במענה ע"ד דשאילנא קדמיכון זה מזמן, והוא במ"ש בסידור תהלת ה' וכן הוא בסידור תורה אור... אשר בהדלקת נרות של שבת הנוסח הוא נר של שבת קדש, מאין המקור להוסיף התיבה קדש?
מענה, הנה לע"ע לא מצאתי מקור ע"ז..."
גימפעל כתב:גם לפי נוסח חב"ד ביו"ט למשל אומרים של שבת ויו"ט, ואין אומרים של שבת קודש ויו"ט.
גבול ים כתב:נרות בלשון רבים?
גימפעל כתב:יש אימרה כזו גם בנוסח של על המחייה ועל הכלכלה,
אך מה עם דין ענית אמן.
סעדיה כתב:גימפעל כתב:גם לפי נוסח חב"ד ביו"ט למשל אומרים של שבת ויו"ט, ואין אומרים של שבת קודש ויו"ט.
כשמברכים אחרי המצוה (כבהדלקת נר שבת) אין מניעה להוסיף תיבה אחרי גמר הברכה שהרי אין כאן חשש הפסק,
משא"כ כשחל ביו"ט הרי עוד לא נגמר הברכה.
ב) במענה ע"ד דשאילנא קדמיכון זה מזמן, והוא במ"ש בסידור תהלת ה' וכן בסידור תורה אור הנדפס בארצה"ב משנת תש"א והועתק ג"כ בלוח תומכי תמימים, אשר בהדלקת נרות של שבת הנוסח הוא: נר של שבת קדש, מאין המקור להוסיף התיבה קדש?
מענה: הנה לע"ע לא מצאתי מקור ע"ז, ולי נראה שאין זה מעיקר הנוסח, והוכחתי ע"ז הוא כי במקום שיש חשש הפסק משמיטים תיבת קדש, עיי"ש בנוסח הדלקת נרות דשבת ויו"ט, ומה ש(במקום שאין חשש הפסק) מוסיפין תיבת קדש, כן מברכת חמותי הרבנית שליט"א והוא בקבלה מהדורות שלפני' ובטח נהגו כן דור אחר דור בבית נשיאינו, וידוע מ"ש בתשובות הרשב"א הובא בשו"ת השיב משה סי' י"ג, דאין לדחות קבלה שיש ביד נשים הזקנות מבני עמנו, מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו.
יבנה כתב:במכתב נכתב "חשש" הפסק, ולא הפסק ממש. ולא נחלק על הגמ' ברכות שנפסק בשו"ע קס"ז ו', או על השו"ע שמתיר לדרוש מענייני המגילה בתוך קריאת המגילה תר"צ ס' י"ג ,ובשעה"צ שם ס"ק מ"ג כתב דבעניינו של יום לא חשיב הפסק כלל. ובשעה"צ שם ס"ק נ"ז הביא מהמ"א בשם הלבוש לומר בכל המן ושם רשעים ירקב. כ"ש תוספת לשון בברכה לא הוי הפסק.
ומש"כ בשם הרשב"א הוא בעייתי וכבר נידון viewtopic.php?p=73882#p73882
וגביל לתורי וכדו' הוא "צורך" האכילה ולא "מענין" האכילה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים