אני מחפש מקורות בחז"ל ובקדמונים שבעת שהעדים היו מעידים את עדותם לפני הדיינים בבית דין, היו מפחידים ומאיימים עליהם, כגון שהיו תוקעין בשופר והיו מדליקים נרות ומחשיכים החדר, והיו הדיינים לובשים טלית [עי' שו"ע חו"מ סי' ה ס"ה].
זכור לי כרגע רק הא דסנהדרין (כט, א) כיצד מאיימין על העדים, שע"י עדות שקר מגיע דבר ורעב לעולם, וסהדי שיקרא אאגרוהי זילא.
אך אני מחפש מקורות שגם עשות להם הפחדות צדדיות – כגון קול שופר ונרות וכדומה, כדי שיירתעו ויהיה להם אימה מהדיינים ולא ישקרו. או שבכלל זה לא נאמר על 'עדות' אלא רק על 'שבועה'?
האם זכור לחברים מקורות לזה?