אספקלריא כתב:יתכן שגם מה שהתפרסם ב"צפונות" גליון ח' עמ' י"ז תחת השם הרב מיכאל ארי' ש. , נכתב ע"י הרב צוקער.
.השוחט כתב:לענ"ד זה קרוב לוודאי.
אולי אפשר להעתיק משם או לפחות לקשר?
לבי במערב כתב:מצוי בה"ב:
לבי במערב כתב:אם יורשה לדעת: על מה מתבסס הזיהוי?
אספקלריא כתב:יתכן שגם מה שהתפרסם ב"צפונות" גליון ח' עמ' י"ז תחת השם הרב מיכאל ארי' ש. , נכתב ע"י הרב צוקער.
.השוחט כתב:לענ"ד זה קרוב לוודאי.
אספקלריא כתב:גם ב"צפונות" גליון ב' עמ' פא-פב, כתב מאמר תחת השם הרב מיכאל אריה שטיגל.
והקשו בתוספות היאך אפשר שבטלו יום הכפורים בשעת גזירה, הא בשעת גזירה אפי' אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור (סנהדרין ע"ד ב'), ושלא בשעת גזירה נמי בפרהסיא יהרג ואל יעבור, והא בפרהסיא הוי דהיכי דמי פרהסיא עשרה בני אדם, ונ"ל דהא לא קשיא דקידוש חדשים דבית דין עשה הוא ועל עשה יעבור ואל יהרג כדפרישנא בכמה דוכתי, אלא אם כן למידת חסידות הוא כההיא דמצינו בסוגיא דש"ס (שבת מ"ט א' עי"ש ברמב"ן), ואפשר דהכי גזרו גוים לבית דין שלא לקדשו דאין כאן יום הכפורים ודו"ק.
נוטר הכרמים כתב: תופעה שאינה מצויה בחיבורי הריטב"א!!
נוטר הכרמים כתב:ת"ח מופלג בשכנותי בשם הגאון ר' פינחס רוזנבוים שליט"א. זכה לחבר לפני שנים רבות ספר על הלכות קידוש החודש, כמדומני בשם 'מקדש החודש', משהו כזה.
...
המחבר מצטט בספרו את דברי הריטב"א בחולין (קא, ב) הבאים:
הרי מבוכה גדולה יש בנדון יחוס חדושי הריטב"א, ואינו מן המופרך שהגרא"י יסבור בזה לצד השלילה (ויעדיף את הדעה כי לרבי קרשקש וידאל הם).סעדיה כתב:צע"ג
לבי במערב כתב:הרי מבוכה גדולה יש בנדון יחוס חדושי הריטב"א, ואינו מן המופרך שהגרא"י יסבור בזה לצד השלילה (ויעדיף את הדעה כי לרבי קרשקש וידאל הם).
איש גבעות כתב:נוטר הכרמים כתב:ראשית, אבהיר, אני לא זכיתי לשוחח, ולו פעם בודדת, עם הגרא"י שליט"א ברפו"ש,
אבל זכיתי לראות אותו הרבה, לנשום את סביבתו, להקשיב לצעקותיו (על אחרים), ולעקוב בסקרנות.
דחזיתיה מאחוריו, כפשוטו.
הרי מדובר כאן באדם נדיר, נכס של דורות, בכל קנה מידה.
גאון מאוים בכל התורה כולה, קרי, תורה שבכתב וכל דברי חז"ל, גאונים, קמאי ובתראי, הגנוזים בכת"י והנדפסים,
מכמני תורה, נושאים קשים ועלומים וכו'.
שקדן לא נתפס, כמעט ניתן להמליץ, מעולם לא ראהו אדם בטל. תמיד שקוע בשרעפים, מרוכז בתכלית (גם בתפילתו החטופה מעוררת הפחד).
צנוע וענו שאין לו דוגמא. היה לו יד ושם בעריכת המוני ספרים ומאמרים בעילום שמו.
מדקדק ומחמיר בלתי מצוי.
קדוש וסגפן רחוק מכל הבלי העוה"ז ותאוותיו. לא אוכל כמעט, לא ישן כמעט, בודד ומתוח.
גאון מאוים, זו הגדרה נפלאה.
הרב הנוטר
יכולת הכתיבה שלך מרשימה ביותר.
זה נראה שאתה מתעלה על עצמך כל פעם מחדש.
המשורר כתב:כידוע לשון מאוים הוא לשונו של הסופר הנודע ר' פישל שניאורסהאן בספרו 'חיים גראביצר' שמשתמש בו הרבה פעמים.
פלוריש כתב:לפום ריהטא, בתורתו של החתן לא מצאתי שקיעין מתורתו של החותן. האם בכתביו של הרב עמרם פריד יש מובאות מגאונים או ראשונים נידחים, ידע ביבליוגרפי וכדו'?
פלוריש כתב:מתוך פרום לתורה:
שמעתי פעם ממו"ר הגרא"י צוקער שליט"א (ולרפו"ש) שלדעתו אסור ע"פ דין למסור שיעורים בישיבה רק למי שיכול למסור שיעורים בעיון בכל הש"ס (כולל זרעים וטהרות).
ומי אוהב בהמון לא תבואה - למי נאה ללמד בהמון? מי שכל תבואה שלו. והיינו דא"ר אלעזר, מאי דכתיב: מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו? למי נאה (ללמד) [למלל] גבורות ה'? מי שיכול להשמיע כל תהלתו.
מאי נעביד ליה? נימא ליה: גלי עוקצים, דלית ליה, וכיון דלא גמר, נימא ליה: מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, למי נאה למלל גבורות ה'? מי שיכול להשמיע כל תהלותיו.
פלוריש כתב:מתוך פרום לתורה:
שמעתי פעם ממו"ר הגרא"י צוקער שליט"א (ולרפו"ש)
שלדעתו אסור ע"פ דין למסור שיעורים בישיבה רק למי
שיכול למסור שיעורים בעיון בכל הש"ס (כולל זרעים
וטהרות). שאלתיו א"כ הרי זה "עת לעשות לה'" כי מהיכן
יהיו כל כך מגידי שיעורים הבקיאים בכל זה?
השיב לי: זה אתה אומר, ואני אומר שאם כל אלו המוסרים
שיעורים מדין "עת לעשות לה'" יפסיקו לעשות זאת,
אז היודעים באמת יגלו את תורתם.
פלוריש כתב:שמעתי פעם ממו"ר הגרא"י צוקער שליט"א (ולרפו"ש)
שלדעתו אסור ע"פ דין למסור שיעורים בישיבה רק למי שיכול למסור שיעורים בעיון בכל הש"ס (כולל זרעים
וטהרות).
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 223 אורחים