איש ואשה צריכים להיות מנוגדים בטבעם

[שבט מוסר]

כך רווחת הדיעה.
האם יש מקור לזה?
האם זה צורך גשמי או רוחני?

[מה שנכון נכון]

ראה בהעמ"ד עה"פ אעשה לו עזר כנגדו בהרחב דבר.

[יאיר]

כך רווחת הדיעה.
האם יש מקור לזה?
האם זה צורך גשמי או רוחני?

ודאי רוחני. (וגם גשמי ע"ע עבודת פרך במצרים, כל' יש עבודות בית ו/או פרנסה המתאימות רק לגברים ולהיפך).

הגר"א כותב שהאיש בבחינת תורה שבכתב (יותר בבחינת 'דין' וכדומה 'מות יומת' חוכו' והאישה בבחינת תורה שבע"פ, למרות שאני מכיר בתים שזה הפוך) וצריך את שניהם לחינוך ילדים מוצלח וכידוע (ואפילו המחקרים של הגויים מבינים ומסכימים עם זה).

[תוכן]

כך רווחת הדיעה.
האם יש מקור לזה?
האם זה צורך גשמי או רוחני?

ודאי רוחני. (וגם גשמי ע"ע עבודת פרך במצרים, כל' יש עבודות בית ו/או פרנסה המתאימות רק לגברים ולהיפך).

הגר"א כותב שהאיש בבחינת תורה שבכתב (יותר בבחינת 'דין' וכדומה 'מות יומת' חוכו' והאישה בבחינת תורה שבע"פ, למרות שאני מכיר בתים שזה הפוך) וצריך את שניהם לחינוך ילדים מוצלח וכידוע (ואפילו המחקרים של הגויים מבינים ומסכימים עם זה).

תודה שבכתב הוא חסד, ותורה שבעל פה הוא דין.

[יאיר]

תורה שבכתב הוא חסד, ותורה שבעל פה הוא דין.

שוב כבודו טועה...
viewtopic.php?f=17&t=21316&p=209932&#p209660
viewtopic.php?f=17&t=21316&p=209932&#p209932

[תוכן]

תורה שבכתב הוא חסד, ותורה שבעל פה הוא דין.

שוב כבודו טועה...
viewtopic.php?f=17&t=21316&p=209932&#p209660
viewtopic.php?f=17&t=21316&p=209932&#p209932

ב' טעויות טעית:
א' שאיני כבוד.
ב' שאיני טועה.

וז"ל התיקוני זוהר דף יא עמוד ב:

וכד אתנטילת מחסד אתקריאת תורה שבכתב דאיתיהיהת מימינא דכתיב (דברים ל"ג) מימינו אש דת למו וכד אתנטילת מגבורה אתקריאת תורה שבעל פה דהכי אוקמוהו מארי מתניתין תורה שבעל פה מפי הגבורה ניתנה.

וטעם הדבר הוא, משום דעל תורה שבכתב נאמר וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה אנפין, ועל זה נאמר שבעים פנים לתורה, והיא מחולקת לפרד"ס, וכל זה הוא בחינת חסד. משא"כ תורה שבעל פה שממנו הדין יוצא, יש מותר ואסור, טמא וטהור, כן ולא, ואין בה רבוי גוונין, ומשום כך הוא בחינת דין.

[יאיר]

בסדר. אך למה כתבת כך? זה יכול להיראות כאילו באת "לחלוק" על הגר"א והאריז"ל...
[חוצמזה שכן טעית כי חסד אין פירושו רחמים וגבורה אין פירושה דין [ולכן אין סתירה בין בינהם לזהר] חסד וגבורה הם מהספירות משא"כ בדין ורחמים].

[תוכן]

בסדר. אך למה כתבת כך? זה יכול להיראות כאילו באת "לחלוק" על הגר"א והאריז"ל...
[חוצמזה שכן טעית כי חסד אין פירושו רחמים וגבורה אין פירושה דין [ולכן אין סתירה בין בינהם לזהר] חסד וגבורה הם מהספירות משא"כ בדין ורחמים].

חס ושלום שאחלוק על הגר"א ועל האריז"ל וכי מטורף אני?! ודבר זה כל כך פשוט, שאני אתפלא עליך שחשבת שבאתי לחלוק על דבריהם. אלא באתי לחלוק על דבריך, שכתבת שתורה שבכתב הוא בחינת דין, ועל זה כתבתי שהוא בחינת חסד. ורחמים אינו ענין להכא כי הרי ממוצע הוא בין חסד לדין כידוע. ועל כל שאר מה שכתבת אין בידי מענה, כי אין לי עסק בנסתרות.

[יאיר]

א.לא כתבתי שבאת לחלוק עליהם ודוק בדבריי.

ב.כך כתב הגר"א (אולי לא כתב בדיוק 'דין' איני זוכר כרגע אבל באתי להעביר רעיון) והאריז"ל בלינק שהבאתי. ראית שם?

שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן ל

נשאלתי אם מותר לקרות מזמורי תהלים בלילה לרפואת חולה, או לאשה המקשה לילד, ואם על כל פנים יש להתיר אחר חצות לילה.

(א) תשובה. רבינו האר"י בשער המצות פר' ואתחנן (ירושלים תרס"ה דל"ה ע"ב) כ' וז"ל: ובליל ששי תקרא כ"ו פסוקים מן הפרשה עצמה, אבל בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא, לפי שהמקרא הוא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה, והכל הוא דינין, ואין ראוי לעורר הדינין, אבל בליל ו' כיון שיום ששי מכין לשבת, והרחמים מתעוררים בו, לכן יכולים לקרא מקרא אף בלילה. ע"כ.

[מה שנכון נכון]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?51979&page=PP0014

וע"ע ריקאנטי שמות יט,יג.

[יאיר]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?51979&page=PP0014

יישר כח!

ומבואר שם למקסנה שבאמת תורה שבכתב - דין ותורה שבע"פ - רחמים.

ר' מה שנכון, אם תוכל לכתוב בקצרה, מה כותב הריקנאטי?

[שבע]

פרדס רמונים להרמ"ק (ח, יא) בתו"ד:

להיות שמדרך ההויה הטבעית
צריך שלא ישתוו הזכר והנקבה
ואם לא יהיו הפכיים בטבעם לא יולידו

[גביר]

יעוין בזה גם בינה לעתים לרבי עזריה פיג'ו, עת תשובת השנה, דרוש ד לשבת תשובה, מהדורת מכון לב שמח ירושלים תשמ"ט חלק א עמ' קלט.

[משה פרץ]

פרדס רמונים להרמ"ק (ח, יא) בתו"ד:

להיות שמדרך ההויה הטבעית
צריך שלא ישתוו הזכר והנקבה
ואם לא יהיו הפכיים בטבעם לא יולידו

מקור הענין שצריכים שיהיו מנוגדים בטבעם הוא מדברי הזוהר הקדוש (פרשת תולדות דף קלז ע"א)

[י. אברהם]

כך רווחת הדיעה.
האם יש מקור לזה?
האם זה צורך גשמי או רוחני?

ראה מה שאסף בזה במגדים חדשים על בראשית (במהד' החדשה) עמ' עד-עה.
ע"ש שהביא מבינה לעתים דרוש יא, תשו' נו"ב מהד"ק אה"ע סי' סט בד"ה ומה שעלה,
תשו' הגאונים (מובא באוצר הגאונים יבמות סי' שנח), ועוד הרבה