פורום אוצר החכמה

בן מיכאל כתב:זכורני שאמרו חז"ל כי הכנענים אמרו שמשבא אברהם "הכופר בעבודה זרה" לכנען בא אליהם הרעב.
מישהו יודע היכן המאמר? תודה רבה.

תולדות יצחק (קארו) בראשית פרק יד פסוק יג
ונ"ל עוד שלפי שאמר ויהי רעב בארץ, והצדיקים מפחדים שלא יתחלל שם שמים בפרהסיא, לזה אמר אברהם בלבו, עתה יאמרו אלו הכנעניים, מיום שבא זה המין בכאן ופרסם אמונתו בא הרעב הזה בעון המינות, וכל שכן שזהו הרעב הראשון שבא בעולם, ויאמרו מיום בריאת עולם עד עתה לא בא רעב, ובא עתה, בעבור שעזבו קצת אנשים האמונה שהיה להם ולקחו אמונת אברהם, וכן כתב הרמב"ן בפסוק ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' [להלן כו א] שכתב אולי לא היה רעב בעולם עד ימי אברהם, ועל כן ימנה הכתוב ממנו כי מה צורך להזכיר זה ע"כ, ולכן בסמוך שהיה רעב בארץ, ירד למצרים קודם שיחשבו זאת המחשבה רעה עליו.
נועם אלימלך מכתב בסוה"ס מבנו הרה"ק ר' אלעזר
נידון המחלוקת שנתעורר בעוונותינו הרבים על הרב האי גאון החסיד המפורסם האב"ד דק"ק זעלחאב נ"י, שאלתי את אאמ"ו נ"י והשיב לי בזה הלשון, מה זה חידוש אצליכם כבר היה לעולמים דברים כאלו: מצינו אברהם אבינו ע"ה שהפיל אותו נמרוד לכבשן אש ויצא בשלום, וכשבא לארץ ישראל נתהווה רעב בארץ, ואמרו יושבי מקום ההוא מחמת שזה המין בא אצלינו אירע לנו מקרה זה, והלך למצרים כדי להשקיט הדבר לבל יתפשט ביניהם, ואלולי זאת לא היה הולך למצרים, שלא אמר לו השם יתברך כי אם לך אל ארץ כנען, וזה היה מעשרה ניסיונות.

סליחות כתב:האם מותר לאישה למכור תכשיט נכס מילוג ללא רשות בעלה? האם זה נחשב לגניבה או מכיון שזה שלה סו"ס- אין זו גניבה אע"פ שלא עשתה כהוגן? מקור בפוסקים רמב"ם או טוש"ע.

עושה חדשות כתב:מי "אומרים" כזה דבר?

באר היטב סימן תקפט.png

חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

צורבא מדרבנן כתב:

חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

שאלתי לגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי רבינו חננאל שבת דף קלה: וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי. ועוד רבה ורב יוסף הלכתא כרבה, בר משדה קנין ומחצה הלכך כוותייהו עבדינן"

ומההיא דב"ב יב: הנ"ל ל"ק שלגמרא עצמה [רבינא ורב אשי] יש כח לפסוק גם לא לפי הכללים.

חגי פאהן כתב:

צורבא מדרבנן כתב:

חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

שאלתי לגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי רבינו חננאל שבת דף קלה: וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי. ועוד רבה ורב יוסף הלכתא כרבה, בר משדה קנין ומחצה הלכך כוותייהו עבדינן"

ומההיא דב"ב יב: הנ"ל ל"ק שלגמרא עצמה [רבינא ורב אשי] יש כח לפסוק גם לא לפי הכללים.

יישר כח! (בוגשל זה קלה.)
ומהיכן לר"ח כלל זה, האם הוא מופיע בש"ס עצמו, או שכך קיבל מרבותיו? באמצעי החיפוש העומדים לרשותי ביקשתיו ולא מצאתיו.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום.
וזכורני שראיתי שהרצועה הייתה בזכות שיהודה לא הלקה אותו ברצועה וע"ז היה מצטער למה לא הלקהו. אודה למי שיחזיר לי אבידתי.

עזריאל ברגר כתב:שרבינו חננאל נחשב כאחד מאחרוני הגאונים ש"דבריהם דברי קבלה"

עושה חדשות כתב:נמצא בזוהר לפנינו?

זוהר חלק ג דף קסז ע"ב
בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה, וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו, דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו, הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי, ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה, ואמרה, זכאה חולקי דרביתי נהירו דא, ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו:
אהדרת לגבי נשין, ואשתדלן בפקודי אורייתא, כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא, בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין, בר דלא נהרי הכי, פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא, משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא, וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה, אקרון נשים שאננות, דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל:
בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר, וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה, תלת זמנין ביומא מכריזין קמה, הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא, ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף, וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי:
לבתר אהדרת לגבי שאר נשין, ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה, וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא, ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו

חגי פאהן כתב:

צורבא מדרבנן כתב:

חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

שאלתי לגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי רבינו חננאל שבת דף קלה: וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי. ועוד רבה ורב יוסף הלכתא כרבה, בר משדה קנין ומחצה הלכך כוותייהו עבדינן"

ומההיא דב"ב יב: הנ"ל ל"ק שלגמרא עצמה [רבינא ורב אשי] יש כח לפסוק גם לא לפי הכללים.

יישר כח! (בוגשל זה קלה.)
ומהיכן לר"ח כלל זה, האם הוא מופיע בש"ס עצמו, או שכך קיבל מרבותיו? באמצעי החיפוש העומדים לרשותי ביקשתיו ולא מצאתיו.

.השוחט כתב:הכלל נמצא להדיא במס' ב"ב קמג:. אלא שדנו התוס' בכ"מ אי זה כלל רק למסכת ב"ב, ראה למשל תוס' ב"ק נו: ד"ה בההיא הנאה.

ושא_נס כתב:רצו"ב דברי הרב ברית אברהם על ילקוט שמעוני.
מעתיק פיסקא רחבה בשם ה"ר משה קורדובירו זצ"ל.
מהיכן העתיק זאת?
הייחוס הזה נכון?
יש בכתבי הרמ"ק תוכן בסגנון זה?

שבע כתב:הדברים ללא ספק - תורת רבינו משה קורדואירו
והם כנראה מספר הדרשות שלו האבוד
וראה לע''ע בהקדמת הרמ''ע לספר פלח הרמון

וונדרבר כתב:בס' כל בו (עם הערות הג"ר דוד אברהם שליט"א) הל' ראש השנה (סי' ס"ד), כרך ד' עמ' קי"ב הערה 173, ציין לכמה ספרים, (אך כנראה כולם שייכים לתקופה שאחרי הבאר היטב), ראה שם שציין ... ולס' שמח נפש (מהדורת תשנ"א) עמ' קט"ז (במהדורה ראשונה ירושלים תרס"ג הוא בדף מ"ו ע"ב) ערך מילה, [שהביא ס' יד נאמ"ן (מיראנדה) בליקוטין דף ס"ב ע"ב, והביא שו"ת שאילת יעבץ ח"א בסוף ההשמטות (לסי' קע"א) דף קס"ב ע"ד (שם הביא ס' הכוזרי במאמר ד' בביאורו על ס' יצירה, והוסיף שכן ראה בס' בן סינא), ועיין מור וקציעה או"ח סי' תקפ"ט דף ס"ו].

וונדרבר כתב:

ושא_נס כתב:רצו"ב דברי הרב ברית אברהם על ילקוט שמעוני.
מעתיק פיסקא רחבה בשם ה"ר משה קורדובירו זצ"ל.
מהיכן העתיק זאת?
הייחוס הזה נכון?
יש בכתבי הרמ"ק תוכן בסגנון זה?

שבע כתב:הדברים ללא ספק - תורת רבינו משה קורדואירו
והם כנראה מספר הדרשות שלו האבוד
וראה לע''ע בהקדמת הרמ''ע לספר פלח הרמון

עיי"ש סגנון של דרשה, באריכות רבה, עם עשרים שאלות, ואח"כ יישוב.
וראה בספרי הרב חיד"א שמזכיר בקצרה בכמה מקומות, שבפירוש הילקוט [= ברית אברהם] תהלים מזמור ל"ב מביא משם הרב הקדוש רבינו מהר"ם קורדובירו זצ"ל, לפי דרכו, דפירוש נשאת עון עמך שכחת עון עמך.
ראה ראש דוד סוף פ' האזינו (בדפוס ראשון דף קס"א טור ב') ד"ה ויתישב, דברים אחדים דרוש א' (עמ' ו') ד"ה ובהא אשכחנא, כסא רחמים מס' סופרים פ"ט ה"ז ד"ה דרש צור ילדך תשי, חומת אנך תהלים פ"ה ד"ה רצית. וכן ראה מדבר קדמות מערכת ש' אות ט"ו (אך שם לא נזכר שהמקור הוא "פירוש הילקוט").

סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מהגרב"צ מוצפי שאמר בשם הגר"ח פלאג'י, שצעיף ר"ת עמך ישראל צריכים פרנסה.איה מקום הדברים?
[בספרי החסידות ידוע]

תורה מפוארת כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מהגרב"צ מוצפי שאמר בשם הגר"ח פלאג'י, שצעיף ר"ת עמך ישראל צריכים פרנסה.איה מקום הדברים?
[בספרי החסידות ידוע]

עצת ידיד: כתוב באוצר בחיפוש צעיף צריכים פרנסה והא לך 40 תוצאות,. אכן מקור חיים זה מספרי החסידות בעיקר מהרה"ק מזלוטשוב תלמיד חבר ותלמיד למרן הבעש"ט.

תורה מפוארת כתב:

סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

אני חושב שזה קל מאו לחשב תחשב ששלמה המלך בנה את הבית בשנת 280 ליציאת מצרים, תפחית את ה40 שנות מדבר, =240 בן כמה היה שלמה כשהחל למלוך שזה היה אחר 70 שנות דוד, זה יוצא באיזור 150 שנה.

ר' חייא היה יושב לפני ר' שמעון, אמר לו מה ראתה התורה לספור בניו של יעקב בתחלה, שהם י"ב, ואחר כך שהם שבעים, שכתוב כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ומהו הטעם שהיו שבעים ולא יותר. אמר לו (ר"ש הוא) כנגד שבעים אומות שהם בעולם, שהם היו אומה אחת כנגד כולם

ברוז כתב:ראיתי ציטוט בלשון הקודש מהזוהר ואיני מוצא את המקור.
אודה לעזרה.

ר' חייא היה יושב לפני ר' שמעון, אמר לו מה ראתה התורה לספור בניו של יעקב בתחלה, שהם י"ב, ואחר כך שהם שבעים, שכתוב כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ומהו הטעם שהיו שבעים ולא יותר. אמר לו (ר"ש הוא) כנגד שבעים אומות שהם בעולם, שהם היו אומה אחת כנגד כולם

ר' חִיָּיא הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲמַר לֵיהּ, מַה חָמָת אוֹרַיְיתָא לְמִמְנֵי בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב, דְּאִינּוּן תְּרֵיסָר בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר כֵּן שִׁבְעִים דִּכְתִּיב, (בראשית מ"ו) כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים. וּמַאי טַעְמָא שִׁבְעִים וְלַא יַתִּיר. אָמַר לֵיה, לְקָבֵּיל ע' אוּמִין, דְאִינוּן בְּעָלְמָא, וְאִינוּן הַווּ אוּמָה יְחִידָאָה לְקַבֵּל כֻּלְהוֹן. וְתּוּ אָמַר לֵיה, תָּא חָזֵי, קַלְדִיטִין דְנַהֲרִין (גוברין) עֲנַפִין יַתְבִין בְּמַטְלְנֵיהוֹן, (נ"א במטולהון) מְמַנָן עַל שִׁבְעִין עַמָמִין, נָפְקִין מִתְּרֵיסָר גְּלִיפִין קְטוּרִין דְּאִסְתַּחֲרָן בְּמַטַּלְנֵיהוֹן, לְמִתְקְלָן לְאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל"ב) יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (זכריה ב') כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם, לְאַחֲזָאָה דְּאִינּוּן קַיְימִין בְּגִין יִשְׂרָאֵל. בְּאַרְבַּע לָא נְאֱמַר, אֶלָּא כְּאַרְבַּע. כְּמָה דְּאִי אֶפְשָׁר לְעָלְמָא בְּלא אַרְבַּע רוּחוֹת כַּךְ אִי אֶפְשָׁר לְעָלְמָא בְּלא יִשְׂרָאֵל. (שמות א') וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. ר' אַבָּא פָּתַח (ישעיה ל"ב) אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאַר עַמִּין, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (דברים י"ד) וּבְךָ בָּחַר יְיָ' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגוּלָה וְגוֹ', וּכְתִיב (דברים ל"ב) כִּי חֵלֶק יְיָ' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, יִשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (דברים ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כּוּלְּכֶם (דף ו' ע"א) הַיּוֹם:

סגי נהור כתב:

תורה מפוארת כתב:

סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

אני חושב שזה קל מאו לחשב תחשב ששלמה המלך בנה את הבית בשנת 280 ליציאת מצרים, תפחית את ה40 שנות מדבר, =240 בן כמה היה שלמה כשהחל למלוך שזה היה אחר 70 שנות דוד, זה יוצא באיזור 150 שנה.

200 שנים תמימות הלכו אצלך לאיבוד... בית המקדש הראשון נבנה בשנת 480 ליציאת מצרים.

סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)