פורום אוצר החכמה

במצודות דוד, ירמיה לט ג: "'בשער התוך' - הוא השער שהיה בחומה האמצעית כי שלש חומות היו בירושלים". וכך גם כותב רד"ק שם (לאחד מפירושיו)
כיוצא בכך פירש במלבי"ם, מל"ב כה ד: "ובירמיה לט ג, מפרש, שכל שרי בבל באו וישבו בשער התוך, שהבקעה החומה החיצונה, כי ירושלים היתה מוקפת ג' חומות". כאן מדובר בירושלים בזמן מקדש ראשון.
האם יש לענין מקורות מפורשים יותר? הוכחה מהמקרא או מאמר חז"ל מפורש בענין?
בדברי חז"ל לא מצאתי שירושלים היתה מוקפת יותר מחומה אחת, פרט למקור בודד המציין את הדבר בדרך אגב. עי' פסיקתא רבתי, כט: "אביקה היה סבור שהייתה באה בחזקה, נתמרמר לצאת לדחותה עליהם ברגלו, ונפל בין החומות, שהיו שתי חומות לירושלים זו לפנים מזו". ושם מדובר, כנראה, בירושלים בזמן בית שני. ועי' גם: רש"י, דה"ב לד כב.

כך מפורש בספר מלחמות היהודים ח"ב עמ' 164 מעמודי הספר (166 מעמודי האוצר).
אך כנראה כוונתך לשאול על בית ראשון דווקא.

כידוע נמצא ברובע היהודי [רח' השוערים-בוני הכותל] קטע של החומה הרחבה והיא מתוארכת לכמעט סוף ימי בית ראשון, תקופת חזקיהו.
אז הרחיבו את החומה, והדעת נותנת שאת הקודמת לא הרסו.

אני מחפש מידע על שני ה'ירושלים'... זו של מקדש ראשון וזו של מקדש שני, בעדיפות, כמובן, למקדש ראשון.
לדברי מלחמות היהודים (לזכור לי), לא כל העיר היתה מוקפת בשתי חומות, אלא החומה השניה הקיפה רק חלק מהעיר.

על בית שני, ראה: דניאל שוורץ בספרו על אגריפס הראשון, שאמור להרחיב על החומה השלישית שבנה אגריפס (מן הזיכרון).

חכם באשי כתב:אני מחפש מידע על שני ה'ירושלים'... זו של מקדש ראשון וזו של מקדש שני, בעדיפות, כמובן, למקדש ראשון.
לדברי מלחמות היהודים (לזכור לי), לא כל העיר היתה מוקפת בשתי חומות, אלא החומה השניה הקיפה רק חלק מהעיר.

החומה השניה והשלישית בימי בית שני לא הקיפו את כל העיר אלא שימשו כחומות מגן נוספות. השניה היתה חומת מגן על הבית. נמשכה ממתחם המגדלים [המצודה, 'מגדל דוד' של ימינו] עד הר הבית, בתוואי של רח' דוד - השלשלת [ה"באטראק"].
השלישית הרחיקה צפונה ונבנתה הן עקב התרחבות היישוב והן עקב הרצון להרחיק את ההתמודדות מול אוייב הלאה מן העיר.
[ועיין ברחוב החומה השלישית ותמצא נחת...]

גוראריה כתב:כידוע נמצא ברובע היהודי [רח' השוערים-בוני הכותל] קטע של החומה הרחבה והיא מתוארכת לכמעט סוף ימי בית ראשון, תקופת חזקיהו.

רחוב השוערים נמצא בצד השני של הרובע, כוונתך לרח' פלוגת הכותל-בוני החומה. החומה הרחבה הנ"ל היא אחד הממצאים הארכיאולוגיים התמוהים ביותר שנמצאו אי-פעם, היא ממוקמת במקום בלתי-הגיוני בעליל, ודי להביט בשרטוט התלוי בסמוך לה כדי להבין את גודל הקושי בזהויה כחומת ירושלים מימי בית ראשון. היא אף סותרת לממצאים ארכיאולוגיים אחרים שנמצאו בסמוך לה בחפירות שבסוף הקארדו. לא מכבר התפרסם מאמר של מאיר בן-דב הטוען כי מדובר בכלל בחומה פנימית של ארמון או מצודה מתקופה קדומה יותר, בה היה האזור פרוז, שמא מימות יבוס.

גוראריה כתב:החומה השניה והשלישית בימי בית שני לא הקיפו את כל העיר אלא שימשו כחומות מגן נוספות. השניה היתה חומת מגן על הבית. נמשכה ממתחם המגדלים [המצודה, 'מגדל דוד' של ימינו] עד הר הבית, בתוואי של רח' דוד - השלשלת [ה"באטראק"].
השלישית הרחיקה צפונה ונבנתה הן עקב התרחבות היישוב והן עקב הרצון להרחיק את ההתמודדות מול אוייב הלאה מן העיר.
[ועיין ברחוב החומה השלישית ותמצא נחת...]

החומה הצפונית שהשתרעה מהמגדלים ועד שער השלשלת דהאידנא היתה החומה הראשונה הישנה. לגבי החומה השנייה חלוקת הדעות, אבל מוסכם שרוב החלק הצפוני של העיר העתיקה נכלל בה (שרידים ממנה נמצאים מתחת שער שכם). לפי פלביוס היא הקיפה את "המשנה" (או "הפרבר"), שהוא חלק שנוסף לירושלים בסוף ימי בית ראשון, שמא בימי עוזיהו או מנשה. החומה השלישית לא הושלמה מעולם.