ב''ה
בשבט הלוי ח''א סוף סי' ז' זי''ע כותב שהמ''ב בביאור הלכה מכשיר מ''ם סתומה שנפתחה רק משהו, לא מצאתי את הביאור הלכה הזה,
גם במשנת הסופר לגרי''מ שטרן שליט''א סי' ט' סעי' ד' שמביא את החולקים על הקסת הסופר הנ''ל לא הביא לא את המ''ב ולא את השבה''ל הנ''ל.
שמא כוונתו לביאור הלכה סי' ל''ב סעי' כ''ה ד''ה אות אחת, שמכשיר בכללות אות שנפסקה ע''י תיקון גם בתו''מ אך לא הזכיר שם בפירוש מ''ם סתומה.
כמ''כ מהו הר''ת ותל''מ שכתוב בסוף התשובה ?
ראיתי כאן שמביא בשם המ''ב סי' ל''ב ס''ק קכ''א להכשיר (אך לקח זאת רק לסמ''ך משום מה). אך לשון המ''ב שם הוא כללי ולא בפרטות על סמ''ך או מ''ם סתומה; (קכא) יודי"ן שעל האלפי"ן - וה"ה אם היה הפסק באיזה אות באמצעו [פמ"ג בא"א בפתי']: