים כך וחלק כך.

[הוד_והדר]

אכתוב ואבהיר שוב

רז"ה התחיל עם השינויים, חלק מהם התקבלו אח"כ גם אצל הגר"א ובעל התניא, סטנוב המשיך וקיבל רובו ועוד הוסיף מדיליה, והוא היה בעל מדפיס והכניס את השינויים, ולאחריהם בא רוו"ה והעבירם הלאה גם, עד שהשינויים השתרשו אצל כלל ישראל, וכהיום הרבה מהם קשה לשנות. אכן ישנם שינויים כאלו שאפשר למצוא מהם מקור קדום, אבל למעשה לא נהגו כך, והם אלו שהשרישו את השינויים על דעת עצמם.

הנקודה הוא, שאם היו יודעים בזמנם בדיוק מי זה רז"ה וביותר מי זה סטנוב, לא היה שומעים להם בכלל, וזה הנקודה שעשיתי.

למעשה אין היום סידור נפוץ [לא מדבר על סידור הגריעב"ץ או סידור השל"ה דפו"ר ודומיהם] שאינו נקי משינוייהם.

המציאות הוא שיתגדל בא פתוחה עד שהם באו, בכל סידור עתיק וישן, אדרבה תבדוק ותראה. [ולהגיד שהמשנה ברורה השרישו מגוחך].

[הוד_והדר]

יהושפט, מישהו כתב שאתה לא יודע סדר השנים, חוץ אם אתה משתמש כאן בב' ניקים שונים וכו'.

במה שהעתקת הוא דוקא כותב בציר"י רק כותב האומר פתוח"ה לא הפסיד.

[יהושפט]

יהושפט, מישהו כתב שאתה לא יודע סדר השנים, חוץ אם אתה משתמש כאן בב' ניקים שונים וכו'.

במה שהעתקת הוא דוקא כותב בציר"י רק כותב האומר פתוח"ה לא הפסיד.

משום מה חשבתי שאתה מתכוון אלי, וכעת הבנתי שטעיתי, ועמך הסליחה

נכון, רק הראיתי א' שהוא לא היה תומך נלהב של שינוי זה. ב' ועיקר שהוא מספר שהשינוי כבר התפשט בזמנו, כלומר ישירות מכח הרז"ה

בנוגע לרז"ה, יש ויכוח גדול מה הוא היה, הדברים הם ממש לא חד משמעיים כפי שהר"ד יצחקי הצליח להציגם בדור האחרון. בנוגע לסטאנוב אתה כמובן צודק

[יהושפט]

.

המציאות הוא שיתגדל בא פתוחה עד שהם באו, בכל סידור עתיק וישן, אדרבה תבדוק ותראה. [ולהגיד שהמשנה ברורה השרישו מגוחך].

אני חושב שיש צדק מסוים בדבריו, אני מדבר על סידורים נוסח אשכנז בהם אני מתפלל, בסידורים הנפוצים עד לאחרונה כמו תפילת כל פה ובית תפילה-מילר וכדומה היה יתגדל בפתח, וכפי הזכור לי כך גם רוב רובם של האנשים המבוגרים היו אומרים, וגם בסידורים פשוטים חדשים כמו כלילת יופי או אור חדש יתגדל בפתח, ורק בסידורים המתיימרים להיות מדוקדקים שינו לצירי ע"פ המשנה ברורה.

[כדכד]

אכתוב ואבהיר שוב
...

המציאות הוא שיתגדל בא פתוחה עד שהם באו, בכל סידור עתיק וישן, אדרבה תבדוק ותראה. [ולהגיד שהמשנה ברורה השרישו מגוחך].

אתה יכול לכתוב עד מחר (ועד בכלל כולל מחר שהוא לאחר זמן) שזה מגוחך
אבל המציאות היא ברורה
שכיוון שנהגו לקבל את פסקי המנ"ב ברוב עדות האשכנזים - אז הרבה מאלו שהחליטו לקבל את המשנ"ב קבלו גם את הפסק שלו לומר "יתגדל ויתקדש" בצירי ולא בפתח
וזו הסיבה היחידה לכך שהרבה מהאשכנזים שינו לומר בצירי.
אגב, לגבי הפרי מגדים - מלשונו משמע שראה זאת בכתבי רז"ה ולא במקורות אחרים שכן בפרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן נו ס"ק א' כתב: "וראיתי בסידור מהרב המדקדק הגדול מהר"ר שלמה הענא ז"ל שמה תלת במפיק בלא יו"ד, ולכאורה הם סתורים, וכפי הנראה מט"ז כאן. גם שם [שערי תפילה סימן קכג] יתגדל ויתקדש עיי"ן [הפעל] בצירי, כי היא עברי, יע"ש. וי"ל הדלי"ת בצירי, ובארמית בפתח, "...

[לבי במערב]

ח. הרב בעל התניא, נפטר בשנת תקע"ג, סידורו לכאורה לראשונה קאפוסט תקס"ג.

במחכ"ת, צ"ל: שקלאוו תקס"ג [ואח"כ נדפס (בחייו) עוד שני פעמים בקאפוסט, בהגהה יתרה הדק היטב].

[הוד_והדר]

ח. הרב בעל התניא, נפטר בשנת תקע"ג, סידורו לכאורה לראשונה קאפוסט תקס"ג.

במחכ"ת, צ"ל: שקלאוו תקס"ג [ואח"כ נדפס (בחייו) עוד שני פעמים בקאפוסט, בהגהה יתרה הדק היטב].

צודק, התכוונתי אכן לשקלוב

[הוד_והדר]

ראה בהשלמות לסידור אזור אליהו, שמדובר בשינוי של רז"ה, עוד קודם סטאנוב, ומקורו מליקוטי הפרדס לרש"י
כך שאפשר שהשינוי התפשט בזכות הפמ"ג ששמעו מסטאנוב, אבל אין זה משינוייו.

גם דעת הגר"א לומר יתגדל בצירי, אלא שלטענתו שם רק את המילים יתגדל ויתקדש ולא את שאר השבחים שבהמשך

בליקוטי פרד"ס אם זכרוני אינו בכזיב לא כתב בענין הניקוד כלל רק שזה לשון קודש ולא לשון ארמי ולפי זה כתבו כמה שהרי בכתוב כתוב בצירי אז צריך לומר בצירי, אבל ברש"י לא כתוב דבר כזה. ואם כבר בסידור רבי שבתי מפרעמישלא כבר גם מצדד שאולי נכון יותר לומר בצירי לשון הכתוב, אבל בסוף אומר שעדיף בפת"ח, וכן היה בכל הסידורים הישנים, עד שבאו רז"ה וסטנוב.