פורום אוצר החכמה

התפעלות כתב:בידי מי נמצא? בידי הבר מצוה בחור!

הבונה כתב:

התפעלות כתב:העיקר יש פה פרסומת טובה לקנות אוצה"ח לאלו שעדיין לא קנו אותו, בקליק אחד איש הספר הראה רב חילו מה חיפוש במחשב על המילים "חי נפשי" פולט

בטוח שזה האוצר ולא ב"א?

טפח כתב:

קלונימוס הזקן כתב:יושם לב: זיהוי הפתקה נעשה כאמור לעיל רק ע"י שהכתב דומה לכתב יד המהריל"ד. ואם לא נבין אף מסברא את היתכנות כתיבתה על ידו, הדבר מעמיד בסימן שאלה את עצם הזיהוי!

שומו שמים! בתי דין מתירים אשה לשוק דבר יום ביומו על סמך זיהוי חתימת עדים, והנה קמו גם ניצבו מערערים על יכולת הזיהוי. אכשר דרא!

איש_ספר כתב:בצד הדברים ראוי לציין, כי היחוס למהריל"ד הינו קרוב לודאי ונעשה לפי שווין כתב היד. כך גם סבור הרה"ג רי"י וויס שליט"א.

איש_ספר כתב:ממש נשגב מבינתי מה מקום יש כאן לתימה,
האם אדם - ויהיה כגובה ארזים גובהו - אמור לקבוע את סדר יומו, מיום עומדו על דעתו ועד מותו בלי שינוי?
האם ישנה רק אפשרות אחת בחלוקת שעות היום לסדרי הלימוד השונים?
האם לא יתכן שבשנים מסוימות היה סדרי לימודו בדגש על חלק מסוים ובשנים אחרות על חלקים אחרים?
וכ"ז עוד לפני שנקח בחשבון שנסיבות חייו השתנו כאשר עלה לירושלים והיה מוסר שיעור יומי בן ג' שעות דבר יום ביומו, ומאידך הוסר ממנו עול הרבנות המעשי שהיה לו בגולה.
בקיצור חי נפשי שלא ידעתי על מה מצא התמיה מקום לנוח.

קלונימוס הזקן כתב:...כותב בירושלים תכנית לסדר יום שאמורה להיות קבועה מכאן ועד עולם (כמוזכר בתוך דבריו)..

כה אקוה להתנהג כל הימים...

התפעלות כתב:קלונימוס הזקן - במח"כ קצת מופרז, שאלת "מדוע שינה אותה לעת זקנה??" מי אומר ששינה משהו, אולי היה ככה גם בגולה.
ושוב אתה עושה הנחה שהיה אמור להיות הבהרה כזה "כאשר אני עושה מימים ימימה", אתה חושב בראש שלנו איך שהיינו כותבים, הוא לא כתב פה על איזה קלף עם סופר כדי שהפתק יעמוד באיזה "מוזיאום", או שאיזה מוכר עתיקות יוכל לחתן ילדיו בשפע מהפתק הזה. הוא כתב את זה על נייר קטן חתוך וקרוע ומן הנראה מעל שני צדדיו, וכתב לעצמו, אולי כמו שהבעלי מוסר היו כותבים קבלותיהם בכתב לקראת ר"ה, אי אפשר לדעת, אבל ההנחות שלך הם מעל ומעבר.

קלונימוס הזקן כתב:אם יורשה לי להסב לב אל משהו מוזר,
המהרי"ל דיסקין, בהניח שאכן זהו כתב ידו, כותב בירושלים תכנית לסדר יום שאמורה להיות קבועה מכאן ועד עולם (כמוזכר בתוך דבריו).
הרי היה כאן באחרית ימיו, האם בגולה לא היתה לו תכנית, אם כן - מדוע שינה אותה לעת זקנה?? אם לא - מדוע החליט לפתע לעבוד לפי תוכנית?? אם לא שינה ורק עדכן אותה לשעון הנהוג בא"י או יצרה מחדש כי אבד לו הנייר הישן, לכאורה היה אמור הדבר להיזכר בתחילת הפתק בנוסח כמו: "...כאשר אני עושה מימים ימימה" או משהו בדומה.

סוף דבר - אתמהה

קלונימוס הזקן כתב:אני מצטט לך את דברי איש ספר לעיל שמתוכם הבנתי שאין מדובר על השוואת כתבים ברמה ודאית כמקובל בב"ד, אלא על דמיון הכתבים, ועדיין יש מקום לבע"ד לבוא ולטעון

איש_ספר כתב:בצד הדברים ראוי לציין, כי היחוס למהריל"ד הינו קרוב לודאי ונעשה לפי שווין כתב היד. כך גם סבור הרה"ג רי"י וויס שליט"א.

איש_ספר כתב:רא"ד רלב"ג המחזיק בפתק הקדוש שיגר לי מסמך זה ובו השוואות בין הכתב שבפתק לכתב בשאר מקומות. השוואה שלדבריו לא מותירה מקום לספק.
רצ"ב.
(המשפטים לפעמים השתבשו כנראה משימוש בוורד בתבנית אחרת או משהו דומה, אבל ניתן בכ"ז להבין)

הקובץ המצורף השוואות.pdf לא זמין יותר.

איש_ספר כתב:מאמרו של רא"ד רלב"ג אודות הקטעים שהשתרבבו לתוך מהריל"ד עה"ת יופיע בישורון הקרוב בעז"ה
כל הקטעים הינם ממקור אחד. והם יצאו מפי גדול אחד מחוגו של מהריל"ד. שאר הפרטים יבוארו שם.
(לדבריו רוב הספר הינו אותנטי לגמרי, ויש עדויות על רבים מן הקטעים שם ויחוסם למהריל"ד)

איש_ספר כתב:[מערכת ישורון אוסרת לעלות מאמרים שלימים עד עבור תקופת זמן מיום צאת הספר]

תוך כדי דיבור כתב:ויש אצלי עוד מה להוסיף על שהובא שם, אבל לא כאן עת האסף בזאת. רק אצטט עדות אחת:

"ששמעתי מפ"ק [=של מהרי"ל דיסקין] איך שהחכם [חיים זליג] סלונימסקי הי' נושא פניו עבור חוכמתו, שהי' מכירו שהוא מחכמי התכונה. וכך הי' המעשה, פ"א כשהי' בוורשא ע"ד בריאותו, בא אצלו חכם הנ"ל והי' ספרו [=בחכמת התכונה, אסטרונומיה] בידו וביקש ממנו לעיי' ולהסכים עימו להוציאו לאורה, אז השיב לו אדמו"ר, איני יודע בחכמה הזאת אין ביכולתי [להשיבך], כי אחר העיון אדע ג"א ככל חכמי התכונה, אבל להסכים על סיפרך אין ביכולתי עד שתתן אותו אל ביתי, ובתנאי שלא נמצא שם דברים מתנגדים נגד רז"ל, אזי וודאי אסכים על האמת. אבל אם נמצא שם דברים מדברים נגד כבוד רז"ל או סותרים דבריהם, אז יהי' לי רשות לשרפו. כששמע החז"ס לקח את ספרו ועזב את הבית והלך"

(לכן אילו היתה פיתקא זו נכתבת בשקלוב למשל, על פניו היה מקום לפרש את ההשכלה הנ"ל כספרי חכמות. אמנם בירושלים זה בלתי אפשרי... ואמנם יש להעיר שסיפור זה הנ"ל, אודות הפגישה עם חז"ס, לא נמנע בעל המעשה מלספרו בשנותיו האחרונות בירושלים).

איש_ספר כתב:

איש_ספר כתב:מאמרו של רא"ד רלב"ג אודות הקטעים שהשתרבבו לתוך מהריל"ד עה"ת יופיע בישורון הקרוב בעז"ה
כל הקטעים הינם ממקור אחד. והם יצאו מפי גדול אחד מחוגו של מהריל"ד. שאר הפרטים יבוארו שם.
(לדבריו רוב הספר הינו אותנטי לגמרי, ויש עדויות על רבים מן הקטעים שם ויחוסם למהריל"ד)

המאמר הופיע עתה ב'ישורון' החדש.
בהמשך אעלה סיכום עיקר תוכנו

תוך כדי דיבור כתב:תודה על ההבהרה בעניין השעון.

-----
ובכן לגבי מהרי"ל דיסקין עצמו ומה שנרמז למעלה לכאן ולכאן, יעויין כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2608922&forum_id=19616
ויש אצלי עוד מה להוסיף על שהובא שם, אבל לא כאן עת האסף בזאת. רק אצטט עדות אחת:

"ששמעתי מפ"ק [=של מהרי"ל דיסקין] איך שהחכם [חיים זליג] סלונימסקי הי' נושא פניו עבור חוכמתו, שהי' מכירו שהוא מחכמי התכונה. וכך הי' המעשה, פ"א כשהי' בוורשא ע"ד בריאותו, בא אצלו חכם הנ"ל והי' ספרו [=בחכמת התכונה, אסטרונומיה] בידו וביקש ממנו לעיי' ולהסכים עימו להוציאו לאורה, אז השיב לו אדמו"ר, איני יודע בחכמה הזאת אין ביכולתי [להשיבך], כי אחר העיון אדע ג"א ככל חכמי התכונה, אבל להסכים על סיפרך אין ביכולתי עד שתתן אותו אל ביתי, ובתנאי שלא נמצא שם דברים מתנגדים נגד רז"ל, אזי וודאי אסכים על האמת. אבל אם נמצא שם דברים מדברים נגד כבוד רז"ל או סותרים דבריהם, אז יהי' לי רשות לשרפו. כששמע החז"ס לקח את ספרו ועזב את הבית והלך"

(לכן אילו היתה פיתקא זו נכתבת בשקלוב למשל, על פניו היה מקום לפרש את ההשכלה הנ"ל כספרי חכמות. אמנם בירושלים זה בלתי אפשרי... ואמנם יש להעיר שסיפור זה הנ"ל, אודות הפגישה עם חז"ס, לא נמנע בעל המעשה מלספרו בשנותיו האחרונות בירושלים).

שומר-הגחלת כתב:"ששמעתי מפ"ק" מיהו בעל השמועה ששמע מפ"ק מהריל"ד? והיכן נדפסו הדברים? תודה מראש לעונים

בברכה המשולשת כתב:

שומר-הגחלת כתב:"ששמעתי מפ"ק" מיהו בעל השמועה ששמע מפ"ק מהריל"ד? והיכן נדפסו הדברים? תודה מראש לעונים

למיטב זכרוני, יש מאמר מקיף על חז"ס, הסוקר גם את קשריו עם מהריל"ד, בבלוג הספרים של פרופ' שפירא.

איש_ספר כתב:כנראה הוא מתכון לר' זרח ברוורמן או לר' יעקב בלומנטל.
---
שעון אר"י (ולא ירושלים) היה נהוג בכל ארצות המזרח, והוא הושפע מהערבים שזמן תפילתם צמוד לזמני היום. ולפי קריאת המגרב (שהוא זמן ידוע קודם השקיעה) היו מכוונים את השעונים. לכן אין מקום להסתפק שהשעות מורות על מקום שבתו בירושלים.