מקורות על ישיבות, התפתחותם בקרב ישראל

[לולי דמיסתפינא]

היכן אוכל למצוא השתלשלות הישיבות, דרכי הישבות, מתי נוסדו, מתי נפתחו, דרכי הלימוד, בתקופת חז"ל, הראשונים, משם לפולין, גאליציא, במיוחד אונגארן, במדינות ליטא.

אשמח מי שיאירנו עין.

[המהדיר]

מרדכי ברויאר, אוהלי תורה, ירושלים תשס"ד, [מרכז זלמן שזר]. כולל למעלה מ-600 עמודים מכל מה שביקשת ויותר.

[עשוי לנחת]

היכן אוכל למצוא השתלשלות הישיבות, דרכי הישבות, מתי נוסדו, מתי נפתחו, דרכי הלימוד, בתקופת חז"ל, הראשונים, משם לפולין, גאליציא, במיוחד אונגארן, במדינות ליטא.
אשמח מי שיאירנו עין.

ואגב, אם לא תמצא את הספר שהציע המהדיר שליט"א, תוכל לעיין במוסף ש'המבשר' הוציאו לסוכות בנושא בחורי ישיבות, שם יש לפחות תיאור השתלשלות הישיבות ב200 שנה האחרונות בערך, כנ"ל ולא עיינתי שם כ"כ.

[חוצפא יסגא]

כמה ספרים: http://www.shazarbooks.co.il/bookList.asp?catId=69

[אני ואפסי]

כתבה ע"י הרב ד"ר מנחם ברייאר ז"ל אודות הישיבות ברומני'
http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/romanya-2.htm

תקנות הישיבה בעיר בראדשין ע"י הגאון ר' פנחס הלוי איש הורוויץ ז"ל
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=1

[חרט]

אודות הישיבות בגרמניה, החל מתקופת הראשונים ועד תקופת חורבן הריפורמה, אפשר לראות באריכות ובפרטות, בספרו המקיף של הרב המבורגר "הישיבה הרמה בפיורדא".

[מורה צדק]

מאוד ממולץ הגליון של המבשר בעניין בסוכות האחרון.
כתבות מקיפות על כל עולם הישיבות, ומגלה גם אור חדש על עולם הישיבות בארצות המזרח והמערב (צפון אפריקה), שלא היה ידוע לבני אשכנז עד היום הזה.

[סוקר]

אחד משווק כאן את הרב קוק והשני שולף את השד העדתי
'עולם הישיבות בארצות המזרח והמערב' לא ידוע עליו כי הוא לא היה. וסיפורים תספר ביזדים או בצופיוף.
עד הדורות האחרונים של אוצר התורה (וחב"ד) למעט בית זליכה ועוד משהו, לא היה ישיבות במקומות האלה.
ישיבה או מדרש במונחים של הספרדים לפני מאה ומתאים שנה, יכול להיות גם מקום בו יושבים שמונה זקנים ולומדים תורה.

[הוגה ומעיין]

עמנואל אטקס פרסם בזמנו אסופה של תדפיסים מספרים שונים העוסקים בישיבות, תחת השם "מוסד הישיבה". מומלץ.

[מורה צדק]

אחד משווק כאן את הרב קוק והשני שולף את השד העדתי
'עולם הישיבות בארצות המזרח והמערב' לא ידוע עליו כי הוא לא היה. וסיפורים תספר ביזדים או בצופיוף.
עד הדורות האחרונים של אוצר התורה (וחב"ד) למעט בית זליכה ועוד משהו, לא היה ישיבות במקומות האלה.
ישיבה או מדרש במונחים של הספרדים לפני מאה ומתאים שנה, יכול להיות גם מקום בו יושבים שמונה זקנים ולומדים תורה.

אני לא יודע מאיפה באת ולאן אתה הולך, אני ממליץ לך לקרוא את הגליון הנז' ואח"כ לדבר.
לא הבאתי דוגמא מספרי תולדות המזרח, אלא מגליון 'המבשר' שמייצג חסידויות רבות והוא ניטרלי לגבי הספרדים.

[י. רבינוביץ]

מאוד ממולץ הגליון של המבשר בעניין בסוכות האחרון.
כתבות מקיפות על כל עולם הישיבות, ומגלה גם אור חדש על עולם הישיבות בארצות המזרח והמערב (דרום אפריקה), שלא היה ידוע לבני אשכנז עד היום הזה.

ארצות המזרח והמערב = דרום אפריקה?!
לידיעתך, ארצות המערב הן בצפון אפריקה.

אחד משווק כאן את הרב קוק והשני שולף את השד העדתי
'עולם הישיבות בארצות המזרח והמערב' לא ידוע עליו כי הוא לא היה. וסיפורים תספר ביזדים או בצופיוף.
עד הדורות האחרונים של אוצר התורה (וחב"ד) למעט בית זליכה ועוד משהו, לא היה ישיבות במקומות האלה.
ישיבה או מדרש במונחים של הספרדים לפני מאה ומתאים שנה, יכול להיות גם מקום בו יושבים שמונה זקנים ולומדים תורה.

ניכרין דברי אמת בדברי הכותב הנ"ל. ואכן, האמת ניתנת להיאמר ש"עולם הישיבות" כבזמנינו, מעולם לא היה בשום זמן לא בבבל ולא בספרד ולא בשום מקום אחר שהלכו לשם הספרדים; אגב, גם באשכנז עצמה לא היה עולם הישיבות כפי שהוא בזמנינו. ואין להאריך.
אולי יזכיר לנו היכן למד הגר"א, או אפילו היכן למד החזון איש? (כנראה הם למדו בעולם הישיבות)

לא ירחק היום דבו יאמרו על רשב"י שהתפלל בחניכי הישיבות.

[מורה צדק]

לענ"ד ישנה טעות שהשתרשה בקרב קהל ישראל.

ישיבה זה לא פנימיה וחדר אוכל.

ישיבה זה מקום לימודים מסודר, שבו לומדים קהל רב, זה לא משנה בחורים או שמונה מבוגרים, ונכון הדבר שכשאומרים ישיבה כולם מתכוונים לבחורים.
עד שהתפתח עולם הישיבות באירופה במאתיים שנה האחרונות, לא היה מושג שבחורים ישנים ואוכלים בישיבה, אלא הישיבה הייתה בית מדרש בכל מקום ומקום שבו היו מתרכזים בני המקום ולומדים תורה מפי המורים. והיו מקומות באירופה שגם את זה לא היה.

בקרב עדות הספרדים, היו מקומות שהיה יותר תורה והיה מקומות שהיה פחות, ואין אני בא בזה להשוות לקהילות אחרות אלא לתת את העובדות.
היה מנהג נפוץ שהיו הגבירים פותחים מדרש בחצר, ומושיבים שם תלמידי חכמים הלומדים שם ופרנסתם עליהם, מלבד זאת, היו בתי מדרש גדולים שבהם היו מתרכזים קהל רב ולומדים ברוב עם, הצעירים היו לומדים בחברת המבוגרים, מי עם חברותא ומי בשיעור מאחד המורים, וכך כל תלמיד היה מתקדם לפי רמתו. וכך מוכח גם בכתביו של הגאון החיד"א בכמה מקומות לגבי העיר ליוורנו, וכך הוא בתולדות ימי ירושלים, חברון, צפת, בגדד, חלב, מרוקו ותוניס.
האמירה שלא היו ישיבות בארצות המזרח היא אמירה דמגוגית, ואין בה אלא נסיון של עליוניות וגאווה. בבגדד היו אלפי תלמידים בישיבות, וכן בארם צובא לא חסרו ישיבות כלל, כאשר כמעט כל הצעירים היו נוכחים בהם עד סיום שנות הבחרות, ובמאות שנה האחרונות צמחו בישיבות אלו תלמידי חכמים גדולים אשר חיברו אלפי ספרים. העיון התונסאי נודע לתהלה כבר בזמן החיד"א, עד כדי כך שהם זנחו את לימוד ההלכה, ורק אחר שהחיד"א הוכיחם ע"ז חזרו ללמוד הלכה. ואיך זה היה אם לא בישיבה? בשמונה זקנים שישבו באיזה בית כנסת?
כך גם היה במרוקו, כפי שמוכח בכתביו של הגר"ש משאש, וכן מעדויות של בבא סאלי ועו', שבכל עיר ואם בישראל הייתה ישיבה, וזה היה עוד לפני שחב"ד ואוצר התורה באו לשם (שלענ"ד כמה שהועילו, היה בזה גם נזק מבחינת שמירת המנהגים, ורק אציין שיסוד ישיבת כסא רחמים בתוניס בא אחרי שבת"ת שם הכניסו לימודי צרפתית), וזאת שמעתי מעשרות יוצאי מרוקו שלמדו שם בישיבות, שלא קשורות לחב"ד או אוצר התורה.

[המהדיר]

עד שהתפתח עולם הישיבות באירופה במאתיים שנה האחרונות, לא היה מושג שבחורים ישנים ואוכלים בישיבה

לידיעתך, כבר היה למהר"ם מרוטנבורג ישיבה עם פנימיה.

[מורה צדק]

עד שהתפתח עולם הישיבות באירופה במאתיים שנה האחרונות, לא היה מושג שבחורים ישנים ואוכלים בישיבה

לידיעתך, כבר היה למהר"ם מרוטנבורג ישיבה עם פנימיה.

מקרה יחיד, ואפילו אם תמצא עוד כמה כאלה זה בודדים במשך מאות שנים.

[אריה לייב]

ישיבה החסידית הראשונה בארץ ישראל אני מסתפק בישיבות אלו:
ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים
ישיבת אור תורה בטבריה (עם התמונה המפורסמת של רמ"ח סלונים ור"מ קליערס זצוק"ל)
ישיבת שפת אמת (גור) בירושלים

לגבי ישיבות ליטאיות בא"י לכאורה ישיבת חברון (בעיר חברון) היתה הישיבה הליטאית הראשונה בא"י.

[שיבר]

מאוד ממולץ הגליון של המבשר בעניין בסוכות האחרון.
כתבות מקיפות על כל עולם הישיבות, ומגלה גם אור חדש על עולם הישיבות בארצות המזרח והמערב (צפון אפריקה), שלא היה ידוע לבני אשכנז עד היום הזה.

מקיפות? אפי' על קצה המזלג אינן.

[חרט]

לגבי ישיבות ליטאיות בא"י לכאורה ישיבת חברון (בעיר חברון) היתה הישיבה הליטאית הראשונה בא"י.

?!
ובאיזו קטוגריה א"כ נמנה את ישיבת עץ חיים? ישיבת מאה שערים? ישיבת תורת חיים (וינוגרד)? שנוסדו עשרות עשרות שנים לפני פתיחת ישיבת חברון?

[מגיב_בעלמא]

ממקור מוסמך יודעני שבוועד הישיבות יש רשימות מסודרות של כל הישיבות שהיו בארץ ובחו"ל כולל שמות תלמידים שנאספו בשואה הי"ד.

[אריה לייב]

חרט, הכוונה שלי היתה ישיבה ליטאית שיש לה מקבילה בעיירה בליטא, ישיבת חברון היתה למעשה מקבילה לסלבודקא. ישיבת עץ חיים וגם ישיבת מאה שערים היו עצמאיות ירושלמוית לא חסידית.
וגם לגבי ישיבה חסידית אתה יכול לשאול על ישיבת חיי עולם בירושלים העתיקה החסידית כללית, אבל שוב, התכוונתי ישיבה חסידית המקבילה לקהילה חסידית ספציפית וזה רק או תורת אמת חב"ד, סלונים(אור תורה) או גור שפת אמת.

[איש_ספר]

אין שום הבדל בין חיי עולם לבין אור תורה, בשניהם למדו חסידים מכל העדות. וגם שפת אמת לא הוקמה ע"י האמרי אמת בשביל חסידי גור. [אלא שבפועל איני יודע מה שיעור החסידים האחרים שלמדו שם]
-----------
לאחרונה שמעתי מיודע דבר שהגרא"ז מלצר ביקר פעם בליטא אחר שכבר כיהן בראשות ישיבת עץ חיים, וכ"כ לא היה שבע רצון שם עד שחיפש לעצמו ישיבה בליטא פולין, ע"מ להשתקע שם. היה מו"מ עם ראדין (היה זה אחרי פטירת ר"מ לנדינסקי אאל"ט) ולא אסתייע מילתא.

[אריה לייב]

בשביל מי הוקמה ישיבת שפת אמת?

יש לך חומר?

[איש_ספר]

'החומר' היחיד שיש לי הוא מכתבו של האמרי אמת, ושם הוא לא מזכיר במילה את הענין של ישיבה לאנ"ש, וכיון שאין לחשוד בו ח"ו בלב ולב אז יש לקבל דבריו.

[חרט]

וגם ישיבת תורת אמת (חב"ד) בירושלים, למדו מכל החוגים.
ביניהם יש לציין את האדמו"ר ר' מרדכי כהנא מספינקא שנלב"ע לאחרונה.
בספר "המשפיע" (נמצא באוצר), ישנן כמה "תמונות מחזור", ובהן אפשר להבחין אפילו בבחורים ליטאים...

[חרט]

לאחרונה שמעתי מיודע דבר שהגרא"ז מלצר ביקר פעם בליטא אחר שכבר כיהן בראשות ישיבת עץ חיים, וכ"כ לא היה שבע רצון שם עד שחיפש לעצמו ישיבה בליטא פולין, ע"מ להשתקע שם. היה מו"מ עם ראדין (היה זה אחרי פטירת ר"מ לנדינסקי אאל"ט) ולא אסתייע מילתא.

נשמע די מוזר...
ידוע שנסע לליטא להשתתף בחנוכת הבית של ישיבת קלצק. אם היה מעוניין היה יכול לשוב אליה.

[מגיב_בעלמא]

'החומר' היחיד שיש לי הוא מכתבו של האמרי אמת, ושם הוא לא מזכיר במילה את הענין של ישיבה לאנ"ש, וכיון שאין לחשוד בו ח"ו בלב ולב אז יש לקבל דבריו.

לדעתי, ואני אומר מסברא, כל הישיבות החסידיות שנפתו בארץ לפני השואה היו בבחינת ואת יהודה שלח לפניו כאשר השתוקקו להגיע ולהשתקע בא"י בשום שלב.

[איש_ספר]

'החומר' היחיד שיש לי הוא מכתבו של האמרי אמת, ושם הוא לא מזכיר במילה את הענין של ישיבה לאנ"ש, וכיון שאין לחשוד בו ח"ו בלב ולב אז יש לקבל דבריו.

אלו מילותיו המדודות של האמרי אמת במכתבו על הצורך בייסוד ישיבה חדשה בירושלים:

'...והיא דבר נחוץ לבני הנעורים המוכרחים להיות שמה, והישיבות שבשם אינן מספיקות לתלמידים החדשים, גם סדר הלימוד שבהם אינו מתאים כפי רוח הלימוד של מדינות פולין...' - אוסף מכתבים עמ' פ"ו

אף מילה על חסידות בכלל, ואף רמז על אנ"ש חסידי גור. לימוד בסגנון מדינות פולין, וצפיפות - אלו הסיבות המצריכות ייסוד ישיבת שפת אמת. ונא לא לשכוח שהמכתב מופנה לחסידיו!
----
מגיב בעלמא, מי הם כל הישיבות, אפשר רשימה מדגמית? והאם שפת אמת בכלל או שאתה מדבר רק על ספינקא וכיו"ב למשל.
---
חרט, הזכרת לי, אכן המדובר על נסיעתו זו. אאל"ט ר' אהרן היה הראש ישיבה אחריו ואולי לא רצה לקחת ממנו שררה זו.

[מגיב_בעלמא]

בהחלט שפת אמת בכלל
והיה גם ישיבת טשכנוב (חסידית)
על תורת אמת איני בטוח.

[איש_ספר]

בקיצור לדבריך האמרי אמת פתח את ישיבת שפת אמת, כדי לבסס את חצירו בארץ ישראל טרם עלותו?

נא לדבר דברים ברורים.

[איש_ספר]

קרדיט על הדערהער - שיש ללמוד ממכתבו של האמרי אמת - לגרדצ"ה

[מגיב_בעלמא]

בקיצור לדבריך האמרי אמת פתח את ישיבת שפת אמת, כדי לבסס את חצירו בארץ ישראל טרם עלותו?

נא לדבר דברים ברורים.

הם חיו תמיד בהרגשה שאוט אוט עולים לא"י ובפרט האמרי אמת כידוע שהיה מדרבן תמיד לעלות לא"י וכפי שאמרתי על דרך ואת יהודה שלח לפניו.

לא אמרתי ולא התכוונתי לומר חלילה לבסס את חצירו, גם אין כל טעם לומר שהאמרי אמת חיפש חצר גם בא"י.

[איש_ספר]

בהא סלקינן שדבריך צ"ב. בהיות והם עומדים כנגד דבריו המפורשים של הא"א. ותל"מ.

[מגיב_בעלמא]

נכנעתי, באמת דברים מפורשים שלא כמו שכתבתי מסברא.

ככלל, מיהם החסידים שהיו בארץ לפני השואה, אם איני טועה חסידי פולין והונגריה למיניהם היו אולי כשתי מניינים, שהרי כמעט ולא היו אדמורי"ם בארץ לפני השואה.
ולכמה ישיבות הוצרכו לאנשי היישוב הישן, כשאני לוקח בחשבון את עץ חיים.

זה עתה ראיתי בויקיפדיה שבתקופת העלייה הרביעית בין השנים תרפ"ד תרצ"א עלו ארצה מאות מחסידי גור, כלומר, בשנת תרפ"ה שנת יסוד ישיבת שפת אמת כבר היו בא"י הרבה מחסידי גור ולא כפי שכתבתי. ועם הרב איש ספר הסליחה.

[תוך כדי דיבור]

לאחרונה שמעתי מיודע דבר שהגרא"ז מלצר ביקר פעם בליטא אחר שכבר כיהן בראשות ישיבת עץ חיים, וכ"כ לא היה שבע רצון שם עד שחיפש לעצמו ישיבה בליטא פולין, ע"מ להשתקע שם. היה מו"מ עם ראדין (היה זה אחרי פטירת ר"מ לנדינסקי אאל"ט) ולא אסתייע מילתא.

במאמר על ישיבת ראדין שבספר מוסדות התורה באירופה וכו' מסופר באופן אחר קצת, שהגרא"ז ביקר בראדין לאחר פטירת ר' נפתלי טרופ ואז דובר שיתמנה על מקומו אך לא אסתייעא מילתא "והוא עלה לארץ ישראל". ומזה מבין הקורא, אם הוא יודע באופן כללי את תולדות הגרא"ז, שהסיפור התרחש במחצית הראשונה של שנות התר"פ כשהגרא"ז היה במו"מ עם כמה מוסדות להתמנות בהם - אך הכותב מבליע את מה שאנחנו יודעים היטב, שהגרנ"ט נפטר בתחילת תרפ"ט, דהיינו כמה שנים לאחר שהגרא"ז עלה לארץ ישראל לכהן כר"י עץ חיים...

נ.ב. מה שהזכירו את קלצק, אינו עניין מאחר ששם היה חתנו ר' אהרן, וגם שישב בה בשנתיים שלפני עלייתו ארצה היה זה בלית ברירה כידוע.