שרידים מכתב יד לא ידוע של ספר האשכוללאחרונה מצאתי שרידים של כתב לא ידוע של ספר האשכול. הדברים פורסמו כעת
ברשת בשפה האנגלית (כולל תמונות של הקטעים), ומכיוון ששפה זו לא נגישה לרבים מהנוכחים כאן, אביא כאן את עיקרי הדברים. אציין מראש, אין מדובר בתגלית מרעישה אבל היא תורמת כמה דברים לחקר החיבור.
הקטעים נמצאים בספריית האוניברסיטה בקמברידג', תחת הסגנטורה: Add. 474,2. כתב יד 474,1 מכיל תשובות של הרי"ד וקובץ שו"ת הגאונים המכונה חמדה גנוזה (הקובץ עצמו נדפס מכ"י סימונסון). מקורם של הקטעים לא ודאי אבל יש סימנים לכך שנעשה בהם שימוש לכריכה של ספר, ויש מקום לחשוב שהם הוצאו מהכריכה של כתב יד 474,1.
הקטעים כתובים בכתיבה ספרדית בינונית המתוארכת למאה ה-14 ותוכנם זהה בעיקרו למהדורת אלבק ולא למהדורת הרב אוירבך. יש בכך סיוע מסוים לטענה שמהדורת אוירבך זויפה בתקופה מאוחרת.
אוסיף כאן פרט שלא ציינתי בגרסה האנגלית - בקטלוג הספרייה הלאומית זוהו קטעים נוספים מכתב יד אחר של ספר האשכול (כתב יד קרופ 3894.7, שרידים מהלכות ציצית ופדיון הבן), אף הם בכתיבה ספרדית ונכתבו סביב המאות 14-13. לאחר שדיווחתי למקטלגי הספרייה הלאומית על זיהוי הקטעים בקמברדידג' הם עדכנו את הזיהוי אבל הם ציינו שקטעים אלו שייכים לאותו טופס ששרידיו נמצאו באוסף קרופ אבל לדעתי הכתיבות אינן זהות, ולכן סביר יותר שמדובר בשני טפסים שונים של החיבור.
הקטעים חתוכים לרוחבם, ולכן חסרות כמה שורות בכל אחד מהם. תכולת הקטעים:
דף 1א: האשכול, א, הלכות סעודה, עמ' 75 "וקאמרי רבנן" – עמ' 76 "אשכחינהו דקאמרי ברוך".
דף 1ב: האשכול, א, הלכות סעודה, עמ' 77 "לו ולברכו" (כך בתחילת השורה הראשונה שנחתכה) – עמ' 78 "לא לכתוב ולא לקרות".
דף 2א: האשכול, א, לקוטי הלכות תפלה, עמ' 91 "משיחזיק בדרך" – עמ' 92 "דאיכא שהות בין".
דף 2ב: האשכול, א, לקוטי הלכות תפלה, עמ' 93 "דרב אמר שמע" – עמ' 94 "תכסיסא אינון".
למרות שכאמור הקטעים החדשים זהים באופן עקרוני לנוסח שבמהדורת אלבק, עולה מהם הבדל משמעותי שיש לתת עליו את הדעת. בין עמוד א לעמוד ב של דף 2 חסרות, על פי השוואה למהדורת אלבק, כ-116 מילים, אך בין העמודים של דף 1 נמצא במהדורת אלבק הרבה יותר מזה. מה פשר הדבר? נוסח הפנים במהדורת אלבק מבוסס על כתב יד ירושלים (לשעבר כרמולי), ובעמ' 76 הע' ג ציין אלבק שבכתב יד פריס של ספר האשכול חסרה פיסקה ארוכה ובמקומה נכתב: "ופירוש הלכה זו מפורשת בהלכות הגאון ז"ל". אלבק הבין שהמעתיק קיצר את הפיסקה מכיוון שהיא מכילה העתקה מהלכות הרי"ף בלי תוספת ושינוי. אם משמיטים את החסר בכתב יד פריס, ומוסיפים את המילים המצוטטות לעיל, נמצא שבקטע קמברידג' חסרות 125 מילים בין עמוד א לעמוד ב בדף 1, ממצא שאיננו שונה בהרבה מהממצא המקביל בדף 2. סביר להניח אפוא שהקטעים בקמברידג' זהים בעניין זה לכתב יד פריס.
הקיצור המשמעותי שכנראה היה בשני כתבי היד הללו היה אמור להוביל למסקנה ששני הטפסים הללו משתייכים לענף נוסח אחד, אך השוואת הקטעים לשאר הערות הנוסח שבמהדורת אלבק מלמדת שכמעט בכל המקרים הנוסח בקטעים שבקמברידג' זהה דווקא לנוסח שבכתב יד ירושלים, גם במקרים שבהם יש חילופי נוסח משמעותיים בין שני כתבי היד האחרים (ראו במיוחד עמ' 77 הע' ה). היה אפשר להציע שהקטעים בקמברידג' מציגים נוסח מקורי יותר של הענף של כתב יד פריס ולכן הם זהים במקומות הללו לכתב יד ירושלים, אך נדמה לי שנכון יותר לטעון שהקטעים בקמברידג' כלל אינם שייכים לענף של כתב יד פריס ואלבק טעה כשהוא חשב שהמעתיק של כתב יד פריס קיצר את הפיסקה שמקורה בהלכות הרי"ף. לאור המימצא החדש של עדי הנוסח, נראה לי סביר יותר שבעל האשכול היה זה שקיצר מלכתחילה את הפיסקה מהלכות הרי"ף ואילו המעתיק של כתב יד ירושלים טרח והשלים אותה.
הצעה זו עשויה להישמע מוזרה, אולם אלבק הוכיח במבוא למהדורתו שספר האשכול מבוסס על ספר העתים של ר' יהודה הברצלוני, וזה האחרון מבוסס על הלכות הרי"ף. בנוסף לכך, אלבק הראה במבוא (עמ' 55-54) שבעל האשכול קיצר לפעמים את העתקותיו של ר' יהודה הברצלוני מהלכות הרי"ף מכיוון שהוא לא מצא בהן חידושים. הנוסח של הקטעים שהתגלו כעת בקמברידג' מחזק את האפשרות שאף במקרה הנידון כאן ראב"י אב"ד היה זה שקיצר את ההעתקה מהלכות הרי"ף, ולא אחד מהמעתיקים, כפי שחשב אלבק. ייתכן שהכרעה ברורה לשאלה זו תושג לאחר השוואה מלאה יותר של עדי הנוסח של ספר האשכול.
