מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי טפח » ג' פברואר 21, 2012 4:32 pm

איש_ספר כתב:תודה רבה לרב הוגה

אני מעלה כאן עוד הגהה מעניינת שיש בה סיפור שאולי מוכר ממקומות אחרים:
DSCF2188.JPG

'מכאן יראה בביאור שאותן המצילין למי שיעבור על מצות המלך ויסכן כמה קהילות וארצות אעפ"י שלא יעשה רע לשום יהודי לא יפה הם עושים ובפרט בשכבר הותרו בהם, ומ"מ אותו יהודי שמוסרם מלכות להריגה חייב מיתה ומכ"ש אותו האיש שנתפש כבר בחטאו ונודע שעבר על מצות המלך ועמד מסר אחר לבקשת הנתפש והציל את הנתפש בכ"ד אנשים אחרי' ונתגלגל הדבר להרבות כעס המלך ונסתכנו קהלות רבות בעבור זה שאותן שני אנשים הנתפס ועוזרו המוסר חל עליהם כל דין המוסר והרודף, והבן זה.

מעניין מאוד. אצטט הודעה ישנה בפורום (viewtopic.php?p=20873#p20873).

בן פקועה כתב:לשון מהר"ם מלובלין: "זכורני בימי חורפי שאירע בימי הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שהיה בימיו ג"כ איש בליעל ורוע מעללים, והתיר הגאון לנקר את עיניו ולחתוך את לשונו, ואחר שעשו לו כל אלה – המיר דתו ונשא עכו"ם אחת והוליד בני זרים והיה הוא וזרעו מרעים כל ימיהם לרצוע מרדות לישראל" ('מנהיר עיני חכמים' סימן קלח).
מהרש"ל מזכיר אף הוא את המאורע: "ונראה לי הלכה למעשה לדון כל מוסר רבים ומגזם לרבים ומוחזק לכך – לאבדו אפילו בידים ולא לחוס עליו בנפש, אבל לא לחתוך לשונו ולנקר עיניו אלא לאבד הרע מקרבנו. ואדרבא, בזה איכא למיחש וקרוב לודאי שיתפקר ביותר ויפרוק עול ויצא חוץ לדת כדי לנקום נקם ויעליל ח"ו על ישראל ליבדה מלבו דברים שלא היו. וכן ראיתי בימי שתקלה גדולה בא לישראל ממעשה כזה שנקרו עיניו וחתכו לשונו – שיצא אחר כך מן הכלל מבוכה גדולה בישראל" (ים של שלמה, יבמות פרק י, סימן כ).
תשובת מהר"ם הנזכרת (שהושמטה ברוב הדפוסים מחמת הצנזורה), נדונה היטב בשו"ת איתן האזרחי, סימן מג והלאה.

תוכן
הודעות: 5049
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » ג' פברואר 21, 2012 4:40 pm

בעל הפולמוס הוא אכן נקרא בשם ר' ישראל וכמו שכתב הוא עצמו בפולמוס:

לכן הקבצו בני יעקב ושמעו אל ישראל צחקו והתלו בחמור הגדול הזה כי זה ראוי לו כו'.

תוכן
הודעות: 5049
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי תוכן » ג' פברואר 21, 2012 5:08 pm

נדמה לי שהתקלות ראשונה של ר' ישראל בר' יוסף היה בפראג בין השנים ש"ג עד שי"ב, האם ידוע למאן דהוא אם ר' ישראל בן ר' שכנא היה בפראג בשנים אלו?

הוגה ומעיין
הודעות: 1679
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' פברואר 21, 2012 8:25 pm

תוכן כתב:בעל הפולמוס הוא אכן נקרא בשם ר' ישראל וכמו שכתב הוא עצמו בפולמוס:

לכן הקבצו בני יעקב ושמעו אל ישראל צחקו והתלו בחמור הגדול הזה כי זה ראוי לו כו'.

אפשר להוסיף לפי זה רמז נאה בכתב הפולמוס שכתב ר' יוסף אשכנזי (שלא בתגובה ישירה, ובאיחור זמן), הכותב בסוף פרק א (תרביץ, כח, עמוד 203):
"אבל היודע והשומע ורואה ומבין דרכי הפלוסופיא המינית רואה שבכלל דברי המינים דברי הפלוסופי׳ המכנים את עצמם בשם ישראל אות באות לא נופלים הם מהם"...

הוגה ומעיין
הודעות: 1679
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' פברואר 26, 2012 11:37 am

טפח כתב:
איש_ספר כתב:תודה רבה לרב הוגה

אני מעלה כאן עוד הגהה מעניינת שיש בה סיפור שאולי מוכר ממקומות אחרים:
DSCF2188.JPG

'מכאן יראה בביאור שאותן המצילין למי שיעבור על מצות המלך ויסכן כמה קהילות וארצות אעפ"י שלא יעשה רע לשום יהודי לא יפה הם עושים ובפרט בשכבר הותרו בהם, ומ"מ אותו יהודי שמוסרם מלכות להריגה חייב מיתה ומכ"ש אותו האיש שנתפש כבר בחטאו ונודע שעבר על מצות המלך ועמד מסר אחר לבקשת הנתפש והציל את הנתפש בכ"ד אנשים אחרי' ונתגלגל הדבר להרבות כעס המלך ונסתכנו קהלות רבות בעבור זה שאותן שני אנשים הנתפס ועוזרו המוסר חל עליהם כל דין המוסר והרודף, והבן זה.

מעניין מאוד. אצטט הודעה ישנה בפורום (viewtopic.php?p=20873#p20873).

בן פקועה כתב:לשון מהר"ם מלובלין: "זכורני בימי חורפי שאירע בימי הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שהיה בימיו ג"כ איש בליעל ורוע מעללים, והתיר הגאון לנקר את עיניו ולחתוך את לשונו, ואחר שעשו לו כל אלה – המיר דתו ונשא עכו"ם אחת והוליד בני זרים והיה הוא וזרעו מרעים כל ימיהם לרצוע מרדות לישראל" ('מנהיר עיני חכמים' סימן קלח).
מהרש"ל מזכיר אף הוא את המאורע: "ונראה לי הלכה למעשה לדון כל מוסר רבים ומגזם לרבים ומוחזק לכך – לאבדו אפילו בידים ולא לחוס עליו בנפש, אבל לא לחתוך לשונו ולנקר עיניו אלא לאבד הרע מקרבנו. ואדרבא, בזה איכא למיחש וקרוב לודאי שיתפקר ביותר ויפרוק עול ויצא חוץ לדת כדי לנקום נקם ויעליל ח"ו על ישראל ליבדה מלבו דברים שלא היו. וכן ראיתי בימי שתקלה גדולה בא לישראל ממעשה כזה שנקרו עיניו וחתכו לשונו – שיצא אחר כך מן הכלל מבוכה גדולה בישראל" (ים של שלמה, יבמות פרק י, סימן כ).
תשובת מהר"ם הנזכרת (שהושמטה ברוב הדפוסים מחמת הצנזורה), נדונה היטב בשו"ת איתן האזרחי, סימן מג והלאה.


נראה שדומה יותר למעשה שבחוות יאיר סי' קמו (ונידון גם ביד אליהו מלובלין סי' מג):

שאלה שני בחורי חמד בארץ רוסיא נתקוטטו זה עם זה ושלף אחד מהם סכינו בכעסו ותחבו בלב חבירו ומת וברח הרוצח לארץ אחרת מחמת מרדין ובתחילה נתעורר לעשות תשובה ובאשר קצב לו אחד מן הגדולים תשובה הראוי לו פרק עול ונעשה ריש בריוני וחברי גנבים ונתפס על גניבה בקהילה גדולה. ועמד אחד אוהב הגנב בשביל הנאה ונתאמץ להשתדל ולהמליץ בעדו וקרא אחד מחשובי עיר ולומדיה תגר ואמר שאסור להצילו מן המות בדמי נפש אחיו מישראל אשר הרג ואדרבה אם היה אחד מקרובי הנרצח שם היה יכול למסרו למלכות כדין גואל הדם ואיך נשתדל להצילו. ואף על פי כי מאת ה' היתה זאת ולא עלתה ביד השתדלן ולשוא צרף צורף ונתלה מ"מ עלה על לבי כי אם היה זה שאלת חכם מה נאמר ומה נדבר בו.

אם בכל זאת נצרף את שני הסיפורים, יעלה בידינו סיפור המשתלב היטב עם ההגהה של מחברינו. ר' שכנא הוא זה שקצב את העונש החמור, שבעטיו פרק הרוצח עול, השתמד וחבר לחבורת גנבים. לימים נתפס שוב למלכות בעוון גניבה, ומישהו ביקש להצילו, אך זעמו של המלך גאה, קהילות רבות הסתכנו, ואותו רוצח-גנב-משומד נתלה. המהרש"ל תלה מידה של אשמה במוהר"ר שכנא שהטיל עונש חמור כל כך, אך כותב ההגהה, שאולי הוא בנו של מוהר"ר שכנא, מאשים את זה שניסה להצילו כשנתפס בפעם השניה. והוא מביא לכך ראיה מדבריו הברורים של הרמב"ם בענין, מו"נ ח"ג סוף פל"ט: "כ"ש מי שבא להושע באיש מבני אדם שאין צריך להושיעו ולא לרחם עליו, שהרחמנות על העבריינים אכזריות היא על כל הברואים אלו הם המדות השוות בלא ספק אשר הם מכלל חוקים ומשפטים צדיקים, ולא כמדות הסכלים אשר יחשבו למעלות שישובח האיש בהן על עזרו ושמרו מי שיזדמן עושק או עשוק כמו שהוא מפורסם בדבריהם ושיריהם".

כמובן שנצטרך לפי זה לומר שהחוות יאיר דן במעשה שהתרחש כמאה שנים לפני זמנו.

מעיין
הודעות: 1382
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!

הודעהעל ידי מעיין » ה' מאי 03, 2012 7:28 pm

הוקפץ לרגל הופעת ירושתינו ששי שבו יש מאמר מהרב יהודה זייבלד בנושא אשכולינו
אולי יעלו כאן מאמרו


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 50 אורחים