בעבר נתקלתי באימרה של הרמב"ם כמדומני (או של חובת הלבבות או רס"ג) שאומרת "שאנשים שיש להם קושייה מיישבים את הקושיא על ידי קושייה יותר חזקה" כלומר הוא קובל על כך שהתשובות הם לפעמים קושיות יותר מהקושיא עצמה.
אולי הלשון הוא "מחליפים זרות בזרות" או משהוא בסגנון. אשמח מי שיחזר לי אבידתי.