עמוד 77 מתוך 79

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' ינואר 08, 2020 8:42 pm
על ידי סליחות
ייש"כ!

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:40 am
על ידי הוד_והדר
לפי שהוראת הבי"ת מורה התלבשות והתחברות דבר עם דבר, כמו 'בתוך' - אם יש למישהו רש"י או אחד מהראשונים מקור לזה, תודה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:41 am
על ידי הוד_והדר
השלום, היא המדה שבה נכללות כל נשמות ישראל אחרי צאתם מגוף האדם - מקור?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:41 am
על ידי הוד_והדר
כיוצא בזה אמרו בזוהר (*), שמי שמעורר הקדושה ואינו משלים התיקון להשרותם, נכנס במקומם רוח טומאה, ולכן יזהר האדם לכוין המצוות או מעשיו - מקור?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:43 am
על ידי הוד_והדר
אמנם, בא להודיע כי מה שעד ההיא שעתא היה ברשות האדם לאכול או לא לאכול, כי מאחר שלא היתה מיתה בעולם יכול היה לחיות בלי אכילה, כי לא נגזרה מיתה עדיין. כיון שחָטָא, הוצרך מאז והלאה לאכול בעל כרחו, אל תקרי 'ויאכל' אלא 'ויאכיל'. וגם זה הוא מחסדי האל יתברך שעשה עמו ועם יוצאי חלציו שיתקנו המעוות, כמאמרם במדרש (*), הוא חָטָא באכילה, אם יכוין באכילתו להוציא יקר מזולל, הוא עושה פועל ראוי, וכאלו מקריב קרבן, כי כן השולחן נקרא מזבח כפרה (ראה ברכות נה, א. ועוד), ואם אינו מכוין אלא למלאת בטנו, מוסיף על חטאתו פשע, והאכילה ההיא מוציאתו מן העולם. כמו שעשה לחוה, כי גם היא עשתה עיקר מהאכילה

מקור במדרש או זהר, או כתבי האר"י שענין האכילה הוא מחסדי השי"ת ?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:45 am
על ידי הוד_והדר
אבל בגלותנו זה, עם היות שבפרטות אין צדיק בארץ שלא יחטא, עם כל זה כללות האומה לבם לשמים, והם מתאחים לקצת מצות, וכל אחד יש לו כמה מצות (השווה ברכות נז, א: 'מלאים מצות כרמון')


המודגש ידוע בספרי חסידות ועוד, אני מחפש מקור קדום [ספרים או מחברים קודם שנת ת']

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:46 am
על ידי הוד_והדר
כבר ידוע, כי כל הדברים שהם סמוכים זה לזה יש שייכות מָה ביניהם, כגון האויר הסמוך אל המים הוא קר, והסמוך אל גלגל האש הוא חם, והכל הוא יסוד אחד - מקור?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:46 am
על ידי הוד_והדר
כי הקבר הוא הכור המזכך את הגוף אשר לו שארית הטנוף שלא נפרש ממנו בתקון שעשה בחייו - מקור?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:48 am
על ידי הוד_והדר
וכמו שאמרו (תורת כהנים בחקותי פרשה א, פ"ב): 'אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה'. והמשל שהביאו (*), שאם יאכל אדם כל הסמים שמשימים בטוריאק"ה אחת אחת, לא יועילו לו, כמו שיועילו כשיאכלם יחד. כך רבים העושים מצוה אחת כל אחד לבדו מצוה היא, אבל אינה כדמיון המצוה שנעשית מכלם יחד - מקור למשל זה בספרים קדומים?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:48 am
על ידי הוד_והדר
'ותרא אותו כי טוב הוא', ואין ראוי לטוב לעשות רע - מקור?

ואהרן היה נפש אל הערב רב - מקור?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:49 am
על ידי הוד_והדר
ועוד אחרונה

שכן כתיב (ישעיה יט, יא): 'אך אוילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם'. אין לחשוב שחכמים אלו דרך התול אמרו כך, אלא בחכמה יתירה דברו, ויודעים היו בסודות מעשה בראשית - מקור לזה שחכמי פרעה ידעו בסודות מעשי בראשית?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 8:50 am
על ידי הוד_והדר
כל הנ"ל הוא מכתב יד שאני עורך לדפוס לראשונה - המחבר תלמיד הרמ"ע מפאנו נפטר בשנת תי"ד, ומחבר ספרי מדרש בחדוש, זכרון אבות, דרכי התשובה, ועוד.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 09, 2020 10:05 am
על ידי יתר10
הוד_והדר כתב:כבר ידוע, כי כל הדברים שהם סמוכים זה לזה יש שייכות מָה ביניהם, כגון האויר הסמוך אל המים הוא קר, והסמוך אל גלגל האש הוא חם, והכל הוא יסוד אחד - מקור?

קרוב לזה ברמב"ם יסוה"ת פ"ד ה"ה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ש' ינואר 11, 2020 7:05 pm
על ידי עושה חדשות
האם כתבו שהחשיבות של אפרים ומנשה להיות כראובן ושמעון זה משום שהם נכדים של יעקב גם מצד אמם?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ש' ינואר 11, 2020 9:02 pm
על ידי פרנצויז
הוד_והדר כתב:וכמו שאמרו (תורת כהנים בחקותי פרשה א, פ"ב): 'אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה'. והמשל שהביאו (*), שאם יאכל אדם כל הסמים שמשימים בטוריאק"ה אחת אחת, לא יועילו לו, כמו שיועילו כשיאכלם יחד. כך רבים העושים מצוה אחת כל אחד לבדו מצוה היא, אבל אינה כדמיון המצוה שנעשית מכלם יחד - מקור למשל זה בספרים קדומים?

טוריאק"ה הוא אולי "תירייקה" הנזכר בשבת קט: ונדרים מא:

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ש' ינואר 11, 2020 11:51 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
היא מין תרופה שהיו עושים מסממנים שונים, ביניהם בשר נחש "אפעה" ופירורי לחם חמץ. (כל זה מבואר בפירוש רבנו מנוח על הרמב"ם פרק ד' מהלכות חמץ הלכה י', וכן הוא בריטב"א פסחים דף מ"ה ע"ב ועוד).
ונזכר בשו"ע או"ח סימן תמ"ב.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' ינואר 12, 2020 2:01 am
על ידי הוד_והדר
פרנצויז כתב:
הוד_והדר כתב:וכמו שאמרו (תורת כהנים בחקותי פרשה א, פ"ב): 'אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה'. והמשל שהביאו (*), שאם יאכל אדם כל הסמים שמשימים בטוריאק"ה אחת אחת, לא יועילו לו, כמו שיועילו כשיאכלם יחד. כך רבים העושים מצוה אחת כל אחד לבדו מצוה היא, אבל אינה כדמיון המצוה שנעשית מכלם יחד - מקור למשל זה בספרים קדומים?

טוריאק"ה הוא אולי "תירייקה" הנזכר בשבת קט: ונדרים מא:

אני יודע מה זה טורייאקה השאלה היתה על המשל לגבי מרובים העושים מצוה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' ינואר 12, 2020 11:19 am
על ידי צפונות
היכן המקור לכך, שהתפלה מועילה להציל מהדין, כיון שנפסק לאדם דינו כך וכך, ושאם יתפלל - הרי שדינו שונה.
כלומר, אם יתפלל זה לא משנה את הדין, אלא נפסק שאם יתפלל כל כך - הדין דין שונה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' ינואר 12, 2020 12:08 pm
על ידי תורה מפוארת
צפונות כתב:היכן המקור לכך, שהתפלה מועילה להציל מהדין, כיון שנפסק לאדם דינו כך וכך, ושאם יתפלל - הרי שדינו שונה.
כלומר, אם יתפלל זה לא משנה את הדין, אלא נפסק שאם יתפלל כל כך - הדין דין שונה

לא כ"כ הבנתי שאלתך, אך אולי זה יעזור לך:
ידוע קושית המפרשים על ענין תפילה (עקידת יצחק שער נ"ח. נתיבות עולם למהר"ל נתיב העבודה פ"ב), על שהאדם מתפלל ומתחנן לפני קונו והקב"ה משלים רצונו של אדם, והרי זה כשינוי רצון, וזה לא שייך רק באדם שלא כך היה רצונו ואחרי שובו ניחם וראה בעין שּׂכלו שרצונו הקודם לא טוב הוא, אבל האיך יתכן זה על הקב"ה אשר הוא בתכלית השלימות שיהיה אצלו שינוי רצון חלילה. ותירץ [בעקידת יצחק], דבאמת הקב"ה שהוא מקור הטוב רוצה להטיב לבריותיו, רק שהאדם המקבל אינו כלי מוכשר לזה לקבל את ההשפעה מחמת עונותיו שמבדילין בינו לבין קונו, וכשמתפלל או שילך לחכם שבעירו או אצל הצדיק הדור שיתפלל ויבקש רחמים עליו, אז בוודאי הוא מאמין באמונה שלימה ותקוותו חזקה כי הקב"ה כל יכול ובידו להושיע, ובזכות האמונה זו נעשה כלי מוכשר לקבל ההשפעה ממקור עליון.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' ינואר 12, 2020 1:52 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
תורה מפוארת כתב:
צפונות כתב:היכן המקור לכך, שהתפלה מועילה להציל מהדין, כיון שנפסק לאדם דינו כך וכך, ושאם יתפלל - הרי שדינו שונה.
כלומר, אם יתפלל זה לא משנה את הדין, אלא נפסק שאם יתפלל כל כך - הדין דין שונה

לא כ"כ הבנתי שאלתך, אך אולי זה יעזור לך:
ידוע קושית המפרשים על ענין תפילה (עקידת יצחק שער נ"ח. נתיבות עולם למהר"ל נתיב העבודה פ"ב), על שהאדם מתפלל ומתחנן לפני קונו והקב"ה משלים רצונו של אדם, והרי זה כשינוי רצון, וזה לא שייך רק באדם שלא כך היה רצונו ואחרי שובו ניחם וראה בעין שּׂכלו שרצונו הקודם לא טוב הוא, אבל האיך יתכן זה על הקב"ה אשר הוא בתכלית השלימות שיהיה אצלו שינוי רצון חלילה. ותירץ [בעקידת יצחק], דבאמת הקב"ה שהוא מקור הטוב רוצה להטיב לבריותיו, רק שהאדם המקבל אינו כלי מוכשר לזה לקבל את ההשפעה מחמת עונותיו שמבדילין בינו לבין קונו, וכשמתפלל או שילך לחכם שבעירו או אצל הצדיק הדור שיתפלל ויבקש רחמים עליו, אז בוודאי הוא מאמין באמונה שלימה ותקוותו חזקה כי הקב"ה כל יכול ובידו להושיע, ובזכות האמונה זו נעשה כלי מוכשר לקבל ההשפעה ממקור עליון.

הרב תו"מ יש גם נועם אלימלך בזה וכעת אמ"א.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' ינואר 12, 2020 6:03 pm
על ידי תם מה הוא אומר
זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' ינואר 12, 2020 9:28 pm
על ידי לבנון
תם מה הוא אומר כתב:זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

ישעיהו, על הפסוק ובפרישכם כפיכם

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 10:00 am
על ידי תם מה הוא אומר
לבנון כתב:
תם מה הוא אומר כתב:זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

ישעיהו, על הפסוק ובפרישכם כפיכם

אכן, יש"כ!

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 12:14 pm
על ידי הוד_והדר
יוסף חיים אוהב ציון כתב:היא מין תרופה שהיו עושים מסממנים שונים, ביניהם בשר נחש "אפעה" ופירורי לחם חמץ. (כל זה מבואר בפירוש רבנו מנוח על הרמב"ם פרק ד' מהלכות חמץ הלכה י', וכן הוא בריטב"א פסחים דף מ"ה ע"ב ועוד).
ונזכר בשו"ע או"ח סימן תמ"ב.

איתא גם ברמב"ן על התורה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 12:25 pm
על ידי תורה מפוארת
תם מה הוא אומר כתב:
לבנון כתב:
תם מה הוא אומר כתב:זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

ישעיהו, על הפסוק ובפרישכם כפיכם

אכן, יש"כ!

לתוספת הענין: ראה בטור ב' למטה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1738

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 12:30 pm
על ידי תורה מפוארת
לתוספת הענין: ראה בטור ב' למטה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1738[/quote]
ובנועם אלימלך תצוה

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 8:46 pm
על ידי תורה מפוארת
והנה כתבו המפרשים, להוכיח השארת הנפש באדם, דכל הבעלי חיים הולכים בקומה כפופה בשוה ראשם עם גופם, מה שאין כן האדם רם ונשא וגבה וראשו ממעל, משום דהוא הולך וסובב אל שורשו וזה הוא על ידי כח התורה והמצוה.
היכן הם המפרשים הללו?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 8:51 pm
על ידי אהרן תאומים
מה הוא המקור לביטוי על פירוש רש"י שישב שבעה נקיים על כל טיפת דיו ולא מההקדמה של ספר הפרדס כי שם כתב שאנחנו צריכים לישה שבעה על כל רש"י

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 8:51 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
ספר תפארת ישראל - פרק טז
אבל דבר זה שעמד על רגליו לא תמצא רק באדם, כי כל הנבראים כולם הולכים כפופים פניהם יורד למטה אבל האדם הולך קומם מפני שהוא מלך הנמצאים התחתונים, והמלך ראוי שיהיה הולך בזקיפה ובתחתונים אין על האדם, ולפיכך כל בעלי חיים הולכים כפופים כמו העבד שהוא כפוף מפני המלך, והאדם בלבד הוא עומד בזקיפה. יש בזה עוד דברים מופלאים בצורתו שהיא זקופה והכל נרמז במה שאמרו (אבות פרק ג') חביב האדם שנברא בצלם אלהים ונתבאר בחבור דרך החיים עיין שם. כלל הדבר כי מה שהולך בקומה זקופה הוא מיוחד לאדם למעלתו יותר על בעלי חיים. שעה ששית קרא שמות, דבר זה מדרגה יותר עליונה והוא השכל שקנה, כי קריאת השמות מורה זה על החכמה ודעת שנתן השם יתברך בו לקרא שמות, ואין ספק כי השכל הזה מדרגה נוספת.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 8:56 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
אהרן תאומים כתב:מה הוא המקור לביטוי על פירוש רש"י שישב שבעה נקיים על כל טיפת דיו ולא מההקדמה של ספר הפרדס כי שם כתב שאנחנו צריכים לישה שבעה על כל רש"י

מורינו היח"ס.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 9:28 pm
על ידי אהרן תאומים
יי"כ גדול

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' ינואר 13, 2020 11:51 pm
על ידי תורה מפוארת
אומנם הנה איתא בספרי קודש שכלי המשכן נעשו על ידי שמות הקדושים. היכן נכתב כך בספרי הקדמונים?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' ינואר 14, 2020 4:28 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
אמר לי ת"ח שזכור לו בשם רבנו חיים פלאג'י שהטעם שאומרים ברכת החודש בשבת מברכין, כיון ששבת היא מקור הברכה, ומבקשים שמהשפע היורד ביום קדוש זה, יושפעו כל ימי החודש. האם ידוע לך מקור לכך?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 8:31 pm
על ידי ברוז
"שם הוי"ה בתפארת".
יסוד ידוע ומוכר בספרי הקבלה.
היכן המקור הראשון לזה.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 9:46 pm
על ידי לבנון
ברוז כתב:"שם הוי"ה בתפארת".
יסוד ידוע ומוכר בספרי הקבלה.
היכן המקור הראשון לזה.

רע"מ פינחס רנה ע"ב
אדרת האזינו רצו ע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 10:47 pm
על ידי נוטר הכרמים
דרושים לי שני מקורות לדברים שצוטטו ע"י מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בשיחותיו (הובאו בספר שיחות ליל שבת פר' שמות).

א' איתא בספרים על הזמן שיוסף נתגלה לאחיו ואמר 'הוציאו כל איש מעלי' שהוא כעין כהן גדול ביום הכיפורים בכניסתו לבית קה"ק שנאמר באותה שעה "וכל אדם לא יהיה באהל מועד'.

איזה ספרים והיכן?

ב' על השבת ששמרו בני ישראל במצרים מכח מתן יום המנוחה שפרעה נתן, בשם האריז"ל שאותה שבת נקראת 'שבת פרעה' והיתה בדרגה נמוכה.

היכן זה מופיע באריז"ל?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 16, 2020 9:23 am
על ידי תורה מפוארת
[quote="נוטר הכרמים"]דרושים לי שני מקורות לדברים שצוטטו ע"י מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בשיחותיו (הובאו בספר שיחות ליל שבת פר' שמות).

א' איתא בספרים על הזמן שיוסף נתגלה לאחיו ואמר 'הוציאו כל איש מעלי' שהוא כעין כהן גדול ביום הכיפורים בכניסתו לבית קה"ק שנאמר באותה שעה "וכל אדם לא יהיה באהל מועד'.

איזה ספרים והיכן?

אני הכרתי את זה מהרבי מקוצק והא לך, אולם אינני יודע אם מרן הגרש"א התכוון להנ"ל.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 16, 2020 10:36 am
על ידי דרומי
ב'אור התורה' דברים ע' א'תקנח בסופו: "ולכן 'וכל אדם לא יהיה' - על דרך 'ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו', ועיין זוהר ויגש דר"ח ע"ב".

וראה גם 'תורת מנחם' חלק לה עמ' 28.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 16, 2020 8:08 pm
על ידי נוטר הכרמים
יישר כח.

למרות שהיו שגורים על פיו גם אמרות של קוצק,
המסר כפי שצוטט שונה,
הגר"ש לא דיבר על ביטול העצמיות של יוסף,
אלא על נקודת היחוד בין יוסף לאחים ונסיון התיקון לאחדות ביניהם ע"י יוסף
שלא הצליח לגמרי, יעו"ש.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' ינואר 16, 2020 8:37 pm
על ידי בן_אליעזר
נשאלתי כדלהלן, ואמרתי להביאו לחו"ר הפורום, והרי 'תשועה ברוב יועץ'. [ובפרט שהלה הרי יצריכו בהקדם, בקשר עם פרשת שמות הקשור גם ההגדה]:

א] האם והיכן יש, בפירושים/מפרשים בכל חלקי הפרד"ס ובכל סוגי הספרים (העדפה, כמובן, לספרים מלפני ב' דורות ולמע'. אך באם הוא מבני דורנו - גם יתקבל ברצון ובפרט באם יש לו מקורות קדומים שמבוסס עליהם ברעיון) שקושרים את 'צפון' (שבההגדה! לא על ענין או תואר "צפון" בכללותו, שבזה יש לרוב בספרים) לטובה הנסתרת של האדם (- ולא כמו שיש מפרשים, בתורת הסוד, שצפון זה קאי על "הרע הנסתר" שבאדם, וענינו של "צפון" ה"ה לברר רע זו הנסתרת). ולכאו' מסתבר הדבר שיהא קשור עם "מה רב טובך אשר צפנתך ליראיך" (וכמאמר הזהר בזה והמצטטים בעקבותיו). או כל כיו"ב.

א-א] ועוד יותר טוב, באם יימצא אית דמפרש שעניינה של "נאכל על השבוע" דה"צפון" -- עומד בניגוד לה"לחם עוני".

קרי, מה שברצונו למצוא, במילים אחרות, שב"הא לחמא עניא" שלאחר "יחץ" יש לנו חתיכה שבורה של מצה, אבל זה רק תחילת הענין! (וכמאמר העולם: זה רק קצה הקרחון!). שכן, לאורך ההגדה אנו עמלים בזה, וחושפים עומקים ומגיעים עמוק יותר אל תוך נשמתנו ופודים את עצמנו כדי לאכול יותר מאותה המצה. ש"צפון" היא אותה מצה נסתרת שאנו ניסינו להגיע אליו ולעבוד עליה לחשפו ולגלותו.
[ולמעשה, הרי, האפיקומן (הצפון) נאכל "על השובע", ואילו המצה שבא תחילה הוא "לחמא עניא"].

ב] ומענין לענין (באותו ענין):
האם והיכן יש שכתבו על זה שיש כעין "תמיכה" להחלקים השבורים - במאצעות החלקים השלמים. וכמו: שתי המצות שלמות שהם (בהקערה, ובהרעיון) משמשים כעין "כורך" ו"כריכות" את החתיכה השבורה; או, לעומתו, במצות שופר, כאשר קולות "תקיעות" מקיפות את ה"שברים" ומשמשים כעין "סעד" ו"תמיכה" להם, ו"מנחמם", וכן ברעיון בעבודת איש הישראלי וכיו"ב. ייתכן שזו מופרז קצת, אך אולי בכ"ז יש שדיברו בזה.

בתשוח"ח מראש על כל הפניות ומ"מ בעניין. וההקדם הרי ישובח! אם כאן, אם באישי וכאמור, בכל סוגי הספרים (לא רק ספרים שעל ההגדה גרידא, אלא גם כאלו שיזכירו הענין -- בייחס לצפון שבליל הסדר -- במק"א, כמו בפרשיות שבתחילת ס' שמות).