מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' פברואר 12, 2012 5:10 pm

כתב מרן הח"ח בספר אהבת חסד, ח"ב, פי"ז, בהגהה הראשונה, נגד תקנות שאסרו על קיבוץ נדבות:
....ובאמת הוא טעות גדול דכי בשביל שיש בע״ב יורדים בעיר הותר למנוע צדקה משאר עניים לגמרי דנהי שאין צריך ליתן... מתנה מרובה אבל מתנה מועטת הלא צריך כ״א ליתן לו כמבואר בגמרא וביו״ד סימן ר״נ וח״ו לסגור הדלת בעדו לגמרי ולפסוק לחיותו ועיין ב"ב דף ז ע"ב... ואפילו לעניי עולם אסור לעשות כן... וכ״ש שע״י תקנתם זאת הלא מונעין צדקה גם מעניי העיר אלמנות ויתומים ומי התיר להם לעשות ככה והלא בלקט שכחה ופאה מצינו שאסור לבעה״ב ללקט בשביל עני אחד שבזה מגרע לאחר... וה״נ דכוותיה. ואפילו אם ירצו לעשות תקנה ליתן גם לעניי עולם מקופה שלהם דבר מועט ג״כ אין מנהגם עולה יפה דיש בין המסבבים הרבה שאין מסבב בשביל עצמו לבד רק טפלי תליא ביה בביתו וע״י סיבובו נשאר לו מעט לזון אשמו ובניו שלא ימותו ברעב וכשאתה נועל דלת בפניו אתה יורד לחיי בניו... ולא שייך בזה לאמר ענייך ועניי עיר אחרת ענייך קודמין דזה שייך ביחיד שרוצה ליתן צדקה ויודע בנפשו שאין בכוחו ליתן רק לאחד ע"ז אמרו ענייך קודמין אבל לתת פלס ומאזני משפט על כל העיר ולומר שאין בכוחם ליתן רק לעניי עירם ולסגור בשביל זה הדלת על כל עניי עולם זה לא מצינו [אם לא שידאגו לטובת העניים לכלכלם בכל מחסורם בבית מיוחד כחפץ הממשלה ודאי טוב לעשות כן] וגם כאשר תדקדק היטב תראה שרוב המסכימים ומזרזים על התקנה הזו הם רק העשירים הגבוהים שבכוחם ליתן לשניהם ולבד כ״ז הלא ידוע שתקנתם זאת קופחת גם לעניי העיר שאין מניחין אותם לחזור על הפתחים ומה שנותנין להם איזה דבר קצוב לא יספק להם אפילו לחצי חיותם ואין עושין טוב בזה רק ליחידים. ועתה נחשוב הקלקולים היוצאים מזה {ומאריך בזה}... ולפלא לי על אותם האנשים שמתעסקין ומסייעין להתקנה החדשה ולא יראו ויפחדו לנפשם מכל הכתובים המפורשים בתורה בעינוי אלמנה... ואני יודע מגדולי ישראל שצעקו ככרוכיא ע״ז [אם לא שידאגו לטובת העניים לבנות להם בית ולהשביעם לחם כחפץ הממשלה וטוב להם מבלי שיצטרכו לחזור על הפתחים] ...
עכ"ל הקדושה

לענ"ד ההערות שהכניס מרן הח"ח בסוגריים המרובעות נכתבו מאימת הצנזורה.
האם יש למי מחו"ר הפורום הצעה אחרת?

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' פברואר 12, 2012 5:17 pm

למה לא סביר להניח שזו אכן תקנה טובה??
מקום מרוכז שבו יכולים כולם לקבל אוכל בצורה מסודרת. ותא חזי איך שזה מסודר במקומות שיש בית תמחוי מרכזי, הרבה יותר מאשר היכן שנאלצים לחזר על הפתחים.
והרבה מן האוכלים בבית התמחוי אין הולכים כלל לחזר על הפתחים בשאר היום אחר שאכלו שם כנפשם שבעם.

מאיר חכמים
הודעות: 537
הצטרף: ד' יוני 02, 2010 2:50 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי מאיר חכמים » א' פברואר 12, 2012 6:05 pm

איך מתמודדים עם קבצני הרחוב?
ההלכה לא מעודדת איסור על קבצנות במרחב הציבורי אבל בהחלט יש מקום למנוע מפושטי יד לנהוג באלימות מילולית כלפי הציבור

הרב ד''ר בנימין לאו | 23/12/2009 12:25
"רוב יושבי בתי הקפה במרכז תל אביב הם שכירים בגילאים שבין 25 ל-60, הלחוצים בין גליוטינת הישראכרט והמשכנתא לבין הבוס שמחכה להם עם מכתב פיטורין ובלי וזלין... הגבינה היחידה במבוך העכברים הזה היא בית הקפה הקבוע, הסיגריה, אולי הפוך קטן. אבל בדיוק ברגע בו מצליח השכיר היגע להינתק מטרדותיו, יצוץ מולו הקבצן החדש. השכיר ינדב מכיסו מספר מטבעות מתוך רגש אשמה או כסגולה נגד עין הרע, אבל אז- הפתעה! 'טפו עליך ועל החמש שקל המעפן ש'ך יא זבל'... הם דורשים מאיתנו תשלום על עצם קיומם. הקבצנים האלו לא דומים בכלל לאוליבר טוויסט ול'בבקשה אדוני, אני רוצה עוד' שלו. אצלם אין 'אדוני' או 'בבקשה'. הם רק רוצים עוד". (נועה אסטרייכר, דה מארקר, 12.5.09)


קבצן,מקבץ נדבות,עוני,נער,אומללות, צילום:מירית שחם
התיאור הזה מוכר לכל אחד מאיתנו. בכל פינת רחוב, בית כנסת, מרכז קניות, קופת חולים, אולם שמחות –יימצא פושט יד המחייב אותך להתמודד עם הסכסוך הטבעי בין חמלה לבין כעס. חמלה על אדם שירד עד כדי אובדן הכבוד העצמי ומקבץ נדבות. כעס על כך שפושטי היד מצרים את מרחב החיים ואינם מאפשרים לי לקבוע בשיקול ויישוב הדעת את מטרות הצדקה שלי. נוסיף לכך את תחושת החשד הקבוע שנלווה ביחס לרמאים המתחזים למסכנים ונקבל את תמצית התגובה המצוטטת לעיל של נועה אסטרייכר. תופעת הקבצנים המתדפקים על הדלתות ופושטים יד בכל פינה אינה חדשה כמובן.
בתלמוד הירושלמי (מסכת פאה פרק ח) מסופר על אחד מראשוני חכמי התלמוד, שמואל, שבהיותו ילד ברח מן הבית ומצא את עצמו בשכונה של עניי העיר: "שמע קולם שאומרים: 'באיזה כלים נאכל היום בכלי כסף או בכלי זהב'?" רץ הביתה וסיפר לאביו (שהיה מגבאי הצדקה בעיר נהרדעא). אמר לו אביו: "צריכים אנו להחזיק טובה לרמאים שבהם" – שבזכות אותם רמאים יש לנו תירוץ לכל הפעמים שאיננו נותנים צדקה לפושטי יד.

בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא פרק א) מובא מעשה על אחד מהחכמים בדור הרביעי, רב פפא, שהיה ממונה על חלוקת הקצבאות מטעם הקהילה. הוא פעל על פי התקנון שנקבע בימי המשנה ש"אם היה עני המחזיר על הפתחים – אין נזקקים לו". כלומר – לכל עני יש שני מסלולי פעולה. או דרך קצבאות ממוסדות או באופן עצמאי בהליכה מבית לבית. יום אחד הגיע לפתחו של רב פפא עני שנהג לחזר על הפתחים. רב פפא סרב לתת לו מהקופה ועל כך "ננזף" על ידי חבירו, רב סמא, שאמר לו: אם אתה לא תתן לו – איש לא יתן לו. אלא תן לו מנה מועטת אבל אל תחזיר את ידו ריקנית. הסוגייה מסתיימת בסיפור על רב פפא שעלה במדרגות, מעד ועמד ליפול. תגובתו הייתה מיידית: בודאי עשיתי משהו שגרם לי לנפילה. אמר לו אחד מחביריו: "שמא עני בא לידך ולא פרנסתו, ששנינו: רבי יהושע בן קרחה אומר: כל המעלים עיניו מן הצדקה - כאילו עובד עבודת כוכבים".

לפני למעלה מארבעים שנה פנתה עיריית תל אביב לשר הפנים בבקשה ליזום תיקון בחוק ולפיו יהיה מותר להרחיק פושטי יד מהרחוב, בהיותם מטרד לעוברים ושבים. באותם ימים עבד באגף לשלטון מקומי במשרד הפנים מר דב רוזן (אביו של הרב ישראל רוזן ממכון צומת), ממייסדי בית כנסת הרמב"ן בדרום ירושלים. הוא פנה לרב ש"י זוין, שהיה חבר מועצת הרבנות הראשית ומראשי הרבנים המזוהים עם הציונות, בבקשה שיחווה דעתו ביחס לשאלה הזו.

התשובה של הרב זוין נתפרסמה בכתב העת תחומין, כרך י, עמ' 135. בתשובתו הוא נזקק לשני תקדימים. האחד מבית מדרשו של ה"חפץ חיים" והשני מבית מדרשו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. בספרו על עניינים שבין אדם לחבירו: "אהבת חסד" פרק יז, כותב הרב ישראל מאיר מראדין: "חדשים מקרוב באו שמונעים רגלי העניים מלבוא לפתחי בעלי הבתים וקוצבים איזו קיצבה על בעלי הבתים שבעיר בשבילם". ה"חפץ חיים" האריך להסביר את החומרה שבתקנה זו. לדעתו התקנה הזו עשוייה למוטט את בניין הצדקה בישראל, שעליו מושתתת כל החברה.

הסיפור על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב הוא שהיה מוסכם בינו לבין פרנסי העיר שהם יכולים להתייעץ עימו בכל שאלה של תקנה חדשה שמתעוררת בעיר. הגיעה השעה שביקשו לתקן איסור על העניים לחזר על הפתחים ובאו להתייעץ עם הרב. הוא סרב לבוא לדיון בגלל שזוהי אינה תקנה חדשה: "כבר מימות סדום ועמורה היא עומדת". הרב זוין מביא את שני הסיפורים כדי להדגים את מעמדה של הצדקה בישראל ואת הנזק שייגרם לעיר תל אביב אם יקבלו תקנה כזו. אולם הרב הוסיף עוד הערה: "שיגבילו אותם שלא לתבוע בקהל כל עובר ושב, אלא שישבו בשקט על מקום קבוע ומי שירצה יתן מעצמו ומי שלא ירצה לא יתן".

נדמה לי שהשורש המבדיל בין גישת הרב זוין לגישתה של נועה אסטרייכר הוא ההבדל בין "שיח זכויות" לבין "שיח חובות" בחברה הישראלית. שיח הזכויות עוסק בשמירה על חופש הפרט ועמידה על זכותו לכבוד וחרות. במסגרת שיח הזכויות יש כמובן הקפדה גדולה על זכותו של כל אדם לכבוד ולחיים, כולל הקבצן וחסר הבית. אך למה אני צריך לדאוג לזה? אם יש מוסדות מדינה הדואגים לכבודו ולזכויות הקיום של האזרח – שידאגו הם לרווחתו. ב"שיח החובות" נקודת המוצא היא "מה חובתי ואעשנה". אני נותן צדקה כחלק מתפקידי ולא רוצה להפיל את חובתי על אחרים. החובה מעצימה את כוח הנתינה ומעודדת את הרצון ליטול חלק בתיקון החברה.

עם זאת ראוי ללמוד את דברי הרב זוין בשלמותם. גם החברה הנותנת צריכה לקבל הגנה על מרחב חייה. פושט היד במרחב הציבורי צריך להימנע מלהפריע לשגרת החיים של האזרח. הכפייתיות של הקבצנות אינה מעוררת סימפטיה אלא דחייה. ריבוי הרמאים מעצים את קימוץ היד וגורם נזק של ממש לנזקקים באמת. הרב זוין מבקש לקבוע שהמימסד לא יאסור על נוכחות פושטי יד במרחב הציבורי אך ימנע את סוג פעילותם הקולנית וישאיר לכל אחד את חופש התמרון והבחירה להימנע מנתינה או לפתוח את היד.


[מקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/981/828.html]

ויש לציין, מה שלא הודגש במאמר הרשום מעלה, שלפי המסורת במעשה על ר' לוי יצחק הכוונה הייתה לספק לעניים כדי צורכם מקופת הקהילה (כך בסיפורי חסידים לרש"י זוין וירא, 39, וכן בקישור הזה: http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/kahana5-2.htm, בהעתקה הכתב יוצא מהופך ולכן לא העתקתי).

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי הבונה » א' פברואר 12, 2012 6:48 pm

קלונימוס הזקן כתב:למה לא סביר להניח שזו אכן תקנה טובה??


ולו בשל שני מילים אלו: "כחפץ הממשלה"!

עמקן
הודעות: 1714
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי עמקן » א' פברואר 12, 2012 8:14 pm

ידוע שהח"ח וגם אחרים הכניסו דברים מאימת הצנזור. הרשב"ץ כ' (במגן אבות פ"ב משנה ג') ורבינו יונה ז"ל פירש, פחד מהמלכות, שלא יעלילו אותו שהוא נותן דופי בהם, והפך הדברים לשבח המלכות. בהסכמת הפנ"י לשו"ע חו"מ בשנת תק"א כ' אך באופן ובתנאי שלא יראה ולא ימצא בהספר הנ"ל שום בית מיחוש נגד האומות ודתיהם עכ"ל, ובהסכמת הגאון ר' מרדכי בנעט ז"ל לשאגת אר' ובחינות עולם כ' ואני מסכים על ידו באשר עיינתי בספרים ההמה ולא מצאתי דבר מתנגד לאומות עכ"ל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 13, 2012 9:19 am

זה שרבותינו נאלצו להעיר הערות מעין אלו מאימת הגויים- זו עובדה ידועה.
תופעה זו קיימת בספר משנ"ב (לגבי טיפול בגוי בשבת), כמפורסם, כך שאין לי תימה על עצם האפשרות שמרן הח"ח הוסיף את ההערות שהבאתי, מאימת הצנזורה.
מה שמחזק אצלי את ההבנה הזו (מלבד ההערה הברורה על "כחפץ הממשלה"), הם גם הסוגרים המרובעות, אך בעיקר אי ההתאמה בין כל המהלך של מרן הח"ח שם, לבין הערות אלו, פוק דוק ותשכח.
אני מתעכב על נקודה זו כי היא נפק"מ גדולה לדינא, וכפי שרמז כב' הרב קלונימוס הזקן- מה הדרך המעולה ביותר לקיים מצוות צדקה.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי חיימקה » ב' פברואר 13, 2012 8:31 pm

בברכה המשולשת כתב:זה שרבותינו נאלצו להעיר הערות מעין אלו מאימת הגויים- זו עובדה ידועה.
תופעה זו קיימת בספר משנ"ב (לגבי טיפול בגוי בשבת), כמפורסם.

היכן כבודו מתכוון?

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ב' פברואר 13, 2012 8:43 pm

אדרבא לגבי רופאים ידוע מה שצווח המשנ"ב וכו'. אבל באמת פגעה יד הצנזורה במקום קרוב (בסי' שכ"ט), לגבי חצר שהיו בה גויים וישראלים וכו', שמלבד שינוי הלשון מ"גוי" ל"אנס" (שעשו כן גם בהרבה מהדורות הרמב"ם והשו"ע, וגם בערוה"ש ושאר ספרים), הרי שבסוף ס"ק י"ז נוספה הערת שוליים האומרת: "וכבר נפסק בגמרא דינא דמלכותא דינא". והוא שיבוש חמור, כאילו משום דינא דמלכותא לבד יהא מותר לחלל שבת; אלא ההיתר בו מדבר המשנ"ב הריהו משום איבה , שיש בה סכנה בחשש מתגובת השלטון (עי' בחי' רעק"א ריש סי' ש"ל, ושו"ת חת"ס יו"ד סי' קל"א).

ובאמת בהקשר זה יש לתמוה על מו"לי המשנה ברורה בדורנו, שמוסיפים להדפיס באדיקות את "חידושיה" של הצנזורה הרוסית...

(ובמקו"א כבר האריכו וגם מדילי לגבי מקומות נוספים במשנ"ב וכן בספר מחנה ישראל שהורגשה בהם יד הצנזורה)

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 14, 2012 10:03 am

חיימקה כתב:
בברכה המשולשת כתב:זה שרבותינו נאלצו להעיר הערות מעין אלו מאימת הגויים- זו עובדה ידועה.
תופעה זו קיימת בספר משנ"ב (לגבי טיפול בגוי בשבת), כמפורסם.

היכן כבודו מתכוון?


משנ"ב סימן של סק"ח בהערה למטה: במדינת אנדיא שעד היום האומות הם עובדי כוכבים ומזלות.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ג' פברואר 14, 2012 12:12 pm

בברכה המשולשת כתב:משנ"ב סימן של סק"ח בהערה למטה: במדינת אנדיא שעד היום האומות הם עובדי כוכבים ומזלות.


מאיזו מהדורה ציטטת זאת? מצו"ב קישור לדפוס הראשון של משנ"ב הלכות שבת, ושם לא נוספה הערה כזו. כנראה רק באחת המהדורות שאחר כך הוסיפו כן.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49625&st=&pgnum=340=

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 14, 2012 3:23 pm

תוך כדי דיבור כתב:
בברכה המשולשת כתב:משנ"ב סימן של סק"ח בהערה למטה: במדינת אנדיא שעד היום האומות הם עובדי כוכבים ומזלות.


מאיזו מהדורה ציטטת זאת? מצו"ב קישור לדפוס הראשון של משנ"ב הלכות שבת, ושם לא נוספה הערה כזו. כנראה רק באחת המהדורות שאחר כך הוסיפו כן.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49625&st=&pgnum=340=


ציטטתי מהמהדורה שיש לי בבית (ברוקלין תשל"ה)

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי גביר » ב' דצמבר 24, 2018 1:18 pm

על עליית הקבצנות בקהילת קזבלנקה, הבעייתיות שבה וניסיונות הקהילה להיפטר ממנה עד כדי פנייה למשטרה הצרפתית, ששלחה את הקבצנים למחנה מעצר, יעוין: אליעזר בשן היהודים בקזבלנקה מראשית בנייתה מחדש ועד לשלהי המאה העשרים, לוד תשע"ח, עמ' .196-194 [הגיע אלי בימים האחרונים לספריה] מוזכרת שם פעולתם של ראש הקהילה עבו ועסקן בשם מ. טולידאנו, בולט העדר אזכורה של התייחסות רבנית והלכתית לתופעה [אולי כדאי לבדוק בספרי חכמי התקופה, בייחוד בספריו של ר' יוסף משאש, בהערה שם נזכרת התייחסותו של אדם המתואר כ'הוגה דעות יהודי' בשם דוד דנינו הקובל על הפערים בין עניים ועשירים בקהילה, איני יודע מי היה דנינו זה ואם היה ת"ח]

יהודהא
הודעות: 1206
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: הערה מאימת הצנזורה בספר אהבת חסד?

הודעהעל ידי יהודהא » ו' יוני 02, 2023 1:58 am

גביר כתב:על עליית הקבצנות בקהילת קזבלנקה, הבעייתיות שבה וניסיונות הקהילה להיפטר ממנה עד כדי פנייה למשטרה הצרפתית, ששלחה את הקבצנים למחנה מעצר, ....]

מהספר "עיר תהילה" העיר בריסק וגדוליה
גם בקהילו מפוארות בפולין וליטא : בריסק הוראדנא פינסק נגררו למעשים דומים.
מתקנות קהילת בריסק לפני כארבע מאות שנה בועד שנת שפ"ג הותקן...

בריסק.jpg
בריסק.jpg (402.34 KiB) נצפה 504 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 185 אורחים