פורום אוצר החכמה

מצאנו הרבה בספרי חסידות שמדברים שכמו שהזמן מעורר הקריאה, ולכן בימי המועדים קוראים התורה בעניני היום, כמו כן קריאת התורה של פרשת השבוע מעורר הזמן.
היו שהוסיפו על פי זה ששב"ק פרשת בא היא בבחינת יו"ט ראשון של פסח - יציאת מצרים, ופרשת בשלח היא בבחינת שביעי של פסח - קריעת ים סוף, ופרשת יתרו בבחינת חג השבועות - קבלת התורה, וכן על זה הדרך פרשיות השובבי"ם ועוד.

ראיתי שמציינים מקורו טהור לקדושת לוי, ולא מצאתי מקומו, ושאלתי ידען אחד ואמר לי שמקור הדברים הוא בשל"ה הק' וג"כ למ"מ.

תכלה שנה וקללותיה כמבואר בגמ' - ומידה טובה לא כל שכן.
גם עצם העניין שהקפידו שלא לעלות לתורה בתוכחה משמע שהקריאה מעורר. ואפשר יש להוכיח גם מזה שהקפידו למכור את הברכות כמו המלאך ויתן לך ועוד.
---
ואפשר שזה מעורר רק למי שעולה בתורה.
כתבתי בדרך האפשר.

בס"ד
בספר היכל הבעש"ט כ"ח עמוד ס"ג מהספר יש מאמר נכבד בעניין זה, וזה מתוכו:

ובספר בוצינא דנהורא מהרבי ר' ברוך עמוד 25 באוצר:

ועוד בקובץ בית אהרן וישראל:

האם תוכל להביא את המאמר ההוא בשלמותו?

תודה גדולה.
המאמר הזה פותח עם ענינים של זהב. ובדקתי וראיתי כי הכותב מביא את כל המאמר הזה בתחילת ספרו המעניין 'נחמדים מזהב'

כל המושג של ימי השובבי"ם, על פי האריז"ל, גם תלוי בזה [גלות מצרים וכו']

נכתב בזה בעבר בפורום.

מענין פרשת יתרו קבלת התורה ד"ה והר סיני עשן

בקרו טלה כתב:מענין פרשת יתרו קבלת התורה

וכן הוא באמרי אמת (לובלין) בפרשתן.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

בקרו טלה כתב:מענין פרשת יתרו קבלת התורה

וכן הוא באמרי אמת (לובלין) בפרשתן.

לא מצאתי בלובלין את עיקר הרעיון שמובא באמרי יוסף שביתרו זה דרגה יותר גבוהה משבועות.

גימפעל כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

בקרו טלה כתב:מענין פרשת יתרו קבלת התורה

וכן הוא באמרי אמת (לובלין) בפרשתן.

לא מצאתי בלובלין את עיקר הרעיון שמובא באמרי יוסף שביתרו זה דרגה יותר גבוהה משבועות.

נתכונתי שהקריאה מעוררת רפואה כמו בזמן מת"ת.

מעניין שטעם תענית אסתר, הוא להיפך.
היינו, ה'זמן' מעורר ה'קריאה'.
[כידוע שאין ענין ביום י"ג בדווקא אלא שביום זה היה מלחמה, ודרך בנ"י להתפלל ביום המלחמה]

זה לא קשור לכאן
הנושא הנדון כאן הוא שכשקוראים תורה בפרשה מסויימת על הסדר מתעורר הענין עליו קוראים