מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מידי דלא רמיזא באוצר?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ב' אוגוסט 08, 2016 10:24 pm

אכן, דומה שלא נספד כראוי.
בילדותי זכיתי להסתובב 'סביבו', בענוונותו היה מוסר שיעור בשבת לילדים... והייתי משומעי לקחו...

דמותו האצילית והקורנת, בעדינות ובהשקט, ממש הסתירה בעיני את הגאונות וההיקף שהתגלו בספריו החשובים.


האם תואיל לציין למחברי זמנינו שהזכירו קושיה זו, שמא יש לאחד מהם תירוץ טוב, (שאוכל ללכת לישון...)

ברקים רב
הודעות: 673
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי ברקים רב » ב' אוגוסט 08, 2016 10:33 pm

הניחו בצ"ע...

ספר אבן טובה לרבי שמואל בצלאל
ספר האיר ממזרח על ה' מגילות לרבי דוד אברהם

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ב' אוגוסט 08, 2016 11:30 pm

תודה רבה


צריך להדגיש שגם הר"ן והריטב"א הביאו את שיטת הרמב"ן בהרחבה, וכן עוד ראשונים. ואף אחד לא העיר מן המשנה הזו.


אולי אציע את מה שחשבתי לגודל הדוחק, ואשמח לשמוע דעתכם האם בכלל ניתן להאמר:

יש לדון במי שמתגורר בירושלים האם יש לו מצוה לעלות להר הבית לנענע שם לפני ה' ז' ימים, או שאין המצוה אלא למי שכבר הגיע להר הבית.
ושמא נאמר דאף דמצוה דאורייתא אין כאן להכניס עצמו לחיוב נטילת לולב מ"מ מצוה מדרבנן יש כאן. [ודמי להא דהמרדכי בציצית שמותר לאדם ללבוש ד' כנפות אם אין לו ציציות לתלות עליהם, וכתב המג"א דפשוט דמ"מ איסורא דרבנן יש כאן, ע"כ, הרי דאף דלא מצאנו להדיא שגזרו רבנן על זה, שייך לומר מסברא דמדרבנן אסור להכניס עצמו לאונס מלקיים המצוה, וכמדומה שמצאנו כן בעוד מקומות שהפוסקים המציאו מדעתם איסורים מדרבנן מסברא, דמסתברא דעכ"פ מדרבנן אסור לעשות כך וכך, אף דלא נזכר האיסור להדיא, וכעי"ז י"ל דמי שיכול להכנס למקדש ולקיים המצוה ושמחתם לפני ה' אלקיכם, אף דאינו מחוייב בזה מדאורייתא אך עכ"פ מדרבנן צריך לעשות כן.

וא"כ יש לומר דהבין הרמב"ן דלעולם מיירי קודם תקנת ריב"ז, ומ"ש ביו"ט שני היינו בחול המועד בירושלים, שיש לו מצוה מדרבנן להעלות למקדש להתחייב בלולב דאורייתא, וע"ז מיירי המשנה. [ויש להוסיף דהא המשנה דידן היא המשך למשנה הקודמת, כיצד היו מנענעים, וידוע מה שאמר הגרי"ד מבוסטון דלשון 'היו' מנענעים קאי על 'אנשי ירושלים' דלעיל מינה (שהיו אוגדין בגימוניות של זהב) כי מצות הנענועים מן התורה אינה אלא בירושלים מדין 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם', ולא במצות 'ולקחתם ביום הראשון', [ומה שאנו מנענעים בהלל משום שהוא בכלל תקנת ריב"ז זכר למקדש וכו', אבל מה"ת אין נענועים אלא בירושלים] וא"כ הא מתני' מיירי בירושלים, ולכן העמידה הגמ' ביו"ט שני דאז חייב להעלות למקדש מדרבנן.

וכ"ז על דרך הגרב"צ פלמן שכתב ליישב עפי"ד האמרי ברוך דהיו ב' תקנות, הא' תקנה קדומה ליטול בירושלים ז' ימים, והב' תקנת ריב"ז ליטול בגבולין. אלא דהגרב"צ הקשה דלא משמע מדברי הרמב"ן דס"ל דהיו ב' תקנות, וכו', שהרי א"כ היה לו לפרש מה דין הלולב דרבנן דירושלים וכו'. אך לפי מה שכתבתי לא יקשה, דהלולב באמת מדאורייתא כי הוא ניטל במקדש, אלא דהחיוב להכנס למקדש הוא דרבנן.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוגוסט 09, 2016 8:22 am

(עי' שפ"א סוכה מא ע"א, שמספ"ל בזה וסו"ד צידד שאין חיוב, אבל נר' שם שהנידון על חיוב תורה)

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ג' אוגוסט 09, 2016 10:16 pm

אברהם כתב:הגמרא בתחילת פרק לולב הגזול אומרת שמסתמות לשון המשנה 'לולב הגזול והיבש פסול' משמע ד'לא שנא יום טוב ראשון לא שנא יום טוב שני יבש פסול'. יום טוב שני בפירקין היינו חול המועד. ונחלקו הראשונים האם כוונת הגמרא שהמשנה מדברת גם על תקנת ריב"ז ליטול לולב גם בימי חוה"מ, או שכוונת הגמ' שהמשנה מדברת גם על ז' ימים במקדש שהם מדאוריתא.

והרמב"ן בהלכות לולב כתב: ומתני' מרישא דפירקא בלולב של תורה נשנית כולה, עד סיפא דקתני תקנתו של רבן יוחנן בן זכאי בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי וכו', ואלו בתקנתו של רבן יוחנן בן זכאי לא פסיק ותני בפסולי כלום, ולא עליה דקדקו בגמ' כלום, דכי קא פסיק ותני במתני' עדיין לא שמענו תקנה שיהא לולב ניטל במדינה שבעה.
כלומר, כל פרק שלישי עד משנת תקנת ריב"ז לא מדברת על לולב דרבנן כי עדיין לא שמענו תקנה זו.

ואינני מבין הלא הגמרא בדף לח על המשנה דמי שבא בדרך ולא היה בידו לולב נוטל על שולחנו, אוקמא למתני' ביום טוב שני דרבנן, דלפיכך אם איכא שהות אינו מפסיק באמצע סעודתו עיי"ש. והרי משנה זו נשנית קודם מתני' דתקנת ריב"ז (שהיא בדף מ"א) והרי 'עדיין לא שמענו תקנה שיהא לולב ניטל במדינה שבעה'.

אני בטוח ששאלה זו כבר נשאלה, ואני מגלה כאן את מיעוט ידיעותי, אבל בחיפוש באוצר החכמה אינני מצליח למצוא מישהו שהקדמני בזה. (זולת הגאון רב"צ פלמן זצ"ל בשלמי תודה שלו).

היתכן???

מסתמא אין כאן אלא חיפוש כושל.

אנא, עזרתכם.


לענ"ד לק"מ,לא אמר הרמב"ן שלא יתכן רמז במשניות המוקדמות לתקנת ריב"ז והרי ודאי נכתבו ע"י רבי אחר התקנה הרבה, ועיקר טענתו שהגמ' לא יכולה לדייק מסתימת המשנה המפרטת את דיני הלולב דאו' שה"ה לגבי תקנת ריב"ז המאוחרת שעדין לא הוזכרה, כיון שודאי נידון המשניות בפירקין הוא לגבי עיקר דיני ד' מינים דאו'.
משא"כ המשנה לקמן ודאי עיקר דינה הוא לגבי לולב דאו', אלא שנרמז במשנה שהדין נכון גם בימי חוה"מ [שבהם המקרה יותר מצוי שבא בדרך] וע"ז דנה הגמ' הרי בדרבנן א"צ להפסיק וכו'
וז"פ

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 21, 2016 11:58 am

הערה חדשה (?) לשבת זו.

שמעתי מסבי שליט"א להעיר (לא ידוע לי אם הדפיס כן באחד מחיבוריו): לגבי מוסף ר"ה האריכו הפוסקים ועל צבאם תרוה"ד, שלא לשלש התמידים, שלא לומר במנחתם "ושני תמידים" וגם "ועולת התמיד ומנחתה" (והציעו כמה פתרונות). וכן ביוה"כ שאומרים שלא לומר מלבד חטאת הכיפורים ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה.. וגם שם נתנו פתרון.

והנה לא ראינו שעוררו שבעיה זו קיימת בכל מוסף של שבת ויו"ט.

שאומרים תחילה פסוקי שבת שאומרים בהם: על עולת התמיד ומנחתה. ואחר פסוקי המועדות חוזרים ואומרים בתוך "ומנחתם": ושני תמידים כהלכתם. ושם גם לא נתנו שום פתרון.

האם עמדו בזה?

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי צולניק » ו' אוקטובר 21, 2016 12:32 pm

איש_ספר כתב:הערה חדשה (?) לשבת זו.

שמעתי מסבי שליט"א להעיר (לא ידוע לי אם הדפיס כן באחד מחיבוריו): לגבי מוסף ר"ה האריכו הפוסקים ועל צבאם תרוה"ד, שלא לשלש התמידים, שלא לומר במנחתם "ושני תמידים" וגם "ועולת התמיד ומנחתה" (והציעו כמה פתרונות). וכן ביוה"כ שאומרים שלא לומר מלבד חטאת הכיפורים ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה.. וגם שם נתנו פתרון.

והנה לא ראינו שעוררו שבעיה זו קיימת בכל מוסף של שבת ויו"ט.

שאומרים תחילה פסוקי שבת שאומרים בהם: על עולת התמיד ומנחתה. ואחר פסוקי המועדות חוזרים ואומרים בתוך "ומנחתם": ושני תמידים כהלכתם. ושם גם לא נתנו שום פתרון.

האם עמדו בזה?

חיפוש באוצר מעלה שעמדו בזה [והגריד"ס השמיט 'ושני תמידים כהלכתם']. ובמנחת אברהם ביאר בטוט"ד ע"פ החילוק הידוע בין מוסף דשבת שהוא קרבן נוסף על התמיד ואילו מוספי יו"ט הם קרבנות נפרדים, ומעתה ההזכרה הראשונה 'על עולת התמיד' עניינה רק לבאר שהמוסף של שבת הוא על עולת התמיד היינו נוסף עליו, ואילו ההזכרה השניה 'ושני תמידים כהלכתם' היא הזכרת קרבנות התמיד בפ"ע.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 21, 2016 12:35 pm

אשמח מאד למר"מ.

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי צולניק » ו' אוקטובר 21, 2016 12:40 pm

לא דייקתי. יסוד החילוק בין המוספין נמצא במנחת אברהם יומא יד:, היישוב עפ"ז הוא במחזור שיח בשדה [מובשוביץ] במקומו במוסף שבת חוה"מ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 21, 2016 12:46 pm

יש"כ. ראיתי עתה בדברי הרב (סולו') ומצאתי גם דברי הסבא באגרתא חדתא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 30, 2016 11:37 am

חכ"א מופלג מאד (שידע בי על עיסוקי בדיני תפילת המוספין) שאל ממני, למצוא לו מקור למה שידוע לו מגי' דינקותא, שבתפילת המוסף אין רשאים להוסיף בקשות פרטיות.
לא ביקש ממני סברות אלא מקור, וזה לא הווה בידי. אשמח לעזרתכם.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 11, 2016 11:29 am

פי האתון כתב:בראשית י"ז ט"ו – י"ז וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ: וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ: וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:
אברהם אבינו נשא את שרה כשהיה בן כ"ה שנים והיא היתה בת ט"ו שנים דהרי כשנולד יצחק היה אברהם בן ק' שנה ושרה בת צ' ואיתא בילק"ש שמואל א' א' בשם תדב"א שאברהם ושרה היו עקרים ע"ה שנים וכ"כ בסדר הדורות שנת אלף תתקע"ג

ויש לשים לב: שאברהם היה נשוי לשרה במשך 75 שנה וקרא לה 'שרי' וכעת הקב"ה שינה את שמה לשרה ותוך רגע זה השתנה אצל אברהם ובלבו כבר קרא לה שרה !!! הלא דבר הוא!!!
וכמה שחיפשתי באוצר לא מצאתי מי שעמד על זה.

אמנם בתרגום יונתן אף דמכאן ואילך כ' שרה, מ"מ כלפי מה שאמר אברהם בליבו תירגם עדיין שרי, "ואמר בלביה הלבר מאה שנין יהי וולד ואין שרי הברת תשעין שנין תוליד".

פי האתון
הודעות: 692
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פי האתון » א' נובמבר 13, 2016 1:58 pm

עושה חדשות כתב:
פי האתון כתב:בראשית י"ז ט"ו – י"ז וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ: וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ: וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:
אברהם אבינו נשא את שרה כשהיה בן כ"ה שנים והיא היתה בת ט"ו שנים דהרי כשנולד יצחק היה אברהם בן ק' שנה ושרה בת צ' ואיתא בילק"ש שמואל א' א' בשם תדב"א שאברהם ושרה היו עקרים ע"ה שנים וכ"כ בסדר הדורות שנת אלף תתקע"ג

ויש לשים לב: שאברהם היה נשוי לשרה במשך 75 שנה וקרא לה 'שרי' וכעת הקב"ה שינה את שמה לשרה ותוך רגע זה השתנה אצל אברהם ובלבו כבר קרא לה שרה !!! הלא דבר הוא!!!
וכמה שחיפשתי באוצר לא מצאתי מי שעמד על זה.

אמנם בתרגום יונתן אף דמכאן ואילך כ' שרה, מ"מ כלפי מה שאמר אברהם בליבו תירגם עדיין שרי, "ואמר בלביה הלבר מאה שנין יהי וולד ואין שרי הברת תשעין שנין תוליד".


יש"כ מאוד מעניין.
אמנם בתרגום ירושלמי השלם(הודפס בחומש אוצר הראשונים - ישנו באוצר) "ואן שרה הברת תשעין וכו'".
וצריך בדיקה בכתבי יד של המיוחס ליונתן אם הגירסה אכן "שרי".

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 21, 2016 1:32 pm

קו' פשוטה של תשב"ר וכמעט לא מצאתי מי שידבר מזה, לתת פשט לתלמיד קטן.


משנה ביצה לו ב, ולא מגביהין תרו"מ, ביו"ט ק"ו בשבת.
בגמ' לז א: פשיטא. א"ר יוסף לא נצרכה אלא ליתנה לכהן בו ביום.
ופירש"י: דאיכא למימר לאו מוכחא מלתא היא דלתקוני טבלא מכוין, דאין ידוע שיהא הוא צריך לשיריים, ורואים שמוליך תרומה לכהן, ומחזי דכולה מלתא משום שמחת יו''ט דכהן שצריך לה הוא, אפ''ה אסור:

וכאן הבן שואל: אם אינו נראה כמתקן למה אסרו? והרי מן טעם כיו"ב התירו בית הלל טבילה בשבת ויום טוב, משום שנראה כמיקר (משנה ביצה יז ב וגמ' שם יח א).

אפשר לנסות ולחלק חילוקים שונים, אבל האם לא מפליא שאין מי שמדבר ע"ז?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 21, 2016 2:06 pm

בנשאל דוד (לר"ד אופנהיים) חאו"ח סי' יא דן בשאלה הידועה בפוסקים, בדין בשר שלא נמלח ג' ימים, שמתקנת הגאונים שאם לא ידיחוהו, אסור לבשלו, אם מותר להדיח בשבת או דילמא חשוב כמתקן. וכ' לצדד לאיסור ושאין להתיר משום שנראה כהדחה בעלמא, שהרי בבביצה אמרו שאפי' ליתנה לכהן בו ביום אסרו אע"פ שאין נראה כמתקן, ועכצ"ל שרק בתקוני גברא הקלו באופן שאינו נראה כמתקן, וכההיא דאמרו בביצה לגבי טבילה שנראה כמיקר, אבל תקון חפץ אסרו אפי' באופן שאינו נראה כתקון. עכ"ד.

הרי לנו שעמד בקושיא ומשום כך המציא חילוק בין תיקוני גברא לתיקון חפץ. אבל צע"ג שטבילת כלים טמאים גם התירו באופן שאינו נראה עי' ביצה שם מדלין וכו'. (וכ"מ בראשונים שהתירו הגעלת כלים ביו"ט משום שנראה כהדחה בעלמא, וכן התירו הדחת כוס ששתה ממנה גוי גם משום סברא זו, הרי שלא סבירא להו כחילוקו של הררד"א)


אף אחד לא עמד בזה לתת כללים ברורים?

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' נובמבר 21, 2016 2:21 pm

איש_ספר כתב:ופירש"י: דאיכא למימר לאו מוכחא מלתא היא דלתקוני טבלא מכוין, דאין ידוע שיהא הוא צריך לשיריים, ורואים שמוליך תרומה לכהן, ומחזי דכולה מלתא משום שמחת יו''ט דכהן שצריך לה הוא, אפ''ה אסור:
וכאן הבן שואל: אם אינו נראה כמתקן למה אסרו? והרי מן טעם כיו"ב התירו בית הלל טבילה בשבת ויום טוב, משום שנראה כמיקר (משנה ביצה יז ב וגמ' שם יח א). [/b]

כמדומה שפי' ד' רש"י, דאינו קובע דאינו נראה כמתקן, אלא קאמר דהיינו סבורים לומר דלאו מוכחא מלתא בעיני הרואה כו' ומיחזי בעיניו דמשום שמחת יו"ט הוא. קמ"ל דנראה כמתקן, ואין אומרים דלא מוכחא מילתא כו' ומיחזי דמשום שמחת יו"ט הוא.
וכל דברי רש"י נמשך על מה שכתב 'דאיכא למימר', לבאר ההו"א אבל האמת אינו כן.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 21, 2016 2:24 pm

זו אפשרות סבירה בהחלט, ועדין צריך מי שיפרש דבריו כך.
והרד"א המובא מעלה לא הבין כך.

(ויש לזכור שפשטות הסברא מורה שאם הדבר אסור משום מתקן/כמתקן, הרי שהוא אסור גם באופן שאינו נראה לאנשים כך, ואדרבה ההיתר של "נראה כמיקר" הוא החידוש, והוא הטעון ביאור, ולכן קשה לפרש שהגמ' מניחה כדבר פשוט שכל מקום שלא נראה כמתקן מותר)

אביגדור
הודעות: 419
הצטרף: ה' יוני 18, 2015 2:38 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אביגדור » ב' נובמבר 21, 2016 2:30 pm

לפענ"ד הפשטות היא כדברי י. אברהם, והצ"ע הוא על הרד"א שלא הבין כן.

יש להוסיף שישנם דברים שאין להם כללים ברורים, וכבר כתבו הפוסקים בכה"ג שאין לדמות גזירות דרבנן זו לזו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 21, 2016 2:46 pm

תודה רבה לכולכם!
עדיין בקשתי שטוחה ללומדים, אם יש ביד משהו ליתן איזה מקור, ושכמ"ה.

ר' אביגדור, נגעת בעיקר הבעיה, אני מנסה לארגן את הדברים לכללים ולא מצליח, כנראה שאין כלל...
הבעיה באנצ"ת שגם זה צריך מקור, ולא מקור כללי אלא פרטי לענין זה.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי חיים » ב' נובמבר 21, 2016 3:38 pm

ראה מרומי שדה ביצה לז, א בביאור דעת רש"י שבאמת אינו משום מתקן (כשמגביהו ליתנו לכהן) אלא משום שאין מקדישין, ומביא דעת תוספות שהוא משום מתקן, ויש לציין שכן דעת הרע"ב על המשנה, שהוא משום משום מתקן.

הנה לשונו בדילוגים גדולים, ויש לעיין במקור:
ולא מגביהין תרומות ומעשרות, פשיטא. הנה בטעם איסור הגבהת תרו"מ, נראה מפירש"י דף ט' א' שאינו משום מתקן, אלא משום דהוי כדין דאין מקדישין. אבל התוס' שם מפרשי דעיקר טעם האיסור להגביה תרו"מ דהוי כמתקן. והכי נראה דעת התוס' בחגיגה דף ח' א' בסוד"ה משום כו', שכתבו ולא דמי להגבהת תרו"מ דאסור משום מתקן כו'. והנה לשיטת רש"י יש תרי טעמי באיסור זה. חדא משום דאין מקדישין, וחדא משום מתקן. ומקשה כאן הגמ' פשיטא, פי' דהא בלא איסור הקדש אסור משום מתקן. ומשני ליתנם לכהן בו ביום דלא נראה כמתקן, ומכ"מ אסור משום דאין מקדישין:


יש להעיר שלכאורה יש הבדל בין מיקר להפרשת תרומות, במיקר אין ניכר שיש כאן תיקון כלל, שהרי יתכן שהוא טהור. אבל לגבי הפרשה נראה בעליל שהוא מתקן אלא שלא מוכח הדבר שכוונתו לתקן, כי יתכן שאינו זקוק לשיריים.

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלתי » ב' נובמבר 21, 2016 4:31 pm

י. אברהם כתב:
איש_ספר כתב:ופירש"י: דאיכא למימר לאו מוכחא מלתא היא דלתקוני טבלא מכוין, דאין ידוע שיהא הוא צריך לשיריים, ורואים שמוליך תרומה לכהן, ומחזי דכולה מלתא משום שמחת יו''ט דכהן שצריך לה הוא, אפ''ה אסור:
וכאן הבן שואל: אם אינו נראה כמתקן למה אסרו? והרי מן טעם כיו"ב התירו בית הלל טבילה בשבת ויום טוב, משום שנראה כמיקר (משנה ביצה יז ב וגמ' שם יח א). [/b]

כמדומה שפי' ד' רש"י, דאינו קובע דאינו נראה כמתקן, אלא קאמר דהיינו סבורים לומר דלאו מוכחא מלתא בעיני הרואה כו' ומיחזי בעיניו דמשום שמחת יו"ט הוא. קמ"ל דנראה כמתקן, ואין אומרים דלא מוכחא מילתא כו' ומיחזי דמשום שמחת יו"ט הוא.
וכל דברי רש"י נמשך על מה שכתב 'דאיכא למימר', לבאר ההו"א אבל האמת אינו כן.

אפשר לפרש עוד כוונת הגמרא עפ"י רש"י, דגם למסקנא אינו מיחזי כמתקן, וקמ"ל דאעפ"כ אסרו. וטעמא משום דלא פלוג בין היכא דמוליכו לכהן ולבין אינו מוליכו לכהן, אלא כיון שאסרו להפריש אסרו בכל ענין.

מה שנכון נכון
הודעות: 11662
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' נובמבר 21, 2016 4:39 pm

חיים כתב:ראה מרומי שדה ביצה לז, א בביאור דעת רש"י שבאמת אינו משום מתקן (כשמגביהו ליתנו לכהן) אלא משום שאין מקדישין, ומביא דעת תוספות שהוא משום מתקן, ויש לציין שכן דעת הרע"ב על המשנה, שהוא משום משום מתקן.

רש"י בגיטין נד ע"א כתב שהאיסור הוא משום דמיחזי כמתקן.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי חיים » ב' נובמבר 21, 2016 4:49 pm

מה שנכון נכון כתב:
חיים כתב:ראה מרומי שדה ביצה לז, א בביאור דעת רש"י שבאמת אינו משום מתקן (כשמגביהו ליתנו לכהן) אלא משום שאין מקדישין, ומביא דעת תוספות שהוא משום מתקן, ויש לציין שכן דעת הרע"ב על המשנה, שהוא משום משום מתקן.

רש"י בגיטין נד ע"א כתב שהאיסור הוא משום דמיחזי כמתקן. ואולי כ"מ קצת גם מרש"י יבמות צג ע"א ד"ה אי נימא.

צ"ל שדוקא במקום שמפריש ליתנו לכהן בו ביום אין בו משום מתקן, אבל בלא"ה ודאי יש בו משום מתקן, ושני טעמים יש באיסור הפרשת תרומות ומעשרות משום איסור מקדיש ומשום איסור מתקן, וכבר רמזתי לזה בדברי לעיל בסוגריים עגולים.
כן משמע במרומי שדה, אך עדיין צ"ע אם ההסבר הזה מתאים עם רש"י בדף ט, א.

מה שנכון נכון
הודעות: 11662
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' נובמבר 21, 2016 5:09 pm

צודק מר. ובאמת רש"י בגיטין מדבר על שבת, ובביצה על יו"ט.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 21, 2016 7:17 pm

יש"כ לעונים

בשבת קמב א כמעט מפורש שטעם האיסור הוא מתקן. והרמב"ם הביא שניהם, בשבת מתקן וביו"ט שדומה להקדש. וידוע ד' האח' שמשום מתקן א"א לאסור ביו"ט.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' נובמבר 23, 2016 2:50 am

מצאתי פתרון מעניין.

המקור שהקלו בתיקון דרבנן באופן שאינו נראה כתיקון הוא בגמ' ביצה יח א לגבי טבילת אדם משום שנראה כמיקר וכן לענין טבילת כלים טמאים באופן שדולה מים בדלי טמא וכן נדה הטובלת עם בגדיה. עי"ש מתוספתא ועוד.

והנה בצל"ח שם וכן במהר"ם שיף שם בד' תוס' ד"ה מדלין, כ' שטבילת אדם וכלים טמאים (במהרמ"ש יש רק על כלים אבל מן הסתם הוא הוא) אין בהם שום תיקון, ומה שאמרו שהם אסורים משום שנראה כמתקן (ובאדם התירו משום שנראה כמיקר), היינו מפני הרואים, שיאמרו אם התירו טבילה, הרי שמותר תיקון גמור ויבואו לתקן כלי וכל כיו"ב.

לדבריהם אין לנו שום מקור שהתירו תיקון קלוש ככל שיהיה עם סברת שאינו נראה כתיקון. ולכן לק"מ מתרו"מ באופן שאינו נראה כתיקון, ששם יש לומר שהוא תיקון גמור (מדרבנן).

אלא שדבריהם מחודשים ומד' הראשונים נר' היפך דבריהם.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלוריש » ד' נובמבר 23, 2016 10:25 pm

אברהם כתב:צריך להדגיש שגם הר"ן והריטב"א הביאו את שיטת הרמב"ן בהרחבה, וכן עוד ראשונים. ואף אחד לא העיר מן המשנה הזו.
אולי אציע את מה שחשבתי לגודל הדוחק, ואשמח לשמוע דעתכם האם בכלל ניתן להאמר:
יש לדון במי שמתגורר בירושלים האם יש לו מצוה לעלות להר הבית לנענע שם לפני ה' ז' ימים, או שאין המצוה אלא למי שכבר הגיע להר הבית.
ושמא נאמר דאף דמצוה דאורייתא אין כאן להכניס עצמו לחיוב נטילת לולב מ"מ מצוה מדרבנן יש כאן. [ודמי להא דהמרדכי בציצית שמותר לאדם ללבוש ד' כנפות אם אין לו ציציות לתלות עליהם, וכתב המג"א דפשוט דמ"מ איסורא דרבנן יש כאן, ע"כ, הרי דאף דלא מצאנו להדיא שגזרו רבנן על זה, שייך לומר מסברא דמדרבנן אסור להכניס עצמו לאונס מלקיים המצוה, וכמדומה שמצאנו כן בעוד מקומות שהפוסקים המציאו מדעתם איסורים מדרבנן מסברא, דמסתברא דעכ"פ מדרבנן אסור לעשות כך וכך, אף דלא נזכר האיסור להדיא, וכעי"ז י"ל דמי שיכול להכנס למקדש ולקיים המצוה ושמחתם לפני ה' אלקיכם, אף דאינו מחוייב בזה מדאורייתא אך עכ"פ מדרבנן צריך לעשות כן.
וא"כ יש לומר דהבין הרמב"ן דלעולם מיירי קודם תקנת ריב"ז, ומ"ש ביו"ט שני היינו בחול המועד בירושלים, שיש לו מצוה מדרבנן להעלות למקדש להתחייב בלולב דאורייתא, וע"ז מיירי המשנה. [ויש להוסיף דהא המשנה דידן היא המשך למשנה הקודמת, כיצד היו מנענעים, וידוע מה שאמר הגרי"ד מבוסטון דלשון 'היו' מנענעים קאי על 'אנשי ירושלים' דלעיל מינה (שהיו אוגדין בגימוניות של זהב) כי מצות הנענועים מן התורה אינה אלא בירושלים מדין 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם', ולא במצות 'ולקחתם ביום הראשון', [ומה שאנו מנענעים בהלל משום שהוא בכלל תקנת ריב"ז זכר למקדש וכו', אבל מה"ת אין נענועים אלא בירושלים] וא"כ הא מתני' מיירי בירושלים, ולכן העמידה הגמ' ביו"ט שני דאז חייב להעלות למקדש מדרבנן.
וכ"ז על דרך הגרב"צ פלמן שכתב ליישב עפי"ד האמרי ברוך דהיו ב' תקנות, הא' תקנה קדומה ליטול בירושלים ז' ימים, והב' תקנת ריב"ז ליטול בגבולין. אלא דהגרב"צ הקשה דלא משמע מדברי הרמב"ן דס"ל דהיו ב' תקנות, וכו', שהרי א"כ היה לו לפרש מה דין הלולב דרבנן דירושלים וכו'. אך לפי מה שכתבתי לא יקשה, דהלולב באמת מדאורייתא כי הוא ניטל במקדש, אלא דהחיוב להכנס למקדש הוא דרבנן.

ראה בתשובת הרוגצ'ובר לציץ אליעזר, שו"ת צפנת פענח החדשות ח"ב סי' פא

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' נובמבר 27, 2016 11:09 pm

ידוע דעת הראשונים (מרדכי תרה"ד) וכ"ה להלכה ברמ"א, שבזמן הזה אין סברת "נראה כמיקר" ולפיכך אשה נדה לא תטבול בליל שבת אלא אם הוא זמן טבילתה.
ויש מקלים.
ובאג"מ האריך בזה בכ"מ לצדד להקל והעלה סברא חדשה שכיון שבזה"ז שאין טהרות אין נדה טובלת אלא לבעלה, ואין כאן תיקון אלא לאדם אחד, לבעלה, אינו חשוב תיקון כ"כ ויש להתיר. לענ"ד סברא די קלושה.

ופלא שלא מצאתי שיעלו סברא זו: כידוע מהכוזרי ומתוס' ב"ק, שאיסור נדה לבעלה לאו משום טומאה וטהרה נגעו בו, א"כ אינו חשוב תיקון בחפץ כלל.

(ויש לפלפל כעי"ז לענין בע"ק)

מה דעתכם?

דוגמא לדבר, דמאי, מותר להפריש בער"ש בין השמשות, וידוע מהגרי"ז שאיסור דמאי אינו בגוף החפץ ואינו מאכ"א, וראיה שמותר לעניים, אלא הוא חובת גברא להפרשא. וראיתי למי שכתב שהוא הטעם שהתירו להפריש בבין השמשות, שאינו תיקון בגוף החפץ

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלתי » ב' נובמבר 28, 2016 1:12 am

איש_ספר כתב:דוגמא לדבר, דמאי, מותר להפריש בער"ש בין השמשות, וידוע מהגרי"ז שאיסור דמאי אינו בגוף החפץ ואינו מאכ"א, וראיה שמותר לעניים, אלא הוא חובת גברא להפרשא. וראיתי למי שכתב שהוא הטעם שהתירו להפריש בבין השמשות, שאינו תיקון בגוף החפץ

אבל רש"י בשבת פירש דהטעם שהתירו להפריש בבין השמשות הוא משום דרוב עמי הארץ מעשרין ולא דמי למתקן.
גם מה שהבאת בשם הכוזרי ותוס' ב"ק. לכאורה דעתם הוא דאינה נאסרת משום טומאה, אלא איסור בעלמא. אבל עדיין היא חפצא של איסור ושייך בה תיקון, ולא דמי להא דהגרי"ז (אני לא ראיתי דברי הגרי"ז בפנים, אבל לכאורה קשה לי הך ראיה מדמותר לעניים וכו'. דהא איכא למימר דאסרו רק לעשירים ולא לעניים, ולעניים הוא דמותר ולעשירים אסור ממש גוף החפצא).
נערך לאחרונה על ידי פלתי ב ב' נובמבר 28, 2016 1:25 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 28, 2016 1:22 am

מסכים איתך שזה דחוק בלשון רש"י אבל סו"ס מה הפשט ברש"י ומה אכפ"ל שרוב ע"ה מעשרין הרי מ"מ גזרו חז"ל להפריש? (לא מבעיא לסוברים שיש חובת הפרשה מדרבנן, אתוון דאורייתא וסייעתו) אלא אף לסוברים שהוא דין להפריש מספק, מ"מ בלא הפרשה אסור לאכול. ואולי כיון שרוב ע"ה מעשרין הוא הטעם שאינו מאכ"א וכו' וכו'.

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלתי » ב' נובמבר 28, 2016 1:28 am

איש_ספר כתב:מסכים איתך שזה דחוק בלשון רש"י אבל סו"ס מה הפשט ברש"י ומה אכפ"ל שרוב ע"ה מעשרין הרי מ"מ גזרו חז"ל להפריש? (לא מבעיא לסוברים שיש חובת הפרשה מדרבנן, אתוון דאורייתא וסייעתו) אלא אף לסוברים שהוא דין להפריש מספק, מ"מ בלא הפרשה אסור לאכול. ואולי כיון שרוב ע"ה מעשרין הוא הטעם שאינו מאכ"א וכו' וכו'.

לא הבנתי. הרי דברי רש"י ברור מיללו ואיך נעמיס דוחקים כאלו בלשונו הזהב. וכי חסר לנו קולות בדמאי היות ורוב ע"ה מעשרים. אז זו ג"כ אחת מן הקולות מפני עונג שבת.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' נובמבר 29, 2016 8:22 am

סאה תרומה שנפלה לתוך מאה חולין, אע"פ שבטלה צריך להרים מתוך התערובת סאה אחת וליתנה לכהן.
ולד' רוב הראשונים התערובת כולה אסורה באכילה עד שירים.

האם יש צד בעולם שגם כהן אסור לאכול מאותה תערובת, שהרי זה כמו שגזרו חז"ל חובת הפרשה על כל התערובת והרי זה כטבל מדרבנן?

זה נשמע משונה, כי אם אין מאה, אז כהן יכול לאכול הכל, כמובן, ואם יש מאה אינו יכול? ומאידך, כיון שחל חובת הפרשה אולי באמת אינו יכול?

אם כל דין ההפרשה היה משום גזל השבט אז הדעת נוטה שכהן מותר אבל כמדומה שזה לא פשוט ואני לא בענין כלל.

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ג' נובמבר 29, 2016 9:05 am

אני מתחייב בל"נ 100 ש"ח לקופת העיר אם תימצא שיטה כזאת...
[התוס' ביבמות שאלו על רש"י שאם טבל הוא מחמת תרומה המעורבת א"כ יותר לכהנים]

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלתי » ג' נובמבר 29, 2016 10:42 am

איש_ספר כתב:אם כל דין ההפרשה היה משום גזל השבט אז הדעת נוטה שכהן מותר אבל כמדומה שזה לא פשוט ואני לא בענין כלל.

6.jpg
6.jpg (34.51 KiB) נצפה 9678 פעמים

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלתי » ג' נובמבר 29, 2016 4:51 pm

רש"י בבכורות כ"ב ע"ב כתב שיכול לשלם לכהן ואז אין צריך להרים כלל.
התוס' חולקים עליו וס"ל דאע"ג דצריך להרים משום הפסד כהן, מ"מ חייב להפריש כיון דקדושת תרומה יש בה.
הנה לרש"י פשיטא דהוי איסור ממון גרידא. וגם להתוס' מבואר דיש בה קדושת תרומה, ולא חשיבא כטבל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' נובמבר 29, 2016 4:56 pm

יש"כ. שיטת רש"י ידועה ויחידה, בנוסף לזה ישנן שיטות ראשונים שאין הדימוע אסור כלל אף קודם ההרמה. (יעוין הכל בדרך אמונה פי"ג מתרומות עמ' קסד)

הספק שלמעלה הוא כמובן רק בשיטות הראשונים שהדימוע אסור ושיש חובת הפרשה מן התערובת, שכל זה מוכיח שאין כאן רק גזל השבט, ורק דין של חושן משפט מצד שאין ביטול ממון וכיו"ב, אלא יש דין נוסף בהלכות תרומות שגזרו חז"ל שיהיה הדימוע אסור עד שירים וההרמה תרומה.

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלתי » ג' נובמבר 29, 2016 5:12 pm

לכאורה אתה מתעלם מהתוס' בכורות הנ"ל וכן מבואר בר"ש שיש עליו קדושת תרומה. (ואינו טבל)

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' נובמבר 29, 2016 10:50 pm

איש_ספר כתב:ידוע דעת הראשונים (מרדכי תרה"ד) וכ"ה להלכה ברמ"א, שבזמן הזה אין סברת "נראה כמיקר" ולפיכך אשה נדה לא תטבול בליל שבת אלא אם הוא זמן טבילתה.
ויש מקלים.
ובאג"מ האריך בזה בכ"מ לצדד להקל והעלה סברא חדשה שכיון שבזה"ז שאין טהרות אין נדה טובלת אלא לבעלה, ואין כאן תיקון אלא לאדם אחד, לבעלה, אינו חשוב תיקון כ"כ ויש להתיר. לענ"ד סברא די קלושה.

ופלא שלא מצאתי שיעלו סברא זו: כידוע מהכוזרי ומתוס' ב"ק, שאיסור נדה לבעלה לאו משום טומאה וטהרה נגעו בו, א"כ אינו חשוב תיקון בחפץ כלל.

(ויש לפלפל כעי"ז לענין בע"ק)

מה דעתכם?

דוגמא לדבר, דמאי, מותר להפריש בער"ש בין השמשות, וידוע מהגרי"ז שאיסור דמאי אינו בגוף החפץ ואינו מאכ"א, וראיה שמותר לעניים, אלא הוא חובת גברא להפרשא. וראיתי למי שכתב שהוא הטעם שהתירו להפריש בבין השמשות, שאינו תיקון בגוף החפץ



אולי לציין יותר ברור מה כתבו התוס' בב"ק והכוזרי ומהיכן הראיה, [כידוע שיטת הקידוד אינה מועילה לשיח התלמודי העמוק].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' נובמבר 29, 2016 10:56 pm

הנה סיכום הענין מעטו הבהירה של הרב זווין

הרב זווין.PDF
(370.6 KiB) הורד 280 פעמים

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ג' נובמבר 29, 2016 11:03 pm

איש_ספר כתב:סאה תרומה שנפלה לתוך מאה חולין, אע"פ שבטלה צריך להרים מתוך התערובת סאה אחת וליתנה לכהן.
ולד' רוב הראשונים התערובת כולה אסורה באכילה עד שירים.

האם יש צד בעולם שגם כהן אסור לאכול מאותה תערובת, שהרי זה כמו שגזרו חז"ל חובת הפרשה על כל התערובת והרי זה כטבל מדרבנן?

זה נשמע משונה, כי אם אין מאה, אז כהן יכול לאכול הכל, כמובן, ואם יש מאה אינו יכול? ומאידך, כיון שחל חובת הפרשה אולי באמת אינו יכול?

אם כל דין ההפרשה היה משום גזל השבט אז הדעת נוטה שכהן מותר אבל כמדומה שזה לא פשוט ואני לא בענין כלל.

אני מנסה לנחש שהביא אותך לדון בזה מש"כ כמה מחברים שבדמאי אין האיסור להפריש בשבת רק משום מקדיש ולא משום מתקן היות וחזי לעניים וממילא התקשית למה אסור להעלות מדומע בשבת הא חזי לכהנים [וי"ל עפי"ד הגרי"ז שהבאת למעלה]


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים