פורום אוצר החכמה

הפשוט בפשטותו כתב:[לא שהבנתי את משמעות השם 'בקרו טלה', אבל מניח אני שמדובר ביחודים גדולים...]

שייף נפיק כתב:קדושת לוי שאחשורוש ראה בחלומו שרוצים להרוג את בעלה של אסתר והכוונה באמת היתה למרדכי לכן היה החלום אמת

שבענו מטובך כתב:במס' ב"ב קנז ע"ב מובא "אמר רבינא: מהדורא קמא דרב אשי אמר לן: ראשון קנה. מהדורא בתרא דרב אשי אמר לן: יחלוקו".
מי מרבותינו הגאונים או הראשונים פירשו את ענין מהדו"ק ומהדו"ב דרב אשי - שהוא ערך וסידר את התלמוד פעמיים?
[לדברי רב האי גאון ורב חננאל, אין ענינו לעריכת התלמוד, אלא שרב אשי לימד בישיבתו פעמיים את כל סדרי המשנה, כמובן עם השמועות שקיבל מרבותיו האמוראים.]

שברי לוחות כתב:חפש נא בפורום "מהדורא קמא דרב אשי"

שבענו מטובך כתב:

שברי לוחות כתב:חפש נא בפורום "מהדורא קמא דרב אשי"

ייש"כ.
עשיתי כדבריך ומצאתי את זה. אבל לא ראיתי שם התיחסות ישירה לשאלה ששאלתי.

שברי לוחות כתב:יש גם את זה viewtopic.php?f=7&t=10675&p=102481&hilit=%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90+%D7%93%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A9%D7%99#p102481

הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי, שמתייחס בספרו "דורות הראשונים" לשאלת יצירת התלמוד, חולק על הנחה זו מכל וכל, וטוען שהיא חסרת בסיס. לדבריו, הרעיון של כתיבת הש"ס בשתי מהדורות לא עלה על דעת אף קדמון ואיש מן הראשונים אינו מפרש כך את עניין המהדורות של רב אשי.

ועוד אמרו בענין הקרבנות, דברית כרותה, דאנון מלאכין דמדכרין חובה לאבאשא לה לא יכלין למעבד לה אלא טיבו, וכלהו ידכרון לה לטב. ובעדנא דיארע מותנא בבני נשא קימא אתגזר וכרוזא אעבר על כל חילא דשמיא, דאי יעלון בנוהי בארעא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ויימרון ברעות נפשא ולבא ענינא דקטרת בסמין, דיבטל מותנא מניהו. עין רואה גדל תועלת למוד הקרבנות וסדר פטום הקטרת

תם מה הוא אומר כתב:בספר פלא יועץ ערך קרבנות כתוב:

ועוד אמרו בענין הקרבנות, דברית כרותה, דאנון מלאכין דמדכרין חובה לאבאשא לה לא יכלין למעבד לה אלא טיבו, וכלהו ידכרון לה לטב. ובעדנא דיארע מותנא בבני נשא קימא אתגזר וכרוזא אעבר על כל חילא דשמיא, דאי יעלון בנוהי בארעא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ויימרון ברעות נפשא ולבא ענינא דקטרת בסמין, דיבטל מותנא מניהו. עין רואה גדל תועלת למוד הקרבנות וסדר פטום הקטרת

הידוע היכן מקור הדברים?

אספקלריא כתב:

תם מה הוא אומר כתב:בספר פלא יועץ ערך קרבנות כתוב:

ועוד אמרו בענין הקרבנות, דברית כרותה, דאנון מלאכין דמדכרין חובה לאבאשא לה לא יכלין למעבד לה אלא טיבו, וכלהו ידכרון לה לטב. ובעדנא דיארע מותנא בבני נשא קימא אתגזר וכרוזא אעבר על כל חילא דשמיא, דאי יעלון בנוהי בארעא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ויימרון ברעות נפשא ולבא ענינא דקטרת בסמין, דיבטל מותנא מניהו. עין רואה גדל תועלת למוד הקרבנות וסדר פטום הקטרת

הידוע היכן מקור הדברים?

זוה"ק וירא ק' ע"א (מדרש הנעלם).

ידוע כמה מאמרי רבותינו ז"ל שאמרו (??) שקריאת הקרבנות חשוב מאד לפני המקום ומעלה עליהם כאלו נבנה מקדש בימיהם, וכאלו הקריבו כל הקרבנות

הוד_והדר כתב:בעזר הוי"ה יתב"ש אנו מכינים לדפוס מהדורא חדשה של הגדה מדרש בחדוש עם קרוב למאה הוספות חדשות מכת"י, נשאר כמה דברים ספורים שלא מצאתי להם מקור. אם יש ביד מי אחד מחברנו פתרון, אשמח מאוד לשמוע. חלק מהדברים יש לנו ציונים, אבל אינם בטוחים אם זה הציון הכי טוב. נא לציין רק ציונים מוקדמים, המחבר נפטר בשנת תי"ט.

א. היו המצרים דוחקים את ישראל למהר מלאכתם, כמו שנאמר (שמות ה, יג): 'והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו'. והיו דומים להם כדובים ואריות (ראה ש"ך עה"ת פרשת וארא), ומצווים להם כמה מלאכות בפעם אחת.

ב. ולזה אמר פרעה: 'לא ידעתי את ה'' (שמות ה, ב), ואמר (יחזקאל כט, ג): 'לי יאורי ואני עשיתני', שכל הדברים האלה הושמו בפיו מהכח השולט עליו.

ג. נלחם להם. 'להם' - לאותם שבאו ללחום בארץ מצרים, כי הוא יתברך בסיועם. וזה, כי כשראו האומות אשר סביבות מצרים היות המצרים נרדפים מהמערכות, נאספו ובאו לבוז את העיר.

ד. והים הזה [דהיינו יום סוף] הוא המכוון ל'ים כנרת', והוא נקרא 'ים סוף', כי שם כל דבר נאסף ונאבד.

ה. לסוף גזר פרעה שלא יניחום [לישראל] לשתות [מים, בעת אשר עבד עליהם בפרך].

ו. ובמכה הזאת [דהיינו כינים] לא יכלו החרטומים לשלוט, כי השפעתם באה משם.

ז.אחר כך הכה דעתם במכת הברד, אשר היה כלול מאש ומים, כמו הדעת בקדושה הכולל חסדים וגבורות, וכן בדעת קלוש של הקלפה יש דין וחסד, והכניעוֹ בברד, דכתיב ביה (שמות ט, כד): 'ואש מתלקחת בתוך הברד'.

ח. אחר כך עלה לבינתו, והכניעה במכת הארבה, כי מבינה בא ריבוי כל הדברים.

ט. וביצת אווז היא קשה להתבשל יותר מכלן.

י. ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, משיב להם במשל וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן.

יא. ומשנולד משה הכבידו העבודה עליהם, כי בטלו גזרת 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו'. - מצאתי בפרד"א פמ"ח.

יב. והיה זה צער מתחולל למצרים, כי שמו בטחונם בו, כי אין מלכות נוצחת אלא מכח שרו של עשו הוא ס"מ הרשע זה.

יג. קל וחומר מחנותו של בשם (ראה מדרש משלי פי"ג, טז), ומעיר שעובר בה הקיסר, שמטיב למלון אשר לן שם.

יד. ובמה הראו חמוצם, במה שגרשום ממצרים, והיה להם לצאת עמם כמו שעשו הערב רב, שעם היות כי עשו הרע בעיני ה' בעשיית העגל, אין לומר שמוטב היה להם אילו לא יצאו, כי עדיין זכות נשמר להם על כי נכללו בקדושה.

טו. גבעות כבני צאן. דרך הטלאים לדלג ולרוץ מעט, ואחר כך לחזור אצל אמם. כך היו ההרים והגבעות שמחים כשנכנסו ישראל בארץ כנען.

טז. הקושי שהוצרך אל קריעת ים סוף אינו בקיעת המים, כי הנה אליהו זכור לטוב בקע הנהר באדרתו (מלכים ב ב, ט), וכן חסידים רבים תנאים ואמוראים עשו כיוצא בו (ראה יהושע, פרק ג. חולין ז, א). אבל היה דחיית הקלפה אל נוקבא דתהומא רבא.

דרופתקי דאורייתא כתב:מה המקור לזה שאדם שנזהר 40 יום מדברים בטלים יזכה לזוה"ק?
והאם ידוע לאי מי מקור למעשה (עם מי מגדול"י??) שבא אליו אחד שעשה זאת ולא זכה לרוה"ק.. וא"ל שהדברים בטלים שלו זה התפלה שלו, כי הוא מתפלל בלי הבנה..
תודה מראש למסייעים.

תם מה הוא אומר כתב:עוד כתוב שם בפלא יועץ בהתחלה

ידוע כמה מאמרי רבותינו ז"ל שאמרו (??) שקריאת הקרבנות חשוב מאד לפני המקום ומעלה עליהם כאלו נבנה מקדש בימיהם, וכאלו הקריבו כל הקרבנות

במהדורות החדשות ציינו לויק"ר פ"ג, ולפו"ר לא מצאתי, וצ"ב.

ארזי הלבנון כתב:היכן המקור לאיסור נישואין אחות עם אח הבעל אף לאחר מותו (בשונה מנישואי בעל עם אחות אשתו לאחר שנפטרה)?

עזריאל ברגר כתב:

ארזי הלבנון כתב:היכן המקור לאיסור נישואין אחות עם אח הבעל אף לאחר מותו (בשונה מנישואי בעל עם אחות אשתו לאחר שנפטרה)?

כל מסכת יבמות מלאה בזה...

ארזי הלבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:

ארזי הלבנון כתב:היכן המקור לאיסור נישואין אחות עם אח הבעל אף לאחר מותו (בשונה מנישואי בעל עם אחות אשתו לאחר שנפטרה)?

כל מסכת יבמות מלאה בזה...

כן, כהנחות כאלה ואחרות שהן ודאי הלכתיות, אך אני צריך מקור בש"ס (גם רמב"ם יכול להיות טוב) שההנחה הזו כתובה בה בצורה קצרה ופסוקה.

שבענו מטובך כתב:

שברי לוחות כתב:יש גם את זה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 99#p102481

ייש"כ גדול.
מצאתי כתוב שם:

הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי, שמתייחס בספרו "דורות הראשונים" לשאלת יצירת התלמוד, חולק על הנחה זו מכל וכל, וטוען שהיא חסרת בסיס. לדבריו, הרעיון של כתיבת הש"ס בשתי מהדורות לא עלה על דעת אף קדמון ואיש מן הראשונים אינו מפרש כך את עניין המהדורות של רב אשי.

האם זה אמת שאין קדמון שמפרש כך את ענין המהדורות של רב אשי?

ישראליק כתב:בן יהוידע מגילה יא ע"א:
ודאי לא הגיעה מלכות אחשורוש באירופא ואפריקא וג'ינא וכש"כ שלא הגיעה לארץ אמריכאן שלא נגלית עדיין"
ועיין מש"כ הגאון החיד"א ז"ל בספרו לב דוד פרק כ"ט, ובספרו נחל אשכול אסתר, ט.

פרנצויז כתב:

ישראליק כתב:בן יהוידע מגילה יא ע"א:
ודאי לא הגיעה מלכות אחשורוש באירופא ואפריקא וג'ינא וכש"כ שלא הגיעה לארץ אמריכאן שלא נגלית עדיין"
ועיין מש"כ הגאון החיד"א ז"ל בספרו לב דוד פרק כ"ט, ובספרו נחל אשכול אסתר, ט.

ועיין עוד מש"כ מרן החיד"א בדברים אחדים דרוש ג' (עמ' לג), ד"ה וזה כונת, והוא מביא כמקור לענין זה דרשות מהרימ"ט [= צפנת פענח].

מי שירש ס"ת שהי' מוטעה מאד ונתן הרבה מעות לתקנו ורצה להחזירו לבית הכנסת, יש לעשות סדר משירות ופסוקים הנהוג לומר בנותן ס"ת מחדש. אבל אין להוליכה לביהמ"ד ע"י תופים ובמחולות.

כן הורה הגר"ש וואזנער שליט"א שיאמרו המזמורים הנוהגים לומר בעת הכנסת ס"ת להיכל, ולעשות סעודה לגמרה של תורה. אבל אין להוליכה בחוץ בתופים ובמחולות, מפני גניבת דעת הבריות שיחשבו שמוליכים ס"ת חדש ממש, וגם הסעודה יצמצמו מעט, עכ"ד.

פרנצויז כתב:ועיין עוד מש"כ מרן החיד"א בדברים אחדים דרוש ג' (עמ' לג), ד"ה וזה כונת, והוא מביא כמקור לענין זה דרשות מהרימ"ט [= צפנת פענח].

משה דוויק כתב:לא מזמן אמר בשיעורו שזה היה עונש ללכת למוסיאוף ולמחוק.