שחיטת כל הסימן ביום טוב

[עושה חדשות]

נחוץ לי לדעת (האם) מי מהאחרונים הקשה ונו"נ בהערה דלהלן -

בהא דביו"ט שוחטים את כל שני הסימנים לצורך או"נ, והא להיתר אכילת הבשר סגי ברוב שנים בבהמה ורוב אחד בעוף, אלא מדרבנן לכתחילה שוחטים את כל הסימן, וכיון דשחט בה שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה, והחובל בה חייב, והרי חובל בה שלא לצורך אוכל נפש.

[יבנה]

עי' שבת קלג: לענין ציצין שאין מעכבין כשלא פירש.

[עושה חדשות]

לכאו' זה לא מקור, כי שם זה הידור מצוה מדאו' ומותר כ"ז שלא פירש, אבל במצוות של הכשר ל"ש מדאו' ענין של הידור ולכתחילה, ראה כאן, ואין כאן אלא קיום הידור מדרבנן שלא לצורך אוכ"נ. (ואף מדרבנן ההידור הוא רק במעשה השחיטה ולא אח"כ באכילה).

[יבנה]

ע"ש בהמשך הסוגיא שהתירו גם כשאין בהמשיכו הידור מצוה.

[עושה חדשות]

יש"כ.

בחיפוש באוצר מצאתי רק בהערות להגריש"א מס' חולין בהערת המו"ל -
ושאלתי לרבינו שליט"א דלדברי הפמ"ג יקשה היאך הותר לשחוט ביום טוב יותר מסימן אחד בעוף ומרוב שנים בבהמה. ובשלמא לשיטות הסוברים דיש מעלה לכתחלה מה"ת לשחוט שנים בעוף וכן לשחוט כל הסימן כבהמה, א"ש דשרי כמו בציצין שאין מעכבין כל שלא פירש, אבל לשיטות דאין שום מעלה לכתחלה מה"ת בשחיטת שנים בעוף ושחיטת כל הסימנים בבהמה יקשה כנ"ל. [עיין תוס' בנדה (ס"ו ב) דעל דבר שבא להכשיר כגון טבילה ל"ש בזה דבר שיהיה בו מה"ת "לכתחלה" ולא בדיעבד, ולכאורה ה"ה בשחיטה]. וכמדומה שאמר לי רבינו שליט"א דבלא"ה יש בזה היתר מצד מתוך קצת שתצא נפשה מהר.

[כח עליון]

נחוץ לי לדעת (האם) מי מהאחרונים הקשה ונו"נ בהערה דלהלן -

בהא דביו"ט שוחטים את כל שני הסימנים לצורך או"נ, והא להיתר אכילת הבשר סגי ברוב שנים בבהמה ורוב אחד בעוף, אלא מדרבנן לכתחילה שוחטים את כל הסימן, וכיון דשחט בה שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה, והחובל בה חייב, והרי חובל בה שלא לצורך אוכל נפש.

לפי זה הוא צריך להמתין עד שתמות מעצמה?
הוא לא יכול לקחת חתיכת בשר ממקום שחיטה כדי לאוכלה?

(עוד יש לתלות דין זה בדברי האחרונים (או"ש שבת יח, ועוד) שנשמת בהמה נידונית בריבוי בשיעורים, דשרי במעשה אחד)