'גדולי הדור נבחרים לדון את דורם' - איה מקורו?

[נוטר הכרמים]

בספר חפץ חיים עה"ת פרשת ויחי ב'מעשי למלך' מובא: פעם גמר [הח"ח] אומר לכתוב בקו"ק שהוציא לעזרת הישיבות, שכל מי שאיננו משתתף בהחזקת תורה אין לו חלק לעולם הבא, מפני שמנתק הוא את הקשר שמקשר אותו עם כלל ישראל בזה ובבא. אח"כ אמר למעתיק למחוק את השורה הזאת, וטעמו ונימוקו היה, כי כשם שדנין בעולם הזה כך דנין בעולם הבא.

ובאותה הזדמנות סיפר, שפעם ישבו יחד חבורה של גדולי ישראל בראשותו של הגאון והצדיק ר' זאב המגיד מוילנא, פתח המגיד ואמר: כשם שבעוה"ז כל אדם נדון ע"י שופטי זמנו, השופט אשר יהיה בימים ההם, כך לעוה"ב גדולי הדור נבחרים לדון את דורם, כי ערך כל מצוה והפסד עבירה נמדדים בהתאם לתנאי הזמן והמקום, עברה שהיתה לפנים חמורה ביותר, יכולה להיות היום קלה בערכה, ובשביל זה נתן התפקיד הזה לגדולי הדור שהיו חיים באותה סביבה ובאותו זמן.

כשהמגיד גמר שיחתו קם אחד מהחבורה על רגליו ובדמעות על לחייו פנה אל המגיד: רבי, הואיל ואתה תהיה שופטי, אנא אמור לי מיד פסק דיני, אנא הורני כדת מה לעשות, כל זמן שהותי בעולם הזה עוד אוכל לחזור בתשובה, מה שא"א אחר מותי, שם יהיה כבר מאוחר, בבחינת מעוות לא יוכל לתקן.

בספר מאיר עיני ישראל ח"ו עמ' 628 ואילך אסף כמה מקורות על כך שהיושבים בבי"ד של מעלה הם גדולי הדור שהסתלקו לעולמם, [משום מה נשמטה העובדא הנ"ל].

בספר לב אליהו ח"א עמ' רא בשביבי לב מובא שהגה"צ ר' אלי' לופיאן התארח אצל הח"ח בש"ק, ופירש הח"ח את הפס' ב'אשת חיל' – נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, שיש מי שבעוה"ז מתפאר בידיעותיו בש"ס וראשונים, ולמעשה יודע זאת לא ממקור הדברים בפנים, אלא שראם בספרים שונים שציטטו גמ' זו ותוס' זה וכו', וכיגיע לאחר פטירתו יבחנוהו פמליא של מעלה, ואז יתבעו ממנו 'ערוך מה שלמדת' דף על דף..., וזה מ"ש הפס' 'נודע בשערים בעלה', מתי יתוודע בעלה של התורה, 'בשבתו עם זקני ארץ', הם הבי"ד של מעלה, עכ"ד.

וביאר ר' אלי' לופיאן, שרבו הגרש"ז מקעלם אמר בשם מדרש, שבי"ד של מעלה הם הזקנים שבכל דור, וזה הפשט בדברי הח"ח הנ"ל שהם ה'זקני ארץ'.

עוד מובא שם שהגר"מ שטרנבוך שליט"א בהספדו על מרן הגרא"מ שך זצ"ל הביא כן בשם הח"ח, כאשר הספיד את רבינו ישראל מסלנט, שצריך להתחזק בתיקון המידות, כי הוא יושב כעת בבי"ד העליון.

ועוד מובא בענין זה ב'לב אליהו' בכמה מקומות, בח"א עמ' רמב וח"ג עמ' קצג, במקו"א מובא שהסבא מקעלם אמר כן בפטירת הגרי"ס שיש להזהר בענינים של בין אדם לחבירו מהטעם הנ"ל, ובמקו"א כותב שלא מצא את המדרש הזה.

וכן מובא מר' יוסף ליס שסיפר שבהספדו של ר' ירוחם ממיר על הח"ח, הביא שבהספדו של הסבא מקעלם על הגרי"ס אמר שגדולי הדור שעולים למתיבתא דרקיעא הם הדיינים של בני דורם, וכיון שר' ישראל הקפיד ביותר בעניני חו"מ, על כן מוטל עלינו להזהר עתה במיוחד בזה, שהרי כעת הגרי"ס הוא מהדיינים שם, וכיו"ב עתה כאשר הח"ח עולה למתיבתא דרקיעא, עלינו להזהר במשנה זהירות בשמירת הלשון.

[ובנוסח דומה ממכתב המשגיח ר' שלמה וולבה לספר 'עצות והנהגות' מרי"מ גרינוואלד מארה"ב, ועוד מביא מדברי הגר"ד פוברסקי בספר אשכבתיה דרבי ח"א עמ' עח].

ב'מעשה איש' ח"ד עמ' קז מובא בשם החזו"א: הפוסקים כאן הם הפוסקים שם בבי"ד של מעלה, הפוסקים שם לדור, הם הבי"ד של אותו דור.

כל הוספה או מקור יתקבלו בתודה.

[היא שיחתי]

viewtopic.php?f=7&t=6947&p=61583&hilit=%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%A8%D7%A5#p61583

[חכם באשי]

המקור הראשון הידוע לי בענין, הוא ספר 'חכמת הנפש' לר' אלעזר מוורמייזא (ה'רוקח').
בהמשך, אי"ה, אצטט את לשונו.

[עשוי לנחת]

ממש לאחרונה ניסו לברר את זה כאן viewtopic.php?f=19&t=6759&hilit=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C#p59813

[חכם באשי]

המקור הראשון הידוע לי בענין, הוא ספר 'חכמת הנפש' לר' אלעזר מוורמייזא (ה'רוקח').
בהמשך, אי"ה, אצטט את לשונו.

הבטחות צריך לקיים...
הנה לשונו:
חכמת הנפש, מהדורת ר"א איזנבך, עמ' קד:

ובישיבה של נשמות שכבר מתו שואל כל דין. ומי שהוא ישר הוא דיין שם וסודו אליהם. אבל מי שהיה בזה העולם עוסק עקלקלתון להטות לא יהיה שם דיין, כי לא ידע לדון אמת. וכל ישיבה כפי חכמה שבדור ושהיו רגילין, הקב"ה מתנהג עמהן כפי מה שראוין. לכך אמרו (ב"מ פו, א) מאן מוכח רבה בר נחמני. ולמה לא אמרו יוכיח משה ואהרן שידעו איך קבלו מן הקב"ה בהר סיני. אלא כל דור לפי שהם נוהגין ולא יאמר נשאל לדורות ראשונים, כי כשהיו דורות הראשונים שלבם כאולם היה הקב"ה מתנהג עמהם כפי לבם, וכפי מה שהיו רגילין לדרוש הקב"ה מתנהג עם כל דור ודור כפי מה שהם רגילין. לכך לא אמרו נשאל למשה ולאהרן או לר' עקיבא וחבריו. ואשר אמרו (שם) וכל מתיבתא דרקיעא, מה שבאותו דור, אבל לא נתחברו דורות הראשונים עמהם. אם האחרונים לא זכו להיות עם מחיצת הראשונים, לא יתכן כשיש בין האחרונים ספיקא שיבואו ראשונים ויוכיחו ויכריעו, אם כן ילבינו פני אחרונים. ואם תאמר יהיה לאחרונים לב כמו לראשונים, והלא כבר אמר כן אם לא זכו אחרונים לא יתכן שיהא לבם רחב כראשונים. לכך אל תתמה למה לא שאלו למשה. ולאחרונים לא היה זכות שיבא משה רבינו שם ביניהם כי היו לו עסקים אחרים.

זכור לי שישנה פיסקה נוספת בענין, וכעת איני מוצאה.

[נוטר הכרמים]

ייש"כ.

הספר 'חכמת הנפש' הנ"ל מצוי כיום?

[חכם באשי]

מצוי באוצר, בהדפסה ישנה ומשובשת, ומאוד מאוד לא ממולצת.
ר' אהרן אייזנבאך, מירושלים, הדפיסו מחדש ע"פ כמה כתבי יד, בתוך: 'ספרי הר"א מגרמייזא' (יש שני כרכים הכוללים כמה ספרים מהרוקח) והספר קיבל 'אור' חדש. ממולץ ביותר.
פנה אלי באישי ואתן לך את מספר הטלפון שלו.

[חכם באשי]

נוטר,
בענין שאתה מחפש ודורש, מצאתי עתה ב'ספר המשכיל' לר' שלמה שמחה מטרוייש (תלמיד מהר"ם מרוטנבורג; כתב את ספרו בשנת ה"א נד), את הדברים הבאים:

...ולמעלה מגלגל השכל כסא הכבוד, ומתחת לכסא מקום משכן לנשמות הצדיקים אשר בצרור החיים צרורות, ושם ינוחו ויתעדנו במתיקות מעדני מלך מלכי המלכים הקב"ה. יש מהם אשר יעמדו שם להיות גזרות העולם נחתכין על פיהם, מרוב חבה <צ"ל: חבת> הקב"ה בהם; ויש אשר יטיילו בעדן הגן וישמחו ברוב הטוב הצפון להם. אלה למעלה מאלה, וזה קרוב לזה, עשה רחוקים ממנו, כי מעשיהם יקרבום ומעשיהם ירחקום, לי רוב המעשים יהיה רוב [...] והגמול הטוב

[נוטר הכרמים]

מקור נכבד ומעניין ביותר, וגם נימוק חדש: ביטוי של חיבת הקב"ה אליהם, ולא מחמת שמכירים ויודעים ערך הדור ורמת התביעות הנדרשת יותר.

בכל אופן, תשואות חן בכפליים על שני המקורות, חכם.

[היא שיחתי]

לא כתוב שיהיו צדיקי אותו הדור אלא בסתם שיש צדיקים שגוזרים

[נוטר הכרמים]

רבה בר נחמני היה בשדה וכו' ונפלה מחלוקת בישיבה של מעלה הקב"ה אמר טהור וכל הישיבה אמרו טמא, אמר מאן נוכח רבה בר נחמני שהיה יחיד בנגעים ואהלות וכו' (ב"מ פה,א). והלא לפלא גדולה הוא, הלא בישיבה של מעלה היו גדולים יותר ממנו תנאים ואנשי כנסת הגדולה ונביאים. רק הענין הוא כי בכל דור מעמיד הקב"ה צדיק וגדול הדור ועל פיו יתנהג הדור כמאמרם ז"ל (ר"ה כה,ב) יפתח בדורו כשמואל בדורו, ולזה כאשר נפלה מחלוקת היינו בענין הנוגע לדור הנוכחי, לזה היו צריכים לשאול את פי גדול המנהיג את הדור. ומטעם זה אמר אדמו"ר הגרי"ס כשנפטר הגאון הצדיק ר' צבי מסאלנט ז"ל, מאד מאד אנו צריכים להזהר ולהחמיר בשמירת שבת כי הגאון הנ"ל היה מחמיר מאד, ובודאי הוא גדול הדור, ועל פיו ישפט

כת"י ר' אברהם דב אברמס, קובץ בית חיינו (ח"ג עמ' לב, 'דברי רבותינו' פוניבז' תשס"ח).

[תוכן]

העתקת ר' אהרן אייזנבך לכתבי הרוקח אינה מדויקת.

[חכם באשי]

תוכן,
אתה מתכוון באופן כללי?
מנין לך זאת?
ר"א איזנבך ידוע כמעתיק מעולה! זו סתם הוצאת שם רע!

[אומר מעט]

היכן מצינו שאדם לאחר פטירתו נידון ע"י בי"ד

ומה בעניין מה שאומרים שהצדיקים של הדור הם הדיינים

[יאיר]

שבת לא. "אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר".

[חכם באשי]

ומה בעניין מה שאומרים שהצדיקים של הדור הם הדיינים

היה אשכול בעניין, ראה כאן: viewtopic.php?f=7&t=7713&hilit
(לאחרונה מרבים לעלות נושאים שכבר נידונו כאן)

[מאיר סובל]

ומה בעניין מה שאומרים שהצדיקים של הדור הם הדיינים

זה נאמר על נסיונות בחיים, שמשתנים מדור לדור, ע"ז אמרו גדולים [לא בשם מקור קדום במיוחד] שהבי"ד של מעלה לאותם נסיונות הם גדולי אותו דור שנפטרו כבר.

[איש רגיל]

ראיתי חידוש גדול בחיי אדם (ח"א כלל ה)
גדול אחד אנגיד ושמע בבית דין של מעלה קול רעש גדול "פנו מקום לצדיק אחד שנפטר". וקבלוהו בכבוד גדול ונתנו לו ספר תורה בזרועו ושאלוהו, קיימת מה שכתוב בזה ואמר, הן. קיימת מצוה ראשונה שהיא פרו ורבו לא להנאתך אלא לשם שמים.
ומבואר שהשאלה היא אם עסק במצוה זו לשם שמים, ולא סתם אם קיימה [שעל זה מסתמא דנים יחד עם כל שאר המצוות].

[באמונתו]

ברה"ש דן הב"ד של מעלה, והמה גדולי הדור שנפטרו, כי ג"כ היו בעולמנו ומחייבים, לא כן ביוה"כ, אשר אז הרבש"ע בעצמו דן, הוא הרחום וחנון ...