עמוד 71 מתוך 79

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 13, 2019 10:05 am
על ידי פלוריש
כמדומני שראיתי פעם מאמר של הרב ישראל מאיר יונה על הכשר סוכת בד (ללא פסי לבוד), בעקבות ההשגות על האיסור ביחוה דעת.
התדעו היכן?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' אוקטובר 16, 2019 11:08 pm
על ידי דרופתקי דאורייתא
יסורים נקראים בלשון הכתובים "אש"
אפשר דוגמאות? מקור לכלל זה?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' אוקטובר 17, 2019 1:55 am
על ידי תוכן
דרופתקי דאורייתא כתב:יסורים נקראים בלשון הכתובים "אש"
אפשר דוגמאות? מקור לכלל זה?


זכריה י"ג ט'.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' אוקטובר 23, 2019 10:36 pm
על ידי חיימקה
אמש בהלוויה [הגר"נ קרליץ זצ"ל] אמר אחד המספידים בשם המהרש"א שמה שכתוב: "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית", היינו דווקא בדן בחינם.
היכן המהרש"א?

הקפות בשבת בראשית

פורסם: ש' אוקטובר 26, 2019 11:11 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
האם יש מקור לעשות הקפות בשבת בראשית?

רמב"ן המובא בשם הר צבי

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 12:41 pm
על ידי מצפה
שמעתי שהגאון רצ"פ כתב בשם הרמב"ן מה טעם התחילה התורה בבריאת השמים והארץ, ולא בבריאת העולמות העליונים. אלא שאמרו חז"ל פ"ב דחגיגה שמעשה בראשית/מרכבה אין אומרים אפילו ביחיד אלא אם היה חכם ונבון. וכיון שהתורה ניתנה לרבים א"א לכתוב בה מעשה העולמות העליונים.
והרצ"פ נעץ בזה סיום התורה ותחילתה 'לעיני כל ישראל בראשית ברא', שכיון שהתורה היא לעיני כל ישראל, לכן התחילה בבראשית ברא את השמים ואת הארץ.


היכן כתב זאת הרצ"פ?
ואיה מראה מקום הרמב"ן? (בתחילת הפרשה כתב כעי"ז, אבל לא הזכיר הגמ', ואין אלו דבריו ממש).


יש"כ,
המצפה

Re: הקפות בשבת בראשית

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 5:27 pm
על ידי זאנגאלאך
יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש מקור לעשות הקפות בשבת בראשית?

ראיתי מובא בספר אמונת עיתיך להגר"מ וואלפסאן שליט"א מארה"ב, (שיחות על התורה) שזה מנהג המקובלים המבוא בספר מסעות ירושלים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 5:47 pm
על ידי בקרו טלה
חיימקה כתב:אמש בהלוויה [הגר"נ קרליץ זצ"ל] אמר אחד המספידים בשם המהרש"א שמה שכתוב: "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית", היינו דווקא בדן בחינם.
היכן המהרש"א?

מהרש"א פאה פרק ח משנה ט [נדפס בסוף מס' ברכות]
וכן דיין שדן דין אמת לאמתו וכו'. פירוש אמת כתבנו בפ"ק דב"ב דבדברי התוס' מוכח דבדין מרומה אין לדיין לדון לפי שנראה אמת אלא שיחתוך את האמת לפי אמתית הענין ע"ש באורך, וע"ז קאמר הכא דמי שדן דין אמת לאמתו הוא נעשה שותף להקב"ה כדקאמרינן התם, והוא בכלל ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. והפך שאין דן דין אמת לאמתו הוא הנוטל שכר לדון יותר מכדי בטלה, דהוה בכלל מקבל שחד והוי בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם וגו'

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 7:31 pm
על ידי דרומי
ראיתי פעם בספר 'חסידי', כמדומני בשם מהר"ש מניקלשבורג, שיש למשמש בתפילין בעת אמירת 'למען לא ניגע לריק' (בסוף ובלצ"ג), שכן המלה 'ריק' יש לה קשר עם תפילין (אולי משום ש'ריק' אותיות 'יקר'??), ואיני זוכר היכן ראיתי זאת. אשמח מאוד למי שישיב לי אבידתי!

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 7:50 pm
על ידי בקרו טלה
אמרי שמואל.png
אמרי שמואל.png (32.22 KiB) נצפה 10104 פעמים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 8:06 pm
על ידי שמואל שלומוביץ
יש עוד מקור בשם האר"י לדבר הזה?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 8:11 pm
על ידי בקרו טלה
שו"ע האר"י הלכות תפילין
י. מענין מסיח דעתו מן התפילי' ראה מורי ז"ל חכם א' מכמה שנים שהיו מענישים אותו על שהסיח דעתו מן התפילין באומרו שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה בובא לציון מחמת כוונתו בתפילה ההיא נענש [/quote]

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 8:15 pm
על ידי שמואל שלומוביץ
זה כמובן נראה בפשטות ענין אחר.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' אוקטובר 27, 2019 9:50 pm
על ידי סליחות
האם ר"י אבן ג'אנח מזכיר את המילה זלעפה בספר השורשים שכתב?
לא מצאתי שורש מרובע זה (זי"ן למ"ד עי"ן ופ"א), אבל אולי אני לא יודע לחפש.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 12:46 pm
על ידי הנאמן בפקדונו
מה המקור וההמשך לסיפור זה:
מעשה באחד שעבר על צוואת אביו והלך דרך ים, ומעבר לים נפל במדינה של שדים יהודיים, ושמע להם קורין בפרשת משפטים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 2:46 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
אני מחפש עלון שהיה כתוב עליו הרנטגן בוקר ויודע ה' שהשכמת הבוקר היא מוכיחה מי האדם. תודה רבה.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 2:59 pm
על ידי מה שנכון נכון
הנאמן בפקדונו כתב:מה המקור וההמשך לסיפור זה:
מעשה באחד שעבר על צוואת אביו והלך דרך ים, ומעבר לים נפל במדינה של שדים יהודיים, ושמע להם קורין בפרשת משפטים

ראה ספר מעשה ירושלמי.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 3:09 pm
על ידי מה שנכון נכון
סליחות כתב:האם ר"י אבן ג'אנח מזכיר את המילה זלעפה בספר השורשים שכתב?
לא מצאתי שורש מרובע זה (זי"ן למ"ד עי"ן ופ"א), אבל אולי אני לא יודע לחפש.

השרשים המרובעים וכו' נמצאים בסוף השער. ע"ש עמ' 138.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 3:36 pm
על ידי סליחות
מה שנכון נכון כתב:
סליחות כתב:האם ר"י אבן ג'אנח מזכיר את המילה זלעפה בספר השורשים שכתב?
לא מצאתי שורש מרובע זה (זי"ן למ"ד עי"ן ופ"א), אבל אולי אני לא יודע לחפש.

השרשים המרובעים וכו' נמצאים בסוף השער. ע"ש עמ' 138.

יישר כוח! (יש לציין שבמהדורה הזאת מזכיר את המילה הנ"ל בלי פירוש כלשהוא. לא ברור אם גם במקור היה כך).

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 4:47 pm
על ידי אספקלריא
בקרו טלה כתב:שו"ע האר"י הלכות תפילין
י. מענין מסיח דעתו מן התפילי' ראה מורי ז"ל חכם א' מכמה שנים שהיו מענישים אותו על שהסיח דעתו מן התפילין באומרו שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה בובא לציון מחמת כוונתו בתפילה ההיא נענש

בס' כף החיים מביא שהמקור הוא בשער הגלגולים הקדמה כ"ב דף כ"ב ע"א, עיי"ש כף החיים או"ח סי' כ"ח אות ב', והביא שם עוד מראה מקומות.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 5:00 pm
על ידי בן מיכאל
יערות דבש חלק א דרוש ג ואיתא במדרש [ירושלמי פ"א ה"ה] על הפסוק ומאמר אסתר קים ונכתב בספר, מאמר אסתר קים, שנקראת המגילה על שמה, ונכתב בספר, איזהו ספר הוי אומר ספר, תורת משה.
אינני מוצא מדרש כזה, כפי שהעתקתי המדפיסים ציינו לירושלמי, אבל לא מצאתי דבר זה בירושלמי שם.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 8:59 pm
על ידי תורה מפוארת
מחפש מקור לווארט: 'עד שיבלו שפתותיכם מלומר די', וכי כיצד יבלו השפתיים, והרי למילה די אין משתמשים במוצא שפתיים. אלא כפי שאבר כשלא מזיזים אותו הוא מתנוון, כן יהיה לעתיד שיאמרו די כל הזמן והשפתיים לא יזוזו ולכך יבלו.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 9:11 pm
על ידי עזריאל ברגר
תורה מפוארת כתב:מחפש מקור לווארט: 'עד שיבלו שפתותיכם מלומר די', וכי כיצד יבלו השפתיים, והרי למילה די אין משתמשים במוצא שפתיים. אלא כפי שאבר כשלא מזיזים אותו הוא מתנוון, כן יהיה לעתיד שיאמרו די כל הזמן והשפתיים לא יזוזו ולכך יבלו.

viewtopic.php?t=4859

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 9:36 pm
על ידי תורה מפוארת
עזריאל ברגר כתב:
תורה מפוארת כתב:מחפש מקור לווארט: 'עד שיבלו שפתותיכם מלומר די', וכי כיצד יבלו השפתיים, והרי למילה די אין משתמשים במוצא שפתיים. אלא כפי שאבר כשלא מזיזים אותו הוא מתנוון, כן יהיה לעתיד שיאמרו די כל הזמן והשפתיים לא יזוזו ולכך יבלו.

viewtopic.php?t=4859

הנה המקור: http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1586

שלא לומר עבר יום טוב

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 10:01 pm
על ידי טברייני
מצאתי כתוב -

הטיב להגדיר זאת רבי יצחק הוטנר זצ''ל, מחבר הספר 'פחד יצחק'. וכך הוא השריש לתלמידיו: יש לנו קפידא בבית מדרשנו, שלא לומר 'עבר עלינו יום טוב', אלא לומר 'הרווחנו יום טוב'. כי 'עבר עלינו...' מראה שהוא היה, ואיננו; 'הרווחנו...' מראה שההשפעה נמשכת והולכת לה.

האם מישהו יודע מקור לזה, האם זה מופיע בפחד יצחק?

ואקדמנו בתודה ובברכה.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' אוקטובר 28, 2019 11:30 pm
על ידי תורה מפוארת
כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 1:42 am
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
אור החיים על בראשית פרק ב פסוק ב
"נראה שיכוין הכתוב לומר על דרך אומרם ז"ל כי העולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת ונתקיים העולם ונתיסד והכוונה הוא כי ביום שבת ברא ה' נפש העולם והוא סוד אומרו (שמות לא יז) וביום השביעי שבת וינפש,
היכן אמרו?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 1:45 am
על ידי מה שנכון נכון
תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?

ראה תורת משה בהעלותך ד"ה והאספסוף ובהערה שם.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 2:20 am
על ידי תם מה הוא אומר
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אור החיים על בראשית פרק ב פסוק ב
"נראה שיכוין הכתוב לומר על דרך אומרם ז"ל כי העולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת ונתקיים העולם ונתיסד והכוונה הוא כי ביום שבת ברא ה' נפש העולם והוא סוד אומרו (שמות לא יז) וביום השביעי שבת וינפש,
היכן אמרו?


בראשית רבה י, ט. זוה"ק ח"ג קעו, ב. וע"ע זוה"ק ח"א נו, א. וסנהדרין לח. ותוד"ה חצבה. [העתקתי ממאורי חיים לאוה"ח שם אות י].

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 10:10 am
על ידי תורה מפוארת
מה שנכון נכון כתב:
תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?

ראה תורת משה בהעלותך ד"ה והאספסוף ובהערה שם.

לא מצאתי, אולי תשלח לי?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 1:14 pm
על ידי בקרו טלה
אספקלריא כתב: בס' כף החיים מביא שהמקור הוא בשער הגלגולים הקדמה כ"ב דף כ"ב ע"א, עיי"ש כף החיים או"ח סי' כ"ח אות ב', והביא שם עוד מראה מקומות.

בספר זכרון זאת מהדו"ח אכן מציינים לשער הגלגולים (ולפרע"ח שער התפילין ושם לא כתוב כמה שנים וכו') אך כמדומני שבזמן הר"ר שמעלקא זצ"ל [נלב"ע - תקל"ח] זה עוד לא נדפס

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 2:00 pm
על ידי מה שנכון נכון
תורה מפוארת כתב:
מה שנכון נכון כתב:
תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?

ראה תורת משה בהעלותך ד"ה והאספסוף ובהערה שם.

לא מצאתי, אולי תשלח לי?

תורת.PDF
(265.42 KiB) הורד 215 פעמים

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 2:12 pm
על ידי תורה מפוארת
מה שנכון נכון כתב:
תורה מפוארת כתב:
מה שנכון נכון כתב:
תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?

ראה תורת משה בהעלותך ד"ה והאספסוף ובהערה שם.

לא מצאתי, אולי תשלח לי?

תורת.PDF

ייש"כ

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 2:29 pm
על ידי חיימקה
בקרו טלה כתב:
חיימקה כתב:אמש בהלוויה [הגר"נ קרליץ זצ"ל] אמר אחד המספידים בשם המהרש"א שמה שכתוב: "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית", היינו דווקא בדן בחינם.
היכן המהרש"א?

מהרש"א פאה פרק ח משנה ט [נדפס בסוף מס' ברכות]
וכן דיין שדן דין אמת לאמתו וכו'. פירוש אמת כתבנו בפ"ק דב"ב דבדברי התוס' מוכח דבדין מרומה אין לדיין לדון לפי שנראה אמת אלא שיחתוך את האמת לפי אמתית הענין ע"ש באורך, וע"ז קאמר הכא דמי שדן דין אמת לאמתו הוא נעשה שותף להקב"ה כדקאמרינן התם, והוא בכלל ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. והפך שאין דן דין אמת לאמתו הוא הנוטל שכר לדון יותר מכדי בטלה, דהוה בכלל מקבל שחד והוי בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם וגו'

ייש"כ - אם אני מבין נכון כתוב במהרש"א ששכר בטלה מותר לקחת.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 2:38 pm
על ידי בקרו טלה
חיימקה כתב:אם אני מבין נכון כתוב במהרש"א ששכר בטלה מותר לקחת.

אי' מה אני בחנם אף אתם בחנם, ונפסק להלכה דשכר בטלה מותר, ואכמ"ל

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 2:39 pm
על ידי מה שנכון נכון
חיימקה כתב:ייש"כ - אם אני מבין נכון כתוב במהרש"א ששכר בטלה מותר לקחת.

אכן. אך בתוס' אנ"ש שם הביא מהלח"מ (למשניות) דגם בנוטל שכר בטלה לא אמרו שנעשה שותף לקב"ה במעש"ב.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 2:48 pm
על ידי חיימקה
מה שנכון נכון כתב:
חיימקה כתב:ייש"כ - אם אני מבין נכון כתוב במהרש"א ששכר בטלה מותר לקחת.

אכן. אך בתוס' אנ"ש שם הביא מהלח"מ (למשניות) דגם בנוטל שכר בטלה לא אמרו שנעשה שותף לקב"ה במעש"ב.

.
בקרו טלה כתב:אי' מה אני בחנם אף אתם בחנם, ונפסק להלכה דשכר בטלה מותר, ואכמ"ל


א"כ צ"ל שרבינו ניסים למד כהרב בקרו טלה ולא כהרב משנ"נ.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' אוקטובר 29, 2019 6:15 pm
על ידי בקרו טלה
חיימקה כתב:א"כ צ"ל שרבינו ניסים למד כבקרו טלה ולא כהרב משנ"נ.

שמעתי שהגר"נ זצ"ל לא לקח אפי' שכר בטלה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' אוקטובר 30, 2019 3:52 pm
על ידי אוהב עמו
ראיתי בספר אחד בשם הגר"א שחטא אדם הראשון היה גזל ועריות
איה מקומו?
[זכור לי דברי האר"י שחטא אדה"ר היה כל ז' מצוות בני נח]

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' אוקטובר 30, 2019 9:43 pm
על ידי תורה מפוארת
בחתן סופר: לפי מה שפירש בחובת הלבבות (???) הפסוק (תהלים קיט צח) 'מאויבי תחכמני מצוותך', כי יש לאדם ללמוד מהאויבים והרשעים, כי אם הם זריזים וירוצו לעשות את מעשיהם, ויבהלו בחריצות ובלי עייפות וייגעו אחר ההבל, קל וחומר שיזדרז אדם בדרכי ה' ולא יתרשל ולא יחמיץ את המצוה ויהיה זריז ונשכר. וזה 'מאויבי תחכמני מצוותיך', כי תמיד היה מחשב זה לעומת זה.