תרשישי כתב:כתב בפרישה (או"ח סי' רח"צ סק"ג) בשם ירושלמי שיש להסתכל בצפורנים בהבדלה 'כי זוכרים על צפרניו של אדם הראשון' עכ"ל.
דבר זה ידוע מהזוה"ק (הקדמת התיקונים דף י' ע"א), ובמרדכי (ריש פ"ק דיומא), אך לא מצאתיו בתלמוד ירושלמי, אשמח אם אחד מחכמי הפורום יראה את מקומו.
בראבי"ה [אפטוביצר] ח"ב עמוד 246 מובאת כל תשובת הגאונים שהביא המרדכי [עיי"ש בהערת המהדיר בתחילת התשובה, לדיון בכל המקבילות], ומובא שם מהבבלי והירושלמי רק שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו [ובזה מסביר מדוע מסתכלים על הציפורנים, כדי ליהנות מבוהק האור של ההבדלה], ע"כ. שהוא מה שכתב המרדכי בתחילת דבריו כשהביא תשובה זו, וכלומר שהתוספת שהמשיך מיד המרדכי שאף זוכרים על ציפורניו של אדה"ר היא מהמרדכי [אי נמי הוכנסה בטעות מגליון הספר מדברי המרדכי או מגיה אחר, אי נמי מנוסח תשובת הגאונים כפי שהיתה לפני המרדכי, ובכל מקרה -] ולא מהירושלמי. וכתב על זה המהדיר בהערה 12 שם שהפרישה טעה להבין בדברי המרדכי שגם תוספת זו היא מהירושלמי, ולא היא. עכ"ד, וצוינה הערה זו בהגהות והערות בטור שירת דבורה על דברי הפרישה הנ"ל.
[יש כאן נקודה מעניינת. אפטוביצר הוא זה שטען שלראשוני אשכנז הראבי"ה ועוד היה "ספר ירושלמי" שהיה "כתב יד שיש בו נוסח מעובד של הירושלמי, עם הוספות מהבבלי, ממדרשים שונים וממקורות נוספים, והרבה פעמים שהראבי"ה וראשונים אחרים מזכירים בדבריהם "ירושלמי", נתכוונו לספר זה ולא לתלמוד ירושלמי" (ויקיפדיה שהביא הרב יבנה). אבל כאן אפטוביצר לא מעלה אפשרות שמקור התוספת הזו הוא מאותו ירושלמי, והסיבה: כי זו תשובת הגאונים מבבל, והראבי"ה בעצמו מצטט אותה כלשונה שבמדרכי - בלי משפט נוסף זה].עוד יש להוסיף, דבפרקי דרבי אליעזר פ"כ [ציין אליו הראבי"ה פסחים סימן תקכג, ובב"י סימן רחצ, והובא בטור בסימן רצו] איתא שסדר ההבדלה הוא כמו שעשה אדה"ר, שפשט ידו אל האש והחזיר ידו מן האש, וממשיך הפרקדר"א שכשאדם מקרב ידו אל האש במוצאי שבת יביט בציפורנים שהן לבנות מן הגוף. וא"כ במדרש [ארץ ישראלי] זה יש מקור לקירוב היד [דוקא] לאש כדי שיאותו לאורו, ובסמוך לזה שיביט אז בציפורנים, ומוזכר שכללות האופן הזה הוא כי כך עשה אדה"ר. א"כ משם יש עכ"פ
יסוד לדברי המרדכי, וכמדומה שמצוי אצל הקדמונים לקרוא למדרש ארץ ישראלי - "ירושלמי".
עוד השווה את דברי הפרקדר"א הנ"ל לדבריו בפי"ד: "מה היה לבושו של אדם הראשון? עור של ציפורן וענן כבוד מכוסה עליו". א"כ אולי כוונת הפרקדר"א בפ"כ "שהן לבנות מן הגוף" אינו רק שעי"ז תהיה הבחנה בין הגוף לציפורן לאור הנר, אלא אולי רומז לדבריו בפי"ד שלבוש הציפורן היה לבוש כבוד ויקר לאדה"ר, והיינו כי הוא לבן מן הגוף. ואם כנים הדברים נתחזק בזה עוד יותר היסוד לדברי המרדכי ממדרש זה.