מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » א' פברואר 19, 2012 2:58 pm

בא לידי טופס מו"נ דפוס ונציה כשהוא מעוטר בהגהות בכתב נאה וברור, כתב רבני אשכנזי נראה בן ד' מאות שנה לערך.
ההגהות מעניינות בלשונן ובתוכנן, יש בהם מה שנקרא ביקורת חברתית נוקבת, וסגנון נמלץ של רב מוכיח.
הייתי מייחסם לשל"ה, בשל הסגנון והמגמה, אבל מלבד שאין תוכנן מצוי בשל"ה, כמדומני שהשל"ה לא היה מלומדי המורה. (אף שההגהות הללו, רבים מהן יכלו להכתב גם בגליון ספר אחר)
אבל סתם כהשערה אולי הם לאביו ר' אברהם הלוי בעל עמק ברכה, שלפי הנטען היה מתומכי המורה בפולמוס מול ר' יוסף אשכנזי המכונה התנא, וחותנו. (אם כי נטען שלימים נצטננה התלהבותו מפילוסופיה בכלל, ואולי גם התנגד לעיסוק בה). אני מצרף כאן שתי הגהות ותצלומן, אולי מישהו יוכל לעמוד על מחברן ע"י תוכנן:

דף קס"ה ע"ב: 'שמעינן מזה שכל מי שהוא מיוחד לעבודת הש"י ולידיעת התורה חייבי' ליתן להם תרומה ומעשר ומתנות, ואלו הם שלוחי צבור ולומדי תורה שאינם עוסקים בשום משא ומתן, וכל המונע מהם הרי הוא מונע לימוד התורה ועבודת השם מישראל... והנה בזמננו זה נכשלים הרבה מאוד בענין זה כי אפי' אותן המתנות שהם נותנין הם מחלקין רובם למי שאינם עוסקי' בתורה ולעמי הארץ באופן שעמי הארץ לא יחסרו דבר והתלמידי חכמי' אשר תורתם אומנתם יחיו חיי צער מאוד, ואתה ידעת שהלמוד לא יתקיים על מכונו עם חיי צער, ומה שאחז"ל וצוו לת"ח וחיי צער תחיה, למי שיכול על זה אמרו כן, כמו שאמרו ג"כ כל היושב בתענית נקרא קדוש וביארו שזה לא נאמר אלא למי שיכול על זה, אבל מי שלא יכול על זה ואפי' ציער עצמו מן היין נקרא חוטא כמו שדרשו חז"ל בפסוק מאשר חטא על הנפש וכן בנדון דידן, ועוד אעפ"י שצוו לת"ח שיעסוק בתורה אעפ"י שאין לו ויחיה חיי צער מ"מ לא נפטר הבעל בית מן המצוה שחייב לו ליתן ואין ספק שיענש על שהניח לו לחיות חיי צער כי מצדו היתה תורה מונעת מישראל, ועוד כי אעפ"י שהת"ח עשה בכל יכלתו ולא עזב למודו לגמרי מ"מ בהכרח צריך לבטל בהרבה מן העיתים כדי לעסוק במחיתו שלא ימותו הוא ובניו ברעב, ועוד אעפ"י שלא יתבטל שום עת מן התורה מ"מ חיי צער שלו ימנעוהו שלא יוכל לעסוק בה בשלימות משום טירוד מחשב'. ואשר ראיתי אני אספר אולי יכנעו הלבבות, ת"ח אחד היה בעירנו ותורתו היתה אומנתו והיו לו בנים קטנים והיה שם קהל גדול מאוד ועושר רב, ויהי בעת ההיא בא דבר לעיר ההיא וברחו כלם חוץ לעיר למרחוק, ואותו הת"ח בקש מהם שיסייעו לו ג"כ כדי שיוכל לברוח עם ביתו ולא השגיחו בו, ומתה לת"ח ההוא אשתו אשר היתה אהובה לו כנפשו ועוד מתו לו בן ושתי בנות, ונפל הת"ח ההוא בצער גדול מאוד עד שכמעט נטרפה דעתו ועמד ימים רבים בלא תורה. ולא עברו ימים רבים שלח הש"י צרות רבות על הקהילה ההיא אשר לא היו כמוהם למן היום הוסדה'.


האם הסיפור מופיע באיזה מקום?

הגהה נוספת:

דף קס"ב ע"ב: 'מכאן אתה רואה גלותינו איך הוא כבד עלינו עומד עלינו לכלותינו לולי רחמי' הש"י, ר"ל כי לבבינו ערל וסתום ולא נשגיח אל האמת, וזה כי כמעט אין אתה מוצא בשתי קהלות שיש להם מנהג אחד, ונתגלגלו השינויים עד שבהרבה מן הקהלות יחשב האכזריות מצווה והחמלה והחנינה עבירה, ולפי שידעתי כי דברי אינם נשמעים ובפרט בעיני מי שיחשבו עצמם חכמי' ואינם כן לכן לא רציתי לנקוב אותם בשמם פן אביא עלי קללה ולא ברכה ח"ו, ועוד שאהיה בזה כמוציא דבה כיון שדברי אינם נשמעים. והירא את דבר ה' ישים הדברים בלבו ויפשפש במעשיו וירא כי דברי כנים ואמתיים'.


תמונת ההגהה הראשונה
מורה.jpg
מורה.jpg (990.59 KiB) נצפה 5007 פעמים

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » א' פברואר 19, 2012 4:07 pm

כנראה שהגהות אלו הם מחוג תלמידי הרמ"א שעסקו בלימודים אלו. אולי מחברם הוא ר' שלמה אפרים לונטשיץ בעל כלי יקר שהביקורת שהוא משמיע פה דומה לביקורת המופיעה בשאר ספריו.

במאמר המוסגר, ההשערה שר' אברהם הוא זה שחיבר בשנת ש"י קונטרס ההגנה על הרמב"ם נגד ר' יהוסף התנא אינה נכונה מג' טעמים.
א' דר' אברהם הורוביץ היה תלמיד הרמ"א כמש"כ כמה פעמים בעמק ברכה ובשנת ש"י נראה שר' אברהם היה עדיין צעיר לימים, ומסגנון החיבור במה שמכנה ר' יוסף בשם נער קטן שלא כלו לו חדשיו ועוד ביטויים מסוג זה משמע שהכותב הנו אדם מכובד ובא בשנים.
ב' דכותב שפירש פסוק כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים בפירושו להקדמת אבן תבון על שמונה פרקים ופירוש פסוק זה אינו נמצא שם לא במהדורה א' של פירושו שנדפסה בשנת של"ז ולא במהדורה ב' שנדפסה בשנת שס"ב.
ג' דס"ל דשם אדנות הוא לשון רבים וזה סותר למה שכתב בספרו עמק ברכה ח"ב סימן ד', וז"ל וקריאת השם בקמ"ץ תחת הנו"ן ולא בפתח וסימן לפתח חטאת רובץ כו' ויאריך מעט בקמ"ץ שתחת הנו"ן כדי שיוכל לחשוב בלבו אחד אשר על זה תורה הקמ"ץ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » א' פברואר 19, 2012 4:13 pm

חשבתי גם על הכלי יקר (לאור החומר שנאסף אצל פייקאז' 'בימי צמיחת החסידות') אבל הסגנון הספרדי קצת דחף אותי לשל"ה ומשם לאביו.
שמעתי שהזיהוי בעיקר מתבסס על הפירוש הזהה בהקדמת שמונה פרקים ובכתב ההגנה, האם אתה טוען שהפירוש אינו שווה?

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » א' פברואר 19, 2012 4:16 pm

אין שום זהוי זהה. הזהוי היחיד מתבסס על זה שכתוב שהוא חיבר לשמונה פרקים. יותר מזה אין.

בברכה המשולשת
הודעות: 11161
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' פברואר 19, 2012 4:44 pm

אם זכרוני אינו מטעני בזמנו א' קופפר פרסם כתב הגנה אשכנזי על מו"נ, ועסק בכך גם פרופ' ח' סולובייצ'יק במאמר באנגלית לפני כמה שנים.

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » א' פברואר 19, 2012 5:17 pm

ברכה המשולשת, בהא סלקינן ובהא נחתינן. בשתי תקופות עסקו חכמי אשכנז בספר המורה ודומיו. תקופת חכמי פראג בשנות הק"נ ואילך, בחוג שהתרכזה סביב לדייני פראג, ה"ה ר' יום טוב ליפמן מילהויזן, ר' אביגדור קרא, ור' מנחם שלם, ותקופת הרמ"א משנת ש"ל ואילך.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי חכם באשי » א' פברואר 19, 2012 5:37 pm

לזכרוני, י' אלבוים בספרו 'התפתחות והסתגרות' דן בעיסוקם של חכמי פולין (לא אשכנז) בפילוסופיה.

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי טפח » א' פברואר 19, 2012 6:30 pm

על פי זכרון עמום אני נוטה לשער שכתה"י הוא כתב ידו של ר' מנוח הענדיל בעל 'מנוח הלבבות'. לפי מה שרשם ברשימת פירושיו (http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?156232&page=11), הוא אכן פירש את המורה. נדמה לי שצילום כת"י נמצא ב'חובות הלבבות' עם פירושו שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אבן ישראל, ויבורך מי שבידו להעלות צילום להשוואה.

קלונימוס הזקן
הודעות: 952
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' פברואר 19, 2012 6:37 pm

טפח כתב:על פי זכרון עמום אני נוטה לשער שכתה"י הוא כתב ידו של ר' מנוח הענדיל בעל 'מנוח הלבבות'. לפי מה שרשם ברשימת פירושיו (http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?156232&page=11), הוא אכן פירש את המורה. נדמה לי שצילום כת"י נמצא ב'חובות הלבבות' עם פירושו שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אבן ישראל, ויבורך מי שבידו להעלות צילום להשוואה.


הוא כמובן יותר מוכר כבעל חכמת מנוח.
אגב, המאמר המובא של לוין צוטט ע"י רבים וטובים. ומעניין לציין לדברי בורות בהמשך מאמרו בנידון המצבות, כשאינו מבין פשוטם של דברים ותמה מכח זה על אמיתותה של המצבה. עיי"ש ותבין בקל ואין בכחי כעת להאריך.

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי טפח » א' פברואר 19, 2012 7:54 pm

קלונימוס הזקן כתב:הוא כמובן יותר מוכר כבעל חכמת מנוח.

לא כל כך מובן שצריך לנטות אחר היותר מוכר. הספר היחיד שנדפס בידי המחבר עצמו הוא 'מנוח הלבבות'.
דרכו של ר' מנוח הענדל היתה רישום הערותיו בגליוני הספרים בהם למד, ומהם הוציאו לאחמ"כ את פירושיו. כך גם בנוגע להגהות 'חכמת מנוח'.

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' פברואר 19, 2012 8:23 pm

תוכן כתב:ברכה המשולשת, בהא סלקינן ובהא נחתינן. בשתי תקופות עסקו חכמי אשכנז בספר המורה ודומיו. תקופת חכמי פראג בשנות הק"נ ואילך, בחוג שהתרכזה סביב לדייני פראג, ה"ה ר' יום טוב ליפמן מילהויזן, ר' אביגדור קרא, ור' מנחם שלם, ותקופת הרמ"א משנת ש"ל ואילך.

ומה בדבר הגהות הלבוש למו"נ? בחלל ריק צמחו?
ומה בדבר השבועה שפרסם א' קופפר, 'השגות מן חכם אחד על דברי החכם הר"ר יוסף בהק"ר יוסף הלועזי שכתב וקרא בקול גדול נגד הרמב"ם', קבץ על יד יא (ס"ח, תשמ"ה), עמ' 222-221, כאשר על נוסח השבועה הזו רשומות העתקות קודמות שלה, הקדומה שבהן היא מיום כט בטבת רכ"ז ( 29.12.1466 ) והאחרונה שעליה חתום יוסף בר גרשון ז"ל, הוא ר' יוסף איש רוסהיים, נחתמה בפרנקפורט ביום כז בשבט ש"ז ( 18.1.1547 )?
נראה שתמיד למדו מו"נ, והלימוד היה מאוד מסוייג וגם מוגבל בהיקפו, ומובן שלא מצאו במו"נ מה שמצאו בו התיבונים, כפי שנראה מסגנון פירושי הלבוש, אך בכל זאת - למדו בקבוצות.
(את החומר על השבועה העתקתי ממאמרו של ריינר).

סימנא
הודעות: 100
הצטרף: א' פברואר 12, 2012 3:04 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי סימנא » א' פברואר 19, 2012 8:52 pm

הלבוש היה תלמידו של הרמ"א.

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' פברואר 19, 2012 9:11 pm

צודק. טעיתי בזאת.

בברכה המשולשת
הודעות: 11161
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' פברואר 19, 2012 10:29 pm

תוכן כתב:ברכה המשולשת, בהא סלקינן ובהא נחתינן. בשתי תקופות עסקו חכמי אשכנז בספר המורה ודומיו. תקופת חכמי פראג בשנות הק"נ ואילך, בחוג שהתרכזה סביב לדייני פראג, ה"ה ר' יום טוב ליפמן מילהויזן, ר' אביגדור קרא, ור' מנחם שלם, ותקופת הרמ"א משנת ש"ל ואילך.


צודק, וסליחה שניתן היה להבין מדברי כי כתר"ה אינו מכיר את המאמר של קופפר, שהיה ברור לי שכתר"ה אכן מכיר. עיקר הכוונה היתה להפנות למאמר של סולובייצ'יק.

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » א' פברואר 19, 2012 10:45 pm

אין ספק שבמשך כל הדורות אנשים למדו מו"נ. אבל שתהיה תנועה, או בית מדרש, או קבוצה מגובשת של לומדים, ושקבוצה זו תשאיר חותמה לדורות הבאים, את זה אנו מוצאים רק בשני מוקדים באשכנז, פראג וקראקא. כוונתי באשכנז היא יבשת אירופה, חוץ מאיטליה, יוון, ספרד, פרובנץ, וטורקיה. בתקופת ההשכלה התחדשה העיון במו"נ מאותם טעמים שזה היה קיים בעבר, היינו חופש כלכלי ושחרור עול הגוים, אמנם התוצאות היו שונות לגמרי, אבל אין זה כרגע מענייננו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » א' פברואר 19, 2012 10:54 pm

במאמר המוסגר לפני כשנתיים התגלה טופס מורה נבוכים עם הגהות בכי"ק הרמ"א, העותק נמכר במחיר רב במכירה פומבית של בית המכירות אסופה.
אבל גם בלא זה לא הייתי מייחס הגהות מן הסוג הזה לרמ"א, ולו בשל סגנונן שאינו דומה כלל לסגנונו של הרמ"א.
ההשערה על רבי מנוח, מעניינת מי יכול לעלות כאן את כתב ידו. (מעניין שהוא חיבר חיבור על המורה אף שהיה תלמיד מהרש"ל)
(אהבת שלום הדפיסו מחדש את ביאורי ההגדה שלו , בסוף הגדה ע"פ זרוע נטויה)

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי טפח » א' פברואר 19, 2012 11:29 pm

מאן דהו שלח אליי צילום של כתב ידו מתוך 'מנוח הלבבות' הנזכר. מצו"ב (ברוח הימים הממשמשים ובאים).
מנוח הלבבות.jpg
מנוח הלבבות.jpg (304.95 KiB) נצפה 4744 פעמים

ראוי לציין שהכת"י המצורף הוא מתקופתו האחרונה של המחבר, לאחר שספרו הובא לבית הדפוס. לכך יש להתבונן היטב בכתב ולא להתייחס למאפיינים של זקנה. אבל לבי מהסס מלקבוע דבר זה. יש לחפש כת"י מתקופה קדומה יותר (יש כמה כת"י ששרדו ממנו).
ועתה אעלה השערה אחרת: אולי מדובר בגיסו של הרמ"א, ר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין. צילום כת"י נמצא בספרו של וונדר, אלף מרגליות, עמ' 262.
קבצים מצורפים
מנוח הלבבות.pdf
(1.74 MiB) הורד 153 פעמים

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי טפח » ב' פברואר 20, 2012 12:40 am

טפח כתב:ועתה אעלה השערה אחרת: אולי מדובר בגיסו של הרמ"א, ר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין. צילום כת"י נמצא בספרו של וונדר, אלף מרגליות, עמ' 262.

אפשר להעלות צילום בבקשה?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' פברואר 20, 2012 12:49 am

טפח כתב:
טפח כתב:ועתה אעלה השערה אחרת: אולי מדובר בגיסו של הרמ"א, ר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין. צילום כת"י נמצא בספרו של וונדר, אלף מרגליות, עמ' 262.

אפשר להעלות צילום בבקשה?


הנה כאן. (זה המקור של וונדר)
לא ממש דומה

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' פברואר 20, 2012 1:55 am

לשם השלמת התיאור:

ההגהות שהעליתי אינם משקפות את תוכן רוב ההגהות.
רוב ההגהות הם פירוש שלם ושיטתי (שיטתי במובן ההיקף) על כל הספר !

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' פברואר 20, 2012 8:53 am

אם מדובר בפירוש שיטתי, מעניין לבדוק אם הם יצאו מפרי עטו של מחבר כתב הפולמוס הפוזנאי, בין אם הוא אבי השל"ה ובין אם הוא חכם אחר. גם אם אינו אבי השל"ה, ידוע לנו שהיה מקובל ומכובד בפראג, בה שהה לפני בואו לפוזנא, ושהיה מוסר שיעורים בין הזמנים בפילוסופיה (זמן זה הוא שהיה מוקדש לנושאים אלו, כפי שכותב אבי השל"ה בהקדמת חסד לאברהם).

מתוך כתב הפולמוס עולה שהוא כתב פירוש למוה"נ, והוא מגלגל לפתחו של איש ריבו שבע שאלות ומצביע על עוד מספר פרקים קשים, ומתוך הדברים נראה שבפירושו הוא מתייחס לשאלות אלו ומיישבן. לכן, אחרי השאלה הראשונה, הוא כותב "ולולא תחרש בעגלתי לא תמצא חידתי" (עמוד 165), פראפזה על דברי שמשון, שופטים יד, יח.

אציג כאן את שאלותיו כדי שניתן יהיה לבדוק בכתב היד אם יש התייחסות להן. בסוגריים אציין את העמודים במו"נ דפוס ונציה, כדי להקל על הבדיקה:

א. בפתיחה ד"ה אמנם דמיון (דפוס ונציה ה, ב), על התיבות "כי חומר האדם הקרוב הוא חומר שאר בעלי חיים הקרוב", מבאר מהו "הקרוב". (לשאלה זו התייחסו רבים מפרשני המו"נ, ואף הלבוש, ולכן אין להכריע מתוך ההתייחסות אליה שאכן מדובר באותו מחבר).
ב. בפתיחה ד"ה המאמר הזה (ד"ו ד, א) על התיבות "שלא ישוב מטרה לכל סכל", לבאר הקישור לדלעיל מיניה, שאם בא להוסיף ולבאר טעם נוסף לכך שבספר לא ניתן לבאר דברים אלו, היה לו לומר "ושלא" ולא "שלא". (זו קושיה דחוקה למדי, שהסבירות שמישהו נוסף ישאל אותה שואפת לאפס, ואם יש התייחסות אליה בכתב היד זו הוכחה ברורה למדי שמדובר באותו מחבר).
ג. בח"א פע"ב (ד"ו נח סוע"ב) על התיבות "ישתבח מי שנצחנו שלמותו", לבאר הקישור לדלעיל מיניה. (כנ"ל אות ב).
ד. בח"א פל"ז (ד"ו כו, א) על התיבות "ופנים גם כן שם ההזהר וההשגחה, לא תשא פני דל", ביאור. (לא כל כך ברור מה קשה בזה).
ה. בח"א פס"ז (ד"ו מח, א) בביאור שיתוף "וינח", ביאור הפרק כולו.
ו. בח"א פע"ג ד"ה הערה (ד"ו סד, ב) ביאור "וכן התבאר במופת במאמר השני מספר החרוטים יציאת שני קוים יהיה ביניהם בתחלת יציאותם רוחק אחד, וכל אשר ירחקו יסתר הרוחק ההוא ויקרב אחד מהם אל האחר, ולא יתכן הפגשם לעולם ואפילו יצאו לבלתי תכלית, ואף על פי שכל אשר ירחקו יתקרבו". (לא מוכרח שביארו בחיבורו, יתכן גם כדוגמא לענין שקשה לדמיון לקבלו).
ז. בח"א פל"ו (ד"ו כה, א) בתיבות "שאין סכלות מי שסכל מדת מחודד האיצטוונה", ולכאורה "על צד הפלפול והמשא והמתן אני אומר אדרבא, מחודד האיצטוונה היא חציה לא פחות ולא יותר בראיה, כי כמו שהשטח המרובע הנה המחודד שלו הוא חציו וזה נראה לעין, מה המונע א״כ שלא תהיה מחודד האיצטוונה ג״כ חציה, ושנאמר כי ארך האיצטוונה אל המחודד שלה כערך השטח המרובע אל המחודד שלו". (כנ"ל אות ו).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' פברואר 20, 2012 9:17 am

מבחן מענין. נעלה כאן את הצילומים בעז"ה.

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי טפח » ב' פברואר 20, 2012 10:12 am

איש_ספר כתב:
טפח כתב:
טפח כתב:ועתה אעלה השערה אחרת: אולי מדובר בגיסו של הרמ"א, ר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין. צילום כת"י נמצא בספרו של וונדר, אלף מרגליות, עמ' 262.

אפשר להעלות צילום בבקשה?


הנה כאן. (זה המקור של וונדר)
לא ממש דומה.

בעיני העניות אינני רואה את חוסר הדמיון.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' פברואר 20, 2012 10:36 am

סליחה, לא הבחנתי שכתב ידו של ר' ישראל הוא רק הגהה ולא הפנים.
אכן דומה. (אם כי הכתב אופייני לתקופה).

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי טפח » ב' פברואר 20, 2012 11:41 am

איש_ספר כתב:אכן דומה. (אם כי הכתב אופייני לתקופה).

אכן אופייני, ואף על פי כן הדמיון עולה על כל דמיון.

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » ב' פברואר 20, 2012 12:19 pm

שתי הערות:

א. אין מסתבר שבעל ההערות הוא בכל כתב הפולמוס. כי כתב הפולמוס נכתב בשנת ש"י, וההערות נכתבו לאחר שנת שי"א אז נדפס המו"נ בויניציאה.

ב. כתבי יד אשכנזיים מהמאה השש-עשרה מאד דומים אחד לשני בסגנון הכתב. ולפיכך צריך ליזהר בהתאם, לפני שמייחסים כתב יד למחבר מסוים על בסיס דמיון לכתב יד אחר.

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' פברואר 20, 2012 1:33 pm

תוכן כתב:שתי הערות:

א. אין מסתבר שבעל ההערות הוא בכל כתב הפולמוס. כי כתב הפולמוס נכתב בשנת ש"י, וההערות נכתבו לאחר שנת שי"א אז נדפס המו"נ בויניציאה.


הפולמוס נכתב אחר המאורע שבשבת הגדול שי"ט, המוזכר בו, ותל"מ.

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » ב' פברואר 20, 2012 2:18 pm

אתה צודק.

חלמיש
הודעות: 105
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 12:32 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי חלמיש » ב' פברואר 20, 2012 2:23 pm

תוכן כתב:שתי הערות:

א. אין מסתבר שבעל ההערות הוא בכל כתב הפולמוס. כי כתב הפולמוס נכתב בשנת ש"י, וההערות נכתבו לאחר שנת שי"א אז נדפס המו"נ בויניציאה.
.



ולא רק זה (כדברי הוגה הנכונים על התאריך) אלא שר' אהרן לנד הדורש מזכיר את עובדת הדפסת המו"נ באיטליה שהיא גרמה לשריפת התלמוד באיטליה.

ומה שנאמר לעיל שר' אברהם שינה את רוחו בין מהדורה ראשונה לשניה ביחסו לספרי מחקר, אינו נכון, ואדרבא הוא כותב שחידד פירושו במהדורה השניה בעקבות המו"נ.

אך באמת עצ"ע, שר' אברהם היה די צעיר גם בשנת שי"ט וכבר כתב אז פירוש על המורה, כבר כתב קונטרסו על שמונה פרקים. פקפקו של תוכן יש לו על מה לסמוך. כולם נגררו אחר זיהויו של שפ"ר כסוף פסוק.

בנוגע זיהו של המחבר דנן, זהו חיפוש מחט בערימת שחת , בימים ההם היו הרבה מפרשים די אנונמיים למורה נבוכים, ומי יתקע לנו אם לא מדובר באיזו דמות עלומה. צריכים רמזים יותר ממשיים. אך כמובן שלא מזיק לערוך השוואות לפי דברי הוגה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 21, 2012 2:21 am

הוגה ומעיין כתב:ב. בפתיחה ד"ה המאמר הזה (ד"ו ד, א) על התיבות "שלא ישוב מטרה לכל סכל", לבאר הקישור לדלעיל מיניה, שאם בא להוסיף ולבאר טעם נוסף לכך שבספר לא ניתן לבאר דברים אלו, היה לו לומר "ושלא" ולא "שלא". (זו קושיה דחוקה למדי, שהסבירות שמישהו נוסף ישאל אותה שואפת לאפס, ואם יש התייחסות אליה בכתב היד זו הוכחה ברורה למדי שמדובר באותו מחבר).
בב.jpg
בב.jpg (1.03 MiB) נצפה 4613 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 21, 2012 2:25 am

הוגה ומעיין כתב:ד. בח"א פל"ז (ד"ו כו, א) על התיבות "ופנים גם כן שם ההזהר וההשגחה, לא תשא פני דל", ביאור. (לא כל כך ברור מה קשה בזה).
דד.jpg
דד.jpg (1 MiB) נצפה 4612 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 21, 2012 2:27 am

הוגה ומעיין כתב:ה.בח"א פס"ז (ד"ו מח, א) בביאור שיתוף "וינח", ביאור הפרק כולו.
הה.jpg
הה.jpg (930.91 KiB) נצפה 4611 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 21, 2012 2:31 am

הוגה ומעיין כתב:ו. בח"א פע"ג ד"ה הערה (ד"ו סד, ב) ביאור "וכן התבאר במופת במאמר השני מספר החרוטים יציאת שני קוים יהיה ביניהם בתחלת יציאותם רוחק אחד, וכל אשר ירחקו יסתר הרוחק ההוא ויקרב אחד מהם אל האחר, ולא יתכן הפגשם לעולם ואפילו יצאו לבלתי תכלית, ואף על פי שכל אשר ירחקו יתקרבו". (לא מוכרח שביארו בחיבורו, יתכן גם כדוגמא לענין שקשה לדמיון לקבלו)
וו.jpg
וו.jpg (1.01 MiB) נצפה 4611 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 21, 2012 2:33 am

הוגה ומעיין כתב:ז. בח"א פל"ו (ד"ו כה, א) בתיבות "שאין סכלות מי שסכל מדת מחודד האיצטוונה", ולכאורה "על צד הפלפול והמשא והמתן אני אומר אדרבא, מחודד האיצטוונה היא חציה לא פחות ולא יותר בראיה, כי כמו שהשטח המרובע הנה המחודד שלו הוא חציו וזה נראה לעין, מה המונע א״כ שלא תהיה מחודד האיצטוונה ג״כ חציה, ושנאמר כי ארך האיצטוונה אל המחודד שלה כערך השטח המרובע אל המחודד שלו". (כנ"ל אות ו).
זז.jpg
זז.jpg (992 KiB) נצפה 4609 פעמים

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' פברואר 21, 2012 7:02 am

אז זה לא הוא.. חזרנו לדברי הרב חלמיש.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 21, 2012 8:46 am

פרש נא שיחתך

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' פברואר 21, 2012 8:58 am

איתי תלין משוגתי, שלא ידעתי שעלי להסיט את מחווני התמונות הצידה. אכן, הממצאים מרשימים בהחלט. אף על הקושיות ה"מוזרות" של בעל פולמוס פוזנא יש תשובות בגליונות חיבור זה!

אתחיל בפענוח התשובות.

ב. בפתיחה ד"ה המאמר הזה (ד"ו ד, א) על התיבות "שלא ישוב מטרה לכל סכל", לבאר הקישור לדלעיל מיניה, שאם בא להוסיף ולבאר טעם נוסף לכך שבספר לא ניתן לבאר דברים אלו, היה לו לומר "ושלא" ולא "שלא".
על כך התשובה בגליון דנן, וז"ל:
פי', וא"ת כיון שאי אפשר למשכיל לעשות ביאור שלם כד"ה, מה הייתי צריך להגיד שלא יבקש המשכיל ולא ייחל שאשלים ביאורי המשלים, באמת לא אמרתי זה רק של ישוב הספר הזה מטרה כנ"ל.

וכוונתו, שאכן אין כוונת הרמב"ם כפשוטה, להוסיף טעם לכך שאי אפשר לבאר את הדברים הללו בביאור בספר, אלא כוונת הרמב"ם ליישב שאלה אחרת, המתעוררת על פי הנימוק הנ"ל שאי אפשר לבאר דברים אלו, שלכאורה קשה לפי זה מה היתה בכלל ההווא אמינא שהרמב"ם יבאר את הדברים, ולמה הוצרך בכלל הרמב"ם לומר שלא יבארם. ועל כך משיב הרמב"ם, שאכן לא כתב התנצלות זו אלא כדי שלא ישוב הספר מטרה לכל סכל שיורה חצי סכלותו נגדו.

ד. בח"א פל"ז (ד"ו כו, א) על התיבות "ופנים גם כן שם ההזהר וההשגחה, לא תשא פני דל", ביאור.
על כך התשובה בגליון דנן, וז"ל:
פי' לא תשא עליך האזהרה וההשגחה שאתה מוזהר ומצווה להזהר בו ולהשגיח עליו להטיב לו ולחונן אותו במתנות, רק תשליך מעליך אותה האזהרה בשעה שיש דין לפניך. וכן כלם ודוק. והכוונה שכל מי שהוא מצווה דבר מה וחייב הוא לעשותו, רואה כאילו הדבר המצווה ההוא נשוי ומוטל על גופו כמשא.

לפי זה מבואר שהוקשה לו שאם פנים היא ההזהרה וההשגחה, איך מתפרש הפסוק לא תשא פני דל, וכי נושאים את ההשגחה עליו? על פי הפשט, כנראה, מפרשים את הפסוק כך שלא ישא הדיין את פניו לדל, אך אם "פנים" פירושו "השגחה", נמצא לכאורה שהפסוק אומר דבר מוזר, שלא תשא את השגחת הדל. לכן מפרש המגיה דנן, שהכוונה היא שלא לשאת את משא מצוות ההשגחה על הדל, בה אנו מצווים תמיד, ומצוה מתפרשת כמשא, אלא הסר משא זה, ואל תשגיח בו בשעה שיש דין לפניך.

ה. בח"א פס"ז (ד"ו מח, א) בביאור שיתוף "וינח", ביאור הפרק כולו.
על כך התשובה בגליון דנן, וז"ל:
פי' ושרשו נחה. ודע כי כל השרשי' שבלשון הקודש יכונו במילת פעל, והמשל, כי מלת ינח היו"ד נקראת פ"א פעל, והנו"ן נקראת עי"ן פעל, והח' נקראת למד פעל. ובשורש נחה הנו"ן פ"א פעל, והחי"ת עי"ן פעל, והה"א למ"ד פעל. ובשורש נוח הנו"ן נקראת פ"א פעל, הו"ו עי"ן פעל, והחי"ת למ"ד פעל. ומה שקראו קצת החכמים יסוד טפל, נקרא בפי קצת המדקדקי' עלול. וכשהשורש מתחיל ביו"ד, כמו ישב, ירד, ינח, נקרא עלולי הפ"א. וכשהשורש אות האמצע שלו וי"ו, כמו קום, שוב, נוח, נקרא עלולי העי"ן. וכשהשורש מסתיים בה"א, כמו עשה, בנה, נחה, נקרא עלולי הלמ"ד. כי אלו האותיות במקומות האלו מדרכם שטפלות לפעמים, ולכן נקראו עלולות לשון גרוע, כי אין יסודם ושרשם חזק כל כך שיוכל לעמוד תמיד.
פ ע ל
י נ ח
נ ו ח
נ ח ה

לפי זה מבואר שהוקשה לו מהו ביאור "עלולי הפ"א", "עלולי הלמ"ד" ו"עלול העי"ן" הנזכר ברמב"ם, שהבנתם דורשת ידיעה בדקדוק.

ו. בח"א פע"ג ד"ה הערה (ד"ו סד, ב) ביאור "וכן התבאר במופת במאמר השני מספר החרוטים יציאת שני קוים יהיה ביניהם בתחלת יציאותם רוחק אחד, וכל אשר ירחקו יסתר הרוחק ההוא ויקרב אחד מהם אל האחר, ולא יתכן הפגשם לעולם ואפילו יצאו לבלתי תכלית, ואף על פי שכל אשר ירחקו יתקרבו".
על כך כתב בגליון דנן, וז"ל:
חזק דבריו בזה המשל מאוד יותר ממה שעשה במשל שלפני זה, כי שם אמר "ולא יצוייר" לבד ולא הוסיף על זה דבר, בעבור כי זה המשל לא די שלא יצוייר אמתתו, אלא מן הדמיון לא ידמהו ולא יציירהו כלל ודוק.

לפי זה אכן אין כאן ביאור, אך אכן נראה שכאן, כמו בכתב הפולמוס, מוצגת דוגמא זו כדבר הרחוק ביותר מהדמיון ומהשגתו של האיש ששכלו אינו אלא מדמה.

ז. בח"א פל"ו (ד"ו כה, א) בתיבות "שאין סכלות מי שסכל מדת מחודד האיצטוונה", ולכאורה "על צד הפלפול והמשא והמתן אני אומר אדרבא, מחודד האיצטוונה היא חציה לא פחות ולא יותר בראיה, כי כמו שהשטח המרובע הנה המחודד שלו הוא חציו וזה נראה לעין, מה המונע א״כ שלא תהיה מחודד האיצטוונה ג״כ חציה, ושנאמר כי ארך האיצטוונה אל המחודד שלה כערך השטח המרובע אל המחודד שלו".
על כך כתב בגליון דנן, וז"ל:
מי שחשב מחודד האצטוונה חציה, הנה האפודי לא ביאר בזה כללות הענין, לכן הוצרכתי להוסיף בביאור זה מעט. ו[?] כי מה שיביא לחשוב שמחודד האיצטוונ' הוא חצי האצטוונ' השלימה הוא, כי מחודד השטח השלם כאשר תראה בתמונה זה (הציור למעלה, ה"ו) והנה משולש אב"ה הנקרא מחודד השטח, בתמונ' זו הוא חצי השטח של השלם, שהוא שטח אבג"ד, וכדי להוכיח זה נחלק השטח לארכו ע"י קו ה"ו, והנה (ההמשך קטוע)

הרי כאן אותו רעיון שבכתב הפולמוס! השוואה בין איצטוונה לבין שטח מרובע, וטענה שכשם ששם המחודד הוא חציו, כך גם באיצטוונה המחודד צריך להיות חצי השטח.

סיכום ביניים: יש יסוד סביר בהחלט להניח שההגהות יצאו מתחת ידו של בעל הפולמוס.
כדאי גם לחפש בכתבי יד מי כותב ו' בתחילת מילה באורך של ן סופית, ככותב ההגהות דנן.
כדאי גם לראות בח"א פע"ב (ד"ו נח סוע"ב) על התיבות "ישתבח מי שנצחנו שלמותו", לבאר הקישור לדלעיל מיניה, שהיא שאלה ג' לעיל

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' פברואר 21, 2012 1:22 pm

ליתר שאת, מעניין לבדוק בגליון ח"ג פל"א (ד"ו קנט, סוע"א - ע"ב), אם מציין לפירוש מיוחד שיש לו על הפסוק "כי היא חכמתכם ובינתכם". שכן בכתב הפולמוס הוא מפרש יותר מפעם אחת פסוק זה, ועליו הוא מפנה לפירושו להקדמת רשב"ת לשמונה פרקים, ומסיק "וכמו זה ביאר הרמב"ם ז"ל זה הפסוק בסוף החלק השלישי מן המורה, אלא שביאורי יותר רחב".

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' פברואר 21, 2012 2:25 pm

מישהו יודע אולי מקור לכתוב בהגדת רבי אליעזר אשכנזי עמוד לד, שרבי שכנא מלובלין היה רב בפוזנא בשנת שי"א?

הרקע לשאלה מובן: מכתב היד שהובא למעלה נראה "דמיון מעבר לכל דמיון" בין כתב היד של בעל ההגהות למו"נ, לבין כתב ידו של ר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין (כולל הוי"ו בתחילת מילה שנראית כנו"ן סופית). אם בעל הפולמוס הוא בעל ההגהות, יש לבדוק את האפשרות שר' ישראל היה בפוזנא בשנת שי"ט. באותה שנה נפטר אביו ומאז הוא שימש כר"מ על מקום אביו בלובלין. אולי גם היה עד אז בפוזנא, מקום אביו, אם אכן שימש בה כרב? בכל מקרה ולמען הסר ספק, לא נטען כאן שכבר בפוזנא הוא שימש כר"מ, שהרי מהויכוח עצמו נראה שהוא נכתב על ידי תלמיד ולא על ידי ר"מ. הטענה היא שהוא הגיע לשם בעקבות אביו, ונשאר שם.

בהזדמנות זו אתקן עוד טעות של הרב "תוכן" (והעירני על כך אלחנן ריינר). הוא כתב:
תוכן כתב:א' דר' אברהם הורוביץ היה תלמיד הרמ"א כמש"כ כמה פעמים בעמק ברכה ובשנת ש"י נראה שר' אברהם היה עדיין צעיר לימים, ומסגנון החיבור במה שמכנה ר' יוסף בשם נער קטן שלא כלו לו חדשיו ועוד ביטויים מסוג זה משמע שהכותב הנו אדם מכובד ובא בשנים.

כאמור, הויכוח היה בשנת שי"ט ולא בשנת ש"י. ואז כבר היה ר' אברהם מבוגר יותר, וגילו מתאים למתואר בפולמוס, כתלמיד ישיבה המתפלמס עם תלמיד ישיבה אחר (ולא כ"תופס ישיבה" בא בימים).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 21, 2012 4:22 pm

תודה רבה לרב הוגה

אני מעלה כאן עוד הגהה מעניינת שיש בה סיפור שאולי מוכר ממקומות אחרים:
DSCF2188.JPG
DSCF2188.JPG (111.73 KiB) נצפה 4487 פעמים

'מכאן יראה בביאור שאותן המצילין למי שיעבור על מצות המלך ויסכן כמה קהילות וארצות אעפ"י שלא יעשה רע לשום יהודי לא יפה הם עושים ובפרט בשכבר הותרו בהם, ומ"מ אותו יהודי שמוסרם מלכות להריגה חייב מיתה ומכ"ש אותו האיש שנתפש כבר בחטאו ונודע שעבר על מצות המלך ועמד מסר אחר לבקשת הנתפש והציל את הנתפש בכ"ד אנשים אחרי' ונתגלגל הדבר להרבות כעס המלך ונסתכנו קהלות רבות בעבור זה שאותן שני אנשים הנתפס ועוזרו המוסר חל עליהם כל דין המוסר והרודף, והבן זה


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ישראליק ו־ 32 אורחים