פורום אוצר החכמה

הדבר פשוט לכל לומדי חומש שאם ירך הסוטה נופלת וצבה בטנה, האשה תמות מיתה משונה.
וכן פשוט מהגמרא וכמעט כל המפרשים. אבל האמת היא שבתורה שבכתב אינה מפורש שתמות היא.

ועכשיו מצאתי דבר נורא בפירוש החזקוני שמשמע שהסוטה לא תמות!

הנה כתוב בתורה (במדבר פרק ה,כא)
וְהִשְׁבִּיעַ הַכּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה:

על זה כתב החזקוני
נפלת - לשון חסרון כמו לא נופל אנכי מכם פירוש לא תהיה עוד ראויה לבעל שהמים יקלקלו את רחמה.

ואז כתוב בתורה (פסוק כז):
וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ:

על זה כתב החזקוני
ונפלה ירכה - בית הרחם שלה מתקלקל ולא תהא עוד ראויה לביאה מדה כנגד מדה.

ואז כתוב בתורה (פסוק כח):
וְאִם לא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע:

על זה כתב החזקוני
ונקתה - מצביית בטן.
ונזרעה זרע - שלא יתקלקל בית הרחם

נלפע"ד שכוונת החזקוני שהסוטה לא תמות. רק שלא תוליד עוד!

האם יש סיוע למשמעות החזקוני בשום מקום???

חידוש מעניין. כנראה שאינו מתאים אלא לפשוטו של מקרא, אך לא לדרשת חז"ל. ולדוגמא אציין כי בספר איזהו מקומן סוטה ח, ב הקשה על החזקוני שמפרש "ירכה" - בית הרחם, ממה שאמרו בסוטה כח, א שגם הבעל לוקה בצביית בטן ונפילת ירך, ושם "ירך" ודאי מתפרש כפשוטו.

כפי שזכור לי יש מחלוקת רבי ורבנן אם מתנוונה והולכת או מתה מייד

שמואל ברמה כתב:כפי שזכור לי יש מחלוקת רבי ורבנן אם מתנוונה והולכת או מתה מייד

הא מילתא אמר לן שמואל, ואנהר לן עיינין ממתניתין בסוטה כב:

דתנן התם,

ר"ש אומר: אין זכות תולה במים המרים, ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררין, מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות, ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות. רבי אומר: הזכות תולה במים המאררים, ואינה יולדת ואינה משבחת, אלא מתנוונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה.

ואולי החזקוני ס"ל כר"ש, אי נמי ס"ל כרבי, ומדבר על שלב ההתחלה -שאינה יולדת ואינה משבחת - עוד בטרם יבא סופה המר.

בר ששת כתב:

שמואל ברמה כתב:כפי שזכור לי יש מחלוקת רבי ורבנן אם מתנוונה והולכת או מתה מייד

הא מילתא אמר לן שמואל, ואנהר לן עיינין ממתניתין בסוטה כב:

דתנן התם,

ר"ש אומר: אין זכות תולה במים המרים, ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררין, מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות, ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות. רבי אומר: הזכות תולה במים המאררים, ואינה יולדת ואינה משבחת, אלא מתנוונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה.

ואולי החזקוני ס"ל כר"ש, אי נמי ס"ל כרבי, ומדבר על שלב ההתחלה -שאינה יולדת ואינה משבחת - עוד בטרם יבא סופה המר.

עדיין לא מיושב. לר"ש ולרבי הסוטה מתה במיתת צביית בטן ונפילת ירך. לפי החזקוני צביית בטן ונפילת ירך אין משמעה מיתה.

חזרתי מגלות (ואקוה שבזה נתכפר לי משוגתי) והנני מקפיץ כאן אשכולות משנה העברה הנוגעים לזמן הזה, ואם השמטתי פרט ועוללות יבואו החכמים וימלאו ידי.

החזקוני מסתמך על פשט הכתוב בפסוק כח:
אם היא אינה אשמה - "ונזרעה זרע", ומכלל הן אתה שומע לאו
אם היא אשמה - לא יהיה לה יותר זרע.