מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקור לד"ת שקולטין ממלאך המות ורב חסדא /הגרא"ב פינקל זצ"ל

חיפושי מקורות וכדומה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

מקור לד"ת שקולטין ממלאך המות ורב חסדא /הגרא"ב פינקל זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יולי 26, 2014 10:52 pm

איתא במכות (י, א) א"ר יוחנן מנין לדברי תורה שהן קולטין, שנאמר את בצר במדבר (דברים ד, מג) וגו' וכתיב בתריה וזאת התורה (שם ד, מד) וכו'. ושם: מאי קולטין, ממלאך המות. כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה קא יכול שליחא דמלאכא דמותא למיקרב לגביה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא, סליק ויתיב אארזא דבי רב, פקע ארזא, ושתיק, ויכיל ליה.

והגרע"א בגליון הש"ס שם ציין לגמ' שבת (ל, ב), וכוונתו להעיר דבגמ' בשבת מצינו מעשה כזה ממש על דוד המלך, שהקב"ה אמר לדוד שימות בשבת, וכל יומא דשבתא [כל שבתות השנים] הוה יתיב וגריס כולי יומא [שלא יקרב מלאך המות אליו שהתורה מגינה ממות], ההוא יומא דבעי למינח נפשיה קם מלאך המות קמיה ולא יכיל ליה דלא הוה פסיק פומיה מגירסא, אמר מאי איעביד ליה, הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה, אתא מלאך המות סליק ובחיש באילני [מנענע המלאך באילנות להשמיע קול תימה], נפק למיחזי, הוה סליק בדרגא, איפחית דרגא מתותיה, ואישתיק, ונח נפשיה, ע"כ. ובאמת פליאה גדולה היא אמאי מייתי הש"ס מקור להא דדברי תורה קולטין רק ממעשה דאמורא רב חסדא, ולא מדוד המלך, [ובמהרש"א במכות שם כתב דהוה מצי נמי להביא עובדא דדוד המלך], וצ"ע.

והנראה לומר בזה [ושמעתי שכן ביאר הג"ר לייב בקשט ר"י דטרויט ומחשובי תלמידי מיר] דהנה איתא בחז"ל (במדבר רבה יד, יא ועוד) דאדם הראשון שני ימי חייו היו אלף שנים, וכאשר צפה בימי חייו של דוד שהם ג' שעות בלבד, פיחת מעצמו שבעים שנה ונתנם לדוד, ולכך אדם הראשון חי לבסוף תשע מאות ושלשים שנה. ונמצא דכאשר הגיע מלאך המות ליטול נשמתו של דוד המלך, לא היה זה מחמת חטא, אלא זה היה בתום שבעים שנה הללו מיום ליום, שנגמרה קצבתו שקיבל מאדם הראשון, ודוד לא היה אפילו מאלו שמתו בעטיו של נחש [כמו אביו ישי ובנו כלאב] אלא מעיקרו היה נפל, ורק זכה בחיים מאדם הראשון, וכשמלאו לו שבעים שנה, תמו חייו ללא שום דין עונש מיתה. ונראה דבזה פשוט דלימוד התורה הוא מרבה חיים (אבות ב, ז), כדכתיב (דברים ל, כ) 'כי היא חייך ואורך ימיך', וכמו שקיבל חיים מאדם הראשון, גם יכול היה לקבל תוספת חיים מן התורה.

אולם הסוגיא במכות איירי בענין אחר, כלפי מי שמחויב עונש מיתה דלא שייך אצלו הענין של מרבה תורה מרבה חיים, וכמו המחלל שבת דחייב סקילה, הרי ב"ד יוציאו אותו מתוך הסטנדר להמיתו ולא ימתינו שיסיים לימודו, שהרי כך עונשו 'ומעם מזבחי תקחנו למות' (שמות כא, יד), ובזה הוא שנתחדש דדברי תורה קולטין ממלאך המות דאפילו בא מלאך המות ליטול נשמתו בתורת עונש, מ"מ כאשר עוסק בתורה אזי דברי תורה קולטין, כמו עיר מקלט המצלת מעונש מיתה, וכדיליף לה רבי יוחנן שם מקרא ד"את בצר במדבר" (דברים ד, מג) שהיא עיר מקלט, וסמיך לה "וזאת התורה" (שם פסוק מד), דהתורה נמי מקלט היא ממלאך המות, וזה אשר הביאו בגמ' מכות מרב חסדא, שאף שלא היה מארבעה שמתו בעטיו של נחש, עכ"ז כל זמן שעסק בתורה לא יכול היה מלאך המות למיקרב לגביה, כי התורה מקלט היא ממלאך המות. [ושמעתי שהציע תירוץ זה על הערת הגרע"א קמיה דמרן הגרא"מ שך זצ"ל, ונהנה מאד והתבטא שיש לו חלישות הדעת שלא תירץ כן מעצמו].

והוסיף הגרא"ב פינקל זצ"ל שהדברים מבוארים בדברי רש"י בשבת שם שכתב גבי דוד המלך דגריס כולי יומא דשבתא שלא יקרב מלאך המות אליו שהתורה מגינה ממות כדאיתא בסוטה (כא, א) עכ"ל. ולכאו' יפלא אמאי לא הביא רש"י לסוגיא במכות הנ"ל דמבואר להדיא דדברי תורה קולטין מדרשא דזאת התורה על מעשה ממש כיו"ב אצל רב חסדא. אכן לפי הנ"ל דברי רש"י מאירים דגבי דוד המלך לא בעינן כלל להא דדברי תורה קולטין דמאחר ולא היה עליו עונש מיתה הרי פשיטא דתורה מרבה חיים ומגינה ממות, וזהו סוגית הגמ' בסוטה שם דתורה מגינה ממות, ורק אצל רב חסדא שהיה זה בתורת הצלה מעונש, נתחדש בזה דדברי תורה קולטין כדין עיר מקלט.

ויש לדייק שהיה שינוי בין דוד המלך שיצא לחוץ וירד במדריגות ושם מת, לבין רב חסדא שמת במקומו, ולהנ"ל יש לומר שאצל דוד שלא היה זה מחמת עונש, א"כ כל זמן שנמצא במקום לימודו, יש לו עדיין את הזכות של תורה מרבה חיים, ורק משום שהוציאו מלאך המות מחוץ למקום לימודו ע"י שהשמיע קול תימה באילנות, שוב הועיל גם מה ששתיק בחוץ מגירסתו בכדי להמיתו, אבל רב חסדא שהיה זה בתורת עונש, א"כ ברגע שפסק פומיה מגירסא ופקע מיניה גדר עיר מקלט, שוב יש בכוחו של המלאך המות ליטול את נשמתו אף במקום תורה ומעם מזבחי תקחנו למות, ועל כן פקע ארזא, ושתיק, ויכיל ליה .

עושה חדשות
הודעות: 12561
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מקור לד"ת שקולטין ממלאך המות ורב חסדא /הגרא"ב פינקל זצ"ל

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 16, 2021 1:45 pm

ערוך לנר מסכת מכות דף י עמוד א
בגמרא כי הא דרב חסדא. ק"ל, למה הביא מהא דרב חסדא ולא הביא ראי' מהא דדוד המלך הקדוש דאמרינן בשבת (ל ב) ג"כ כי האי גוונא דנאמר לדוד שימות בשבת והי' גריס כל יום שבת דלא יכיל לי' מלאך המות ע"ש, הרי דמוכח ג"כ דהתורה קולטת ממלאך המות. וי"ל, כיון דרצה להוכיח מוזאת התורה דהתורה קולטת כמו שש ערי מקלט, ולעיל אמרינן דשש ערי מקלט קולטים בין לדעת בין שלא לדעת, ולכן לא היה יכול להוכיח מהא דדוד דהוא הי' יודע דהוא בסכנת מות ולמד ע"מ להנצל כדאמרינן שם וה"ל כקליטה לדעת. אבל מהא דרב חסדא מוכיח שפיר, דהרי רב חסדא לא ידע שהגיע זמנו למות שישב בבית המדרש ולמד ואעפ"כ נצול ע"י התורה, הרי מוכח שפיר דהתורה קולטת שלא לדעת כמו ערי מקלט:


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים