תוס' נדרים נקרא תוס' ישנים ?

[חיימקה]

הנה ידוע שהתוס' בנדרים היו מהדורות שהם לא נדפסו על הדף אלא בסוף

אבל עכ"פ הם נקראו תוס' והיום מצאתי בבה"ל סי' פג ס"ב שהוא קורא לתוס' תוס' ישנים [בלשונו הטהור כ"כ הת"י בנדרים] והוא מהתוס' לפנינו שם ז. ואין זה מתו"י הנדפס בסוף מהד' עוז והדר
היודע בזה דבר אנא יחכמנו [בדקתי בשה"ג ולא מצאתי דבר]

[המהדיר]

בדקת בתוספות ישנים, מהדורת א' האלפערן, לונדון תשכ"ו?

[חיימקה]

ייש"כ על המידע לא ידעתי שקיים כזה ספר [נמצא בסדרת הספרים על הדף]

עכ"פ עיינתי שם מעט [יש שם הקדמה מאוד יפה וארוכה אודות תוס' זה ]

לא היה לח"ח כת"י זה ואין מופיע תוס' המדובר שם והשם תו"'י נכתב על דעת הרב האלפערן כפי שמסביר שם

מה שמשאיר את השאלה בעינה [צריך לעיין איך שאר האחרונים קראו לתוס' זה ]

[פרי_העץ]

נמצא בתוס' לפנינו בדף ז,א ד"ה מכלל, ובוודאי כוונתו לאלו (מדוע יביא לחמו מרחוק).

והתוס' הנדפסים בשם "תוספות ישנים" רחוקים מאד מלשונות התוס' ומסגנונם. ולדעתי יש לכנותו "פירוש לא נודע למי".

[חיימקה]

נמצא בתוס' לפנינו בדף ז,א ד"ה מכלל, ובוודאי כוונתו לאלו (מדוע יביא לחמו מרחוק).

.

כתבתי זאת בהערה הראשונה

[המהדיר]

והתוס' הנדפסים בשם "תוספות ישנים" רחוקים מאד מלשונות התוס' ומסגנונם. ולדעתי יש לכנותו "פירוש לא נודע למי".

הכינוי "תוספות" ניתן לחיבורים בני תקופה (סביבות 1100-1300) איזור (צרפת אשכנז ואנגליה - ולפי סדר זה בחשיבות) ודרך לימוד (---) מסויימים, וה"תוספות ישנים" לנדרים מתאימים בהחלט למדדים אלו.

קשה מאוד לדבר על "לשונות" ו"סגנון" בתוספות. (חוץ מוא"ת וי"ל, שמצויים גם בתו"י...)

[פרי_העץ]

המהדיר, חיבור זה הוא פירוש למסכת, ואינו עוסק בכללותו בעיון ופלפול בדברי הגמ'.