דעת גדולי ישראל על ישיבת (ישיבה יוניבירסיטי) באמריקה

[עשוי לנחת]

אני מחפש חומר על דעת גדולי ישראל החל מהשנים שעוד קודם השואה שכתבו נגד ה'ישיבה' של ד"ר רעוועל,
ישנו מכתב של הגרא"ו בקובץ אגרות אך הייתי מעוניין לקבל צילום כתב ידו, האם למישהו יש אפשרות להשיגו?
כמו"כ כמדומה שכתבו גם על הישיבה הגדולה בשיקאגו, למי שיש מידע כל שהוא בענין זה אשמח לשמוע.

[תוך כדי דיבור]

מבין ריסי מקלדתך ניכר כיצד אתה מבקש כמובן את כל האמת ומחפש את כלל העובדות על המציאות המלאה, ולא רק את אותם פרטים מצומצמים ונוחים המתאימים מראש עבור דעתך הנחרצת מעיקרא. אם כן למה הטירחא, מדוע לא תעשה סיבוב אצל הגדולים עם פיתקא מוכנה, שיעידו בעדות ברורה שה"ישיבה" של "הדוקטור" הקרוי "רעוועל" מעולם לא היתה "מוסד" של "תורה" במובן "כלשהו", עה"ח_______, _________, _______. למה להסתבך עם כל מיני עובדות שעלולות לבלבל את הקורא...

[כהן]

כדאי מאוד לקרוא בספר האגרות שבין הגרמ"א פאלייוו להגר"מ גיפטר מה שכותב הגר"מ שלמד בישיבה בתקופתו
אגב כמדומני יש לד"ר רעוועל ספר על דברי פילון וא"כ ביחס אליו בעצמו התשובה די ברורה

[ישבב הסופר]

הרב ד"ר דוב רעוועל היה עילוי מופלג, שלמד בטלז ובכולל קובנא. היה מעורב במהפכה לא מוצלחת ברוסיה, ונעצר על כך, והוכרח לעזוב את מולדתו ולהגר לארה"ב. קיבל דוקטוראט באוניברסיטת דרופסי בפילדלפיה, והצטיין בחקר ההלכה הקדומה. היה מגדולי מייסדיו של ישיבת רבינו יצחק אלחנן. [כמובן זה היה קיים לפני שכיהן שם, אבל הוא שילב שני מוסדות יחדיו, נראה לי שאחד היה ישיבה קולג', והשני היה ישיבת רבינו יצחק אלחנן, והיו לאחדים בידו].
עבודת המחקר שלו היתה השוואת ההלכה הקראית להצדוקית, השומרונית והפילונית. בעיקר עבודתו התמקדה לבטל האגדה הידועה שהקראים הםם יורשי הצדוקים, והוא הוכיח מהרבה ראיות מוכיחות שאין שחר לטענה שכזו, ומנהגיהם ושיטותיהם של שני הדתות היו שונים בתכלית. רוב דבריו אינם תקפים כיום כמעט, מאחר שנתגלה הגניזה הקאהירית ויש לנו שלל מידע שלא היה לנו לפני כך על התקופה ההיא.

[עשוי לנחת]

מבין ריסי מקלדתך ניכר כיצד אתה מבקש כמובן את כל האמת ומחפש את כלל העובדות על המציאות המלאה, ולא רק את אותם פרטים מצומצמים ונוחים המתאימים מראש עבור דעתך הנחרצת מעיקרא. אם כן למה הטירחא, מדוע לא תעשה סיבוב אצל הגדולים עם פיתקא מוכנה, שיעידו בעדות ברורה שה"ישיבה" של "הדוקטור" הקרוי "רעוועל" מעולם לא היתה "מוסד" של "תורה" במובן "כלשהו", עה"ח_______, _________, _______. למה להסתבך עם כל מיני עובדות שעלולות לבלבל את הקורא...

חלילה וחס, מי אני שאביע דעה בדבר שאין לי שום מושג בו?!
רק ראיתי בעיקר את המכתב של הגרא"ו נגדו, ושמעתי גם מהצד שעוד דברים היו נגדו, ולכן רציתי לראות דברים ברורים יותר, אולי לא התנסחתי מספיק, ואני רואה שב"ה אכן שינו את כותרת הנושא.
ואגב, אם כבר "דעתי", הייתי שמח לשמוע רבנים שהיו בעד, פשוט אני מסקר חיים של יהודי שלמד שם בישיבה שלו, ואדרבה, אם אתה חושב שהיו רבנים חרדים שנקטו שלא כדעת הגרא"ו, אשמח לשמוע.

[היא שיחתי]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=32

[תוך כדי דיבור]

אם אין לך מושג ודעה בזה, המרכאות על ה'ישיבה' מניין?... ולקרוא למוסד כולו רק ע"ש הרב ד"ר רוול דווקא, שזה פחות מלקרוא לביהמ"ד לרבנים בברלין ע"ש ד"ר הילדסהיימר ולא ע"ש השרידי אש (וכן הלאה). וכן הלאה. אא"כ תאמר שבשני אלה לא הלכת אלא בעקבות הגרא"ו. ואז אין להאשימך אלא בתמימות לחשוב שכל דעה של הגרא"ו משקפת מסתמא את דעת שאר הגדולים, בעוד שבכו"כ עניינים לא היה זה כך כידוע (או בעצם לא כל כך ידוע כבר היום? מרינבד תרצ"ז למשל?). לגופו של עניין, בחיפזון האפשרי לי כעת, המוסד "ישיבת רבנו יצחק אלחנן" בניו יורק" עבר כל מיני גלגולים בחמישים השנים הראשונות לייסודו וקשה לדבר עליו כך בחדא מחתא, אבל בכל אופן בתקופת חיי הגרא"ו פשוט היו כנגדו גם כאלה שהתייחסו בחיוב, בוודאי בארה"ב, ואצ"ל שהיו רבים שלא שללוהו, וגם כאלה שלימדו שם בעצמם מי ומי בכל עשור ועשור. ואין לי הפנאי להאריך.

[עשוי לנחת]

אם אין לך מושג ודעה בזה, המרכאות על ה'ישיבה' מניין?... ולקרוא למוסד כולו רק ע"ש הרב ד"ר רוול דווקא, שזה פחות מלקרוא לביהמ"ד לרבנים בברלין ע"ש ד"ר הילדסהיימר ולא ע"ש השרידי אש (וכן הלאה). וכן הלאה. אא"כ תאמר שבשני אלה לא הלכת אלא בעקבות הגרא"ו. ואז אין להאשימך אלא בתמימות לחשוב שכל דעה של הגרא"ו משקפת מסתמא את דעת שאר הגדולים, בעוד שבכו"כ עניינים לא היה זה כך כידוע (או בעצם לא כל כך ידוע כבר היום? מרינבד תרצ"ז למשל?). לגופו של עניין, בחיפזון האפשרי לי כעת, המוסד "ישיבת רבנו יצחק אלחנן" בניו יורק" עבר כל מיני גלגולים בחמישים השנים הראשונות לייסודו וקשה לדבר עליו כך בחדא מחתא, אבל בכל אופן בתקופת חיי הגרא"ו פשוט היו כנגדו גם כאלה שהתייחסו בחיוב, בוודאי בארה"ב, ואצ"ל שהיו רבים שלא שללוהו, וגם כאלה שלימדו שם בעצמם מי ומי בכל עשור ועשור. ואין לי הפנאי להאריך.

אני מאוד מחבב את האנשים שכשסיימו את מה שיש להם לומר כותבים שאין להם פנאי להאריך, למה לא?!
לגופו של ענין, אני איש פשוט, אין לי שום מושג על הישיבה שם, זה רק נוגע לי באופן צדדי לעבודת ביוגרפיה על אחד שלמד שם קצת זמן, כל מה שכתבתי היה מושפע כנראה מהמכתב של הגרא"ו שכתב נגד, וכמו שאמרתי, אדרבה, הייתי שמח לשמוע דעה של עוד גדולים באותה תקופה, חוץ מזה אין לי שום מידע, וסליחה אם פגעתי במישהו. [כך זה נראה]

[תוך כדי דיבור]

האמן לי שכשאני כותב שאין לי זמן להאריך, הרי זה מפני שכך הוא. כשכתבתי את הדברים מיהרתי לשמחה (עתה חזרתי), כך שלא היה סיפק בידי לפתוח לא ספרים ולא קבצים ולא ציטוטים וממילא כתבתי בצורה כללית בלבד. בצורה יותר פרטנית אפשר עכשיו להזכיר שבמשך השנים, משנות העשרים ועד שנות הארבעים (מה שרלוונטי לתקופת הגרא"ו), לימדו בישיבת רי"א הרבה רבנים גדולים, מהם בקביעות כמו העילוי ממייצ'יט והגרמ"ס ור' משה שצקס ומהם למשך תקופות כמו ר' שמעון שקופ (שחכך בדעתו להשתקע שם), וזהו הבולטים ביותר וראשי הישיבה אבל היו גם הרבה ר"מים גדולי תורה. מובן שבתור מוסד באמריקה שלפני המלחמה היתה זו ישיבה בעלת צביון די אמריקאי ושונה גם במבנהו וחלק מתכניו מהסגנון הרגיל של ישיבות ליטא - ועדיין, יצאו משם גם תלמידים שגדלו לתפארה (וגם כאלה שלא, אבל לאו דווקא באחוזים גבוהים יותר מישיבות ליטא...), והרבה מהרבנים המהגרים מרוסיה שלחו לשם את בניהם. ולדוגמא פרוזאית, הגרי"א הענקין שהגיע לארה"ב במחצית ימיו; ואצטט מדברים שכתב בתרפ"ה בפתח ספרו, "ברוכים יהיו מנהלי ומיסדי הישיבות הקדושות דפה ובתי הת"ת שעל פי רוח התורה האמיתי, ובראשן ישיבת רבינו יצחק אלחנן".
כך שלכנות אותה "ישיבה" במרכאות ולהתייחס אליה כאל מוסד של דוקטורים, זו השקפה שאכן הייתה קיימת, אבל טעות היא לחשוב שגם היתה מוסכמת על הרבים.

[עט סופר]

כך שלכנות אותה "ישיבה" במרכאות ולהתייחס אליה כאל מוסד של דוקטורים, זו השקפה שאכן הייתה קיימת, אבל טעות היא לחשוב שגם היתה מוסכמת על הרבים.

פעם פגשתי אדם אמריקאי מבוגר, והתברר שהוא למד עם סבי בתורה ודעת, הוא אמר לי שסבי היה היחיד בישיבה [באותו מחזור] שלא למד חצי יום בקולג' ולא הוציא תואר. וגם זאת היה רק לאחר שסבי הסביר לאביו כי אני מתכונן לעבוד אצלך במפעל ואני לא צריך שום תואר לכך, וחבל על הזמן. אותו אדם אמר לי שהיום אי אפשר להבין כמה הליכה נגד הזרם היה במעשה זה.
למעשה יש הבדל בין לימודים בתוך מסגרת הישיבה ללימודים מחוצה לה, אך כאשר כל התלמידים לומדים לתואר, יש צד גדול שעדיף שזה יהיה בתוך הישיבה ולא בשדות זרים. כמובן שיש גם צד ההפוך, אך צריך לזכור שהמציאות שבכלל לומדים גם תורה היה הישג עצום באמריקה של אותם ימים.

[חרט]

מציאה מעניינת באוצר, מתוך הקובץ "הישיבה" (סאטמר, שנה א, קובץ ב, כסלו תרפ"ט):

[הגהמ]

בקשר להנ"ל בזכרוני שראיתי פעם מכתב מהג"ר אלחנן ובו מגנה ראש ישיבת רי"א במשחק מילים משם רעוועל. לא זכור לי היכן ראיתי את זה, ואודה לכל מידע.

[חלמישצור]

ואגב, אם כבר "דעתי", הייתי שמח לשמוע רבנים שהיו בעד

בעניין יחסו השלילי של הגרח"ע לרעיון של הקמת מוסד במתכונת ישיבת רי"א בארץ ישראל ראה אגרתו לראי"ה קוק (מאסף - לזכר הגרח"ע, תל אביב תש"א, עמ' רנח; נדפס גם בקובץ אגרות האחיעזר, אגרות לראיה ועוד). כן סירב הרמ"פ להצעה ללמד בישיבת רי"א ובתורה ודעת, מפני 'שאין דעתו נוחה משותפות בישיבות המנוהלות על ידי בעלי בתים. עם זאת היו לו יחסים קרובים עם ראשי שתי הישיבות' (אגרות משה ח, ירושלים תשנ"ו, עמ' 23). וגם ר"י קמינצקי סירב ללמד שם, מחשש שמא בניו ירצו ללמוד גם הם שם (במחיצת רבינו, ירושלים תשס"ד, עמ' קב).

כל זה לא משנה את העובדה הפשוטה, שכבר ציין עליה לעיל הרב הנקין הי"ד, שרבנים חשובים לימדו אותם שנים בישיבה שם. ר"ש שקופ העביר בה שיעורים שנה שלימה (ומאוד נהנה, ספר הגאון רבי אליעזר גורדון, תל אביב תשכ"ח, עמ' קצא). שלא לדבר על העילוי ממייצ'יט שכיהן שם כר"מ בתרפ"ג-תרפ"ח, וכן ר"מ שצקס אב"ד לומזה בשנים תש"א-תשי"ט, וכמובן ר"מ סולובייציק (בועד היובל שלה נמנים גם רבנים מרכזיים בניו יורק, הפרדס, שנה י חוברת ב, עמ' 4). רבנים רבים ופחות מוכרים, מא"י ומאירופה, לימדו שם וקשה לפרטם. כן רבנים שעברו בניו יורק (דוגמת משלחת הרבנים הרב קוק, הרב כהנא-שפירא והרב עפשטיין, רמ"ד פלוצקי, ר"מ שפירא, ר"א קוטלר ועוד) העבירו בה שיעורים.

אמנם ברור שמלכתחילה דעתו של הרב רבל, שנכנס להנהלה שם בתרע"ה, הייתה להפוך את הישיבה לישיבה-אוניברסיטה, בכמה וכמה ממדים, והדבר אכן עלה בידו במשך הזמן (רשימת יותר ממאה וחמישים תלמידיה שנסמכו לרבנות עד שנת תרצ"ד, בהפרדס, ניסן תרצ"ד, עמ' 14). לדעתי קשה לשפוט את האירועים ממקומנו הנוח, מאה שנים אחריהם. העזובה בארה"ב הייתה איומה, והיה חשוב להציל מה שאפשר להציל, וחלק מזה היה גם לכונן ישיבה-אוניברסיטה אליה ישלחו הורים את בניהם. כמובן, דרך חייו של הרב ד"ר רבל, שהיה אגב חבר המזרחי בארה"ב (מיסודו גם הוקם בית המדרש למורים בישיבת רי"א), הייתה שותפות תורה ומדע, אבל אז האנשים שומרי תורה ומצוות לא היו חתוכים זה מזה בשל השקפות שונות כפי שזה היום. ואם לא הסכימו עם הדרך הכללית, תמיד אפשר היה לנסות להקים ישיבה מסורתית יותר בניו-יורק, אלא שזה כנראה לא היה ישים (להקים בא"י - באמת לזה לא היה כל צורך, ולכן מתנגד הגרח"ע; תשובת הרב קוק, אגב, הייתה 'כמדומני שאין יסוד לשמועה זו', דעת כהן, רלו). ואותם הדברים אמורים לענ"ד גם ביחס לישיבת תורה ודעת. אז מה הטעם לצאת בהתנגדות באין אלטרנטיבה באותן שנים?

אגב, נדרשתי לכל זה מתוך מתוך עיוני בכרך הרביעי מפנקסי הראי"ה שיצ"ל בחודש האחרון בהוצאת מכון הרצי"ה. בסופו קבעו העורכים נספחות עם כמה אגרות. אחת מהן היא תשובת הראי"ה לאגרתו של רי"א (לא הוער שם שכבר נדפסה בעבר בספר כוכבי אור, עמ' 270-271; וכן לא העירו על אגרת נוספת לרי"א הרצוג, שגם היא נדפסה בספר הנ"ל), שהציע לראשון שיתופי פעולה בין שתי הישיבות, מרכז הרב ורי"א (נדפס באגרות לראיה, רטו). הרב רבל היה בקשרים טובים עם הראי"ה, עוד מימי תנועת ירושלים בתרע"ט (דגל ירושלים). על מסכת הקשרים הזו, בהרחבה רבה, ראו מאמרו של נ' אופיר, 'הצעת שיתוף פעולה בין ישיבות מרכז הרב ור' יצחק אלחנן', טללי אורות טו, תשס"ט, עמ' 185-204 (https://orot.ac.il/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D ... 7%A0%D7%9F).

בכלל על ישיבת רי"א אפשר לראות בפרק ארוך אצל שורין, בין יהודי ארצות הברית, ירושלים תשמ"א; וכן Gilbert Klaperman, The Story of ,Yeshiva University, The First Jewish University in America, London 1969

[קראקובער]

משהו פיקנטי, הרב גיפטר בתור בחור בישיבת רי"א חולם להיות רב הראשי של היטלר..

Rav Gifter MTA yearbook picture (1).jpg (73.4 KiB) נצפה 4918 פעמים

(קרדיט: הרשל צייג)

[עתניאל בן קנז]

משהו פיקנטי, הרב גיפטר בתור בחור בישיבת רי"א חולם להיות רב הראשי של היטלר..

Rav Gifter MTA yearbook picture (1).jpg

(קרדיט: הרשל צייג)

למען הדיוק - של משטר היטלר...

[חלמישצור]

והיו עיניך רואות את מוריך - ראשי ישיבת ר' יוסף אלחנן בניו יורק, אדר תשי"ג

מימין לשמאל, שורה עליונה: הרבנים מיכאל כץ, ירוחם גורליק, חנוך פישמן, יצחק בורנשטיין, מיכאל ברנשטיין. שורה שנייה: אביגדור ציפרשטיין, אהרן דוד בוראק, יוסף ארנסט. שורה שלישית: מנדל זקס, משה שצ'קס, שמואל בלקין, יוסף דוב סולובייצ'יק, יעקב לסין. שורה רביעית: אפרים שטיינברג, שמואל וולק, משה פוליאף, דוד ליפשיץ, שמואל גרסטנפלד. שורה תחתונה: יוסף וייס, משה טנדלר, אהרן שצ'קס.

ישיבת ר יוסף אלחנן בניו יורק תשיג.jpg (208.82 KiB) נצפה 4143 פעמים