אדירים - מי המה?

[הבונה]

יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים:
יבא אדיר - זה הקדוש ברוך הוא, דכתיב: (תהלים צ"ג) אדיר במרום ה',
ויפרע לאדירים - אלו ישראל, שנאמר: ואדירי כל חפצי בם,
מאדירים - אלו המצרים, דכתיב: (שמות ט"ו) צללו כעופרת במים אדירים,
באדירים - אלו מים, שנא': (תהלים צ"ג) מקולות מים רבים אדירים משברי ים.
(מנחות נג.)
קצ"ע ההוכחה ממים רבים אדירים, לכאורה זה תואר למים ולא שם המים עצמם, והיה יותר מקום לכאורה להוכיח מהפטרת בשלח "בספל אדירים הקריבה חמאה", שמשמע שהמים עצמם קרויים אדירים.
גם קצ"ע שהביאו על ישראל הכתוב "ואדירי כל חפצי בם" ולא מהמפורש יותר בהפטרה "אז ירד שריד לאדירים עם ה'".
מישהו ראה משהו בזה?

[הבונה]

ואגב, משיהו יודע ככצד נכנסת כל האגדתא שם לענין, לכאורה אין לה שום קשר, אולי כי מדברים שם על מים שנקראו אדירים, ולפני זה מדובר על מנחות החלוטות או נילושות בפושרין, זה קשר רופף מאד.

[הנאמן בפקדונו]

קצ"ע ההוכחה ממים רבים אדירים, לכאורה זה תואר למים ולא שם המים עצמם

תמה על עצמך, מפני ש"לכאורה" זה תואר למים, אתה מצריך עיון על הגמ'???
במקום זאת תאמר כך: הפירוש בפסוק 'צללו כעפורת במים אדירים', הוא שהמצרים המכונים 'אדירים' צללו כעופרת. וכך פירשו חכמינו ז"ל במנחות.

וראה במהרש"א שם:
ואמר צללו כעופרת במים אדירים אלו המצריים. משמע להו דאדירים קאי אמצריים ולא אמים דסמיך ליה משום דאי אמים קאי עיקר חסר מן הכתוב דכינוי דכסמו וצללו לא ידענו אמה קאי אבל השתא קאי הכינוי דכסמו וצללו אאדירים שהם המצריים וק"ל:

[הבונה]

קצ"ע ההוכחה ממים רבים אדירים, לכאורה זה תואר למים ולא שם המים עצמם

תמה על עצמך, מפני ש"לכאורה" זה תואר למים, אתה מצריך עיון על הגמ'???
במקום זאת תאמר כך: הפירוש בפסוק 'צללו כעפורת במים אדירים', הוא שהמצרים המכונים 'אדירים' צללו כעופרת. וכך פירשו חכמינו ז"ל במנחות.

וראה במהרש"א שם:
ואמר צללו כעופרת במים אדירים אלו המצריים. משמע להו דאדירים קאי אמצריים ולא אמים דסמיך ליה משום דאי אמים קאי עיקר חסר מן הכתוב דכינוי דכסמו וצללו לא ידענו אמה קאי אבל השתא קאי הכינוי דכסמו וצללו אאדירים שהם המצריים וק"ל:

איך הגעת לפסוק צללו כעופרת שכלל לא דיברתי עליו, (וכבר ראיתי קודם דברי המהרש"א).
ואגב, את השאלה ששמת בפי, שואל במקום החשק שלמה שפשטיה דקרא קאי אמים (וכן פי' כמה ממפרשי הפשט), ורוצה לגרוס אחרת כמו במדרש את הפסוק "ובנות גויים אדירים" שנאמר על המצרים. (ופלא על מגיהי עו"ה במהרש"א שנדרשו לענין שהפשט הוא על המים ולא ציטטו דברי הח"ש)
עכ"פ אני כתבתי לכאורה דוקא כי לא רציתי לכתוב שלא כגמ', הכוונה היתה שפשט הפסוק "מקולות מים רבים אדירים", "אדירים" תואר למים כמו "רבים".

[הנאמן בפקדונו]

קצ"ע ההוכחה ממים רבים אדירים, לכאורה זה תואר למים ולא שם המים עצמם

תמה על עצמך, מפני ש"לכאורה" זה תואר למים, אתה מצריך עיון על הגמ'???
במקום זאת תאמר כך: הפירוש בפסוק 'צללו כעפורת במים אדירים', הוא שהמצרים המכונים 'אדירים' צללו כעופרת. וכך פירשו חכמינו ז"ל במנחות.

וראה במהרש"א שם:
ואמר צללו כעופרת במים אדירים אלו המצריים. משמע להו דאדירים קאי אמצריים ולא אמים דסמיך ליה משום דאי אמים קאי עיקר חסר מן הכתוב דכינוי דכסמו וצללו לא ידענו אמה קאי אבל השתא קאי הכינוי דכסמו וצללו אאדירים שהם המצריים וק"ל:

איך הגעת לפסוק צללו כעופרת שכלל לא דיברתי עליו, (וכבר ראיתי קודם דברי המהרש"א).
ואגב, את השאלה ששמת בפי, שואל במקום החשק שלמה שפשטיה דקרא קאי אמים (וכן פי' כמה ממפרשי הפשט), ורוצה לגרוס אחרת כמו במדרש את הפסוק "ובנות גויים אדירים" שנאמר על המצרים. (ופלא על מגיהי עו"ה במהרש"א שנדרשו לענין שהפשט הוא על המים ולא ציטטו דברי הח"ש)
עכ"פ אני כתבתי לכאורה דוקא כי לא רציתי לכתוב שלא כגמ', הכוונה היתה שפשט הפסוק "מקולות מים רבים אדירים", "אדירים" תואר למים כמו "רבים".

צודק! לא שמתי לב.

[הבונה]

ואגב, משיהו יודע ככצד נכנסת כל האגדתא שם לענין, לכאורה אין לה שום קשר, אולי כי מדברים שם על מים שנקראו אדירים, ולפני זה מדובר על מנחות החלוטות או נילושות בפושרין, זה קשר רופף מאד.

כעת ראיתי בקרן אורה שם שבפשטות, סמיכות הענין הוא בשל בעיות ר' פרידא שמקודם, והאגדתא מתחלת: אמרי ליה רבנן לרבי פרידא....
אולם מאריך שם אחר כך מאד בדרך דרוש לבאר ענין הסמיכות ועוד קשיים שבאגדתא.

[איש_ספר]

בזכרוני שהעירו על רש"י שעה"פ מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה, כתב רש"י: בספל אדירים - בספל ששותין בו מים שהמים נקראו אדירים שנאמר במים אדירים: ובמקו"א (?) סתם רש"י כמ"ד דאדירים שם קאי על המצרים. ובמ"ב מביא מהאחרונים לעשות אתנחתא לפני אדירים דקאי על המצרים, ולכאורה מאן דמחבר אדירים למים גם לא משתבש.

[היא שיחתי]

צללו כעופרת במים אדירים אם קאי אדירים אמצרים או אמים נראה לי שמחלוקת רש"י ורשב"ם

[חיימקה]

עי' סי' עבודת ישראל ובארוכה כתב על זה בספר אם למקרא של הרב ניסן שרוני [אין באוצר] ע' 200

אפשר למצוא הספר באתר "קול הלשון".

[הגהמ]

צללו כעופרת במים אדירים אם קאי אדירים אמצרים או אמים נראה לי שמחלוקת רש"י ורשב"ם

אם ניתן להכריע מהי פשוטה של מקרא בהסתמך על משקל השירה, אז נראה בעליל שמים סמוך ואדירים הם תואר למים, שהרי כאן כל שתי תיבות הם ביטוי בפנ"ע. אמר אויב, ארדוף אשיג, אחלק שלל, תמלאמו נפשי, אריק חרבי, תורישמו ידי. נשפת ברוחך, כסמו ים, צללו כעופרת, במים אדירים.

[ברוך ברגר]

כבר הרבה זמן אני מעיין בכמה חומשים.
בחלק מהם מופיע צָלַלו בקמ"ץ תחת הצדי ובפתח תחת הלמד
ובחלק מהם מופיע צָלְלו בקמץ תחת הצדי ובשווא תחת הלמד.
מה נכון?

[אליעזר שלום]

הבחנתי כזאת גם בקחם נא אלי ואברכם
שבחלק כתוב הריש בפתח וחלק בשוא

[הסרפד]

כבר הרבה זמן אני מעיין בכמה חומשים.
בחלק מהם מופיע צָלַלו בקמ"ץ תחת הצדי ובפתח תחת הלמד
ובחלק מהם מופיע צָלְלו בקמץ תחת הצדי ובשווא תחת הלמד.
מה נכון?

הבחנתי כזאת גם בקחם נא אלי ואברכם
שבחלק כתוב הריש בפתח וחלק בשוא

כמדומני שבמנחת שי כתב ע"ז כמה פעמים. יצויין שצ"ל חטף פתח.

[עושה חדשות]

בזכרוני שהעירו על רש"י שעה"פ מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה, כתב רש"י: בספל אדירים - בספל ששותין בו מים שהמים נקראו אדירים שנאמר במים אדירים: ובמקו"א (?) סתם רש"י כמ"ד דאדירים שם קאי על המצרים. ובמ"ב מביא מהאחרונים לעשות אתנחתא לפני אדירים דקאי על המצרים, ולכאורה מאן דמחבר אדירים למים גם לא משתבש.

אולי צריך לקרוא דברי רש"י כך-
שנאמר במים: אדירים, וכוונתו לפסוקים אחרים (וכגון אדירים משברי ים וכד') ולא לקרא דצללו כעופרת.

[ביקורת תהיה]

קצ"ע ההוכחה מ"מים רבים אדירים", לכאורה זה תואר למים ולא שם המים עצמם, והיה יותר מקום לכאורה להוכיח מהפטרת בשלח "בספל אדירים הקריבה חמאה", שמשמע שהמים עצמם קרויים אדירים.
גם קצ"ע שהביאו על ישראל הכתוב "ואדירי כל חפצי בם" ולא מהמפורש יותר בהפטרה "אז ירד שריד לאדירים עם ה'".

א. גם 'אדירים' ביחס לישראל ולמצרים שם תואר הוא ולא שם עצם.
ב. מעצם הפסוק 'בספל אדירים הקריבה חמאה' אין ניתן להוכיח כי 'אדירים' אלו מים, שכן אין ברור כלל שהמובן של 'אדירים' שם הוא מים, ואף רש"י שמפרש כן נזקק להוכיח זאת ממקרא אחר.
ג. 'אדירים' שבפסוק 'אז ירד שריד לאדירים' הוא כינוי לגבורי הגוים ולא לישראל.

[י.מ.בלושטיין]

מצו"ב תשובה שכתבתי בעניין זה אתמול.
קובץ pdf + תמליל.

בסייעתא דשמיא

יום עשתי עשר לחודש עשתי עשר ה'תשפ"ב

אל מע"כ הרה"ג ר' ____________ שליט"א,
בעניין שאילא דשאילנא קדמיכון, היאך היא ההנהגה הנכונה בפיסוק התיבות בשירת הים בפסוק 'צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים'. משום כבודו דמר אאזור מתני לצלול במים אדירים, ואקוה להעלות מרגלית בידי (עיין בבא קמא צא. 'צללת במים אדירים והעלית וכו').
הנה מובא בפוסקים (ומקור הדברים הוא בספר 'דברי חכמים' המבורג תנ"ב, המכונה לעתים 'דעת חכמה - מקור חכמה', הובאו דבריו בפרי מגדים במשבצות זהב סימן נ"א ס"ק ג', ולאחריו בהרבה פוסקים ובמשנה ברורה סימן נ"א ס"ק י"ז), שיש להפסיק בין מילת 'מים' למילת 'אדירים', כיון שלפי חז"ל ולפי פיסוק הטעמים, מילת 'אדירים' שבכתוב אינה מוסבת על המים, אלא על המצרים.
אמנם הקביעה שלדעת חז"ל כן הוא פירוש הכתוב, אינה מדוייקת כלל, וכפי שנבאר.
אין ספק שהגמרא במסכת מנחות, ואולי עוד מדרשי חז"ל (עיין ב'הגהות והערות' שבשולחן ערוך או"ח מהדורת פריעדמאן סימן מ"ח הערה ו'), מפרשים שמילת 'אדירים' הולכת על המצרים.
ונעתיק את לשון הגמרא במסכת מנחות (נג.):
'פתח ואמר: יבוא אדיר, ויפרע לאדירים, מאדירים, באדירים. 'יבוא אדיר' - זה הקדוש ברוך הוא, דכתיב (תהלים צג, ד) 'אדיר במרום ה''. 'ויפרע לאדירים' - אלו ישראל, שנאמר (שם טז, ג) 'ואדירי כל חפצי בם'. 'מאדירים' - אלו המצרים, דכתיב (שמות טו, י) 'צללו כעופרת במים אדירים'. 'באדירים' - אלו מים, שנאמר (תהלים צג, ד) 'מקולות מים רבים אדירים משברי ים''.
אמנם במכילתא (פרשת בשלח סוף פרשה ז') מובאת דרשה זו באופן שונה:
'ארבעה דברים נקראו אדירים, ואלו הן: הקדוש ברוך הוא - שנאמר (תהלים צג, ד) 'אדיר במרום ה'', ישראל - שנאמר (שם טז, ג) 'אדירי כל חפצי בם', מצרים - שנאמר (יחזקאל לב, יח) 'אתה ובנות גויים אדירים', מים - שנאמר (שמות טו, י) 'במים אדירים'. יבוא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים, במים שנקראים אדירים, שנאמר 'צללו כעופרת במים אדירים''.
והנה מוכח מן הדברים שתנא דמכילתא מפרש שמילת 'אדירים' שבשירת הים אינה הולכת על מצרים, אלא על המים, כמו שמפורש בדבריו, שהמקור לכך שהמים נקראו אדירים - הוא מן הפסוק 'צללו כעופרת במים אדירים' שבשירת הים, ואילו לגבי מצרים הביא פסוק אחר לגמרי מנבואת יחזקאל על חורבן מצרים.
וגם מתרגום אונקלוס, שתירגם 'אשתקעו כאברא במיין תקיפין', ולא תירגם 'אשתקעו כאברא במיא, תקיפי' - מוכח שנקט שמילת 'אדירים' הולכת על המים ולא על המצרים.
ונמצא שפיסוק פסוק זה אינו דבר מוחלט כלל בדברי חז"ל, כי גם לדעה שמילת 'אדירים' הולכת על מצרים, וגם לדעה שמילת 'אדירים' הולכת על המים - ישנם מקורות איתנים בדברי חז"ל.
כמו כן צריך עיון גדול האם הפירוש המתבאר מן הגמרא במנחות הוא הפירוש הפשוט, או שהוא נאמר בדרך דרש והפשט לא זז ממקומו.
דהנה רוב ככל מפרשי הפשט על הפסוק, מפרשים שמילת 'אדירים' הולכת על המים ולא על המצרים (עיין אבן עזרא, רשב"ם, בכור שור, רלב"ג, אברבנאל, רבי אברהם בן הרמב"ם, ועוד ועוד. וראה רש"י שופטים ה, יג: ''בספל אדירים': בספל ששותין בו מים, שהמים נקראו 'אדירים', שנאמר 'במים אדירים'' [ראיה זו הובאה על ידי אחי וראש בספר אדנים וקרסים על ההפטרות]). ויתכן מאד שכן הוא פשט הכתוב גם לפי הגמרא, ומה שפירשו מילת 'אדירים' על המצרים הוא בדרך דרש, אבל הפשט לא זז ממקומו, וכמו שמצינו הרבה מאד כיוצא בזה.
וגם הקביעה שעל פי פיסוק הטעמים מילת 'אדירים' אינה מוסבת על המים - הינה פליאה נשגבה.
כי הטעם זקף קטון, שהוא מפסיק חזק מאד, מחלק את הפסוק לשנים, כאשר מצד אחד המילים 'צללו כעופרת', ומצד שני המילים 'במים אדירים'.
ומה שלאחר מכן מופיעה טיפחא המחלקת בין מילת 'במים' למילת 'אדירים' - זהו הפסק חלש יותר, שהרי 'טיפחא' הוא מפסיק חלש יותר מ'זקף קטון'. ואין בהפסק שיוצרת הטיפחא שום משמעות לענייננו, כי כן דרך הטעמים לחלק המילים לצורך הנעימה, ואפילו בין מילים מחוברות ממש, וכל התנ"ך מלא בדוגמאות לזה, וכמו שגם בחציו הראשון של המשפט - יש 'פשטא' המפסיק בין מילת 'צללו' למילת 'כעופרת'. אבל החלוקה העיקרית של הפסוק היא על ידי הזקף קטון, והוא בוודאות מחלק את הפסוק לפני מילת 'במים' ולא אחריה.
ואף שהדברים פשוטים, אביא כאן מספר פסוקים מזדמנים משירת הים עצמה, המחולקים על ידי זקף קטון וטיפחא, וישפוט השופט מי מהם המפסיק החזק, ה'זקף קטון' או ה'טיפחא':
אֶת-הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּֽאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר
אָשִׁ֤ירָה לַּֽיהוָֹה֙ כִּֽי-גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹֽכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם:
חִ֣יל אָחַ֔ז יֹֽשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת
יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ
תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹֽאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ
נָטִ֨יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ
האם הטיפחא הוא המחלק את הפסוק לשניים, והזקף קטון שני לו? או שמא להיפך: הזקף קטון הוא מחלק הפסוק, והטיפחא מחלק את שארית המשפט?
מכל הלין טעמי תמוה מאד מהיכי תיתי לשנות מן הפיסוק הרגיל כדי לעשות זכר לדרשת חז"ל מסויימת, בניגוד לפשט הפסוק, ובניגוד לדרשות חז"ל אחרות, ובניגוד לטעמים. ולכן נראה כי גם המפסק את הפסוק כפשוטו, בין מילת 'כעופרת' למילת 'במים', נוהג כראוי וכהוגן.
הכו"ח בכל חותמי ברכות שבתורה
הרב יהושע מנחם בלושטיין

[יהושפט]

למעשה פירוש אדירים שנוי במחלוקת המכילתות, בעוד שבמכילתא דרבי ישמעאל, עולה שהאדירים הם המים כמו שכתב הרי"מ בלושטיין, במכילתא דרשב"י מובא כמו שהוא בבבלי מנחות (פרק טו י): "צללו כעופרת במים אדירים (אמ') הקדוש ברוך הוא נקרא אדיר שנא' אדיר במרום ייי (תה' צג ד) יש' נקראו אדירים שנא' ואדירי כל חפצי בם (שם טז ג) [מצ'] נקראו אדירים שנא' צללו כעופרת וגומ'. מ[ים נקראו אדירים] שנא' מקולות מים רבים אדי' (שם צג ד) נגלה הקדוש ברוך הוא שנ[קרא אדיר] על ידי יש' שנקראו אדירים ויפרע מן המצ' שנקר[או אדירים] במים שנקראו אדירים שנא' צללו כעופרת במים א[די]רים".

אולם יש מקום לדייק כי גם לדעת המכילתא דרשב"י לפי הפשט האדירים הם המים, שכן אמרו שם פסוק ה: "ירדו במצולות כמו אבן. זו כת בינונית שבהן כשרים שבהן מיטרפין כקש בינוניים כאבן רשעים [צללו כעופר]ת במ[ים א]דירים", הבאת האדירים מתאימה אם מדברים על המים, ופחות אם מדברים על המצרים.
ויצויין כי מליצת רבי עקיבא (תו"כ תזריע א פ"ה ה"ב; ב"ק צא ע"א) "צללת במים אדירים והעלית חרס בידך", היא על פי פירוש הכתוב שהמים הם האדירים.

[עץ הזית]

ובארוכה כתב על זה בספר אם למקרא של הרב ניסן שרוני [אין באוצר] ע' 200

במהדורא החדשה זה בעמ' 217.

[בתוך הגולה]

על 'צללו כעופרת במים אדירים' כתב הפנ"מ בהסכמתו לחומש באר התורה ונדפס שנית באוצ"מ ב רלה.

[קמנו ונתעודד]

בלעז - "הידרו" = מים
וכ"ה בסוכה ל"ה
אל תקרי הדר אלא (אידור) שכן בלשון יווני קורין למים (אידור)

[חיימקה]

אם למקרא.pdf

(203.57 KiB) הורד 56 פעמים

ובארוכה כתב על זה בספר אם למקרא של הרב ניסן שרוני [אין באוצר] ע' 200

במהדורא החדשה זה בעמ' 217.