'תחת אחד השיחים'-מקור לניב המקובל

[נוטר הכרמים]

מקובלת מליצה (גלילי, היכן האזכור הראשון?) שמשתמשים בה לבטא אמירה שנאמרה בדרך אגב, תוך כדי שיחה-תחת אחת השיחים. מצאתי היום מקור נמרץ לפיו אכן משמעות הפס' מתפרש על שיחה ודיבור ולא על אילן.

ותשלך את הילד תחת אחד השיחים, תרגם אונקלוס תחות חד מן אילניא, וכי לא היתה התורה יכולה לכתוב תחת אחד מן האילנות אלא אחד השיחים, אחר ששחה ואמר להקב"ה רבש"ע הואיל ואתה עתיד להורגו בצמא איך בשרתני, ואמרת לי הנך הרה וילדת בן וכו' ועל פני כל אחיו ישכון, וישמעאל ג"כ הואיל ואתה הורגני בצמא למה בשרת לאבי ואמרת ולישמעאל שמעתיך. אז וישמע אלקים אל קול הנער, א"כ יהיה פירוש שיחים מלשון שיחה ודיבור.-

שפתי כהן עה"ת לרבי מרדכי הכהן מגורי גוריו של האר"י הק' פרשת וירא על אתר.

[זקן ששכח]

נוטר, נחמד.
אבל ודאי ידוע לך שאין צורך ללשון שאולה שום מקור מפורש. כשתעיין בספרי הרחיד"א תמצא פתגמים כאלה למאות ולא טרח מאן דהו למצוא להם מקור מפורש כי זה ממש מיותר, ואף מי שנתשמש בכך לא חשב אף לרגע שזהו ביאור המילות.

[איש_ספר]

החיד"א לא חידש דבר בענין המליצות המיוסדות על פסוקים, אף שהפליא בהם. (רעו ומחתנו ר"ד פארדו, הצטיין בהם יותר אלא שמליצותיו 'כבדות' והקורא שאינו מקושט בכ"ד כתבי הקודש עיף ויגע בהן) אכן חידוש של החיד"א (כמדומני) הוא שילוב מליצות בתוך תפילות ! לדוגמא בתפילה הנאמרת בתשליך: גם אסור נלוה עמהן - ע"פ גם אשור נלוה וכו'. וזה באמת מפליא.

[בתוך הגולה]

שיח לש' דיבור מצינו כבר בדרשת חז"ל עה"פ וכל שיח השדה "כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו. כל האילנות כאילו משיחין עם הבריות." (ב"ר בראשית פרשה יג )

[חכם באשי]

גם את "בן תשעים לשוח" (אבות, ה כא) יש שפירשו מלשון דיבור, בניגוד לביאור המקובל מלשון כפיפה.
עי' לרי"ח סופר, שם בצלאל, ח"א, בסימן הראשון.

[אפרקסתא דעניא]

החיד"א לא חידש דבר בענין המליצות המיוסדות על פסוקים, אף שהפליא בהם. (רעו ומחתנו ר"ד פארדו, הצטיין בהם יותר אלא שמליצותיו 'כבדות' והקורא שאינו מקושט בכ"ד כתבי הקודש עיף ויגע בהן) אכן חידוש של החיד"א (כמדומני) הוא שילוב מליצות בתוך תפילות ! לדוגמא בתפילה הנאמרת בתשליך: גם אסור נלוה עמהן - ע"פ גם אשור נלוה וכו'. וזה באמת מפליא.

אכן. גם ההמשך שם "אסורים ולטושים בגלויות" בא מהפסוק "ובני דדן היו אשורים ולטושים ולאומים".

אציין שבאמירת תשליך זה מפריע לי כל פעם מחדש, כאילו עושים כאן מעין התבדחות קלה עם הקב"ה. לכאורה מתבקש שתפילה תהיה רצינית ומדויקת, ומליצות אלו נדמות לי כקריצה קלה.

[נוטר הכרמים]

אכן. גם ההמשך שם "אסורים ולטושים בגלויות" בא מהפסוק "ובני דדן היו אשורים ולטושים ולאומים".

אציין שבאמירת תשליך זה מפריע לי כל פעם מחדש, כאילו עושים כאן מעין התבדחות קלה עם הקב"ה. לכאורה מתבקש שתפילה תהיה רצינית ומדויקת, ומליצות אלו נדמות לי כקריצה קלה.

.

אציין שבכל קריאת אשכול כיוצא בזה זה מפריע לי כל פעם מחדש, כאילו עושים כאן מעין התבדחות קלה עם כבודם של קדמונים שרפי מעלה, לכאורה מתבקש שהדיבור על רבנן קשישאי (דוגמת רבינו הרב חיד"א זיע"א) יהיה רציני ומדויק, והתבטאויות פומביות אלו נדמות לי כקריצה קלה.

[אוצר החכמה]

אחת התכונות של מליצות הרחיד"א היא שהוא משתמש בהחלפת אותיות. כמו הדוגמה המוזכרת אסור נלוה עמם וכמו שכתב עצב מזריע זרע כמליצה על קרי בסיבת עצב מעניין אם גם דבר זה מצוי אצל אחרים.

[אפרקסתא דעניא]

אכן. גם ההמשך שם "אסורים ולטושים בגלויות" בא מהפסוק "ובני דדן היו אשורים ולטושים ולאומים".

אציין שבאמירת תשליך זה מפריע לי כל פעם מחדש, כאילו עושים כאן מעין התבדחות קלה עם הקב"ה. לכאורה מתבקש שתפילה תהיה רצינית ומדויקת, ומליצות אלו נדמות לי כקריצה קלה.

.

אציין שבכל קריאת אשכול כיוצא בזה זה מפריע לי כל פעם מחדש, כאילו עושים כאן מעין התבדחות קלה עם כבודם של קדמונים שרפי מעלה, לכאורה מתבקש שהדיבור על רבנן קשישאי (דוגמת רבינו הרב חיד"א זיע"א) יהיה רציני ומדויק, והתבטאויות פומביות אלו נדמות לי כקריצה קלה.

מצאוני הנוטרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני...

(ואל תשיבוני ש..., כי גם זו...)

[נוטר הכרמים]

אכן. גם ההמשך שם "אסורים ולטושים בגלויות" בא מהפסוק "ובני דדן היו אשורים ולטושים ולאומים".

אציין שבאמירת תשליך זה מפריע לי כל פעם מחדש, כאילו עושים כאן מעין התבדחות קלה עם הקב"ה. לכאורה מתבקש שתפילה תהיה רצינית ומדויקת, ומליצות אלו נדמות לי כקריצה קלה.

.

אציין שבכל קריאת אשכול כיוצא בזה זה מפריע לי כל פעם מחדש, כאילו עושים כאן מעין התבדחות קלה עם כבודם של קדמונים שרפי מעלה, לכאורה מתבקש שהדיבור על רבנן קשישאי (דוגמת רבינו הרב חיד"א זיע"א) יהיה רציני ומדויק, והתבטאויות פומביות אלו נדמות לי כקריצה קלה.

מצאוני הנוטרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני...

(ואל תשיבוני ש..., כי גם זו...)

.

אמר ריש לקיש, רבנן לא צריכי נטירותא.

ב"ב ז,ב.