מקור האמרה: "קריאה מעורר הזמן"

[מחולת המחנים]

מצאנו הרבה בספרי חסידות שמדברים שכמו שהזמן מעורר הקריאה, ולכן בימי המועדים קוראים התורה בעניני היום, כמו כן קריאת התורה של פרשת השבוע מעורר הזמן.
היו שהוסיפו על פי זה ששב"ק פרשת בא היא בבחינת יו"ט ראשון של פסח - יציאת מצרים, ופרשת בשלח היא בבחינת שביעי של פסח - קריעת ים סוף, ופרשת יתרו בבחינת חג השבועות - קבלת התורה, וכן על זה הדרך פרשיות השובבי"ם ועוד.

ראיתי שמציינים מקורו טהור לקדושת לוי, ולא מצאתי מקומו, ושאלתי ידען אחד ואמר לי שמקור הדברים הוא בשל"ה הק' וג"כ למ"מ.

[לומד_בישיבה]

תכלה שנה וקללותיה כמבואר בגמ' - ומידה טובה לא כל שכן.
גם עצם העניין שהקפידו שלא לעלות לתורה בתוכחה משמע שהקריאה מעורר. ואפשר יש להוכיח גם מזה שהקפידו למכור את הברכות כמו המלאך ויתן לך ועוד.
---
ואפשר שזה מעורר רק למי שעולה בתורה.
כתבתי בדרך האפשר.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
בספר היכל הבעש"ט כ"ח עמוד ס"ג מהספר יש מאמר נכבד בעניין זה, וזה מתוכו:

היכל הבעשט כח.JPG (99.03 KiB) נצפה 4877 פעמים

ובספר בוצינא דנהורא מהרבי ר' ברוך עמוד 25 באוצר:

בוצינא דנהורא עמוד 25.JPG (48.4 KiB) נצפה 4877 פעמים

ועוד בקובץ בית אהרן וישראל:

קובץ בית אהרן וישראל עב עמוד 99.JPG (37.75 KiB) נצפה 4877 פעמים

[לבב]

האם תוכל להביא את המאמר ההוא בשלמותו?

[קולמוס הסופר]

האם תוכל להביא את המאמר ההוא בשלמותו?

הקריאה מעוררת הזמן והעניין.PDF

(1.81 MiB) הורד 883 פעמים

[לבב]

תודה גדולה.
המאמר הזה פותח עם ענינים של זהב. ובדקתי וראיתי כי הכותב מביא את כל המאמר הזה בתחילת ספרו המעניין 'נחמדים מזהב'

[נחומצ'ה]

כל המושג של ימי השובבי"ם, על פי האריז"ל, גם תלוי בזה [גלות מצרים וכו']

[יוסף חיים אוהב ציון]

נכתב בזה בעבר בפורום.

[בקרו טלה]

מענין פרשת יתרו קבלת התורה ד"ה והר סיני עשן

[יוסף חיים אוהב ציון]

מענין פרשת יתרו קבלת התורה

וכן הוא באמרי אמת (לובלין) בפרשתן.

[גימפעל]

מענין פרשת יתרו קבלת התורה

וכן הוא באמרי אמת (לובלין) בפרשתן.

לא מצאתי בלובלין את עיקר הרעיון שמובא באמרי יוסף שביתרו זה דרגה יותר גבוהה משבועות.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מענין פרשת יתרו קבלת התורה

וכן הוא באמרי אמת (לובלין) בפרשתן.

לא מצאתי בלובלין את עיקר הרעיון שמובא באמרי יוסף שביתרו זה דרגה יותר גבוהה משבועות.

נתכונתי שהקריאה מעוררת רפואה כמו בזמן מת"ת.

[נחומצ'ה]

מעניין שטעם תענית אסתר, הוא להיפך.
היינו, ה'זמן' מעורר ה'קריאה'.
[כידוע שאין ענין ביום י"ג בדווקא אלא שביום זה היה מלחמה, ודרך בנ"י להתפלל ביום המלחמה]

[כדכד]

זה לא קשור לכאן
הנושא הנדון כאן הוא שכשקוראים תורה בפרשה מסויימת על הסדר מתעורר הענין עליו קוראים