ישורון, כרך חדש

[חכם באשי]

איזה פסול מצאת "בדברים שכאלה"?!

[טפח]

איזה פסול מצאת "בדברים שכאלה"?!

אני עצמי קטונתי מלמצוא פסול, וכל הפוסל וכו', ואיני ראוי להביע דעתי וכו', ואין לי כלל דעה וכו', אלא שמערכת ישורון הידועה כזהירה ביותר בכל דבר שיש עליו לעז כלשהו או ערעור קלוש, כיצד זה העיזה ולקחה אחריות להדפיס "דברים שכאלה" לאור דברי אי"ס שקישורם הובא לעיל:

ובכן נתחיל מהסוף: פרו' תא שמע כתב מאמר מעניין על חיבור המצוי בכת"י הנקרא 'ספר המשכיל', חיבור שנכתב ע"י חכם מתקופת הראשונים. הלה היה חותם לפני שמו 'הנרדף'. על כך כותב תא שמע, כי כאשר קוראים את דבריו, אין פלא מפני מה רדפוהו: יש בספר ביקורת על חז"ל לא אחת ולא שתיים, יש בספר הגשמה (ואני יודע שכעת תמצא עוד חכמים שטעו בנקודה זו), שלדבריו האויר הוא הקב"ה! ובכלל כל סגנונו מלא הפלגות על עצמו בשעה שחכמי דורו כמעט התעלמו ממנו. והנה בין הדברים המוזרים שמונה תא שמע המצויים בספר, הוא הציטוט שהביא חכמני באשי בגנותם של חז"ל שלא ידעו להבחין בין דברי תורה לדברי הבאי. עפ"ל!

אני משער שגם כל הציטוטים המוזרים שעולים פה לאחרונה מקורם משם, וכדאי איפוא שיקבלו הדברים את המשקל הראוי להם.

א"צ לומר, וד"ז פשוט יותר מביעתא בכותחא, למרות התגובה הצפויה, שאם דעתם של חכמי התורה היתה נשמעת, ספר כזה לא היה יוצא לאור כלל. אבל המצב לאשורו, ידוע. ואסיים בזה.

[חכם באשי]

נו, אי"ס עצמו כותב בחתימת דבריו "אבל המצב לאשורו ידוע"...
מה ידוע? אם הרשות בידי לפרש את דבריו: ידוע שכתב עת המחזיק חומרים מעניינים עוזר למכירות שלו...

[נוטר הכרמים]

הבוקר 'גמעתי' את הכרך ברובו. לענ"ד הוא עולה על קודמיו בענין הרב שבו, אם כי מבחינה תורנית (נטו, דהיינו מאמרי חידו"ת וגנוזות בעלי ערך שימושי) דומני שמזה זמן כבר חלה 'נסיגה' מסוימת, לפחות בשלשת הקבצים האחרונים.

המדור על הגאון ר' פינחס הירשפרונג פותח צוהר לעולמות לא מוכרים, משופע בחומר עשיר של חידודים תורניים ומעניק מושגים של בקיאות ושליטה בלא מצרים בכל התורה כולה. (ההספדים מיוחדים במינם, הן אלו שנאמרו על ידו על גדולי ישראל, והן אלו שנאמרו אחר מיטתו). גם המדור על הגרא"י זלזניק מיוחד במינו מכל הבחינות, התולדות ערוכים בטו"ט, ואילו החידו"ת ובירורי ההלכה מעזבונו משלימים את התמונה המרהיבה, גאונות וצדקות שלא שייכים לדורינו העלוב.

מדור 'הקולמוס והספר' שהולך ותופח מכרך לכרך גדוש במאמרים מרתקים. ה'פרויקט' על ר' זרח שפירא, שעשה כ"כ הרבה בדור שלפני פנינו, וכיום שמו אינו מוכר כלל. המיזם של הרב בראדט להתהלך ב'מעגלי צדק' של החיד"א ולהתאבק בעפר מסעותיו, לדלות מהן חומר הלכתי והסטורי, ראוי להערכה מיוחדת. המאמרים של ר' דוד קמינצקי מענינים כרגיל, והפעם על ר' חיים מוואלאז'ין ור' אליעזר הגדול [חרל"פ] ממעזריטש. ועוד ועוד, קצר המצע.

אבל, אליה וקוץ בה, כנראה מריבוי הכמות לא הושם לב להגהה ראויה, ולו מינימלית. שלא לדבר על טעויות ניסוח בכמויות בלתי נדלות - לכל אורך הכרך - ישנן גם שגיאות כתיב גסות ופשוטות למאות!, ואף מחדל מצער - במאמר על ר"ז שפירא, הגרא"פ גילרנטר שליט"א כבר נזכר לברכה לחיי העולם הבא! על כגון דא יש להתאונן טובא, חבל על המרגליות הטובות שיועם זוהרן ויכהה אורן בהגשה לא מתוקנת כזאת.

{אם נשווה לירושתינו, דרך משל. לענ"ד, בתוכן מי ידמה ומה נערוך לישורון, הרי הוא נופל ממנו עשרת מונים בכמות ובאיכות, אבל בעריכה מוצלחת ומושקעת כדבעי, מאירת עינים ומרחיבת דעת, מה יפה ירושתינו!, מהם יראו וישכילו עורכי ישורון המנוסים והדגולים שיהא היין הישן משומר בקנקן מכובד}.

[טפח]

{אם נשווה לירושתינו, דרך משל. לענ"ד, בתוכן מי ידמה ומה נערוך לישורון, הרי הוא נופל ממנו עשרת מונים בכמות ובאיכות, אבל בעריכה מוצלחת ומושקעת כדבעי, מאירת עינים ומרחיבת דעת, מה יפה ירושתינו!, מהם יראו וישכילו עורכי ישורון המנוסים והדגולים שיהא היין הישן משומר בקנקן מכובד}.

כיוון שאיכות אינה מדידה כל כך, אעיר רק על הכמות. כרך ישורון ממוצע מחזיק פחות מאלף עמודים, וכרך ממוצע של ירושתנו כחמש מאות עמודים. פרמתי את שרוכי נעליי, חלצי את גרביי ובעזרת בהונותיי עשיתי את החשבון ביזע ועמל, ואם אינני טועה לגמרי הרי שמדובר במחצית מנה ולא בעשרת מונים.

[נוטר הכרמים]

{אם נשווה לירושתינו, דרך משל. לענ"ד, בתוכן מי ידמה ומה נערוך לישורון, הרי הוא נופל ממנו עשרת מונים בכמות ובאיכות, אבל בעריכה מוצלחת ומושקעת כדבעי, מאירת עינים ומרחיבת דעת, מה יפה ירושתינו!, מהם יראו וישכילו עורכי ישורון המנוסים והדגולים שיהא היין הישן משומר בקנקן מכובד}.

כיוון שאיכות אינה מדידה כל כך, אעיר רק על הכמות. כרך ישורון ממוצע מחזיק פחות מאלף עמודים, וכרך ממוצע של ירושתנו כחמש מאות עמודים. פרמתי את שרוכי נעליי, חלצי את גרביי וביזע ועמל עשיתי את החשבון, ואם אינני טועה לגמרי, הרי מדובר בחצי מנה ולא בעשרת מונים.

כשכתבתי 'כמות' לא התכוונתי למס' עמודים או למנין הסימנים המוקלדים, אלא לכמות המאמרים והתגליות שבו, כמו לקשת הנושאים שעליהם הוא נסוב, ועם 'ירושתינו' והגדול העומד ו'טופח' על קדקדו הסליחה והמחילה רבה!

[חכם באשי]

הויכוח אם ישורון עדיף או ירושתנו, די שטותי. כמאמר העולם: "על טעם ועל ריח אין להתווכח". במיוחד שהוא כבר התנהל באשכול אחר.

[נוטר הכרמים]

הויכוח אם ישורון עדיף או ירושתנו, די שטותי. כמאמר העולם: "על טעם ועל ריח אין להתווכח". במיוחד שהוא כבר התנהל באשכול אחר.

נכון, בפרט שלפחות אחד הצדדים [ולא אנכי, כמובן] בויכוח נוגע בדבר.
הכוונה במשפט האחרון בהודעתי בדבר ההשוואה היתה להעצים את הביקורת על ההגשה הגרועה של ישורון, ואגב כך דווקא לשבח את ירושתינו!

[טפח]

הויכוח אם ישורון עדיף או ירושתנו, די שטותי. כמאמר העולם: "על טעם ועל ריח אין להתווכח". במיוחד שהוא כבר התנהל באשכול אחר.

מודעה רבה לאורייתא להוציא מלבם של צדוקים:
לא התנהל כל ויכוח, כי הוא אכן חסר שחר ונעדר טעם, וישפטו הקוראים. אלא שקודם באתי להעיר רק על ענין "עשרת מונים בכמות" שיצא ללמד על הכלל כולו, והלה תיכף מחה פיו ואמר לא פעלתי אוון (ע"פ משלי ל, כ), לא התכוונתי ככה, התכוונתי אחרת, וכו' וכו'.

[איש_ספר]

שבטי ישראל, אתה מוזמן לנסות לנסח הודעה בשנית, והפעם בסגנון מתאים. בהצלחה.

[חכם באשי]

לעיל, נוטר, ביקר את ההגהה הלקויה שבישורון, ולדעתי, גם העימוד לא כ"כ מוצלח.
דוגמא קטנה, במדור 'גנוזות' (שלדעתי, הוא החשוב בכל כתב עת), הרבה מהמאמרים פותחים בעמוד ימני. עם קצת שימת לב היו מצליחים לסדר שהמאמרים יפתחו בעמוד שמאלי, שזה יותר 'נורמלי'.
פרט נוסף: מדוע בשער הכרך לא נרשם איזה כרך הוא ואימתי הוא יצא? זה מופיע רק על הכריכה, ובגלל זה, בכרכי ישורון שבאוצר, אינך יודע מתי הם יצאו לאור. כי באוצר עדיין לא סורקים את הכריכות..

[מראה כהנים]

הביקורת ראויה. רק בל נשכח שהכל בעלות שמכסה בקושי את הוצאות ההדפסה והכריכה.
כיום ישורון (קרי: הרב גאטעסמן) לא משלם למגישי המאמרים, ואפילו לחברי וועדת הביקורת! למעט עימוד, הדפסה וכריכה.
למיטב ידיעתי, אם יש כאן מישהו שרוצה לתרום מזמנו להגהה ועוד, הם ישמחו לקבל עזרה.

[חכם באשי]

דבריך נכונים חלקית. כי בנוגע לעימוד, הרב גוטסמן משלם הרבה יותר מהרגיל כאן בארץ. הוא משתמש במעמד מחו"ל שעושה עבודה לקויה ונוטל ממון הרבה.
אני אומר את הדברים מתוך ידיעה ממקור ראשון.
כמה פעמים ניסו לשכנע את הרב גוטסמן 'להשתכלל' מעט, וזה לא עזר.

[סימנא]

כשכתבתי 'כמות' לא התכוונתי למס' עומדים או למנין הסימנים המוקלדים, אלא לכמות המאמרים והתגליות שבו, כמו לקשת הנושאים שעליהם הוא נסוב, ועם 'ירושתינו' והגדול העומד ו'טופח' על קדקדו הסליחה והמחילה רבה!

ראו נא מה כתב זה לאחר שיצא הכרך הקודם של ירושתנו:

אכן מן העלעול בתוכן הענינים עולה כי הספר מלא וגדוש ומעורר ענין רב.
אולי יאות 'ירושתינו' להטעימנו עוד מעט מתוכנו של הספר, טרם נרוץ אל החנויות, בהתחשב עם העובדא כי כמה מכותבים הנכבדים הם מהמשתתפים הקבועים כאן.

viewtopic.php?p=33741#p33741

[נוטר הכרמים]

כשכתבתי 'כמות' לא התכוונתי למס' עומדים או למנין הסימנים המוקלדים, אלא לכמות המאמרים והתגליות שבו, כמו לקשת הנושאים שעליהם הוא נסוב, ועם 'ירושתינו' והגדול העומד ו'טופח' על קדקדו הסליחה והמחילה רבה!

ראו נא מה כתב זה לאחר שיצא הכרך הקודם של ירושתנו:

אכן מן העלעול בתוכן הענינים עולה כי הספר מלא וגדוש ומעורר ענין רב.
אולי יאות 'ירושתינו' להטעימנו עוד מעט מתוכנו של הספר, טרם נרוץ אל החנויות, בהתחשב עם העובדא כי כמה מכותבים הנכבדים הם מהמשתתפים הקבועים כאן.

viewtopic.php?p=33741#p33741

תיובתא לא חזינא, ירושתינו מלא וגדוש בתוכן וענין, וישורון עולה עליו, ומה בכך?
ומאחוריהם במרחק רב קבצים ורבעונים למכביר, [למעט 'עץ חיים' של באבוב, לטעמי].

[ישראל הר כסף]

למה פי' הגש"פ להר"י ג'קטילה (המיוחס להרשב"א) מתפרסם שנית שנה אחר שנה?

האם זה לא המשך? בישורון של שנה שעברה (כרך כד) עמוד נא כתוב המשך יבוא בס"ד, וכן פירוש ההגדה נדפס רק אחר "מתחילה עובדי ע"ז".
כנראה שעתה השלימו משם ואילך.

הנה הוא בשלימותו-

הגדה של פסח גיקטיליא.pdf

(582.99 KiB) הורד 453 פעמים

[בגולה]

יישר כח.
למיטב זכרוני כבר הועלה קובץ זה כאן בפורום - בשלימותו - בשנה שעברה.

[עמקן]

בנוגע לעימוד, הרב גוטסמן משלם הרבה יותר מהרגיל כאן בארץ. הוא משתמש במעמד מחו"ל שעושה עבודה לקויה.

איזה ליקוי ראיתם. החסרון היחיד שראיתי הוא שהריווחים בין ענינים חדשים קטנים יותר מדי אבל אין זה מפריע לקראיה ובכרך שיש תתקיד עמודים אין טענה אם הם רצו למעט מספר העמודים.

[חכם באשי]

קשה להסביר את ליקויי העימוד בכתיבה. טול לידך כת"ע אחר, תשווה ותראה.

[עמקן]

עשיתי. זה נראה ענין של טעם וריח ותו לא.