תפילה בעוה"ב

[עושה חדשות]

רבינו האור שמח כותב רעיון מעניין בספרו 'משך חכמה'. (אומרים שכשרב אהרן קוטלר היה מזכיר את האור שמח על הרמב"ם, הוא היה אומר, המשך חכמה אומר באור שמח). כתוב שבעולם הבא אין תפילה. בגלל שהתפילה נובעת מתוך מצוקה, מתוך חסך, והעולם הבא הוא ללא מחסור, לכן אין תפילה. רק תורה. – במחילה, לדעתי, אלו דברים שאסור לומר אותם. זה בלתי אפשרי. האם בעולם הבא האדם יפסיק לקבל מהקב"ה? הוא יהיה מקור שפע לעצמו? או שהשפע יגיע בלי בקשה, סתם הקב"ה ייתן? זה נכון שבתפילה שאנו מכירים, טבעו של האדם שהוא לא מקבל באופן ספונטני, אלא הוא צריך להרגיש חסר כדי לבקש. ויש בקשה כזו שאדם מבקש בלי חסר, מתוך הכרה באפשרויות הגדולות.

היכן דברי המש"ח? והאם יש עוד שכ' בנושא זה?

[סעדיה]

כנראה שהכונה לדבריו בפר' ויחי (על הכתוב 'ויעש לאביו אבל').

[דעת ותבונה]

עי' מדרש שוח"ט, יז':
ומנין שהקב"ה לוקח שוחד, [שנאמר] ושוחד מחיק רשע יקח, ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה, תשובה ותפלה וצדקה, לפיכך כתיב מלפניך משפטי יצא, אמר הקדוש ברוך הוא בניי עד ששערי תפלה פתוחין עשו תשובה, שאני לוקח שוחד בעולם הזה, אבל משאני יושב בדין לעתיד לבא, איני לוקח שוחד, שנאמר וכו'.
ועי' עוד שבת י':
רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, וברש"י: חיי עולם - תורה, תפלה צורך חיי שעה היא - לרפואה לשלום ולמזונות.

[לעמל יולד]

דברי המשך חכמה ברורים הם.
ואין הזמן איתי כעת לכתוב, אבל מדרש תנחומא היא בפרשתנו (משפטים).
אמר הקב"ה בעולם הזה הייתי שומע צעקת יחידים ולעתיד והיה טרם יקראו ואני אענה.
תמוה בעיני הקלות שחכם בימינו יחלוק על המשך חכמה מ"סברא" בעלמא כלאחר יד, בלי להביא ראיה לדבריו מחז"ל, ובפרט בנושא גדול כזה.

ואם התבסס על קושייתו בעניין השפע, אין בקושייתו זו כדי לחלוק על מסמרות שקבע הפטיש החזק, עדיף להשאיר את העניין בקושיא מלחלוק מכח קושיא קטנה. ובאמת גם הקושיא אינו קושיא בכלל, וכאמור אין הזמן איתי לכתוב כעת.

[דרופתקי דאורייתא]

בקונטרס מגיד דבריו ליעקב וישלח תליתאה עמוד לט, שנות חיים ערך בית המדרש,

וראיתי דבר חדש לרבינו הגדול בעל חתם סופר ז"ל בחידושיו למסכת כתובות (ע"א ב'): "לעתיד שאין צריך לתפילה ותחנונים, וכמו שבארתי במקום אחר, כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים - ולא לישראל, על כן יהיו ישראל תמיד בבית המדרש" ע"כ.

ועכשיו שנת תש"ס לפ"ק, נדפס ספר חתם סופר חדש על התורה, ושם (דרמ"ה ע"ב) מצאתי כתוב: "יש לפרש הא דכתיב לעתיד לבוא ושמחתים בבית תפלתי, כי אחרי שאצל ישראל לא יהיה יצר הרע לעתיד לבוא, [א"ה: עיין רמב"ן ז"ל דברים ל' ו'], לא יהיו צריכים לתפילת השי"ת שיכבוש רחמיו על כעסו, אבל תיבעי תפילה זו על אומות העולם, וזהו שאמר ושמחתים בבית תפילתי, יען עולותיהם וזבחיהם יהיו תמיד לרצון על מזבחי ולא לכפרה, ולא יהיו צריכין תפילה, ואז כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", ועיין עוד בספר דרשות החתם סופר ח"א (ד"ד ע"ב) ודוק.

ועיין תרגום תהלים.
וע' דרכי שמואל ואתחנן