מחליפים זרות בזרות- אופי התשובות הניתנות

[מן המרחב]

בעבר נתקלתי באימרה של הרמב"ם כמדומני (או של חובת הלבבות או רס"ג) שאומרת "שאנשים שיש להם קושייה מיישבים את הקושיא על ידי קושייה יותר חזקה" כלומר הוא קובל על כך שהתשובות הם לפעמים קושיות יותר מהקושיא עצמה.

אולי הלשון הוא "מחליפים זרות בזרות" או משהוא בסגנון. אשמח מי שיחזר לי אבידתי.

[מה שנכון נכון]

קצת כעי"ז בהקד' סהמ"צ גבי מנין בה"ג.

[מן המרחב]

כעת מצאתי משהוא דומה:

בהקדמת המורה הוא מסביר מדוע הוא לא כתב ספר שמבאר את המשלים באגדת חז"ל וכותב (לפי תרגום מוה"ק)

"לפי שראיתי שאם אבאר במשלים ואסתיר מה שראוי להסתיר, הרי לא יצאנו מן ההנחה הראשונה, וכאלו החלפנו דבר בדבר ממין אחד"

ולפי התרגום הישן:

"מחליפים איש באיש ממין אחד".

אבל לא לזה כוונתי

[מן המרחב]

נעזרתי באחד ששמעתי שהוא מומחה למורה נבוכים מר אלי נגר, ובאמת אמר לי את המקור

ספר מורה הנבוכים חלק א פרק עד

וזה דרך מופלא שהוא באר הדבר הנעלם במה שהוא יותר נעלם ממנו, ובזה יאמר באמת המשל המפורסם אצל הערביים, ערביך ערבא צריך,

כמו כן ציין בפני שיש גם בחלק א' עו, ובחלק ג לא. שם לא מצאתי

[לבי במערב]

בח"א פע"ו (תרגום רשב"ת):

אלו המעינים ומה שקרה להם ומהם שהם כבורח מן הרמץ אל האש.

[דמשק]

משמרת הבית (ב"ד עמ' כה.)

[מן המרחב]

בח"א פע"ו (תרגום רשב"ת):

אלו המעינים ומה שקרה להם ומהם שהם כבורח מן הרמץ אל האש.

תודה