אין נהנין ממעשי ניסים

[מתפעל]

חיפשתי לשון זו ולא מצאתי.

בגמרא תענית כ"ה (וכן בכ"ד יש סיפור עם חיטים וספינה) בסיפור עם הרגל של השולחן, משמע שלא כדאי ליהנות כי יפסיד לעולם הבא.
אבל לא ראיתי את הלשון שמובאת באחרונים "אין נהנין ממעשי ניסים" שמשמע שאסור.
מה אם אחד לא איכפת לו שיפסיד קצת בעולם הבא?

[ביעא בכותחא]

תעשה חיפוש באוצר ותרוה נחת.

[בן ישיבה]

ומה אם רשב"י ור"א בנו שהיו במערה בפקיעין, ואכלו רק ממעשה נסים (עץ החרובים שע"י המערה).
או שמא שדוקא שם הותר משום פיקו"נ, שלפנ"כ היה אוכל ממה שהביאו לו לביהמ"ד ותפסו את זה ולכן ברח.

[הגהמ]

ומה אם רשב"י ור"א בנו שהיו במערה בפקיעין, ואכלו רק ממעשה נסים (עץ החרובים שע"י המערה).

הגר"ד קאהן (מברוקלין) הקשה כן בספרו 'ואם תאמר' האחרון. ומסתבר שיש לחלק בין הנושאים. מתי שנעשה הנס לאות חיבה מהקב"ה הרי זה שבח ומעלה להנהנה ממנו, וכמו שמשתבחים כלל ישראל בזה שאכלו המן ארבעים שנה במדבר. ומאידך, לפעמים נחשב טריחותא כלפי שמיא כביכול, ואז אדרבה נחשב לגנאי. ובכה"ג פליגי אביי ורבא במי שמתה עליו אשתו ועשה לו הקב"ה נס להכשירו להניק את בנו.

[פרוזבול]

ומה אם רשב"י ור"א בנו שהיו במערה בפקיעין, ואכלו רק ממעשה נסים (עץ החרובים שע"י המערה).
או שמא שדוקא שם הותר משום פיקו"נ, שלפנ"כ היה אוכל ממה שהביאו לו לביהמ"ד ותפסו את זה ולכן ברח.

לא 'תפסו את זה' אלא שהיה חושש מפני הנשים.

[מתפעל]

ביעא, עשיתי כעצתך הטובה, אבל זה לא חזר אלי עם תשובות, מחפש ומחפש ולא חוזר.
אולי תכניס לכאן מה גילית בחיפוש?
היכן מופיע לראשונה המשפט: אין נהנין ממעשי ניסים?

[פרוזבול]

ראה מלכים ב' (ה כו) בפי' המצודות.

[מתפעל]

פירוש המצודות? זה המקור הכי קדום?

או שמא כוונתך שלפי פירושו יוצא שיש מקור כבר בנביא

הנה הפסוק:וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא-לִבִּי הָלַךְ, כַּאֲשֶׁר הָפַךְ-אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ; הַעֵת לָקַחַת אֶת-הַכֶּסֶף, וְלָקַחַת בְּגָדִים, וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת.

ובמצודות:
העת - וכי בעת ההיא ראוי לקבל ממנו את הכסף, הלא באה היא בדבר הנס, וכי ראוי להנות מן הנס במקום שאין דחק


יישר כח
חשבתי שזה יותר מפורש בחז"ל.

[פרוזבול]

או שמא כוונתך שלפי פירושו יוצא שיש מקור כבר בנביא

כמובן.

[מתפעל]

ראיתי שהאמרי אמת הקשה על מדרש מעשה בר"ש בן חלפתא שבא בערב שבת ולא היה כלום בבית, התפלל וניתנה לו אבן טובה מן השמים. נתנה לשולחני וקנה צרכי שבת. והשאלה היא כיצד נהנה ממעשי ניסים.

ותירץ שסעודת שבת היא מצוה ועל מצוות כן מותר להשתמש במעשי ניסים. ומצא לזה רמז: מצוות לאו ליהנות ניתנו.

[הפלא ופלא]

רש"י, תענית כ"ד ע"א ד"ה אלא כאחד

[מתפעל]

יישר כח הפלא
את זה חיפשתי

"אלא כאחד מעניי ישראל. משום דמעשה נסים הוא ואסור לאדם להנות ממעשה נסים כדאמר לעיל (דף כ:) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו:"

ואלו דברי הגמרא בדף כ:
"כי הא דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ".

יישר כח.

אמנם ניתן להעיר על דברי רש"י אלו דיש לחלק. לא כתוב שם שאסור ליהנות ממעשה ניסים אלא שזה לא כדאי כי ינכו לו מזכויותיו.
אבל אם יש לו לאדם זכויות רבות ולא איכפת לו שינכו לו קצת, מי אומר שאסור לו?

[אוצר החכמה]

אבל אם יש לו לאדם זכויות רבות ולא איכפת לו שינכו לו קצת, מי אומר שאסור לו?

אם רב אדא בר אהבה הקפיד בדבר, מי יאמר רבות זכויותי

[יאיר]

יישר כח הפלא
את זה חיפשתי

"אלא כאחד מעניי ישראל. משום דמעשה נסים הוא ואסור לאדם להנות ממעשה נסים כדאמר לעיל (דף כ:) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו:"

ואלו דברי הגמרא בדף כ:
"כי הא דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ".

יישר כח.

אמנם ניתן להעיר על דברי רש"י אלו דיש לחלק. לא כתוב שם שאסור ליהנות ממעשה ניסים אלא שזה לא כדאי כי ינכו לו מזכויותיו.
אבל אם יש לו לאדם זכויות רבות ולא איכפת לו שינכו לו קצת, מי אומר שאסור לו?

[מתפעל]

אוצר, זו תשובה? מדברים ברמת העיקרון. בודאי שאנשים יראי שמים ענווים חושבים שאין להם די זכויות. אבל איפה כתוב איסור?

יאיר, רש"י כתב שזה אסור לפי הגמרא בדף כ', השאלה היתה היכן בדף כ' כתוב איסור.

[יאיר]

צודק.
האיסור שם הוא רק לסמוך על הנס אבל לא להנות מנס כשאין סכנה בדבר.

[יאיר]

אבל אם יש לו לאדם זכויות רבות ולא איכפת לו שינכו לו קצת, מי אומר שאסור לו?

אם רב אדא בר אהבה הקפיד בדבר, מי יאמר רבות זכויותי

היכן מוזכר ר' אדא בר אהבה?
מוזכר אלעזר איש בירתא בתענית כד. (אוצר חיטים)
רב מרי ברה דבת שמואל בכד: (ספינה וחיטים)
ור' חנינא בן דוסא בסוף כד: (רגל שולחן מזהב)
מ"מ רואים משניהם וכך כנראה למד רש"י שאין ראוי ליהנות ממעשה ניסים שלא לצורך.
וגם מסברא, מי שמזלזל בשכר העוה"ב לחוטא יחשב.

למרות דלכאורה ק"ק דרבי חנינא בן דוסא רצה בתחילה ליהנות מרגל השולחן מזהב.

[אוצר החכמה]

תענית כ ב ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד

[אוצר החכמה]

לא ברור מה אתם רוצים רש"י (או המפרש) הבין שהלשון לעולם אל יעמוד אדם משמע לשון איסור ולא רק המלצה רופפת.
ומזה שהוסיף ר ינאי לומר ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו משמע שגם זה סיבת האיסור.

אם זה איסור דרבנן גמור או לא, זה דיון בהרבה מקומות מסוג זה אבל וודאי שאפשר לקרוא לזה איסור.

[מתפעל]

אבל יש הבדל גדול בין להכניס עצמו למקום סכנה ולצפות לנס, לסמוך על הנס, ולבין ליהנות מנס שנעשה לך כבר.

[מתפעל]

יש דעה שרש"י על תענית זה לא רש"י?

[יאיר]

אבל יש הבדל גדול בין להכניס עצמו למקום סכנה ולצפות לנס, לסמוך על הנס, ולבין ליהנות מנס שנעשה לך כבר.

נכון. וכמ"ש

צודק.
האיסור שם הוא רק לסמוך על הנס אבל לא להנות מנס כשאין סכנה בדבר.

יש דעה שרש"י על תענית זה לא רש"י?

אכן.

[חוקר]

יש דעה שרש"י על תענית זה לא רש"י?

ודאי, ראה שה"ג ערך רש"י שדן בזה, ובמהרי"ץ חיות סוף תענית

[יאיר]

תענית כ ב ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד

ובדומה לנחום איש גם זו. ויש לחלק.

[אוצר החכמה]

אבל יש הבדל גדול בין להכניס עצמו למקום סכנה ולצפות לנס, לסמוך על הנס, ולבין ליהנות מנס שנעשה לך כבר.

זו טענה צודקת

וכנראה שלמד רש"י שכל מי שנעשה לו נס יש בזה משום ניכוי זכויות אבל אם מגלה דעתו שאינו רוצה ליהנות מן הנס אין מנכים לו.
ומעין אותו עניין לגבי כמה גרוע אדם זה שנעשה לו נס, ששמעתי פעם מר"י הוטנר שהקשה מאי שנא מרחב"ד, והשיב שרחב"ד כיוון שגם הטבע היה לו כנס, מי שאמר לשמן שידלק וכולי אין חסרון אצלו בנס, אבל מי שמבחין ביניהם, א"כ הוא גרוע שנצרך לעשות לו נס. אבל המהר"ל לא כ"כ אלא ששם הוא משום שנעשה שינוי בגופו שנעשו לו דדין וזה גרוע.

[אשרי יושבי ביתך]

יש דעה שרש"י על תענית זה לא רש"י?

ודאי, ראה שה"ג ערך רש"י שדן בזה, ובמהרי"ץ חיות סוף תענית

היכן בדיוק המהרצ"ח?

[חרסון]

אם זכרוני אינו מטעני, יש מהדורות של עו"ה שזה 'זז' בהם להתחלה.