מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

חיפושי מקורות וכדומה
אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אוהב עמו » ד' אוקטובר 30, 2019 10:51 pm

תורה מפוארת כתב:בחתן סופר: לפי מה שפירש בחובת הלבבות (???) הפסוק (תהלים קיט צח) 'מאויבי תחכמני מצוותך', כי יש לאדם ללמוד מהאויבים והרשעים, כי אם הם זריזים וירוצו לעשות את מעשיהם, ויבהלו בחריצות ובלי עייפות וייגעו אחר ההבל, קל וחומר שיזדרז אדם בדרכי ה' ולא יתרשל ולא יחמיץ את המצוה ויהיה זריז ונשכר. וזה 'מאויבי תחכמני מצוותיך', כי תמיד היה מחשב זה לעומת זה.

יש כעין זה בחוה"ל ללמוד מהחיילים שעושים את עבודת המלך

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' אוקטובר 30, 2019 11:02 pm

אוהב עמו כתב:
תורה מפוארת כתב:בחתן סופר: לפי מה שפירש בחובת הלבבות (???) הפסוק (תהלים קיט צח) 'מאויבי תחכמני מצוותך', כי יש לאדם ללמוד מהאויבים והרשעים, כי אם הם זריזים וירוצו לעשות את מעשיהם, ויבהלו בחריצות ובלי עייפות וייגעו אחר ההבל, קל וחומר שיזדרז אדם בדרכי ה' ולא יתרשל ולא יחמיץ את המצוה ויהיה זריז ונשכר. וזה 'מאויבי תחכמני מצוותיך', כי תמיד היה מחשב זה לעומת זה.

יש כעין זה בחוה"ל ללמוד מהחיילים שעושים את עבודת המלך

היכן בדיוק?

בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ה' אוקטובר 31, 2019 10:25 pm

בקשר לה'כותרות' שלפני רובם ככולם של המזמורי תהלים ברוב ההוצאות -- הנה כמדומה שלא הגיעו ה'עולם' זה זמן וזמנים להחלטה גמורה בדבר מי חיברם, ובאיזו תקופה.

אך שאלתי כאן, הוא באם היו/ישנם השערות קרובות ו/או מחקרים למיניהם בהצעת הדברים (אפילו כאלו שהופרכו לאחמ"כ) ? ובא"כ, לציין (ולצרף) כאן מ"מ והפניות בזה.
הנ"ל אמור גם להתייחסות חלקית ג"כ (-באם יש כזה. קרי, שחלק מהמזמורים (ממזמור... ואילך, או כיו"ב) חוברו ע"י הרב פלוני וכיו"ב).

בתודה מראש למסייעים.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ש' נובמבר 02, 2019 8:20 pm

הבא להיטהר מסייען אותו - היינו המלאכים

מה המקור לזה? (זכור לי אולי רש"י או מהרש"א? ולא הצלחתי למצוא בחפזי)

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ש' נובמבר 02, 2019 8:49 pm

מישהו אמר לי שכתוב בספרים, שאכילת פירורי לחם [חלה] מבציעת המוציא יש בה סגולה לזכרון, ולכן יש אנשים שאוספים אותם [בעיקר בסעודת שבת] בסכין ואוכלים. מישהו מכיר או שמע?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' נובמבר 02, 2019 9:04 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:הבא להיטהר מסייען אותו - היינו המלאכים

מה המקור לזה? (זכור לי אולי רש"י או מהרש"א? ולא הצלחתי למצוא בחפזי)


ריטב"א על מסכת יומא דף ל"ט ע"א
"מטמאין אותו מלמעלה. כלומר שיש הרבה משטינים להטעותו כדכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו. ואם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו המלאכים הקדושים מלמעלה. ובהכין סליק פירקא ת"ל"

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' נובמבר 03, 2019 12:31 am

יש במדרש: כשהמן הפיל פור, עשה חשבונות באיזה חודש הוא לדעתו יכול לזכות: יצא לו 'ניסן' [לא רצה מפני שבחודש ניסן] - זה 'פסח'. 'אייר' - 'פסח שני', בט"ו בו ירד ה'מן'. ב'סיון' - מתן תורה. 'תמוז' ו'אב' - היה לנו פורענות. 'אלול' - זה מעשר בהמה, ונשלמה חומת ירושלים. ב'תשרי' - כיפור וכו'. ב'אדר' - לא מצא שום איזה זכות לחודש הזה, ולכן החליט ח"ו להפיל פור בחודש הזה.


היכן המדרש?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' נובמבר 03, 2019 12:41 am

ילקו"ש רמז תתרנ"ד
הפיל פור הוא הגורל, אמר רבי חמא בר חנינא תנא כיון שנפל לו בירח אדר שמח שמחה גדולה, אמר נפל לי פור בירח שמת משה רבם, והוא אינו יודע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה. הפיל פור הוא הגורל, אמר רבי חמא בר חנינא אתה הוא גורלן של בני. הפיל גורלות לימים ולא עלתה בידו והפיל למזלות ועלתה בידו מזל דגים, אמר תפושים הם בידי כהדין נונא, אמר לו רשע הם אינם בידך אתה בידיהם, מה הדג הזה פעם הוא בולע פעם נבלע, כך אתה נבלע בידיהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, הפיל ביום ראשון ולא עלה בידו דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. יום שני המשכילים יזהירו, בשלישי נברא גן עדן. ברביעי שמש בגבעון דום. בחמישי נברא זיז שדי. בששי בהמות בהררי אלף, בשבת ישראל שומרי שבת. ונסה לחדשים. בניסן טלה לפסח. באייר ירד המן. בסיון נתנ תורה. בתמוז לא תקום פעמים צרה. וכן אב. באלול מעשר בהמה. תשרי חגים. מרחשון נבנה הבית בירח בול, כסליו חנוכה ונגמרה מלאכת המשכן. טבת מזלו גדי ונזכר ואת עורות גדיי העזים. שבט מזלו דלי זכות משה דלה דלה. אדר דגים לבלעם כדגים.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » א' נובמבר 03, 2019 9:16 am

דרופתקי דאורייתא כתב:
יש במדרש: כשהמן הפיל פור, עשה חשבונות באיזה חודש הוא לדעתו יכול לזכות: יצא לו 'ניסן' [לא רצה מפני שבחודש ניסן] - זה 'פסח'. 'אייר' - 'פסח שני', בט"ו בו ירד ה'מן'. ב'סיון' - מתן תורה. 'תמוז' ו'אב' - היה לנו פורענות. 'אלול' - זה מעשר בהמה, ונשלמה חומת ירושלים. ב'תשרי' - כיפור וכו'. ב'אדר' - לא מצא שום איזה זכות לחודש הזה, ולכן החליט ח"ו להפיל פור בחודש הזה.


היכן המדרש?

עיין שם בתרגום שני

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 03, 2019 9:25 am

בן_אליעזר כתב:בקשר לה'כותרות' שלפני רובם ככולם של המזמורי תהלים ברוב ההוצאות -- הנה כמדומה שלא הגיעו ה'עולם' זה זמן וזמנים להחלטה גמורה בדבר מי חיברם, ובאיזו תקופה.

אך שאלתי כאן, הוא באם היו/ישנם השערות קרובות ו/או מחקרים למיניהם בהצעת הדברים (אפילו כאלו שהופרכו לאחמ"כ) ? ובא"כ, לציין (ולצרף) כאן מ"מ והפניות בזה.
הנ"ל אמור גם להתייחסות חלקית ג"כ (-באם יש כזה. קרי, שחלק מהמזמורים (ממזמור... ואילך, או כיו"ב) חוברו ע"י הרב פלוני וכיו"ב).

בתודה מראש למסייעים.


נדון בהמשך האשכול הזה
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 37#p253466

בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ב' נובמבר 04, 2019 1:22 am

בברכה המשולשת כתב:
בן_אליעזר כתב:בקשר לה'כותרות' שלפני רובם ככולם של המזמורי תהלים ברוב ההוצאות -- הנה כמדומה שלא הגיעו ה'עולם' זה זמן וזמנים להחלטה גמורה בדבר מי חיברם, ובאיזו תקופה.

אך שאלתי כאן, הוא באם היו/ישנם השערות קרובות ו/או מחקרים למיניהם בהצעת הדברים (אפילו כאלו שהופרכו לאחמ"כ) ? ובא"כ, לציין (ולצרף) כאן מ"מ והפניות בזה.
הנ"ל אמור גם להתייחסות חלקית ג"כ (-באם יש כזה. קרי, שחלק מהמזמורים (ממזמור... ואילך, או כיו"ב) חוברו ע"י הרב פלוני וכיו"ב).

בתודה מראש למסייעים.


נדון בהמשך האשכול הזה
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 37#p253466


תודה לכב' על הרצון הטוב, אך לא לזה התכוונתי (כי-אם, לה"שורות" שמופיעים ממש לפני רוב המזמורים עצמם, המתארות גודל מזמור פלוני או אלמוני, ולמה מיועד לאומרו בייחוד, וכיו"ב). סליחה באם לא היו דבריי כתובים ברור דיים.
בכל-אופן, כן אשמח למי שיפנה אותי להשערות או מחקרים כנ"ל, באם היו/ישנם במשך הזמנים וכו'.

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ב' נובמבר 04, 2019 2:32 pm

בן_אליעזר כתב:בקשר לה'כותרות' שלפני רובם ככולם של המזמורי תהלים ברוב ההוצאות -- הנה כמדומה שלא הגיעו ה'עולם' זה זמן וזמנים להחלטה גמורה בדבר מי חיברם, ובאיזו תקופה.
אך שאלתי כאן, הוא באם היו/ישנם השערות קרובות ו/או מחקרים למיניהם בהצעת הדברים (אפילו כאלו שהופרכו לאחמ"כ) ? ובא"כ, לציין (ולצרף) כאן מ"מ והפניות בזה.
הנ"ל אמור גם להתייחסות חלקית ג"כ (-באם יש כזה. קרי, שחלק מהמזמורים (ממזמור... ואילך, או כיו"ב) חוברו ע"י הרב פלוני וכיו"ב).
בתודה מראש למסייעים.

"שימוש תהלים" מיוחס לרב האי גאון, כמדומה.
היו כמה אשכולות שהזכירו ענינים אלו,
ראה viewtopic.php?f=7&t=6618&p=357298&hilit=#p357298
viewtopic.php?f=7&t=36449&p=403782&hilit=#p403757
viewtopic.php?f=17&t=25386&p=256398&hilit=#p256308
viewtopic.php?f=17&t=25137&p=307780&hilit=#p307780
viewtopic.php?f=7&t=15625&p=146614&hilit=#p146647
viewtopic.php?f=7&t=6625&p=58239&hilit=#p58239

בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ב' נובמבר 04, 2019 6:48 pm

פרנצויז כתב:
בן_אליעזר כתב:בקשר לה'כותרות' שלפני רובם ככולם של המזמורי תהלים ברוב ההוצאות -- הנה כמדומה שלא הגיעו ה'עולם' זה זמן וזמנים להחלטה גמורה בדבר מי חיברם, ובאיזו תקופה.
אך שאלתי כאן, הוא באם היו/ישנם השערות קרובות ו/או מחקרים למיניהם בהצעת הדברים (אפילו כאלו שהופרכו לאחמ"כ) ? ובא"כ, לציין (ולצרף) כאן מ"מ והפניות בזה.
הנ"ל אמור גם להתייחסות חלקית ג"כ (-באם יש כזה. קרי, שחלק מהמזמורים (ממזמור... ואילך, או כיו"ב) חוברו ע"י הרב פלוני וכיו"ב).
בתודה מראש למסייעים.

"שימוש תהלים" מיוחס לרב האי גאון, כמדומה.
היו כמה אשכולות שהזכירו ענינים אלו,
ראה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... t=#p357298
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... t=#p403757
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... t=#p256308
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... t=#p307780
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... t=#p146647
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... it=#p58239


ייש"כ! אמנם גם זה לא עונה (בכולו) לגמרי להמבוקש, אבל בטח באותה הכיוון. ולכאו' עפ"י ההשוואה לספר הנז' ועוד כיו"ב - המצא ימצא השוואות וכו'.
נערך לאחרונה על ידי בן_אליעזר ב ד' נובמבר 06, 2019 12:19 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

ביאור למג"א, מחצית השקל - לבושי שרד

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' נובמבר 04, 2019 11:13 pm

באשכול אחר נכתב בשם הגאון ר' הלל זקס זצ"ל, (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p205214)
עוד אמר ר' הלל,- כשלמדתי את כל שו"ע או"ח כסדר, [כמד' אמר שלמד בליות שבת עם חברותא] בדקתי מי צודק בביאור דברי המג"א, המחצה"ש או לבושי שרד, וכמד' שהוסיף שאף שדברי מחהצ"ש נראים יפים יותר מ"מ ברוב מקומות האמת עם הלבושי שרד.


היש בזה בכתובים?

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חיימקה » ג' נובמבר 05, 2019 10:26 pm

[מעשה חלב הלביאה ממדרש שוח"ט לט] אמר לו הבאת חלב כלביא לקרב מיתתי. אמר לו ומה איכפת לך ויהא לך רפואה ממנו. ועוד גם כן כי לבייא קורין אותה כלביא. לקחו ממנו ונסוהו ונמצא חלב לבייא.

היכן מצינו שללביאה קוראים כלבה?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' נובמבר 06, 2019 12:11 am

לכאורה הכונה שכך היה שגור לקוראה.

בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן_אליעזר » א' נובמבר 10, 2019 4:38 pm

בדבר 'מקורות' להני ג' דברים שנשאלתי אודותם (ואין הזמ"ג לחפש ולחקור כו'):

א] המקור(ות) לאימרה ל"צדי"ק" כראשי-תיבות להעונה "צ' 'אמן', ד' קדושות, י' קדישים, וק' ברכות" בכל יום, שהוא (כ)צדיק? (התוכן, אין בידי הל' המדוייק).
-- אמנם על מאה ברכות כמובן יש את הגמ' על דהע"ה, על י' קדישים יש את דברי הזוה"ק (שראוי ליזהר שלא לפחות מלענות י' קדישים בכ"י). אך הצמד של כל הני יחד, והאימרה הזאת, אשמח לקבל.

ב] האם יש מקור לזה [שכמה טוענים שצריך] שה'בעל קורא' יראה ג' עמודים דהס"ת במשך כל הקריאה? והדיעות, מנהגים וכו' בזה (אם סגי ב' עמודים וכל כיו"ב).

ג] עוד בענין הקריאה: האם יש צדק בדברי הטוענים שהקדיש של קריאה"ת (בחול וכן בשבת), שייך הוא בעצם לה'בעל קורא', וע"כ באם הלה 'ירשה' לאבל או חיוב לומר הקדיש ההוא - הרשות בידו. (ובמילא - לטענת הללו - אין כל 'ענין' שהאבל או חיוב יגיד הקדיש, והוא ממש בנוסף לחיובו של מי שקרא בתורה, לומר קדיש על קריאתו) ? והדיעות, מנהגים וכו' בזה.

אשמח להפניות ומ"מ (וכן נימוקים וכו') בכהנ"ל. בתודה מראש למסייעים.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' נובמבר 10, 2019 5:21 pm

בן_אליעזר כתב:בדבר 'מקורות' להני ג' דברים שנשאלתי אודותם (ואין הזמ"ג לחפש ולחקור כו'):

א] המקור(ות) לאימרה ל"צדי"ק" כראשי-תיבות להעונה "צ' 'אמן', ד' קדושות, י' קדישים, וק' ברכות" בכל יום, שהוא (כ)צדיק? (התוכן, אין בידי הל' המדוייק).
-- אמנם על מאה ברכות כמובן יש את הגמ' על דהע"ה, על י' קדישים יש את דברי הזוה"ק (שראוי ליזהר שלא לפחות מלענות י' קדישים בכ"י). אך הצמד של כל הני יחד, והאימרה הזאת, אשמח לקבל.


תיקוני זוהר תקונא תמני סרי דף לג עמוד א
ואלין אינון דיהבין דורונא לך בימינא דאיהי צדקה צ' תשעים אמנים ד' ארבע קדושות ק' מאה ברכאן ה' חמשה חומשי אורייתא


ספר עץ חיים - הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות
להשלים רמז צדיק בכל יום שהוא צ' אמנים ד' קדושות י' קדשים ק' ברכות

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' נובמבר 10, 2019 6:15 pm

לענין ג עמודים בקרה"ת - עיין מסכת סופרים פ"ג ה"י.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' נובמבר 10, 2019 6:17 pm

כנראה מתוך "שיחת השבוע"
הקדיש שלאחר קריאת התורה?

נושא: תפילה, תפילין ובית כנסת
רב: הרב יוסף ש. גינזבורג
תאריך: י' בכסליו התשס"ד (12/05/03)

השאלה:
מי אומר את הקדיש שלאחר קריאת התורה - ה'בעל-קורא'; ה'עולה לתורה' או מישהו אחר?

תשובת הרב:
קדיש זה וענייתו יש להם מעלה מיוחדת, ונאמר עליהם שהם מקרבים את הגאולה. התקינו אותו בעבור הקורא בתורה, גם אם הוריו בחיים, ואם הוא רוצה לאומרו – הוא קודם לכול. יש מקפידים שרק הוא יאמר את הקדיש (כדי למנוע מחלוקת). עם זה, בקהילות רבות נהוג שאם אבל או בעל יום-שנה (יארצייט) עלה לסיום הקריאה, יאמר הוא את הקדיש. ויש קהילות (כמו חב"ד) שנותנים קדיש זה לאבל או לבעל יום-שנה גם אם לא עלה לתורה. מוזכר בפוסקים, שאין לתת קדיש זה לקטן.
הקדיש נאמר תמיד בסיום "חובת היום", כלומר, לאחר קריאת 'שלישי' בימי שני וחמישי, חנוכה, פורים ותעניות-ציבור (ובכלל זה תשעה באב, כשהוא גם 'מפטיר'); 'רביעי' בראש-חודש וחול-המועד (גם כשהרביעי קורא בספר-תורה אחר); 'חמישי' ביום-טוב; 'שישי' ביום-הכיפורים; ו'שביעי' בשבת, לפני עליית המפטיר. כשקוראים למפטיר בספר-תורה נוסף, אומרים למנהג הספרדים (בלבד) קדיש גם אחרי הקריאה בספר השני.

בדורות הגאונים והראשונים היו שנהגו לומר את הקדיש עם סיום הקריאה, ואחרים – רק לאחר שהכניסו את ספר-התורה למקומו. למעשה, נהוג תמיד כמנהג הראשון, ורק במנחת-שבת ובכל התעניות אומרים את הקדיש אחרי הכנסת ספר-התורה. ההסבר לכך, שהואיל ואין מפסיקים לומר 'אשרי' לפני תפילת שמונה-עשרה, הקדיש שייך לקריאת התורה. למנהג חב"ד במנחת-שבת, הש"ץ מתחיל באמירת הקדיש סמוך לסיום הגלילה, ובינתיים ממהרים בגלילה ומכניסים את הספר, והש"ץ מאריך בקדיש כדי למעט ככל האפשר את ההפסק שבין הקריאה, הקדיש והתפילה.

אם קוראים בתורה (מחוץ למסגרת התפילה), קריאת התורה קובעת 'קדיש' לעצמה ואומרים איפוא קדיש לאחר הקריאה. בקריאה בתפילה מנחה (בשבתות ובתעניות-ציבור), מאחר ובלאו-הכי אומרים קדיש לפני תפילת שמונה-עשרה, אין כופלים קדיש ואומרים קדיש אחד אחר הקריאה בסמוך לתפלית שמונה-עשרה (שו"ע אדה"ז סי' רצב ס"ד).

מקורות: רמב"ם הל' תפילה פי"ב. טושו"ע סי' קמט, רפב. כף-החיים קמז,מד. שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קסג. שערי-אפרים, שער י' ס"ט, ונו"כ. שער-הכולל כט,ד. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 34. שדי-חמד, אסיפת-דינים, מע' אבלות אות קסג. נטעי-גבריאל אבלות ח"ב פרק מה, וש"נ. סידור צלותא-דאברהם ח"א עמ' שעב, וש"נ

אספקלריא
הודעות: 494
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי אספקלריא » ב' נובמבר 11, 2019 12:51 am

בן_אליעזר כתב:א] המקור(ות) לאימרה ל"צדי"ק" כראשי-תיבות להעונה "צ' 'אמן', ד' קדושות, י' קדישים, וק' ברכות" בכל יום, שהוא (כ)צדיק? (התוכן, אין בידי הל' המדוייק).

שמואל שלומוביץ כתב:ספר עץ חיים - הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות
להשלים רמז צדיק בכל יום שהוא צ' אמנים ד' קדושות י' קדשים ק' ברכות

הובא גם בס' עבודת הקדש (להרב חיד"א) צפורן שמיר אות קל"ג.
בס' עבודת הקדש מהדורת "אהבת שלום" שם (עמ' פ"ט), ציינו בהערה 207 להקדמת מוהרח"ו הנ"ל, וכן ראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ז [אות קכ"ד], שו"ת רמ"ע (מפאנו) סי' ק"ט, אור צדיקים סי' י"ב סעיף י"ב.
ועוד הוסיפו: ועיין מגן אברהם סי' ו' ס"ק ט'.

אמיר כרמי
הודעות: 457
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

הכועס מאבד את הטוב שנגזר עליו

הודעהעל ידי אמיר כרמי » ב' נובמבר 11, 2019 2:42 pm

זכור לי מקור די מפורש שהכועס מאבד גם גזירות טובות שנגזרו עליו האם ידוע למישהו?

לבנון
הודעות: 983
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ב' נובמבר 11, 2019 5:37 pm

ראיתי בספר קדמון מלפני כשלש מאות וחמשים שנה:
כי עתיד הב"ה להפיל שרו של עשו מלמעלה כמ"ש אם תגביה כנשר משם אורידך נאם ה'

האם ישנה לשון זו, או קרובה אליה, באיזה מדרש חז"ל?
יש"כ

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' נובמבר 11, 2019 5:52 pm

לבנון כתב:ראיתי בספר קדמון מלפני כשלש מאות וחמשים שנה:
כי עתיד הב"ה להפיל שרו של עשו מלמעלה כמ"ש אם תגביה כנשר משם אורידך נאם ה'

האם ישנה לשון זו, או קרובה אליה, באיזה מדרש חז"ל?
יש"כ

ראה ילקוט שמעוני נ"ך רמז של"ג, (על הכתוב עובדיה)

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חיימקה » ג' נובמבר 12, 2019 3:21 am

בן_אליעזר כתב:האם יש צדק בדברי הטוענים שהקדיש של קריאה"ת (בחול וכן בשבת), שייך הוא בעצם לה'בעל קורא', וע"כ באם הלה 'ירשה' לאבל או חיוב לומר הקדיש ההוא - הרשות בידו. (ובמילא - לטענת הללו - אין כל 'ענין' שהאבל או חיוב יגיד הקדיש, והוא ממש בנוסף לחיובו של מי שקרא בתורה, לומר קדיש על קריאתו) ? והדיעות, מנהגים וכו' בזה.


http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=388

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: הכועס מאבד את הטוב שנגזר עליו

הודעהעל ידי ישראליק » ג' נובמבר 12, 2019 3:34 am

אמיר כרמי כתב:זכור לי מקור די מפורש שהכועס מאבד גם גזירות טובות שנגזרו עליו האם ידוע למישהו?


יש בליקוטי מוהר"ן, שמאבד שפע ופרנסה, האם אתה מתכון לזה?

אמיר כרמי
הודעות: 457
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:59 pm

Re: הכועס מאבד את הטוב שנגזר עליו

הודעהעל ידי אמיר כרמי » ג' נובמבר 12, 2019 1:29 pm

ישראליק כתב:
אמיר כרמי כתב:זכור לי מקור די מפורש שהכועס מאבד גם גזירות טובות שנגזרו עליו האם ידוע למישהו?


יש בליקוטי מוהר"ן, שמאבד שפע ופרנסה, האם אתה מתכון לזה?

יכול להיות אתה יודע למקד אותי? זכור לי משהו מחז"ל איזה מדרש אולי והוא בנוי עליו

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: הכועס מאבד את הטוב שנגזר עליו

הודעהעל ידי ישראליק » ג' נובמבר 12, 2019 1:53 pm

אמיר כרמי כתב:
ישראליק כתב:
אמיר כרמי כתב:זכור לי מקור די מפורש שהכועס מאבד גם גזירות טובות שנגזרו עליו האם ידוע למישהו?


יש בליקוטי מוהר"ן, שמאבד שפע ופרנסה, האם אתה מתכון לזה?

יכול להיות אתה יודע למקד אותי? זכור לי משהו מחז"ל איזה מדרש אולי והוא בנוי עליו


ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן סב

ודע שראוי שכל ישראל יהיה להם ממון, אך יש מדה אחת שמפסדת ומאבדת מהם הממון, והיא מדה רעה מגונה שקשה מאד להנצל ממנה, ואפילו אם ירצה אחד להנצל ממנה, ובפרט בשביל תאות הממון, כדי שלא תפסיד לו את הממון, עם כל זה המדה רעה הזאת מתגברת עליו בילדותו ובקטנותו, ועל ידי זה מפסדת ממנו הממון שהיה ראוי שיהיה לו. והמדה רעה ההיא היא מדת הכעס, שעל ידי זה מפסיד ומאבד הממון הראוי לו, כי בבחינת שורש ההשתלשלות שמשתלשל הממון, ממקום שמשתלשל משם הוא בחינה אחת עם הכעס ממש, ועל כן הבעל דבר כשרואה שמשתלשל ויורד שפע לאדם שיהיה לו ממון, אזי יורד ומזמין לו כעס, ועושה לו מבחינת ההשפעה והשתלשלות שיורד אליו שיהיה לו ממון עושה לו ממנו כעס... כי שניהם יורדים מגבורות ונמשכין ממקום אחד ממש

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' נובמבר 13, 2019 4:58 am

דרופתקי דאורייתא כתב:זכורני כי רש"י בברכות באיזה מקום מפרש בגמרא שמי שקם מאוחר אחר זמן תפלה, זה גורם לו צער,
וכעת נשכח ממני מקומו, יש היודע?


בס"ד נמצא, והיא סוגיא ערוכה

ברכות כח סע"א
אמר רבי יהושע בן לוי: כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר שבע שעות לרבי יהודה, עליו הכתוב אומר: נוגי ממועד אספתי ממך היו. מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא? כדמתרגם רב יוסף: תברא אתי על שנאיהון דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלים. אמר רבי אלעזר: כל המתפלל תפלה של שחרית לאחר ארבע שעות לרבי יהודה, עליו הכתוב אומר: נוגי ממועד אספתי ממך היו. מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא? דכתיב: דלפה נפשי מתוגה. רב נחמן בר יצחק אמר, מהכא: בתולותיה נוגות והיא מר לה.

ובפרש"י
ממועד - מחמת שהעבירו מועדי התפלות והחגים, יהיו נוגים ואסופים וכלים.


אשמח כעת לעוד מקורות אולי בנושא זה.

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ד' נובמבר 13, 2019 10:57 pm

ישראליק כתב:איפה המקור להקפידא/מנהג לא למכור הבית הראשון?


בעלים לתרופה השבוע יש משהו בנושא

מכירת בית הראשון.JPG
מכירת בית הראשון
מכירת בית הראשון.JPG (70.52 KiB) נצפה 11056 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' נובמבר 13, 2019 11:36 pm

ישראליק כתב:
ישראליק כתב:איפה המקור להקפידא/מנהג לא למכור הבית הראשון?


בעלים לתרופה השבוע יש משהו בנושא

מכירת בית הראשון.JPG

לא הבנתי זה גמ' מפורשת בקידושין.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' נובמבר 14, 2019 8:51 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
ישראליק כתב:
ישראליק כתב:איפה המקור להקפידא/מנהג לא למכור הבית הראשון?


בעלים לתרופה השבוע יש משהו בנושא

מכירת בית הראשון.JPG

לא הבנתי זה גמ' מפורשת בקידושין.

הוא התחיל מדברי הגמרא!!!

ישעיהו
הודעות: 162
הצטרף: ה' ינואר 12, 2012 11:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישעיהו » ה' נובמבר 14, 2019 12:44 pm

מה המקור לפתגם המופיע בכמה ספרים "מה שלא יצדק נפרד יצדק מחובר" ?

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פלוריש » ה' נובמבר 14, 2019 4:13 pm

אני מחפש מקור לכך שחווה אמרה "הנחש השיאני" ומרמז למילים יש ואני, כלומר גאווה. וחטא הנחש פגם באות דל"ת של שמות שד"י ואדנ"י, ובלי ד' אותיותיהם עולה ליש ואני.
נאמר לי בשם הרבי מקומרנא, אולם לא מצאתי בהיכל הברכה על הפסוק

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

מקור ? מקום שהצדיק התפלל חוזר שם נשמתו

הודעהעל ידי מעיין » ה' נובמבר 14, 2019 10:46 pm

אבקש מקור [במיוחד אם נזכר רעיון כזה בזהר, והאם נזכר בכתבי הרה"ק ר' מרדכי דוב מהורניסטייפלא], דמקום שהצדיק עבד עבודתו כשמזכירים מדברי תורתו באותו מקום, חוזר נשמתו למקום הזה

פרדכת
הודעות: 22
הצטרף: ג' מרץ 13, 2018 10:09 pm

Re: מקור ? מקום שהצדיק התפלל חוזר שם נשמתו

הודעהעל ידי פרדכת » ה' נובמבר 14, 2019 11:07 pm

מעיין כתב:אבקש מקור [במיוחד אם נזכר רעיון כזה בזהר, והאם נזכר בכתבי הרה"ק ר' מרדכי דוב מהורניסטייפלא], דמקום שהצדיק עבד עבודתו כשמזכירים מדברי תורתו באותו מקום, חוזר נשמתו למקום הזה

שמעתי בשם נכדו המהר''ש מבאבוב שהצדיקים יורדים מהג''ע לבתי כנסיות שלהם בעת ההקפות בשמחת תורה

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' נובמבר 15, 2019 2:31 am

פלוריש כתב:אני מחפש מקור לכך שחווה אמרה "הנחש השיאני" ומרמז למילים יש ואני . . בשם הרבי מקומרנא . .

ראה נתיב מצותיך - אמונה, שביל ג סוף אות ד.

יש שכתבו עיקר רעיון זה בשם השל"ה הק', ולפו"ר ל"מ לע"ע.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פלוריש » ו' נובמבר 15, 2019 11:44 am

לבי במערב כתב:
פלוריש כתב:אני מחפש מקור לכך שחווה אמרה "הנחש השיאני" ומרמז למילים יש ואני . . בשם הרבי מקומרנא . .

ראה נתיב מצותיך - אמונה, שביל ג סוף אות ד.
יש שכתבו עיקר רעיון זה בשם השל"ה הק', ולפו"ר ל"מ לע"ע.

תודה! תבורך

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

כל יהודי עובר עשרה ניסינות

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' נובמבר 17, 2019 12:59 pm

מקור קדום שכל יהודי עובר עשרה ניסיונות .(לא ספרי ליקוטים)

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: כל יהודי עובר עשרה ניסינות

הודעהעל ידי ישראליק » א' נובמבר 17, 2019 6:40 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מקור קדום שכל יהודי עובר עשרה ניסיונות .(לא ספרי ליקוטים)


מאור עינים פרשת וארא, ובאור לשמים פרשת חקת; וגם אני זוכר לא ברור, שכבר כתוב כן בשל"ה


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים