אשה שאין רשות אחרים עליה חייבת בכל המצוות!

[חכם באשי]

את הדברים הבאים מצאתי כתוב באחד הספרים:

הא דאמור רבנן נשים פטורות מקריאת שמע ומכל מצות עשה שהזמן גרמה, דאוריתא, הטעם הוא, לפי שנשים ועבדים רשות אחרים עליהם, ואינן יכולין לעשות המצוה בזמנה. אבל אלמנה, שאין רשות אחרים עליה, או נשואה שאין בעלה עמה, או ששאלה רשות מבעלה - חייבת בכל המצות חוץ מתפילין וציצית. תפילין - שנאמר: וראו כל עמי הארץ כי שם יי נקרא עליך ויראו ממך", לשון זכרים; ציצית - דכתיב: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית, 'בני ישראל', ולא בנות ישראל. אבל בשאר מצות נאמר "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", בית יעקב אלו הנשים והטף. והא דאמור רבנן: מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות, ר"ל, פטורות מעונש, לפי שרשות אחרים עליהן, אבל הם הן נטלו רשות וחייבו עצמן, תבא עליהן ברכה, ומברכות "אשר קדשנו במצותיו וצונו" כאנשים, דתורה הפקר נתנה לכל מקבליה, שנאמר: וממדבר מתנה, מה מדבר הפקר לכל, אף דברי תורה הפקר לכל, ונאמר: "איש כי יפליא", לרבות כל נודרי נדרים ונדבות שמקבלין מהן.

לאחרונה היה כאן דיון הנוגע לענין (עי' viewtopic.php?f=17&t=7621&hilit),
אך עדיין לא מצאתי חכם נוסף הכותב דברים חלוטים כמו בפיסקא דלעיל!

[אגרת]

בתל תלפיות (קצבורג) תרנ"ד מכתב י"ב סי' ס"ה עמ' 76 כתב בפטור האשה במצות עשה שהזמן גרמא אי מטעם דמשועבדת למלאכתו, א"כ אשה שהכניסו לה שפחות תהי' חייבת וגם אלמנה וגרושה. לא ראיתי בפנים.

[הוגה]

אולי יגלה ר' "חכם באשי" מהיכן פיסקא זו?
כמובן דברים מחודשים.
הבעיה, מתחילת דבריו משמע כאילו אלמנה וכו' חייבת מדינא, ואח"כ אומר "אבל הם (הן) [נדצ"ל: "אם"] נטלו רשות וחייבו עצמן, תבא עליהן ברכה" - משמע רשות?

[מעיין]

גם הלימוד של תפלין 'ויראו ממך לשון זכרים' הם דברים מחודשים נגד דברי הגמ' בקידושין
וגם הלימוד לענין ציצית אין הדבר פשוט כ"כ והדברים עתיקין

[ברקים רב]

בגמ' (קידושין לד) קס"ד למילף אשה לחיובא במ"ע שהז"ג מדין שמחה שנשים חייבות בה, ותירצו 'אשה בעלה משמחה', ושוב הק' 'אלמנה מאי איכא למימר' וכו'. ומקו' הגמ' גבי אלמנה, מוכח שהיה אפשר למילף מאלמנה לחיובא נשים במ"ע שהז"ג, ולהדיא דלא כהנ"ל. [פשוט שהדברים מתמיהים מעצמם ולא כ' אלא לתוספת ראיה].

[הבונה]

וממתי כי יפליא קאי על קרבנות נדרים ונדבות?

[מעיין]

אולי יגלה ר' "חכם באשי" מהיכן פיסקא זו?
כמובן דברים מחודשים.

מצטרף

[מציאות]

לאחרונה היה כאן דיון הנוגע לענין (עי' viewtopic.php?f=17&t=7621&hilit),

גם כאן:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2876
ג"א מצטרף לבקשת חשיפת המקור, לא מן הראוי להרגיז אנשים סתם.

[חכם באשי]

מציאות,
"להרגיז אנשים סתם".
מחילה, מדוע אתה מתרגז? אני חייב להביא את המקור? אם אתה לא מרוצה - דלג, בבקשה, על האשכול הזה!

[מציאות]

באשי יקר, אם הייתי יודע שאתה מקור הדברים באמת הייתי מדלג, אבל על סמך ההסטוריה שלך סביר שהמקור בתורת הראשונים, איני מרשה לעצמי לדלג על כזו 'ידיעה' אם יש לה בית אב.

[חכם באשי]

ברור שמדובר באחד מתקופת הראשונים, אך אני מעדיף, לעת עתה, לא לגלות באיזה ספר מדובר. מותר לי?

[מעיין]

חכם באשי
כבר המליצו עם 'מציאות' א"א להתווכח...
אני אבוא אחר המציאות ואמלא את דבריו
חכמי הפורום וקבוצות המעיינים שאין רוצים לדלוג על אשכולות כאלה..
ברצונם לידע באיזה תקופה חי חכם בעל הדברים ומה מעמדו, כד לידע באיזה נימא ויחס להתייחס אל הדברים הנראים בהשקפה ראשונה לא מעט תמוה ונוגד דברי הש"ס, ואם ננקוט בדברים כדרבונות אולי הוא דברי גדול א' שמוטל עלינו למשכוני נפשין אף על דבריהם התמוהין
---
כבר נתבאר בדברי באשי -שעלה באמצע שליחת הודעתי - ומשנה לא זזה ממקומה

[חכם באשי]

זו חלק מהבעייה.
החכם שכתב את הספר מוצאו מבית מדרש מכובד (אשכנזי, אלא מה?...), אך יש בספרו ענייני הלכה די מחודשים. אני מעדיף את המונח 'מחודש' מאשר 'מוזר'. ברצוני, אפוא, לדעת, האם 'שווה' לעסוק בתורתו... האם באמת דבריו הם מרפסין איגרא ואין להם כל עיקר.

[חכם באשי]

הנה, למשל, פיסקא נוספת מאותו חיבור: viewtopic.php?f=7&t=8009&p=71198#p71198

[מעיין]

אז להיפך יעלה עוד דברים מחודשים, וירא הקהל וישפוט...
שפוט השופטים, האם לא אפשר לשפוט רק על דרך זה... ולא בדרכים אחרים כגון מחכמים הנזכרים בספרו וכדומה

[כהן]

האבודרהם כתב שזהו הטעם שפטורות אך כמובן זהו רק טעם [ויש שדנו שמצות בשוא"ת חייבות ועי' שו"ת רעק"א ]וכנראה גם המחבר הנ"ל אין כונתו לחובה מצד הדין אלא מצד חובת הלבבות

[חכם באשי]

אז להיפך יעלה עוד דברים מחודשים, וירא הקהל וישפוט...
שפוט השופטים, האם לא אפשר לשפוט רק על דרך זה... ולא בדרכים אחרים כגון מחכמים הנזכרים בספרו וכדומה

הוא מזכיר כמה חכמים, מפורסמים מאוד, כרבותיו.
נו, אז מה?
הרי בכמה אשכולות החליטו החכמים דכאן, שזה לא אומר כלום... לדוגמא כאן: viewtopic.php?f=7&t=500&p=71049&hilit=

[חכם באשי]

האבודרהם כתב שזהו הטעם שפטורות אך כמובן זהו רק טעם [ויש שדנו שמצות בשוא"ת חייבות ועי' שו"ת רעק"א ]וכנראה גם המחבר הנ"ל אין כונתו לחובה מצד הדין אלא מצד חובת הלבבות

דברי אבודרהם אלו מפורסמים, ומקורם ב'מלמד התלמידים' (והביאו גם ר"י אבן שועיב, שקדם לאבודרהם). ולמקורות אלו ציינתי בלינק הראשון שבהודעתי הפותחת את האשכול.

[נויירא]

זה גם אותו ראשון מכאן?
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=2868#p2868

[חכם באשי]

נויירא,
תודה לך על 'הזכרת הנשכחות', אה, איזה אשכול 'חם' זה היה... אחד המשובחים שבפורום....

[מעיין]

נויירא,
תודה לך על 'הזכרת הנשכחות', אה, איזה אשכול 'חם' זה היה... אחד המשובחים שבפורום....

עורבא פרח... לא ענית...

[המהדיר]

זו חלק מהבעייה.
החכם שכתב את הספר מוצאו מבית מדרש מכובד (אשכנזי, אלא מה?...), אך יש בספרו ענייני הלכה די מחודשים. אני מעדיף את המונח 'מחודש' מאשר 'מוזר'. ברצוני, אפוא, לדעת, האם 'שווה' לעסוק בתורתו... האם באמת דבריו הם מרפסין איגרא ואין להם כל עיקר.

בהחלט שווה.
זה יתן תמונה שלמה יותר של 'עולם התורה' של תקופת הראשונים, לגווניו ורבדיו השונים, בדומה ל'ספר קושיות'. עיין ערכו.

[חכם באשי]

אבל אתה יודע אלו תגובות אקבל?...

[המהדיר]

עדיין לא ראיתי חרם על 'ספר קושיות' הנזכר.

[אולי אני לא מעודכן?...]

[חכם באשי]

רבונו של עולם!
מה אתה רוצה מ'ספר קושיות'?! מדוע אתה משרבב אותו לכאן?
לזכרוני, אין בו שום דיון הלכתי 'משונה', בשונה מהספר המדובר כאן.

[המהדיר]

התכוונתי לדברים המשונים שבספר בכלל ולא דווקא ההלכתיים.

[חכם באשי]

אני יכול לתת לך רשימה ארוכה-ארוכה של דברים משונים (לא הלכתיים, ואני מדגיש!) המצויים בספרי הראשונים.
'ספר קושיות', אינו חריג מבחינה זו. כלל וכלל!
אבל הוא 'חריג' מבחינת סגנונו (קושיא ותירוץ), וחלק מתוכנו ('דברים קלילים'...).
נו, אז מה?... כבר שיער מי ששיער, שזה נכתב ע"י חכם מהרובד המִשני וכו'. ולזכרוני הבאתי את הדברים באשכול על ספר קושיות.

[אדג]

כמה גדול הוא הספר (בכמות), וכמה אחוזים (אם אפשר לשער בכך) הם דברים תמוהים כגון זה? אם אנחש - 5-10%, אם לא פחות.
וכבר אמר החכם שדבר אחד טוב מציל על הספר כולו, כש"כ הכא שניתן ליתלות בקוצר דעת המשיג ובעומק המושג.
(ותמיד אפשר להעיר בהערות שוליים, ובכבוד!)

בקיצור: לענ"ד הפחד מ'מה יאמרו', הוא מוגזם.

[חלמיש]

הספר עדיין בכתב יד?

[חכם באשי]

כן.

[מציאות]

ר' חכם, בקטלוגים של הסה"ל שאצלך יש קישורים לדברים חריגים בכ"י? או שמא הדבר כבר אוזכר על ידי אי מי מהחוקרים.

[המהדיר]

כמה גדול הוא הספר (בכמות), וכמה אחוזים (אם אפשר לשער בכך) הם דברים תמוהים כגון זה? אם אנחש - 5-10%, אם לא פחות.
וכבר אמר החכם שדבר אחד טוב מציל על הספר כולו, כש"כ הכא שניתן ליתלות בקוצר דעת המשיג ובעומק המושג.
(ותמיד אפשר להעיר בהערות שוליים, ובכבוד!)

בקיצור: לענ"ד הפחד מ'מה יאמרו', הוא מוגזם.

אם מדובר בספר ממנו הובא קישור לעיל (ספר המשכיל), הרי שהספר כל כולו מוזר ולא 5-10 אחוזים.

[גאולה בקרוב]

מה שראוי להזכיר, שהאבודרהם לא באר טעם הפטור בגלל עצם עיסוקה בעניני הבית, אלא מצד שלום בית!
שאם תעשה מצוות, על חשבון העיסוק בבית, בעלה יקפיד עליה.
איך כתוב במלמד התלמידים שהביא חכם באשי?

[איש_ספר]

מעניין שהטעם הפוטר נשים ממ"ע שהז"ג משום שהם משועבדות וכו', מופיע גם בספר חסידים (מהדורת מק"נ) וריה"ח הוא בן דורו של רבי אנטולי הדיין בעל מלמד התלמידים. בכל מקרה עובדה זו ראויה לקחת בחשבון כאשר הספר המצוטט הוא אשכנזי.
(ולעצם הענין כבר האריכו האחרונים ה"ה בספרתם, דלפי"ד אבודרהם אלמנה וגרושה וכו', ופלפלו משום לא פלוג בדאורייתא ובאמת בלא"ה צ"ל לא פלוג לפי הטעם הזה, כי דוק ותמצא שבמילה למשל, אינו מתאים, שכן או תיעשה ע"י האב או ע"י האמא, ובסוכה מאי איכפ"ל אם תאכל בסוכה, וכן במות שהם בשוא"ת כמו שכבר הזכירו)

[אורח_נטה]

אשה אינה צריכה הסבה ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה "יש לפרש אינה צריכה הסיבה לפי שהיא טרודה בתיקון המאכל והכנתו פטורה מהסבה כמו שפטרוה ממ"ע שהז"ג אבל אשה חשובה שיש לה עבדים ושפחות הטורחים בעניני המאכל והיא יושבת בקתדרה צריכה הסיבה"

רבנו מנוח חמץ ומצה פ"ז הל"ח

[כהן]

יש להביא מקור להא דפטור הנשים הוא מחמת היותם משועבדות מדברי הגמרא ביבמות ריש הערל דע"ע חייב בקרבן פסח "אלמא לא קני ליה רביה" ומבואר דהקנין הוא גורם הפטור
ולכן עבד הוקש לאשה לענין חיובו במצות.

[בעלזער]

(ולעצם הענין כבר האריכו האחרונים ה"ה בספרתם, דלפי"ד אבודרהם אלמנה וגרושה וכו', ופלפלו משום לא פלוג בדאורייתא ובאמת בלא"ה צ"ל לא פלוג לפי הטעם הזה, כי דוק ותמצא שבמילה למשל, אינו מתאים, שכן או תיעשה ע"י האב או ע"י האמא, ובסוכה מאי איכפ"ל אם תאכל בסוכה, וכן במות שהם בשוא"ת כמו שכבר הזכירו)

אם במצוות מן התורה ניתן לומר לא פלוג מצאתי רשום אצלי להק' ממה שמצינו יו"ד סימן ר"מ סעיף י"ז שאשה פטורה מכבוד או"א מפני שמשועבדת לבעלה כשהיא נשואה, וכתב שם הש"ך כי היכי שאין הבעל מקפיד חייבת הרי שלא אמרינן בדאורייתא לא פלוג.
ומשום מה לא ציינתי בזמנו מי כתב להקשות כן.

[ראשית חכמה]

מעניין שהטעם הפוטר נשים ממ"ע שהז"ג משום שהם משועבדות וכו', מופיע גם בספר חסידים (מהדורת מק"נ) וריה"ח הוא בן דורו של רבי אנטולי הדיין בעל מלמד התלמידים. בכל מקרה עובדה זו ראויה לקחת בחשבון כאשר הספר המצוטט הוא אשכנזי.
(ולעצם הענין כבר האריכו האחרונים ה"ה בספרתם, דלפי"ד אבודרהם אלמנה וגרושה וכו', ופלפלו משום לא פלוג בדאורייתא ובאמת בלא"ה צ"ל לא פלוג לפי הטעם הזה, כי דוק ותמצא שבמילה למשל, אינו מתאים, שכן או תיעשה ע"י האב או ע"י האמא, ובסוכה מאי איכפ"ל אם תאכל בסוכה, וכן במות שהם בשוא"ת כמו שכבר הזכירו)

אפשר ציון בבקשה?

[חכם באשי]

ר' חכם, בקטלוגים של הסה"ל שאצלך יש קישורים לדברים חריגים בכ"י? או שמא הדבר כבר אוזכר על ידי אי מי מהחוקרים.

אין קישורים. יש בידי את צילום כתה"י, ואני מעיין בו.

[איש_ספר]

מעניין שהטעם הפוטר נשים ממ"ע שהז"ג משום שהם משועבדות וכו', מופיע גם בספר חסידים (מהדורת מק"נ) וריה"ח הוא בן דורו של רבי אנטולי הדיין בעל מלמד התלמידים. בכל מקרה עובדה זו ראויה לקחת בחשבון כאשר הספר המצוטט הוא אשכנזי.
(ולעצם הענין כבר האריכו האחרונים ה"ה בספרתם, דלפי"ד אבודרהם אלמנה וגרושה וכו', ופלפלו משום לא פלוג בדאורייתא ובאמת בלא"ה צ"ל לא פלוג לפי הטעם הזה, כי דוק ותמצא שבמילה למשל, אינו מתאים, שכן או תיעשה ע"י האב או ע"י האמא, ובסוכה מאי איכפ"ל אם תאכל בסוכה, וכן במות שהם בשוא"ת כמו שכבר הזכירו)

אפשר ציון בבקשה?

מהדורת מק"נ סימן תתרי"א : ומי שמשועבד יומם ולילה אינו יכול לקבוע זמן לאחרים לכך מ"ע שהז"ג אין האשה חייבת.