קובץ חדש 'בית אהרן וישראל' קרלין סטולין, גליון קס

[נוטר הכרמים]

הנה תמצית תוכן הענינים כפי שנשלח למנויים.

גנוזות. מכתב מעניין בהלכה מהגאון המקובל בעל משנת חסידים רבי עמנואל חי ריקי זלה"ה. בענין האוכל תרומת חמץ בפסח מרבי פייבל ב"ר טעבל דיין בליסא. בענין צורת האות פ"א בכתיבת סת"ם, מהרה"ק ממונקאטש בעל מנחת אלעזר זלה"ה.

חידושי תורה. במגוון נושאים הקשורים לחג הפסח, הלכותיו ומצוותיו.

בירורי הלכה. בירורים מעניינים ומקיפים בהלכות פסח, השתמשות בנייר בפסח, מכירת י"ג, מצוות כורך, רחיים של מכונה ועוד.

לשון חכמים. עוד בענין צורתה האמיתית של אות פ"א ושל האות צדי"ק בכתיבת סת"ם, ואודות זמן אמירת סדר קרבן פסח.

מנהגי ישראל. במנהג החסידים בא"י שלא לברך על ההלל בר"ח ובחוה"מ פסח.

הערות. מקצת תגובות בענין המאמר בגליון הקודם בענין ההליכה בשבת מירושלים לגבעת זאב, ומגוון הערות בנושאים שונים. תיקוני סופרים. השוואת גירסאות מכת"י ונ"מ בהבנת סוגיא דמקוה במס' תמורה.

כתבים. הוספות והשלמות למאמרים קודמים. פרסום ראשון של תקנות נסוויז' עליו נסובו תקנות מרן רבי אהרן הגדול מקארלין בפנקס קהילת נסוויז'. פרסום ראשוני של פקסמיליות ומכתבי קודש הקשורים לפרקים על שושילתא דדהבא ונשמתו הק' של מרן אור ישראל, ולמאמר העוסק בייסוד כולל קארלין בירושלים ובטבריה בשנת תרל"ד. מחקר מקיף על מקור "הוידוי הארוך" המודפס בסה"ק בית אהרן מסידור הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זיע"א.

[ישראל הר כסף]

ומה עם קו התאריך, הסתיימה לה הסאגה סוף סוף?

[יתר10]

ומה עם קו התאריך, הסתיימה לה הסאגה סוף סוף?

יש כבר פולמוס חדש/ישן

לשון חכמים. עוד בענין צורתה האמיתית של אות פ"א ושל האות צדי"ק בכתיבת סת"ם

[בברכה המשולשת]

ומה עם קו התאריך, הסתיימה לה הסאגה סוף סוף?

יש כבר פולמוס חדש/ישן

לשון חכמים. עוד בענין צורתה האמיתית של אות פ"א ושל האות צדי"ק בכתיבת סת"ם

הכוונה לדון שוב בצדקת ה-"צדיק"?

[שבטיישראל]

לא

צורת הצדי"ק לא נשתנתה גם לאחר שהחזו"א הביע דעתו בנושא

המערכה כעת על צורת אות פ"א החדשה של הכתיבה תמה

[בברכה המשולשת]

לא

צורת הצדי"ק לא נשתנתה גם לאחר שהחזו"א הביע דעתו בנושא

המערכה כעת על צורת אות פ"א החדשה של הכתיבה תמה

ייש"כ ותודה.
מה בדיוק הנדון לגבי הפ"א?

[נושאונותן]

צורת הצדי"ק לא נשתנתה גם לאחר שהחזו"א הביע דעתו בנושא

תגובה מטופשת כזאת [שגם איננה עומדת במבחן המציאות] יכולה לצאת רק ממי שאין לו שיח ושיג בסוגיא זו וכל היכרותו עם הענין מסתכמת במאמרי מחקר מע"ג כתבי עת שונים ומע"ג בלוגים ופורומים ברשת,

[מתעמק]

קבלתי מאמר מתוך הקובץ החדש, המתקשר בנושא האהוב (או השנוא) לכולנו, ספר חמדת ימים.
המאמר מאת הרב יוסף שאול הויזמן, הנושא וידוי הגדול שבספר בית אהרן והפולמוס סביב השתייכותו לספר חמדת ימים. נראה מעניין לטעמי.

[עם_הארץ]

יש שם גם "מנהגי קודש" של החצר, כמו להשחיר פניו של הש"ץ בסליחות בעשי"ת, מפני שאומרים הסליחה המתחלת "שחרנוך"?

[ישבב הסופר]

לא ברור על מה נסוב הודעתו של עם הארץ, ומה עוול מצא בסיפור ההוא עם הרה"ק מסטאלין זצ"ל, ולמען קושט דברי אמת יש לציין שמעולם לפניו לא היה המנהג כן, ואחריו לא היה. אין סיפור זה קשור לקובץ כלל, ולא לנושא אליו הוסט האשכול, ואין לנו לומר אלא שכאן מצא עם הארץ מקום לגבות את חובו.

[עם הארץ]

ולמען קושט דברי אמת יש לציין שמעולם לפניו לא היה המנהג כן, ואחריו לא היה. אין סיפור זה קשור לקובץ כלל, ולא לנושא אליו הוסט האשכול, ואין לנו לומר אלא שכאן מצא עם הארץ מקום לגבות את חובו.

הנוסח המתפתל של הרב ישבב (המבוסס על ל' קדשו האדמו"ר מהרמ"מ מויטעבסק זיע"א) מאמת את העובדא שהזכיר הרב עם הארץ, ואפרש את דבריהם:
האדמו"ר הינוקא מסטולין התיז משקה שחור על פניו של החסיד ר' משה ז'נדר בימי הסליחות באומרו "שיחרנוך", מעשה אמת זה מסופר ברטט דקדושה ע"י זקני סטולין, וגם ישבב אינו מכחיש, מה שלפני ואחרי הינוקא לא היה כן זה לא ממש עושה את ההבדל, [בהנחה שהליכותיהם ותנועותיהם של כל האדמורים הינם קודש], וזכותו של כל אחד להביע את רשמיו ודעתו ולתת פופורציה והשואה על טיבו של כל מנהג ואין צורך להפכו לרקע אישי, ועכ"פ לא היתה לעם הארץ שום כונה כנגד כותב המאמר, ואם לא מוצא חן בעיני כותב המאמר תגובות כאלו מומלץ שיפיץ משנתו אך ורק בחוגי קהילתו, אך אין לדרוש סתימת פיות מהקהל שכותב המאמר פונה אליהם ומפרסם את דבריו בכל מקום תורה.
ובההערת סיום יש להעיר על המצא מקום לגבות את חובו שהיה באשכול על מטאטא הכסף.... ובאשכול על הגר"צ כהנא.... [והמ"י]

[שבטיישראל]

ר' ישבב

במחכת"ה, לא תמיד צריכים להתייחס לכל זב חוטם
ואתכם הסליחה

[כותב]

קבלתי מאמר מתוך הקובץ החדש, המתקשר בנושא האהוב (או השנוא) לכולנו, ספר חמדת ימים.
המאמר מאת הרב יוסף שאול הויזמן, הנושא וידוי הגדול שבספר בית אהרן והפולמוס סביב השתייכותו לספר חמדת ימים. נראה מעניין לטעמי.

תודה הרב מתעמק על הבאת מאמר נפלא.
-----
בקשר לספר חמדת הימים וספר ברית אברהם המוזכר במאמר, נזכרתי בדבר מעניין שראיתי בספר כת"י, וז"ל בתוך דבריו:

לכן ראוי לכל אדם לקבל על עצמו [ביוה"כ] קבלת התורה על דעת משה רבינו ורשב"י ויותם, כדאיתא בברית אברהם, ע"ש.

בזמנו יגעתי למצוא הדברים בספר ברית אברהם הנ"ל, ולא מצאתי. אבל מצאתיו בספר חמדת הימים (יוה"כ פ"ו) וז"ל:

וקודם קריאת התורה נכון לומר תפלה שתקנו מהקדמונים ז"ל וזוהי נוסחתה:

הריני מקבל קבלת התורה שניתנה לנו בהר סיני על ידי משה רבינו ע"ה והריני מקבלה מחדש קבלה גמורה וחלוטה, וקבלה זו היא בכל לבי ומאודי ורמ"ח איברי ושס"ה גידי, וקבלה זו היא בלי שום זכר אונס כלל ועיקר אלא בשמחה ובטוב לבב. וקבלה זו היא לדעת הרשב"י הקדוש ולדעת ר"א בנו הקדוש ולדעת יותם בן עוזיהו הקדוש, ופי כפיהם והודאתי כהודאתם וקבלתי כקבלתם וכדעתם. והריני סומך עליהם דרך כלל ופרט ובכלל כל ישראל. וקבלה זו יהא עלי על כל זרעי וזרע זרעי עד סוף כל העולם, עד ועד בכלל אנס"ו ע"כ.

ותפלה זו נכון לאומרה בכל הימים בעת הוצאת ספר תורה, ועל כל פנים מי שלא אמרם בשאר הימים יאמר אותה כהיום הזה כי קדוש הוא לאלהינו ולהיות לו כפרה על אשר חטא עליה וביזה אותה ואת מצותיה, ואת העושק אשר עשק וכיחש בה ובקבלתה. ועתה ישוב לקבלם מחדש בכל לב ובכל נפש ולא ישוב עוד לכסלה:

ולאלקים פתרונים.

[ישבב הסופר]

כותב, אכן מעניין ביותר, האם ניתן לשמוע באיזה כת"י, או לפחות מאיזה חוג היה הכותב ובאיזו תקופה?
ובאמת זה תמוה, שהרי אאל"ט 'ברית אברהם' אינו מכיל בתוכו דברים ע"פ קבלה כלל, אלא הוא חיבור להורות דרך תשובה לשבים, מיוסד על דברי חכז"ל ורבותינו הראשונים. לכאו' לא יתכן שיהיה בו ענין קבלי כ'קבלת התורה ע"ד משה רבינו ורשב"י ויותם בן עוזיהו'. ומנא לך שהכוונה ל'ברית אברהם' להמהר"א הורביץ?

[שבטיישראל]

הריני מקבל קבלת התורה שניתנה לנו בהר סיני על ידי משה רבינו ע"ה והריני מקבלה מחדש קבלה גמורה וחלוטה, וקבלה זו היא בכל לבי ומאודי ורמ"ח איברי ושס"ה גידי, וקבלה זו היא בלי שום זכר אונס כלל ועיקר אלא בשמחה ובטוב לבב. וקבלה זו היא לדעת הרשב"י הקדוש ולדעת ר"א בנו הקדוש ולדעת יותם בן עוזיהו הקדוש, ופי כפיהם והודאתי כהודאתם וקבלתי כקבלתם וכדעתם. והריני סומך עליהם דרך כלל ופרט ובכלל כל ישראל. וקבלה זו יהא עלי על כל זרעי וזרע זרעי עד סוף כל העולם, עד ועד בכלל אנס"ו ע"כ.

ממילא רשב"י ור"א בנו - נוסח כזו מצוי בעוד מקומות (כעת עולה בזכרוני מסירת מודעה מהחיד"א שנוהגין לאומרו בער"ה אחר התרת נדרים - ואז נוהגין להוסיף גם "לדעת הרב ר' ישראל בעש"ט ותלמידו ותלמידי תלמידיו:)

אבל מה זה "יותם בן עוזיהו הקדוש" ?!

[כנראה שזה מיוסד ע"ד הגמ' (סוכה מה:) "ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו"], אבל מה הקשר ?

[ישבב הסופר]

ברור שזה מכח מאחז"ל ההוא. ועל מה הכוונה כאן, אף אנו תמהים על זה.

[בברכה המשולשת]

מונח בזכרוני שראיתי נוסח זה "על דעת יותם בן עוזיהו" באחת מהנוסחאות מסידורי זמננו, בהתרת נדרים, אך איני זוכר היכן.

[ישבב הסופר]

באמת? הנוסחא הנפוצה היא "על דעת רשב"י ורבי אלעזר בנו, ועל דעת האריז"ל ותלמידיו" ו"על דעת משה רבנו ויותם בן עוזיהו" הוא חידוש בשבילי שלא ראיתיו עדנה.

[מעיין]

שיח יצחק לר' יצחק ווייס מווערבוי

יותם.jpg (34.56 KiB) נצפה 4159 פעמים

וחיפשתי בליקוטי צבי ולא מצאתי

עוד מענין לומר על דעת שיש בו מן החידוש

מדברי הגריא"ז מרגליות נדפס בכל הכתוב לחיים [דרכי חיים] ע' קכ

הרבה פעמים היה נכנס מו"ר הרב מבארניב זצוק"ל לבית רבינו אדמו"ר מצאנז זי"ע בלילות בעת שרבו עלה על מטתו לישן שינת הלילה שהיתה תמיד אחר חצות הלילה קרוב לאשמורת הבקר ורבינו מצאנז כך היה אומר תמיד קודם קריאת שמע על המטה היה לנו הרמב"ם שהיה יחיד בחקירה היה לנו האריז"ל שהיה היחיד בקבלה היה לנו הטורי זהב שהיה יחיד בנגלה על דעתם הנני אומר שמע ישראל וכו' וגמר קריאת שמע שעל המטה ושכב על מטתו וכרגע ממש נרדם

[ובים החכמה תשס"ז עמוד תרל"ו ביאר הדברים ע"ד הסוד]

ושם בחלק המנהגים או' ב' בהג"ה הביא

יעוי' בהסכמת הגה"צ בעל דרכי תשובה זצ"ל לספר דברי דוד עה"ח מהטו"ז וז"ל ושמעתי מרבינו הקדוש אדמו"ר בעל ד"ח מצאנז זי"ע בכל לילה כשהי' מקבל עליו מס"נ ד' מיתות ב"ד כ"פ נשמע קולו בקודש שה" אומר על דעת רבינו וכו' ועל דעת הטורי זהב וכו' ככה חשב איזה יחידים מרבותינו הראשונים הקדושים ואשר על דעתם קבל על נפשו בשורש נשמתו את יחודו ואחדותו ית"ש עכ"ל

ובשה"ג עם הגהות שארית ציון ח"ב ט'- ט"ז ממהר"ם קרענגיל ז"ל מקראקא הביא בשם ח"א שהיה מגודל בנעוריו אצל רבינו ושמע בעצמו כ"פ שהיה מזכיר בלילה קודם השינה שמות הקדושים אלו משה רבינו ורבינו הרמב"ם והטו"ז

ובענין אמירת על דעת הטורי זהב שהי' יחיד בנגלה הקשה לי א' דהנה מטו בבי מדרשא שלכן לשונו של הטו"ז מוקשה בהרבה מקומות שכתב חיבורו באופן שיהא עולה גם על דרך הסוד וכן סיפר האדמו"ר מקלוזנבורג ששמע כן בילדותו ומה זה הטורי זהב שיהא נכתר בתואר יחיד בנגלה והשבתי לו שלכתוב חיבורים על ד' חלקי ויהא מכוון גם על דרך הסוד אכן צריכין להיות יחיד בנגלה

וכעין זה השבתי לא' ששאל על מעשה הידוע מהדיבוק שהי' אצל כולל קדשים של החפץ חיים שהפליג במעלתו ושאלו לו מה גדלו בשמים והשיב שהתמדתו בתורה ושאל השואל למה לא הפליג שמירת לשונו והשבתי דאפשר הי' בדורו מתמידים כמוהו אבל בשמים החשיבו תורה שיצא מפה קדוש וטהור ששומר פיו ולשונו

[כותב]

ישבב,
א. מדובר מא' מחכמי גליציה שחי בשנות התק'.
ב. אין לתמוה מדוע יסדו התפלה דייקא על דעת שלש אלה, שהרי בזכותם אנו נפטרים מן הדין, ומימיו של יותם עד ימות המשיח על זכותו אנו נשענים, כדאיתא בגמ' הנ"ל שזכותו מגין עד סוף כל הדורות. אבל הפלא היא למה אינו נפוץ כהיום להזכיר זכותו.
ג. אדרבה, אם תמצא הדברים בברית אברהם של מחבר אחר, אשמח מאוד. ולפי דברי כותב המאמר בבית אהרן וישראל, אינו רחוק לשער שהיה לפניו איזה כת"י עם תפלות, ובתוכם תפלה זו, ונרשם עליה "ברית אברהם" כמקור, ובאמת מקורו "חמדת הימים". [ומכאן תשובה גם ל'מעיין', בענין ליקוטי צבי].
ד. אגב יצוין, כי בעל חמדת הימים לא יסד תפלה זו בעצמו, וכמו שכתב "תפלה שתקנו מהקדמונים ז"ל וזוהי נוסחתה". ומעניין לדעת מהי המקור.