מקורות ניבים ופתגמים

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ו' יוני 17, 2011 7:41 pm

אדג כתב:ב'אור ישראל' האחרון:
פתגמים 1.pdf

פתגמים 2.pdf

כנראה שמטעם זה הכניס המחבר הנ"ל (ר"א מייזלס) את קונטרסים שלו לאתר ה"ב [וזה עתה גם לאוצר המקוון], שהבאתים למעלה בהודעתי, שהרי כבר הדפיסם בקובץ אור ישראל...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' נובמבר 14, 2011 9:55 pm

http://benyehuda.org/tavyov/meshalim.html
פתוח בנתיב? (מקורות ל- 3260 פתגמים) אוכל להביא לכאן אך זה די ארוך.

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ב' נובמבר 14, 2011 10:02 pm

יאיר כתב:http://benyehuda.org/tavyov/meshalim.html
פתוח בנתיב? (מקורות ל- 3260 פתגמים) אוכל להביא לכאן אך זה די ארוך.

זה ספר זה, כנראה.
http://www.hebrewbooks.org/31256

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' נובמבר 14, 2011 10:16 pm

צודק.
באוצר יש גם את זה (אותו שם אך מחבר אחר):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?83920&

מחולת המחנים

שגור בפי העולם הפתגם "צרת רבים חצי נחמה".

מצאנו באבות דרבי נתן (פי"ד ו'):
כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו. נכנס רבי אליעזר וישב לפניו.
ואמר לו: רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך?
אמר לו: אמור.
אמר לו: אדם הראשון היה לו בן ומת וקיבל עליו תנחומין. ומניין שקבל עליו תנחומין שנאמר: (בראשית ד) "וידע אדם עוד את אשתו". אף אתה קבל תנחומין.
אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של אדם הראשון.
נכנס ר' יהושע ואמר לו, רצונך אומר דבר אחד לפניך?
אמר לו: אמור.
אמר לו: איוב היו לו בנים ובנות ומתו כולם ביום אחד, וקיבל עליהם תנחומין. אף אתה קבל תנחומין. ומניין שקבל איוב תנחומין שנאמר: (איוב א) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך.
אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של איוב.
נכנס ר' יוסי וישב לפניו. אמר לו: רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך?
אמר לו: אמור.
אמר לו: אהרן היו לו שני בנים גדולים, ומתו שניהם ביום אחד, וקיבל עליהם תנחומין. שנאמר: (ויקרא י) "וידם אהרן". אין שתיקה אלא תנחומין. ואף אתה קבל תנחומין.
אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי, אלא שהזכרתני צערו של אהרן.
נכנס רבי שמעון ואמר לו: רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך?
אמר לו: אמור.
אמר לו: דוד המלך היה לו בן ומת, וקיבל עליו תנחומין. ואף אתה קבל תנחומין. ומניין שקבל דוד תנחומין? שנאמר: (ש"ב יב) "וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה". אף אתה רבי קבל תנחומין.
אמר לו: לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של דוד המלך.
נכנס רבי אלעזר בן עזריה. כיון שראהו, אמר לשמשו: טול לפני כלי, ולך אחרי לבית המרחץ, לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו.
נכנס וישב לפניו ואמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון. בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר: אוי לי, אימתי אצא מן הפיקדון הזה בשלום. אף אתה רבי, היה לך בן. קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות, ונפטר מן העולם בלא חטא. ויש לך לקבל עליך תנחומים כשהחזרת פיקדוניך שלם.
אמר לו: ר' אלעזר בני נחמתני, כדרך שבני אדם מנחמין.

רואים מכאן שהזכרת צערם של אנשים אחרים באותה צרה אינה מנחמת, ואילו ברש"י על הפסוק באיכה (ב' י"ג) "מה אשוה לך ואנחמך" כתב:
כשבאה צרה על אדם אומר לו אף בפלוני עלתה כך תנחומים הם לו.

עזריאל ברגר

מהמשנה עצמה שבאדר"נ משמע שרבי אליעזר (בן הורקנוס) ורבי יהושע (בן חנניה) ורבי יוסי (הכהן) ורבי שמעון (בן נתנאל) כולם כאחד סברו שיצליחו לנחם את רבם ריב"ז ע"י שיזכירו לו צרותיהם של אחרים, ואמנם הוא לא התנחם, אבל מכאן רואים שבדרך כלל אנשים כן מתנחמים מזה!

מחולת המחנים

עזריאל ברגר כתב:מהמשנה עצמה שבאדר"נ משמע שרבי אליעזר (בן הורקנוס) ורבי יהושע (בן חנניה) ורבי יוסי (הכהן) ורבי שמעון (בן נתנאל) כולם כאחד סברו שיצליחו לנחם את רבם ריב"ז ע"י שיזכירו לו צרותיהם של אחרים, ואמנם הוא לא התנחם, אבל מכאן רואים שבדרך כלל אנשים כן מתנחמים מזה!

רעיון יפה, אך לענ"ד נראה להיפך: שאותם התנאים שלא חוו את הצרה עצמה חשבו שאפשר לנחם את בעל הצרה על ידי צרות של אחרים, אך בעל הצרה עצמו סירב לקבל תנחומים כאלו.

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » א' אוקטובר 19, 2014 7:51 pm

ספר מגיד מישרים (לבית יוסף) - פרשת מקץ
(ומכאן ואילך מצאנו במהדורא קמא, והעמדנו כל אחד על מקומו דבור על אופנו):
הנהפך לאש מבשר והיינו דכתיב ואיננו כי לקח אותו האלהים כלומר דאיסתלק ברזא דוא"ו דהיינו תפארת, וביו"ד ובאלף, ובתרין נוני"ן, ומשום דהוה בהאי עלמא עביד שליחותא בעלמא, ולזימנין צדיקיא דאשתלימו בעובדיהון ולית עליהון עונש מיתה מתגלגלין לזככא יתהון טובא כגוונא דכסף צרוף דמזככין ליה תו זימנא בתר זימנא עד יהא בתכלית זכיכותא, הכי מתגלגלין הני צדיקייא לזככא יתהון בתכלית ולא מייתי כשהם קטנים, אי כד אתי שלשה זימנא קדמאי בעלמא ולא חבאו דתו ליכא למידחל בהו דיסרחון, והיינו דאמר רבנן כיון שבא דבר עבירה לידו פעם אחת ושניה ושלישית וניצל שוב אין מניחין אותו וכו' דהיינו לומר דכיון דבשלשה גלגולים קדמאין לא אסתאב בחובא תו לא שבקין ליה למיחב ומש"ה אינם מתים כשהם קטנים, אבל כד חאבו בגלגולא קדמאי ובתר הכי אשלימו עובדיהון, אלא דאצטריכו לאתגלגלא בגין דאיתחייבו מיתה או כדי לאעברא מנייהו זוהמא דמסאבותא מתים כשהם קטנים כי היכא דלא ליתו למיחב ותהיה תקנתם קלקלתם, ולזמנין לא אצטריכו צדיקייא לאתגלגלא כלל ועיקר ולא מתגלגלין אלא כדי לאשלמא דרא, ברזא ויתעבר ה' בי למענכם והיינו דאמור רבנן על רבי יוחנן וחזקיה כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו וכו' כלומר לא אתגלגלו אלא כדי לאשלמא עלמא, ומשום הכי לא הוו להון צורכא דבנין, והיינו דאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר, דודאי איכא למיתמה דהוה מנחם לבני נשא על דרך צער רבים חצי נחמה, והאי לאו נחמה דחכימי כוותיה איהו, אלא רזא דמילתא דלא הוה אמר הכי אלא לאינון דהוו צדיקייא ולא אתגלגלו אלא לאשלומי דרא, והוה אמר להו דלא ליצטערון דלית להון צורכא דבנין כמה דהוה ליה דמתו בנוי ולא מצטער עלייהו דלא הוה צריך לון, ומאי דקאמר דין גרמא דעשיראה ביר למירמז דמעשר ספירן יניק הוה וכלהו אשפיעו ביה ולא מתו אלא משום דלא הוה צריך להון:

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » א' אוקטובר 19, 2014 11:09 pm

ועי' מהרש"א גיטין נ"ח בד"ה ועליה, וז"ל בא"ד:
'כי הצרה שנתהוה בבת עמי היא אבל יחיד, שלא נעשה כן בשאר אומות, וע"ד צרת רבים חצי נחמה' וכו'.

עי' עוד בדברים רבה פ"ב סכ"ב.

עיעו' במד"ר עה"פ בצר לך [פ' בחוקותי], וז"ל: כל צרה שהיא של יחיד היא צרה, וכל צרה שהיא של רבים אינה צרה.

עי' באבן כספי לאיכה, עה"פ מה אעידך וגו', שכתב לשון הלז [צרת רבים חצי נחמה].

ועיעו' בחינוך מ"ע של"א שכתב ג"כ בזה"ל: צרת רבים נחמה.

אקוה שעזרתי.

עזריאל ברגר

הבאתם הרבה מקורות לנכונות הענין של "צרת רבים חצי נחמה", אבל לא נתבארה הקושיה מאדר"נ (אם התירוץ שלי אכן שגוי)

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוקטובר 20, 2014 6:15 am

התכוונתי להרב מחולת המחנים, שהקשה על 'מאמר העולם' של צרת רבים חצי נחמה. והבאתי הרבה מ"מ מחז"ל ומפרשים למימרא זו.

ולענין המעשה דבאדר"נ צ"ל או כדבריך, או צ"ל שבד"כ זה עוזר, אבל צדיק כמותו לא היה מתנחם בצרותיהם של ישראל אלא אדרבה וכו'.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' אוקטובר 20, 2014 8:18 am

שש משזר כתב:עיעו' במד"ר עה"פ בצר לך [פ' בחוקותי], וז"ל: כל צרה שהיא של יחיד היא צרה, וכל צרה שהיא של רבים אינה צרה.

כ"כ בפרדס יוסף שמות פרק ד פסוק ב
טו) צרת רבים חצי נחמה, אולי לקוח ממדרש רבה [דב"ר כ, כ"ב] צרה שהיא של יחיד צרה וכל צרה שאינה של יחיד אינה צרה:

אום אני חומה

אפשר ליישב ההיא דאדר"נ, שדווקא שרבים מצטערים באותה העת אז זה צרת רבים שיש בה קצת נחמה, אבל להזכיר צרות מדורות עברו ואנשים שכבר מתו ממזמן זה לא מנחם

מחולת המחנים

יישר כח לכל העונים.
בפלא יועץ ערך אהבת רעים הובא הפתגם ההפוך "צרת רבים נחמת שוטים", והוא כדברי המגיד מישרים דלעיל.
ואולי יש לומר בההיא דאדר"נ, דלאנשים הפשוטים והמון העם הוי צרת הרבים נחמה, אך לאנשים במדרגתו של ריב"ז אינה נחמה כלל אלא עוד נוסף עליה צערם של אחרים.

אום אני חומה כתב:אפשר ליישב ההיא דאדר"נ, שדווקא שרבים מצטערים באותה העת אז זה צרת רבים שיש בה קצת נחמה, אבל להזכיר צרות מדורות עברו ואנשים שכבר מתו ממזמן זה לא מנחם

נאים הדברים.

אלכסנדרוס

בביאור מאמר האדר"נ דלעיל, ובקשר המאמר "צרת רבים חצי נחמה" - יש לציין: עקידת יצחק פרשת שמיני שער נט, מאיר איוב על איוב סימן כו, דרושי ר' יהודה מינץ דרוש יא, מאמץ כח דרוש כו, דרושי ר' בצלאל אשכנזי כ"י Oxford - Bodleian Library MS Opp. Add Qu. 33 מאמר למיתת בנים דף שכד ע"א ואילך, לחם שלמה אות תפ דף קסח סוף ע"א ואילך, עץ הדעת טוב אות שי, איתן האזרחי קונטרס אחרון דף סד סוף ע"ד ואילך, זרע ברך ח"ב פרשת ויחי, בגדי כהונה דרוש יא, פני שלמה דרוש יד, בני יוסף פרשת חקת, חסד אל אות כח, גבול בנימן ח"ב דרוש מז, דברי חפץ דרוש מח, מנחת שמואל פרשת מצורע, זכרון משה דף טו ע"א, דרכי שלום פרשת פקודי, דברי דוד האחרונים עמ' 60-61, מלל לאברהם דרוש טז, ספר השערים שער האבל, בית דוד דרוש ט, שמן אפרסמון פרשת הברכה, שיח יצחק דרוש א להספד, ועוד ועוד.

ספרים וועלט

מישהו יודע מה המקור היותר קדום על המושג של "נהמא דכסופא", ועל שזוהי תכלית ירידת הנשמה בגוף?
נא לענות בהקדם.

מה שנכון נכון

viewtopic.php?f=7&t=4983&#p18495

ארופאי · הודעהעל ידי **ארופאי** » ו' מאי 01, 2015 12:54 am

בספר 'מורה אור' להרב המופלא אריה קפלן ז"ל [נדפס ע"י הוצאת וגשל] הקיף את הנושא היטב, וכמובן דן גם ממקור מי יהלכון, ע"ש ותרו"ץ.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מאי 04, 2015 12:17 am

דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתוכולי באפיה (ירושלמי ערלה)

http://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D ... 7%A4%D7%90

ארופאי · הודעהעל ידי **ארופאי** » ב' מאי 04, 2015 11:06 am

מיללער כתב:דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתוכולי באפיה (ירושלמי ערלה)

http://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D ... 7%A4%D7%90

אינו ענין לכאן. בירו' נאמר זה לענין ילדה שסבכה בזקנה. אלא שהחסיד הלוצאטו ז"ל השתמש בזה כמשל לנידו"ד (ריש דע"ת ועוד). השאלה כאן היתה על הנמשל- ראה בהודעה הפותחת.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' מרץ 30, 2017 9:48 pm

שאלה,
הביטוי "תורה מונחת בקרן זוית" הוא צדוקי וזהו, או שיש לו משמעות של אמת לדידן?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ו' מרץ 31, 2017 4:12 pm

עושה חדשות כתב:שאלה,
הביטוי "תורה מונחת בקרן זוית" הוא צדוקי וזהו, או שיש לו משמעות של אמת לדידן?

יומא עב:
אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח
ובמאירי אבות ד' י"ג בהביאו למימרא הזאת כתב
כתר תורה מונח בקרן זוית כל הרוצה בו יבא ויטול שנאמר מורשה קהלת יעקב
וכיוצ"ב ר' בחיי דברים ל"ג ד'

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ו' מרץ 31, 2017 4:24 pm

שמעתי מהרב מזוז,
"מאן מלכי רבנן", לא נמצא בש"ס [בדיוק מילים אלו]
אלא מקורו מהב"י בסי' א'.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ו' מרץ 31, 2017 4:42 pm

ישראל אליהו כתב:שמעתי מהרב מזוז,
"מאן מלכי רבנן", לא נמצא בש"ס [בדיוק מילים אלו]
אלא מקורו מהב"י בסי' א'.

קדם לו שו"ת מהר"ם חלאוה סי' קל"ב.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' מאי 09, 2017 7:52 pm

נאשער כתב:3.צרת רבים חצי נחמה/נחמת שוטים.

viewtopic.php?t=19841#p193100

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' מאי 10, 2017 7:58 am

'תענוג תמידי אינו תענוג'. מה מקורו?

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ד' אוקטובר 11, 2017 8:15 am

תולדות אדם כתב:שיגרא דלישנא

עי' ב-
https://gilyonot.blogspot.com/2015/06/blog-post_18.html הוספות והערות לספר הנ"ל.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' אוקטובר 11, 2017 1:49 pm

זקן ששכח כתב:'תענוג תמידי אינו תענוג'. מה מקורו?

http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/121.htm

עושה חדשות

יבנה כתב:
ישראל אליהו כתב:שמעתי מהרב מזוז,
"מאן מלכי רבנן", לא נמצא בש"ס [בדיוק מילים אלו]
אלא מקורו מהב"י בסי' א'.

קדם לו שו"ת מהר"ם חלאוה סי' קל"ב.

זכר ישעיהו.pdf: (87.62 KiB) הורד 244 פעמים

עזריאל ברגר

נאשער כתב:כאשר כתבתי באשכול 'בכל לשון של בקשה' אפנה בזאת לאחי ורעי כל אחד בשמו הטוב יבורך להשתתף באשכול הזה המיועד בעז"ה למצוא מקורות לניבים ופתגמים ומאמרים השגורים בדברי חז"ל או בפיות בני אדם ונלאו הרבה אנשים למצוא מקורם,ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.
מבקשים מכל אחד ואחד להפנות את הפותח אשכול חדש בענין זה שלא במקומו הנכון אל אשכול זה כדי שיוכלו להפיק את מירב התועלת מכך ולא יצטרכו לחפש חיפוש אחר חיפוש בכל רחבי הפורום.

אציגה נא בזאת כמה מהמאמרים הזכורים לי כעת אשר רבים יבקשו למו איה מקום מוצאם.
1.אותיות מחכימות.
2.סוף גנב לתליה.
3.צרת רבים חצי נחמה/נחמת שוטים.
4.המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא.
5.כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה.
6.כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו.

4. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=46383
5. רמב"ם, זוהר.

סדנא דארעא · הודעהעל ידי **סדנא דארעא** » ו' יולי 17, 2020 12:38 pm

בספר מצווה ועושה סוף ח"א, מנסה להביא מקורות לכל הפתגמים דאמרי אינשי (ישנו באוצר ובה"ב).

ולעניננו, אצטט מעט ממ"ש.

אותיות מחכימות - נמצא במגדל עוז (אישות פ"ד ה"ט).

סוף גנב לתליה - לא נמצא בלשון זה, ובמסכת סנהדרין (ז.) ההוא דהוה קאמר ואזיל אתרתי תלת גנבי לא מיקטל, ופירש"י (ד"ה אתרי) כלומר אם עובר אדם עבירה פעמים ושלש ולא באה עליו פורענות, אל יתמה, דאתרי תלת גנבא לא מיקטיל, "וסופו ללקות באחרונה".

צרת רבים חצי נחמה - לא נמצא, ובמדרש רבה (דב"ר ב, כב) אמר רבי יוחנן בשם ר' עקיבא כל צרה שהוא של יחיד צרה וכל צרה שאינה של יחיד אינה צרה. ועיין עוד רש"י באיכה (ב, יג) וז׳׳ל: כשבאה צרה על אדם אומר לו אף בפלוני עלתה כך תנחומי הם לו.

המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה"ב - לשון זה ג"כ לא נמצא, ועיין יד שאול (יו"ד סי' שמה סק"א) ובספר פרדס יוסף האריך בזה בפרשת נח (ט, ד) ובפרשת יתרו (כ, יג). ועי׳ תפארת ישראל סנהדרין (פ"י יכין אות יב) שהביא כן בשם המהרי"ט (כתובות קג; ד"ה סליק) ובלחם שמים להריעב"ץ על מס׳ סנהדרין (פ״י מ״ב) כתבו בשם תוספתא דשמחות, וכתב התפארת ישראל (שם) שלא נמצא שם כן. ועי' בספר עבודת עבודה במס' ע"ז (יח. ד״ה אמר) ומש"כ בשדה צופים (שם (ובגיטין) מ:) מה שכתבנו עוד מזה.

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ו' יולי 17, 2020 3:34 pm

בבראשית רבה סה, יט כ':

האי עורבא דמביא נורא לקיניה

וראיתי משל זה בהרבה ספרי שאלות ותשובות, האם ידוע מי הוא המשתמש הראשון בניב זה למשל לאחד שטענתו אינה הוגנת?

ראיתי זאת בשו"ת נודע ביהודה, אבל רציתי לדעת אם זה מקומו הראשון או שיש מי שקודמו בזה

הלום מצאתיו בשו"ת זכרון יהודה, לרבינו יהודה בן הרא"ש (סימן פד)

עני בן פחמא · הודעהעל ידי **עני בן פחמא** » ב' יולי 20, 2020 9:37 pm

ההכרח לא ישובח ולא יגונה

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ב' יולי 20, 2020 9:43 pm

עני בן פחמא כתב:ההכרח לא ישובח ולא יגונה

ר' אברהם מייזלס, בקובץ אור ישראל - סב, עמוד שיב:

מובא במהרש"א ג' פעמים בש"ס, ב"ב פ' ע"א ובחולין ז' ובנדה ט"ז וגם בפנים מאירות נ' כ"ב, וביסודו האמור במשלי ו' ל' לא יבוזו לגנב כי יגנב למלאות נפשו כי ירעב.

עני בן פחמא · הודעהעל ידי **עני בן פחמא** » ב' יולי 20, 2020 9:50 pm

שמעתי שכבר מופיע בעיקרים.

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ב' יולי 20, 2020 10:00 pm

נמצא בהקדמת רבי משה חגיז לספר מגן דוד - לרבינו דוד בן זמרא (הרדב"ז) זצוק"ל, והמהדיר ר' משה צוריאל מציין שהקדים אותו בפתגם זה שו"ת מהר"י [יעקב] הלוי, ויניציאה, שנת שצ"ב (כלל ב, סי' י"ד)

גם נזכר בהסכמת כמוהר"ר חיים וולטירא מ"ץ בפינאלי, נר"ו לספר פחד יצחק (אנצ') והמהדיר, ר' שמואל אשכנזי ז"ל, מציין לאוצר המשלים והפתגמים של דוידזון 3110, ושם מציין המו"ל להמהרש"א ופנים יפות הנ"ל.

מעניין שהרש"א ז"ל לא ציין לשו"ת מהר"י הלוי, או לכה"פ להסכמת מהר"מ חגיז הנ"ל

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' יולי 20, 2020 10:19 pm

ישראליק כתב:נמצא בהקדמת רבי משה חגיז לספר מגן דוד - לרבינו דוד בן זמרא (הרדב"ז) זצוק"ל, והמהדיר ר' משה צוריאל מציין שהקדים אותו בפתגם זה שו"ת מהר"י [יעקב] הלוי, ויניציאה, שנת שצ"ב (כלל ב, סי' י"ד)

גם נזכר בהסכמת כמוהר"ר חיים וולטירא מ"ץ בפינאלי, נר"ו לספר פחד יצחק (אנצ') והמהדיר, ר' שמואל אשכנזי ז"ל, מציין לאוצר המשלים והפתגמים של דוידזון 3110, ושם מציין המו"ל להמהרש"א ופנים יפות הנ"ל.

מעניין שהרש"א ז"ל לא ציין לשו"ת מהר"י הלוי, או לכה"פ להסכמת מהר"מ חגיז הנ"ל

רק תזכרו שרש"א לא עבד עם המאגרים הממוחשבים...

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ב' יולי 20, 2020 10:28 pm

חד ברנש כתב:
ישראליק כתב:נמצא בהקדמת רבי משה חגיז לספר מגן דוד - לרבינו דוד בן זמרא (הרדב"ז) זצוק"ל, והמהדיר ר' משה צוריאל מציין שהקדים אותו בפתגם זה שו"ת מהר"י [יעקב] הלוי, ויניציאה, שנת שצ"ב (כלל ב, סי' י"ד)

גם נזכר בהסכמת כמוהר"ר חיים וולטירא מ"ץ בפינאלי, נר"ו לספר פחד יצחק (אנצ') והמהדיר, ר' שמואל אשכנזי ז"ל, מציין לאוצר המשלים והפתגמים של דוידזון 3110, ושם מציין המו"ל להמהרש"א ופנים יפות הנ"ל.

מעניין שהרש"א ז"ל לא ציין לשו"ת מהר"י הלוי, או לכה"פ להסכמת מהר"מ חגיז הנ"ל

רק תזכרו שרש"א לא עבד עם המאגרים הממוחשבים...

אני מתנצל שכתבתי הנ"ל טרם שבדקתי בה"אלפא ביתות", ואכן פתגם זה מצא את מקומו בקדמייתא, עמוד 521 והלאה, אבל הוא לא מזכיר שם את המגן דוד ושו"ת מהר"י הלוי

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » א' יולי 26, 2020 3:32 pm

עזריאל ברגר כתב:
נאשער כתב:כאשר כתבתי באשכול 'בכל לשון של בקשה' אפנה בזאת לאחי ורעי כל אחד בשמו הטוב יבורך להשתתף באשכול הזה המיועד בעז"ה למצוא מקורות לניבים ופתגמים ומאמרים השגורים בדברי חז"ל או בפיות בני אדם ונלאו הרבה אנשים למצוא מקורם,ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.
מבקשים מכל אחד ואחד להפנות את הפותח אשכול חדש בענין זה שלא במקומו הנכון אל אשכול זה כדי שיוכלו להפיק את מירב התועלת מכך ולא יצטרכו לחפש חיפוש אחר חיפוש בכל רחבי הפורום.

אציגה נא בזאת כמה מהמאמרים הזכורים לי כעת אשר רבים יבקשו למו איה מקום מוצאם.
1.אותיות מחכימות.
2.סוף גנב לתליה.
3.צרת רבים חצי נחמה/נחמת שוטים.
4.המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא.
5.כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה.
6.כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו.

4. viewtopic.php?t=46383
5. רמב"ם, זוהר.

5.
נו"נ בזה באשכול "דמיון מופלא בין הרמב"ם לזוהר":

viewtopic.php?f=7&t=43389&hilit=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A2%D7%A1+%D7%9B%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94#p507909

viewtopic.php?f=7&t=43389&p=581347&hilit=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A2%D7%A1+%D7%9B%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94#p581347

ובשבת זו מצאתי מאמר זו מוזכר בפירוש רבינו יוסף נחמיאש ז"ל על משלי כט, כב; והמהדיר מציין לנדרים כב ע"א "כל הכועס אפילו שכינה אינע נחשבת כנגדו, ובמהרש"א בח"א שם

יוסף חיים אוהב ציון

בשו"ת אבני חפץ להגאון מריישא יש תשובה בענין פתגמים ומקורם.
וכן זכורני שיש בזה תשובה בשו"ת אפרקסתא דעניא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר