מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מבקש חכמה
הודעות: 926
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ב' יוני 11, 2012 10:43 am

חז"ל דורשים (סנהדרין יד,ב ועוד) שלא יצא חכם מהסנהדרין אם אין נשארים כ"ג (וכן הלכה- רמב"ם סנהדרין ג,ב).
הדרשה לפי פשוטה תלויה בהגדרת מזיגת היין במים שהוא שליש ושני שליש ו"אל יחסר המזג" היינו אל יחסר השליש של היין מתוך ה-71. אמנם בתוספות הובא פירוש נוסף (בחלק מהמקומות בשם רבי מנחם מיוני) והוא שהדרשה בנויה על גימטריא מז"ג=50 אל יחסר 50 כי אם 49 ואין ב"ד שקול ומוסיפין אחד שיהיה כ"ג.
וכבר העיר הרמב"ן (חי' ב"ב צו) שבמדרש מבואר כפירוש הראשון ו"הוא הנכון".

בכל אופן הדבר מחודש שדרשה הלכתית (אפילו אסמכתא שבנויה על פסוק משה"ש) מבוססת על גימטריא.

נשמח לדוגמאות נוספות.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 11, 2012 10:58 am

עי' אנצי' תלמודית, ערך גימטירא.
וכבר נודעו דברי הרמב"ם (פירוש המשניות, נזיר, א), שכל דרשות גימטריא אלו הם רק אסמכתות לדברים שהיו מקובלים בע"פ. וכן כתב הרשב"ץ ועוד בפירושו לאבות.

מבקש חכמה
הודעות: 926
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ב' יוני 11, 2012 11:17 am

יישר כח.
שם מופיעות עוד כמה דרשות מפורסמות:
ב. בחשבון האותיות. כמה דיני תורה יש שלמדים מגימטריא, כמו:
סתם נזירות שלשים יום, שנאמר: קדש יהיה, יהיה בגימטריא שלשים;
מלאכות שבת ארבעים חסר אחת, שנאמר אלה הדברים, א' אחד ל' שלשים ה' חמש דבר אחד דברים שתים, מכאן לשלשים ותשע, או שדברים שתים וה' של הדברים מרבה עוד אחד, או שמ"אלה" למדו כל הל"ט, שלא נמנעו חכמים לדרוש בין ה' לח', וא' ל' וח' הרי כאן ל"ט;
מידת ההין שבתורה היא שנים עשר לוג, שנאמר: ושמן זית הין, ונאמר: ושמן משחת קדש יהיה זה, זה בגימטריא שתים עשרה;
שעור מקוה ארבעים סאה, שנאמר: מי השלח ההולכים לאט, לאט בגימטריא ארבעים;
שעור חלה מ"ג ביצים וחומש, כמנין חלה, וכיוצא.
כתבו ראשונים שהדרשה בגמטריא אינה אלא אסמכתא וסימן, ועיקר הדבר הוא מקבלה, שגימטריא אינה משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן.
ויש שכתבו שמטעם זה אמרו גימטריאות פרפראות לחכמה, מפני שדרשה זו אינה העיקר אלא פרפרת.
בתורת אסמכתא מצינו דרשות גימטריא לדינים שהם מדרבנן או ממנהג, כמו: ושחטתם בזה, מכאן לסכין של שחיטה שצריכה להיות בת י"ד גודלין; וקח טוב, טוב בגימטריא י"ז, כמנין ברכות שבתפלה; מספר הקשרים שבציצית לפי גימטריא של ציצית, וכן מנין הכריכות שבציצית, וכיוצא.
יש שחשבו בגימטריא בחשבון אחד יותר מחשבון האותיות כנגד הכולל: מספר הכריכות שבציצית יש אומרים שהם ארבעים כמנין ה' אחד, שהוא ל"ט, ועם השם עולה ארבעים.


ואף על פי כן הדרשה שהזכרנו אינה מופיעה שם ומסתמא אפשר להוסיף עוד דברים בענין. נשמח לקרא.

יאיר
הודעות: 10299
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי יאיר » ב' יוני 11, 2012 11:52 am

[טעות]
נערך לאחרונה על ידי יאיר ב ב' יוני 11, 2012 6:49 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 11, 2012 2:35 pm

הובא כבר בהודעת 'מבקש' (מתוך האנצי').

ישיבה מאן דהו
הודעות: 100
הצטרף: ד' אפריל 18, 2012 9:14 pm

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי ישיבה מאן דהו » ב' יוני 11, 2012 2:47 pm

חכם באשי כתב:עי' אנצי' תלמודית, ערך גימטירא.
וכבר נודעו דברי הרמב"ם (פירוש המשניות, נזיר, א), שכל דרשות גימטריא אלו הם רק אסמכתות לדברים שהיו מקובלים בע"פ. וכן כתב הרשב"ץ ועוד בפירושו לאבות.

ויעויין במבואו הנפלא של הרב יעקב ישראל סטל שליט"א למאמרו 'ילקוט פרפראות וטעמי מנהגים', ירושתנו חלק שני, תשס"ח, עמ' לח-לט.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?162535&&page=34

מבקש חכמה
הודעות: 926
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ב' יוני 11, 2012 3:47 pm

יישר כח, אכן מעניין.

אגב זה הגעתי למשך חכמה שמסביר מדוע זמן הנזירות אינו מפורש בכתוב (אלא הוא רק גימטריא):

פרשת נשא פרק ו פסוק (יג) ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו (אל פתח אהל מועד). וכי אחרים מביאים אותו, והלא הוא מביא את עצמו - ספרי (פסקא לב). הנה זמן הנזירות לא נזכר בתורה בהדיא, והוא משום שעיקר הנזירות הוא כמו שאמר "נזיר להזיר לה'". וביאר שמעון הצדיק, שהוא כהנזיר מדרום שפחז עליו יצרו וכו'. וזה לגדור עצמו מהתאוות והגאוה והמותרות. ועל זה אין זמן, רק כל אחד ישער בנפשו אם זמן זה יספיק לגדור כחות יצרו, אז די בשלושים או במאה, הכל לפי מה שהוא אדם. והבחינה לדעת אימת נגמר שלמותו ומעלתו, שכחות יצרו לא יוליכוהו שולל, והחמדה לא יתעה להשכל, כשהוא מסתכל על עניני עצמו כמביט על מפעלות אחרים, ולבבו אינו חשוד באהבת עצמו, אז בטוח כי יקח מהנאות העולם במזג הראוי ולא יבא למותרות. ואדרבא ייהנה מהעולם ויהיה דעתו מעורבת בין הבריות, כי אינו מכוונת הבורא שלא ייהנו מהעולם. רק זה בגדר רפואה, וכמו שאמרו נזיר חוטא. ולכן דבר בלשון שהוא מביא עצמו כמביא איש אחר, ובהשקפה שהוא רואה מעלת זולתו ושוקל במאזני צדק, כן ישקיף על עניני עצמו - ודייק היטב!

מעיין
הודעות: 1303
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מעיין » ב' יוני 11, 2012 9:10 pm

מבקש חכמה כתב:יישר כח.
שם מופיעות עוד כמה דרשות מפורסמות:
ב. בחשבון האותיות. כמה דיני תורה יש שלמדים מגימטריא, כמו:
סתם נזירות שלשים יום, שנאמר: קדש יהיה, יהיה בגימטריא שלשים;
מלאכות שבת ארבעים חסר אחת, שנאמר אלה הדברים, א' אחד ל' שלשים ה' חמש דבר אחד דברים שתים, מכאן לשלשים ותשע, או שדברים שתים וה' של הדברים מרבה עוד אחד, או שמ"אלה" למדו כל הל"ט, שלא נמנעו חכמים לדרוש בין ה' לח', וא' ל' וח' הרי כאן ל"ט;
מידת ההין שבתורה היא שנים עשר לוג, שנאמר: ושמן זית הין, ונאמר: ושמן משחת קדש יהיה זה, זה בגימטריא שתים עשרה;
שעור מקוה ארבעים סאה, שנאמר: מי השלח ההולכים לאט, לאט בגימטריא ארבעים;
שעור חלה מ"ג ביצים וחומש, כמנין חלה, וכיוצא.
כתבו ראשונים שהדרשה בגמטריא אינה אלא אסמכתא וסימן, ועיקר הדבר הוא מקבלה, שגימטריא אינה משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן.
ויש שכתבו שמטעם זה אמרו גימטריאות פרפראות לחכמה, מפני שדרשה זו אינה העיקר אלא פרפרת.
בתורת אסמכתא מצינו דרשות גימטריא לדינים שהם מדרבנן או ממנהג, כמו: ושחטתם בזה, מכאן לסכין של שחיטה שצריכה להיות בת י"ד גודלין; וקח טוב, טוב בגימטריא י"ז, כמנין ברכות שבתפלה; מספר הקשרים שבציצית לפי גימטריא של ציצית, וכן מנין הכריכות שבציצית, וכיוצא.
יש שחשבו בגימטריא בחשבון אחד יותר מחשבון האותיות כנגד הכולל: מספר הכריכות שבציצית יש אומרים שהם ארבעים כמנין ה' אחד, שהוא ל"ט, ועם השם עולה ארבעים.


ואף על פי כן הדרשה שהזכרנו אינה מופיעה שם ומסתמא אפשר להוסיף עוד דברים בענין. נשמח לקרא.


אבל היא אחד מל"ב מדות של משנת ר' אליעזר והיא מדה כ"ט ועיי"ש במפרשים

מבקש חכמה
הודעות: 926
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ב' יוני 11, 2012 10:27 pm

הציטוט שהדגשת הוא מהרא"ש בשיטמ"ק נזיר ה,א:
גמ' יהיה בגימטריא תלתין הוו. יראה דגמרא גמירי לה ואסמכוה אהך גימטריא דלאו מי"ג מדות היא שהתורה נדרשת בהן. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

ועליו תלונתך.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 11, 2012 10:39 pm

איני מבין על מה התמיהה,
י"ג המידות דורשים מהן הלכות, ואילו ל"ב המידות הם דרכים שנדרשות בהן אגדה!

מבקש חכמה
הודעות: 926
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ב' יוני 11, 2012 10:54 pm

בניגוד לכאורה לדבריך הובא בהערה בא"ת:
ועי' סי' הכריתות נתיבות עולם במידה כט של ל"ב המידות שכ' שר' ישמעאל שמונה י"ג מידות אינו דורש הגימטריאות של יהיה ודרש מלימודים אחרים.

צריך לעיין בדבריו.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 11, 2012 11:38 pm

מדוע להכריח כך?
ולא המצאתי את הדברים מליבי, סמכתי על המפורש בראש מדרש ל"ב מידות (צורף למדרש 'משנת רבי אליעזר', בתחילתו):
משלשים ושלש מדות ההגדה נדרשת בהן. מרבוי, ממיעוט, מרבוי אחר רבוי, ממיעוט אחר מיעוט, מקל וחומר מפורש, מקל וחומ' סתם, מגזירה שוה, מבנין אב, מדרך קצרה....

מבקש חכמה
הודעות: 926
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ג' יוני 12, 2012 1:02 am

עיינתי בדבריו. וזה לשון ר"ש מקינון המבאר מדוע לא מנה רבי ישמעאל את כל הל"ב מידות, לאחר שמציע שלא רצה למנות את הדברים השנויים במחלוקת מציע כיוון אחר:
או דרך אחרת לתת טעם למה עזב רבי ישמעאל כמה מאותן מדות שמנה ר"א. ונראה מפני שיש מהם דלא חשיב מדות אלא כמאן דכתיב בהדיא, כמו שביארתי לענין היקש בבתי מדות בית ב' חדר י"ג וי"ד. ויש מהם דלא חשיבי כי אם לענין הגדה ודרשא אבל לא להוכיח מהם שום קולא וחומרא כמו נוטריקון. ויש מהם דלא חשיב שאינם אלא ליישב פשט הקרא כמו דבר גדול הנתלה בקטן וכיוצא בהם. ולכך נקט ר' ישמעאל במילתיה התורה נדרשת בהם, כלומר גופי תורה קולות וחומרות ודינין, ונקט נדרשת שהן דרשות ולא מכח המקרא כמו יתורים.

מכאן שלדעתו אף שיש בל"ב מידות כאלו שמיועדים רק להגדה, אין הדברים אמורים לגבי כל הל"ב מידות.

נחזק את דבריו, שהרי בל"ב מידות מנויים בוודאי גם מידות שמועילות להלכה (כי"ג מידות) אם כך אין הפתיחה ב"הגדה" באה לשלול שימוש במידות גם לענייני ההלכה.

מעיין
הודעות: 1303
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי מעיין » ג' יוני 12, 2012 9:58 pm

מבקש חכמה כתב:הציטוט שהדגשת הוא מהרא"ש בשיטמ"ק נזיר ה,א:
ועליו תלונתך.

לא באתי ח"ו להתלונן רק לציין לדברי ס' הכריתות שהבאת שנדפס במס' ברכות בסופו כפירוש על ברייתא זו

יהודה בן יעקב
הודעות: 1333
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ג' דצמבר 31, 2019 12:52 am

תוספות מסכת בבא בתרא דף צו עמוד ב
וי"מ דאל יחסר המזג דהיינו מזג יין הראוי לג' חלקים מים דהיינו מזוג (מלבר) דהוי כ"ג על חד תלת.

מהר"ם מלובלין מסכת בבא בתרא דף צו עמוד ב
בא"ד ויש מפרשים דאל יחסר המזג היינו מזג יין הראוי לשבעים חלקים מים כצ"ל, וכשתחלוק שבעים חלקים לשלשה חלקים יגיע לחלק אחד כ"ג, וכנגד חלק אחד מהן צריך יין דהיינו רביע יין וק"ל:

אשמח לקבל הסבר, מהיכן דרשו בפסוק שהוא מדבר דוקא על שבעים חלקים של מים, ולא על מספר אחר.

אוהב עמו
הודעות: 705
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: דרשות מגימטריא- אל יחסר המזג

הודעהעל ידי אוהב עמו » ג' דצמבר 31, 2019 11:57 am

כתוב אצלי כך
בגמ' במה טומנים הדר יתבי וקא מיבעיא להו ל"ט מלאכות מנלן וכו' והק הפני יהושע דלק' ע,א בברייתא אמר רבי נתן אלה הדברים בגימטריא הוי ל"ט מלאכות ואמאי לא הביאה הגמ' כאן את הברייתא דלקמן
וביאר הפנ"י שמשמע לגמ' דאת עיקר הדין לא לומדים מגימטריא דלא סגי בגימטריא דינים בתורה, והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא ולכן חיפשה הגמ' את המקור העיקרי לל"ט מלאכות.
ולכאורה קשה שבריש נזיר ילפינן סתם נזירות ל' יום מגימטריא של יהיה, ולכאורה דין שלם מן התורה ילפינן מגימטריא.
והראני אאמו"ר שבפירוש הרא"ש כ' שקבלה הייתה בגמ' שסתם נזירות ל' יום והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא, והוכיח כן שגימטריא אינה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, ומבואר כדברי הפנ"י.
אך אמר אאמו"ר שבדין פרע דההוי שלושים יום כתב הרא"ש דילפינן מגימטריא של יהיה ולא הזכיר דהוי קבלה והגימטרייא היא רק אסמכתא בעלמא.
עוד יש לעיין דבסנהדרין מצאנו אל יחסר המזג דהוי גימטריא וילפינן דין גמור.
ועוד מצינו בשמן המשחה כריתות ה,ב זה בגימטריא י"ב לוגין הוו, ומלמד שנשאר כולו לעתיד לבא. מיהו שם אין זה מלמד דין חדש אלא רק ששמן המשחה נשאר כולו בנס לעתיד לבא.
וע"ע תוס' ערכין ד,א שלבן בוכרי שכהן צריך לשקול יליף מגימטריא זה יתנו דהיינו י"ב שבטים צריכים לשקול שקליהם.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים