שירת 'ימים על ימי מלך תוסיף'-מקור

[מגיב ומניב]

בחזקוני בפרשתינו עה"פ (יז,כ): למען יאריך ימים על ממלכתו, וז"ל: לפי שהרבנות מקברת את בעליה צריך הוא לדבר שיאריך ימים, ומטעם זה אומרין יחי המלך בשעה שמעמידין מלך.

אולי בטעם זה הורתו ולידתו של המנהג לשורר למלכי-מרנן ורבנן שליט"א שירת ימים על ימי מלך וכל כיו"ב?

[חכם באשי]

אולי יותר פשוט, על-פי הפתגם 'מאן מלכי רבנן' (ע"פ גיטין סב)

[מור]

ומנא לכם, רבותי, שצריך 'מקור'?
מדוע לא נימא בפשיטות שהענין הוא הוראת כבוד ותו לא, ולכן שרים העם שיר ששרים למלך, אך לא טמונה פה כוונה כזו או אחרת. והלא מצינו שמשוררים גם "יפרח בימיו צדיק", או "צהלי ורוני יושבת ציון", או "שאו שערים ראשיכם" (עד שיצאו חוצץ נגד שירת שאו שערים) וכו' וכו', נהרא נהרא ופשטיה, אטו עכשיו נלך ונחפש מקור לכך שתלמידי החכמים קרויין 'צדיקים', או 'גדולים', ויש לשורר לכבודם מעין הענין?
אלא הענין הוא כאמור, שכל אחד מרגיש שהת"ח הוא צדיק וגדול, וה"ה הוא מרגיש שהת"ח בחינת 'מלך' מצד כבודו, (ובפרט אי מיירי במנהיג, או ראש ישיבה, ש'מולך' על ממלכה כזו או אחרת), וממילא התאימו שיר לפי הענין.

[גלילי]

להרבה מנהגים נמצאו מקורות [וכמובן שלהרבה גם לא נמצאו ולא ימצאו].
הנח להם לישראל, אם לאו נביאים הם בני נביאים הם...

[שמואל ברמה]

כמדומני שעד הכנסייה הגדולה לפני כשלושים שנה היו שרים רק שאו שערים
ובכנסייה התחילו לשיר ימים לאסיפת כל גדולי הדור ומאז נכנס המנהג הזה עד שיש כאלה שאם לא שרים להם "ימים" אין ימיהם ימים

[נהנה מהאוצר]

האם זה התחיל בכנסיה הגדולה, או בבניני האומה תשמ"ט?

עכ"פ כמילתא דבדיחותא אומרים שאחד הגדולים אמר שיש הבדל מהותי בשירים ששרו בזמן שהוא היה חתן לשירים ששרים היום, שפעם שרו עוד ישמע ועוד מיני שירים רבים ושונים, והיום בכל החתונות שהוא נכנס שרים רק שיר אחד

ימים על ימי מלך וכו'

[בדרך רבותינו]

גם לי היה ידוע שזה התחיל משירת ה"ימים" המפוסמת לגראמ"מ שך, והפך לשיר הקבוע.

[מ אלישע]

שמעתי ע''ד הסוד,
לכוןן בזה ( בפרט בחתונה) להמשיך אריכות ימים למלכות,

[חרט]

בסרט ביקורו של ר' יואליש מסטאמר בארץ ישראל, הקהל משורר "ימים" (בשינוי קל מהמוכר כיום).
ביקורו האחרון בארץ היה בשנת תשכ"ה.
בציבור הליטאי נכנס שיר זה אכן בתשמ"ט ע"י המנחה (שהוא ממוצא חסידי ועם סממנים חסידיים עד היום...).

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש תשובה ביחו"ד על זה כמדומני מבחינה הלכתית.

[מענה איש]

השיר קדום יותר
מלחין השיר הוא האדמו''ר מסקולען זצ"ל.
וע"פ ויקי השיר הולחן על ידו לכבוד האדמו''ר מפאשקן בעת שביקר בביתו ביום הולדת.

[פנחסויפלל]

בציבור הליטאי נכנס שיר זה אכן בתשמ"ט ע"י המנחה (שהוא ממוצא חסידי ועם סממנים חסידיים עד היום...).

כמובן שלא המנחה החליט את זה. אמר לי אחד מגדולי הרה"י שהיה בין האחראים אז על הכל. שהדבר התגלגל בכלל מיוזמה של חסיד גור... כמדו' הרב שרנסקי. הוא אמר להם [לאנשי דגל, כנראה הם עדיין היו באיזו ידידות] שמ'כנס' לא יוצא כלום, צריך שיהיה איזה רגע מכונן וכיו"ב שיישאר ויצרב בתודעה. ואז הוא הציע שהרב שך יכנס ישירו 'שאו שערים' הרבה זמן וכו'. אבל מכיון שהרב שך לא סבל ששרים את השיר הזה שמופנה בעצם להי"ת, הם החליפו את זה ב'ימים'. ואז המנחה הי"ב שליט"א אכן פצח ב'ימים' והשאר היסטוריה.

[מוטוש]

האם זה התחיל בכנסיה הגדולה, או בבניני האומה תשמ"ט?

עכ"פ כמילתא דבדיחותא אומרים שאחד הגדולים אמר שיש הבדל מהותי בשירים ששרו בזמן שהוא היה חתן לשירים ששרים היום, שפעם שרו עוד ישמע ועוד מיני שירים רבים ושונים, והיום בכל החתונות שהוא נכנס שרים רק שיר אחד

ימים על ימי מלך וכו'

אמר את זה ר' חיים קנייבסקי!