ומנלן דאיטמי [שמשון] למתים... אלא מהכא ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם, [ופריך] דילמא אשלחינון ברישא והדר קטלינן, [ומשני] ויך ויקח כתיב.
הגרע"א בגליון הש"ס ציין
: עיין בפירוש רש"י בחומש שמות ז' כ' ולקמן דף י"ט ע"א.
פשוט וברור שטעות סופר נפלה בציונו של הגרע"א לרש"י בשמות, שכן על הפס' המסומן אין פירוש רש"י! ברם, שני תיקונים שונים הוצעו בענין.
בספר ברכת ראש תיקן כמובן מאליו: שמות ד' כ', עה"פ 'ויקח משה את אשתו ואת בניו... וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלקים בידו' –
ופירש בשפתי חכמים, שהרי היה לו לכתוב בתחילה ויקח משה את מטה וגו' קודם ויקח את אשתו, שהרי לא במצרים לקח המטה אלא במדין.אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא.
מאידך, בספר אבני שהם מהג"ר משה לייב שחור בפרשתינו מציע לתקן שמות ט"ז כ', עה"פ וירם תולעים ויבאש' –
הרי זה מקרא הפוך, שבתחילה הבאיש ולבסוף התליע כענין שנאמר ולא הבאיש ורמה לא היתה בו, וכן דרך כל המתליעים.
איזה מן התיקונים עדיף? במהדורת עוז והדר המהודרת ביכרו לתקן כמו האפשרות הראשונה. מאידך, המהדירים של תורת הגרע"א בספרי 'גליון הש"ס השלם' ו'תורת רע"א השלם' על הש"ס [מהדורת המאור – הגר"ד מצגר] הביאו את שני הגירסאות, והעדיפו את השניה.
ובכן, ראשית, מבחינת הסתברות עדיף לנקוט כאפשרות השניה, אזי הטעות היא העלמת אות מאשר החלפתה, וזאת על משקל דברי רמד"ל בספרו שתי ידות כי ישנה עדיפות לאפשרות שהסופר חיסר מאשר הוסיף.
ומבחינת תוכן הענין, בהגהות מצפה איתן על אתר התקשה בדברי הגמ', דקארי לה מאי קארי לה, ואמאי ס"ד דאשלחינן ברישא היפך סדר הכתוב. וצידד בזה שני אפשרויות, או מצד אין מוקדם ומאוחר בתורה, כמבואר בדברי מהרש"א בריש תענית דה"ה בנביאים, אמנם הקשה ע"ז מדברי הגמ' בפסחים ו,ב דאיתא דלא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בתורה רק בתרי עניינא אבל בחד עניינא יש מוקדם ומאוחר בתורה. והביא בזה דברי הירושלמי בשקלים פ"ו דשיטת ר' יהודה היא דאין מוקדם ומאוחר בתורה אף בחד קרא, והכא אליבא דר' יהודה קיימינן.
ואפשרות שניה, לפי דברי המהרש"א בח"א פ"ז דב"מ שמשמע מדבריו דבפס' אחד אמרינן מקרא מסורס ולא בב' פסוקים, וא"כ אפשר דהכא מטעם מקרא מסורס פריך, ויעו"ש מה שביאר בשינויא דגמ'.
והנה לפי הגירסא הראשונה בדברי הגרע"א נמצא ששלח לבאר את הס"ד בגמ' מצד אין מוקדם ומאוחר בתורה, ואילו לפי הגירסא השניה מצד מקרא מסורס, ולכאורה הביאור השני 'חלק' יותר גם לפי שיטת הבבלי דלא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בחד עניינא.
זאת ועוד, הגרע"א מוסיף לשלוח לגמ' לקמן יט,א, וכוונתו כנראה למילים הראשונות בעמוד זה 'ת"ל והזיר והביא, אע"פ שלא הזיר הביא, ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא אומר והזיר והביא, אימתי הזיר בזמן שהביא'. בדברי ר' ישמעאל מצינו דוגמא ל'מקרא מסורס', ולזה ציין הגרע"א כאן. משמע שפירש הס"ד מצד מקרא מסורס ולא מצד אין מוקדם ומאוחר בתורה!
[ההבחנה הפשוטה בין שני הכללים היא, שבעוד באופנים של 'אין מוקדם ומאוחר' אין בעייתיות לקרוא את הפס' ככתבו מצד התוכן, ואין ההיפוך אלא מצד סדר המאורעות הנכון, ואילו ב'מקרא מסורס' ההיפוך נדרש (תרתי משמע) לצורך הבנת דברי הפס' כהלכה].