הברה אשכנזית

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 20, 2010 8:43 am

רציתי לשאול את חברי הפורום האם משהו מכיר ספר או מאמר בנושא השוני והצורך להתפלל\לברך בהברה אשכנזית\חסידית\ספרדית.
תודה מראש!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 20, 2010 1:29 pm

ואם אתה שואל בענין, יש עליך לברר מאימתי התחילה ההברה הנקראת 'אשכנזית'.

ישראל הר כסף

חכם באשי כתב:ואם אתה שואל בענין, יש עליך לברר מאימתי התחילה ההברה הנקראת 'אשכנזית'.

נו, אני שואל...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 20, 2010 1:40 pm

וקודם שאענה, יש עלי לברר: מהו אצלך ההברה האשכנזית?

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » א' יוני 20, 2010 1:45 pm

בספריו של המבורגר על שורשי מנהגי אשכנז, תמצא אריכות יתירה על ההגיה האשכנזית. בעזרת ניקוד באותיות אנגליות, תוכלו להסיק שההברה האשכנזית-ייקית, זו שכמעט אפסה, היא-היא ההברה הנכונה.

יצחק · הודעהעל ידי **יצחק** » א' יוני 20, 2010 1:48 pm

יאיר כתב:רציתי לשאול את חברי הפורום האם משהו מכיר ספר או מאמר בנושא השוני והצורך להתפלל\לברך בהברה אשכנזית\חסידית\ספרדית.
תודה מראש!

האם שאלתך קשור לעניינא דיומא בהלכות שבין אשכנז לספרד?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 20, 2010 1:49 pm

בר ששת,
"נכונה" מבחינת מי?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 20, 2010 2:03 pm

יצחק כתב:
יאיר כתב:רציתי לשאול את חברי הפורום האם משהו מכיר ספר או מאמר בנושא השוני והצורך להתפלל\לברך בהברה אשכנזית\חסידית\ספרדית.
תודה מראש!

האם שאלתך קשור לעניינא דיומא בהלכות שבין אשכנז לספרד?

לא..לא לזאת היתה כונתי אם כי אכן הנושא אקטואלי..

לכאורה ההברה האשכנזית לדעת האשכנזים היתה מאז ומתמיד וכן סוברים הספרדים התימנים והחסידים לגבי הגייתם, אחרת למה יש צורך להגות את האותיות לפי משהו שהומצא במהלך הדורות..הלא כך?
חכם באשי או כל מי שיודע..אנא חכמני בנושא.

קונה הכל · הודעהעל ידי **קונה הכל** » א' יוני 20, 2010 2:15 pm

כמדומני שבקובצי 'אור ישראל' [מאנסי] היו מספר מאמרים בנושא זה

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 20, 2010 2:19 pm

למהר"ל יש הסבר שההברה האשכנזית היא הנכונה כי היא תואמת את שמות הניקוד
למשל קמץ אם מבוטא O (כמו חולם בהברה ספרדית) זה מתאים כי הפה נקמץ בזמן האמירה לעומת הפתח שבו הפה נפתח וכדומה לשאר השמות

לעומת זאת נודע לשון הגר"א בביאור תיקוני זהר
כהברת הספרדים שהיא הנכונה -השאלה היא אם מתכוון שם לכל או רק לנושא שמדבר עליו שהוא אי ההבחנה בין רפה לדגוש (אגב יש מעט ספרדים שעושים כן)

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 20, 2010 2:24 pm

חלק מרכזי בהגיה האשכנזית היא ה'קמץ האשכנזי', אולם מי שחקר בנושא יודע, שעד שלהי המאה הי"ג (לפחות) הגו האשכנזים את הקמץ כפתח, כמו הספרדים של היום!
דבר זה אינו צריך לפנים, הוא מוכח מפייטנים אשכנזיים-צרפתיים הרגילים לחרוז קמץ בפתח, וגם מדרכם של סופרים אשכנזים-צרפתיים המנקדים קמץ בפתח, כפי ההרגל על לשונם בעת ההיא.
הרוצה לראות את ההוכחות יעיין נא בעבודת הד"ר של א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם-אשכנזית לפי מחזורים אשכנזיים מנוקדים מן המאות יב וי"ג, ירושלים תשלז.
קיימים לכך גם מקורות תורניים. לדוגמא: רב"ש המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, א, עמ' 238 הערה 23; ספר גימטריאות לריה"ח, א, עמ' לא-לב, הערה 24.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » א' יוני 20, 2010 2:54 pm

חכם באשי,
אם מכיר אתה את המאמרים ב'שורשי מנהגי אשכנז', אז אתה יודע מבחינת מי היא נכונה.

ואגב, מחרוזי הפייטנים, ניתן להסיק כי לא נכון מה שאומרים כי הגו הם את שם א-ד-ני במבטא האשכנזי המוכר ADOY כי אם במבטא הספרדי NAY.

רמזים רבים לכך, בין השאר בפייט ברוך ה' יום יום לצפרא שבתא, שרק כך ניתן להבין את החריזה בבית 'נסגרתי לאדום ביד רעי מדני, שבכל יום ויום ממלאים כרסם מאדני, עזרתו עימי לסמוך את אדני ... כי לא יזנח לעולם א-ד-ני'. - בהכרח שניקד בפת"ח ולא כמו שנהוג לסבור כי שינו את הגיית השם.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 20, 2010 3:04 pm

בר ששת,
בענין הפיוטים, אכן כן על זה אני מדבר.
אבל אתה מכיר רק פיוט אחד, ואם תעיין בשימת לב בפיוטים נוספים, תמצא עוד הרבה כהנה וכהנה (יש לי מאות מראי מקומות מפיוטים כאלו! והאריכות אך למותר.)
רק תדייק. הם לא ניקדו את 'א'דני' בפתח. לא, הם ניקדוהו בקמץ, אלא שאת הקמץ הזה הם הגו כפתח.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » א' יוני 20, 2010 3:10 pm

חכם באשי כתב:בר ששת,
בענין הפיוטים, אכן כן על זה אני מדבר.
אבל אתה מכיר רק פיוט אחד, ואם תעיין בשימת לב בפיוטים נוספים, תמצא עוד הרבה כהנה וכהנה (יש לי מאות מראי מקומות מפיוטים כאלו! והאריכות אך למותר.)
רק תדייק. הם לא ניקדו את 'א'דני' בפתח. לא, הם ניקדוהו בקמץ, אלא שאת הקמץ הזה הם הגו כפתח.

ברוך שכיוונתי לדברי החכם.

לכך היתה כוונתי והעדפתי לנקוט את הפיוט היותר מוכר - זה שצף לי במושכל ראשון, אם כי מעולם לא ערכתי רשימה מפורטת.
גם דייקתי בדבריי, והבאתי חלק נכבד מאותו בית, להראות שהוא חרז בפתח וקמץ - אף בשם א-דני. וזכיתי להסכמת החכם. ברוך חכם הרזים.

ואגב, גם בפייט דליל שבת 'מנוחה ושמחה' נוכחים אנו. האשכנזים מתקשים לחרוז את הפייט האחרון החותם בחרוזים מנוקדים בשוני: במשנה לחם וקידוש רבה ; ברוב מטעמים ורוח נדיבה; יזכו לרב טוב התענגים בה ; בביאת גואל לחיי העולם הבא.

אלא שכפי הזכור לי מטו בשמיה דהחזון איש, שאף רבותינו הראשונים מחכמי ספרד, היו הוגים את שם א-ד כמו שנוהגים להגותו האשכנזים - לא כך?!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 20, 2010 3:54 pm

על מנהג ספרד בזמן הראשונים איני יודע דבר. אך כמובן שאין לדבר על 'מנהג ספרד' כשם כולל, הרי רובו של העולם היהודי של אז נכלל היום בהגדרה 'ספרד', וברור שהיו הבדלים עצומים ממקום אחד למשנהו.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 20, 2010 6:10 pm

חכם באשי כתב:חלק מרכזי בהגיה האשכנזית היא ה'קמץ האשכנזי', אולם מי שחקר בנושא יודע, שעד שלהי המאה הי"ג (לפחות) הגו האשכנזים את הקמץ כפתח, כמו הספרדים של היום!
דבר זה אינו צריך לפנים, הוא מוכח מפייטנים אשכנזיים-צרפתיים הרגילים לחרוז קמץ בפתח, וגם מדרכם של סופרים אשכנזים-צרפתיים המנקדים קמץ בפתח, כפי ההרגל על לשונם בעת ההיא.
הרוצה לראות את ההוכחות יעיין נא בעבודת הד"ר של א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם-אשכנזית לפי מחזורים אשכנזיים מנוקדים מן המאות יב וי"ג, ירושלים תשלז.
קיימים לכך גם מקורות תורניים. לדוגמא: רב"ש המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, א, עמ' 238 הערה 23; ספר גימטריאות לריה"ח, א, עמ' לא-לב, הערה 24.

ואת כל אלו לא יודעים גדולי הדור האשכנזים?..האם לדעתך הם סוברים כמו שכתבת וסתם כך בדור מן הדורות החלו פתאום לשנות את הניקוד וכך אנו (האשכנזים) חייבים להמשיך להתפלל?..הדבר לא מסתבר ומסתדר לי..האם אפשר ליישב זאת?
ומה בדבר הברה ספרדית וחסידית?..לפי מיטב הבנתי כל עידה סוברת שכך מנהגנו מעולם..אחרת אין סיבה הלכתית להצריך להתפלל כך.

בענין החרוזים..אולי אני טועה, אך לא ניתן לחרז קמץ (בהברה אשכנזית) בפתח?..בישיבה שרים כך וזה נשמע מתחרז..

בר ששת לא הבנתי כונתך לגבי הפיוט מה ידידות מנוחתך, הרי הכל מסתיים שם בקמץ ומה הקושי לחרוז שם?

לגבי מה שכתבת בשם החזו"א אולי כונתך לסטייפלר שכתב ב"קריינא דאגרתא" שדעתו שגם הספרדים צריכים להגות את שם ה' כמו האשכנזים.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 20, 2010 6:35 pm

יאיר,
התשת אותי.
ידעתי שה'אשכנזיים האסליים' יתנפלו למקרא דבריי, אבל מה אעשה, זו האמת. ודרך אגב, אני אשכנזי טהור...
תעיין נא במקורות שציינתי, הם לא יפתרו את שאלותיך, אך לפחות הם יתנו לך מבט היסטורי נכון.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 20, 2010 6:39 pm

האם אתה סובר שגדולי האשכנזים בימינו מסכימים איתך? אם כן..מדוע אנו מתפללים בהברה זאת? ואם לא..תסכים איתי שאני מחוייב לשמוע בקולם..
אתה לא חייב לענות אלא אם יש לך תשובה..

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' יוני 20, 2010 7:34 pm

בר ששת כתב:חכם באשי,
אם מכיר אתה את המאמרים ב'שורשי מנהגי אשכנז', אז אתה יודע מבחינת מי היא נכונה.

ואגב, מחרוזי הפייטנים, ניתן להסיק כי לא נכון מה שאומרים כי הגו הם את שם א-ד-ני במבטא האשכנזי המוכר ADOY כי אם במבטא הספרדי NAY.

רמזים רבים לכך, בין השאר בפייט ברוך ה' יום יום לצפרא שבתא, שרק כך ניתן להבין את החריזה בבית 'נסגרתי לאדום ביד רעי מדני, שבכל יום ויום ממלאים כרסם מאדני, עזרתו עימי לסמוך את אדני ... כי לא יזנח לעולם א-ד-ני'. - בהכרח שניקד בפת"ח ולא כמו שנהוג לסבור כי שינו את הגיית השם.

בהזדמנות מסויימת שאלתי את פי הגרח"ק קנייבסקי אודות זמר זה וביטל הדברים. איני יכול לצטט במדוייק את דבריו, אבל הוא טען שעדיין הקמץ והפתח מתחרזים יחד ואין כל ראיה מזה.

יצג · הודעהעל ידי **יצג** » א' יוני 20, 2010 7:42 pm

כבר דשו בו רבים (ראה חלק מן המקורות בשו"ת יביע אומר). אגב, יש ענין במאמר שנמצא באוצר החכמה, בסיני כרך צז עמ' רסה ואילך, שבו יש גם סיכום של ספרות המחקר (בנושא הקמץ בלבד), וכמדומני שההשערה שם היא ששני המבטאים הם עתיקים עוד מזמן התנאים והאמוראים (בבל וא"י).

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ב' יוני 21, 2010 11:24 am

יאיר כתב:בר ששת לא הבנתי כונתך לגבי הפיוט מה ידידות מנוחתך, הרי הכל מסתיים שם בקמץ ומה הקושי לחרוז שם?.

ראשית, דיברתי על 'מנוחה ושמחה'. אנו החסידים בעלי מבטא פולין וגליציה, מתקשים מאד בחריזת הבית האחרן (חבל שאין לי סרגל ניקוד להדגים). אמור בפיך כחסיד פולין: "במשנה לחם וקידוש רבא (RABU) ברוב מטעמים ורוח נדיבה (NEDIVU) יזכו לרב טוב ההמתענגים בה (BO) בביאת גואל לחיי העולם הבא (HABO).

(מקווה שהכיתוב הלועזי יהיה מובן.

תולדות אדם · הודעהעל ידי **תולדות אדם** » ב' יוני 21, 2010 11:55 am

בר ששת כתב:ראשית, דיברתי על 'מנוחה ושמחה'. אנו החסידים בעלי מבטא פולין וגליציה, מתקשים מאד בחריזת הבית האחרן (חבל שאין לי סרגל ניקוד להדגים). אמור בפיך כחסיד פולין: "במשנה לחם וקידוש רבא (RABU) ברוב מטעמים ורוח נדיבה (NEDIVU) יזכו לרב טוב ההמתענגים בה (BO) בביאת גואל לחיי העולם הבא (HABO).

(מקווה שהכיתוב הלועזי יהיה מובן).

ראשית העיר שרק "הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ" מבוטא בקמץ קטן (O) (כפי שהוא מכונה בהברת פולין). שנית כמדומני שאף בני פולין וגאליציא יודו שאין זה המבטא הנכון, ואדרבה ישנם דברים ששובשו בכוונה תחילה כדי להוציא מליבם של המשכילים, לדוגמא אביא כאן דבר שכיום כמעט ואינו נשמע אבל בין הזקנים הגליצאיים היה נפוץ:
אַתְקִינוּ סְעוּדֶתֶא דִמְהֵימֶנוּתֶא שְׁלֵימֶתֶא חֶדְוֶתֶא דְמַלְכֶּא קַדִישֶׁא וכו'

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ב' יוני 21, 2010 11:59 am

טוב שלא שמעת עד היכן הילכו הפולנים בכדי להוציא מלב המשכילים.

היו שאמרו "מעביר יום ומאבי לאלע". ועד היום יש אנשים גדולים בהם שמהפכים הניקוד בלא פשר. למשל בברכת ההפטרה "תושיע ותשמייח". או בברכת שבע ברכות: "שאמח תשמייח"... ועוד ועוד. כל כך הוציאו מליבם עד שיצא לגמרי מכלל פרופורציות.

תולדות אדם · הודעהעל ידי **תולדות אדם** » ב' יוני 21, 2010 12:51 pm

בר ששת, שמעתי ושמעתי, זקני ע"ה היה מתפלל כך. אך אציין שה"לָהּלָה וכן חַא עולמים, אבותַא וכן אַדֹנָהּ ועוד רבות יוצא מכך שלא התייחסו ליו"ד שלאחריה. אך יש עוד הרבה דברים מעניינים כמו ה"וֵאָמַרְתָּ", "וַקֹנֵה" הכל (שדרך אגב יש לה מקור במג"א הל' ר"ה), גם בָּרוּעֶךְ, ולֵאמֹעֶר, שעל זה שמעתי פעם מגאליציאנער שהביא לזה מקור (בדרך מליצה) מדרשת חז"ל אין צור כאלקינו - אין צייר כאלקינו, וכי איך מגיע צור לצייר, אלא ע"כ שביטאו צוּעֶר ומכאן דרשו צַיֶיר.

ולכאורה כל השיבושים נפלו מכך שמתוך הזנחת הדקדוק לא ידעו המלמדים איך ללמד, ומכאן עד שהתינוקות ישבשו מעצמם אין הדרך רחוקה.

מנחם · הודעהעל ידי **מנחם** » ב' יוני 21, 2010 1:04 pm

וכבר שמענו על 'תילים-זאגער' שהיה אומר "יומם השמש לא יבֶּבָּה", ולטענת המתקן שאומרים "יכֶּכָּה" - השיב "אתה תלמד אותי?! סבי היה אומר יבבה, אבי היה אומר יבבה, אני עצמי אומר כך 40 שנה, ואתה תלמד אותי?! ועוד משהו 'פין דקדוק האלט איך נישט' (מדקדוק אני לא אוחז)..."

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 21, 2010 2:14 pm

לא הזכירו כאן שמדברי רש"י בכמה מקומות נראה שלא הבחין בין קמץ לפתח
הסטייפלער היה מביא את דברי רבינו בחיי שמבואר מדבריו שיש להבדיל בין אדנות שהיא קדש, אותה יש לומר קמוצה לבין חול שנאמרת חטופה. ואילו המבטא הספרדי בן זמנינו, שיותר נכון לקרוא לו מבטא ישראלי, אינו מבדיל בין קמץ לפתח.
אך הדקדקנים שבין בני עדות המזרח ובמיוחד יוצאי עיראק יודעים היטב להבדיל בין היגוי הקמץ לפתח וא"כ אין דברי הבחיי נוגעים להם כלל.

תולדות אדם · הודעהעל ידי **תולדות אדם** » ב' יוני 21, 2010 2:43 pm

לפני כמה שנים היתה סדרת מאמרים בענין במוסף התורני שבהמודיע ע"י ר' .. לויפער שהקיף חלק גדול מהנאמר כאן, וכמדומה שרצה שם להגיע למסקנא שהברת הקמץ דומה מאוד להברת הפתח אם כי יש הבדל דק ביניהם. בקשתי פעם מזקן מעדות המזרח שידגים לי את ההבדל, אך באוזני שכנראה אינן רגישות דיו לא זכיתי לשמוע את ההבדל, אבל בכל אופן יש הבדל.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ב' יוני 21, 2010 3:05 pm

תולדות אדם כתב:בר ששת, שמעתי ושמעתי, זקני ע"ה היה מתפלל כך. אך אציין שה"לָהּלָה וכן חַא עולמים, אבותַא וכן אַדֹנָהּ ועוד רבות יוצא מכך שלא התייחסו ליו"ד שלאחריה. אך יש עוד הרבה דברים מעניינים כמו ה"וֵאָמַרְתָּ", "וַקֹנֵה" הכל (שדרך אגב יש לה מקור במג"א הל' ר"ה), גם בָּרוּעֶךְ, ולֵאמֹעֶר, שעל זה שמעתי פעם מגאליציאנער שהביא לזה מקור (בדרך מליצה) מדרשת חז"ל אין צור כאלקינו - אין צייר כאלקינו, וכי איך מגיע צור לצייר, אלא ע"כ שביטאו צוּעֶר ומכאן דרשו צַיֶיר.

ולכאורה כל השיבושים נפלו מכך שמתוך הזנחת הדקדוק לא ידעו המלמדים איך ללמד, ומכאן עד שהתינוקות ישבשו מעצמם אין הדרך רחוקה.

גם ל'חא עולמים, יש מקור, עם מנקדים זאת בצירי או לאו'.

מעניין לדעת ממתי החל הנסיון להוציא מלבם. משום שכפי הזכור לי במאיר עיני הגולה, מובא בשם החידושי הרי"ם, שאמר שמתחרט הוא על שלא למד דיקדוק בשנות צעירותו. ונראה שלא חשש מלמנוע עצמו מן ההגיון (או לאידך גיסא, ניכר שמוריו מנועו מן ההגיון הדקדוקי).

תולדות אדם · הודעהעל ידי **תולדות אדם** » ב' יוני 21, 2010 4:22 pm

בר ששת מה קרה ל"ם" שלך?

גם אם מנקדים חַי בפת"ח, ההיגוי שלו כבצירי בגלל הי'. ומה שציינתי למג"א (כמדומני בסי' תקפב), שכותב ששו"א בתחילת מלה יש להגות כפת"ח.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ב' יוני 21, 2010 8:41 pm

הערה לגבי הניקוד ה'חסידי'. יש בפרק הרואה "באתרא דקרו לה שונרא ובאתרא דקרו ליה שינרא". האם אין פה רמז להיגוי שכזה?
ואגב, סיפר לי ידיד לפני שנים שישנם פיוטים שלא יתחרזו אלא בהגייה 'חסידית', והצטערתי שלא שאלתיו בפירוט.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יוני 21, 2010 9:10 pm

זקן ששכח כתב:הערה לגבי הניקוד ה'חסידי'. יש בפרק הרואה "באתרא דקרו לה שונרא ובאתרא דקרו ליה שינרא". האם אין פה רמז להיגוי שכזה?

לפי זה אפשר להביא ראיה לעוד הרבה הגיות שאפשר להמציא..יש הרבה "באתרא דקרו.." , לא נראה שאפשר להסתמך על זה..

תולדות אדם · הודעהעל ידי **תולדות אדם** » ב' יוני 21, 2010 9:32 pm

מסתבר שהשונרא והשינרא תלויים בארמית המדוברת באותו מקום ולא בהברה

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ג' יוני 22, 2010 2:34 am

תולדות אדם כתב:בר ששת מה קרה ל"ם" שלך?

את השאלה גם קיבלתי באישי מאחד החברים, והזדדרזתי לתקן.
לא, אל תחשדו שבבית החסידים שגדלתי, הוגים אותיות בריבוי מ"ם סופית...

מנחם זאב צוקרמן

זקן ששכח כתב:הערה לגבי הניקוד ה'חסידי'. יש בפרק הרואה "באתרא דקרו לה שונרא ובאתרא דקרו ליה שינרא". האם אין פה רמז להיגוי שכזה?
ואגב, סיפר לי ידיד לפני שנים שישנם פיוטים שלא יתחרזו אלא בהגייה 'חסידית', והצטערתי שלא שאלתיו בפירוט.

אדרבה ואדרבה, מכאן ראיה שבבל לא אמרו שורוק כחירק. כי אילו כן, מאי אתרא דקרו לה ואתרא דקרו ליה איכא, הרי זה אותו דבר? וגם קרי וכתיב בתורה, הוא הנקרא היא, מוכיח שאי אפשר שזו ההגייה הנכונה.

עניני · הודעהעל ידי **עניני** » ב' אוקטובר 04, 2010 6:28 pm

בענין זה אומרים בשם הצאנזר אלמלא תפלה נאמרת בכול לשון אינני יודע איך תפלותינו מתקבלות בשמים
בשות משפטי עוזיאל מובאת מחלוקת בינו לרב קוק האם מותר לאשכנזי לשנות לנוסח ספרד

עניני · הודעהעל ידי **עניני** » ב' אוקטובר 04, 2010 6:31 pm

כבר העלתי בפורם ספרים שהספר שפת אמת של הרב בנציון כהן האריך רבות וגדולות בענין ההיגוי אינו באוצר אפשר להשיגו כמדומני בישיבת כסא רחמים בבני ברק

יחזקאל · הודעהעל ידי **יחזקאל** » ה' נובמבר 25, 2010 6:05 am

תולדות אדם כתב:בר ששת, שמעתי ושמעתי, זקני ע"ה היה מתפלל כך. אך אציין שה"לָהּלָה וכן חַא עולמים, אבותַא וכן אַדֹנָהּ ועוד רבות יוצא מכך שלא התייחסו ליו"ד שלאחריה.

ופעמים בדוקא,

בספר זרע קודש ריש פרשת בהר כתב:והנה בקידוש של ליל שבת בויכולו יש ה"פ אותיות ו"י וצריך להפוך הה"פ ו"י ולעשות מהם ה"פ טו"ב, ולכן אין לקרות אותיות ו"י בויכולו בפירוש רק כמו בחטף כי באמת בשבת נמתק הכל ונכלל הכל בטוב,

רבטוב · הודעהעל ידי **רבטוב** » ה' נובמבר 25, 2010 6:19 am

ראה בקובץ עץ-חיים באבוב ] רמ''ד] כמה מאמרים מעניינים אודות המבטא .ואודות אמירת שם א..ד...נ...י ראה בלקוטי יהודה של היינא--- גער-- פרשת פנחס מכתב מהרה''ק בעל אמרי אמת לאחיו הרב מפאביאנץ הי''ד מכתב מעניין איך צריך להגיד ואיך יוצאים עכ''פ אם אמרו אחרת . ולפי זכרוני בספר פאר הדור של סורסקי על החזו''א יש כמה אמרות מהחזו''א אם אשכנזי מתפלל בהברה ספרדית יוצא אך את שם א-ד-נ-י צריך להגות בהברה אשכנזית .... וכידוע בהברה אשכנזית לבד תלוי בכל מקום ומקום .....ישנו מאמר העולם שר' נתן אדלר זצ''ל התפלל בהברה ספרדית .

בור ועם הארץ

גם בקובץ נזר התורה היה פעם כמה מאמרים בענין המבטא.

אפרקסתא דעניא

http://pluto.huji.ac.il/~laufer/Ashkena ... heb_34.pdf

פורום אוצר החכמה

מי מחובר